קובץ "איכות החיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית" הוצג לראשונה בכנס השנתי של המכון והוגש ע"י עורכיו המשנה ליו"ר המכון ניצה קלינר קסיר ועמית המכון ד"ר דמיטרי רומנוב, לידי נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין שהתכבד לפתוח את הכנס בדברי ברכה. הקובץ מציג סקירה נרחבת של מגוון תחומי איכות חיים של כלל האוכלוסייה בישראל – חרדים, יהודים לא חרדים וערבים. מארג הנתונים המוצג בקובץ מספק מבט ראשוני על ייחודיותו של כל חלק באוכלוסייה, ובכך תורם להעמקת השיח מתוך היכרות והערכה.

להורדת המחקר המלא לחץ כאן

 איכות חיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית – ניצה (קלינר) קסיר, דמיטרי רומנוב 

 

קרדיט צילום: אלי קובין

 

פרויקט זה שם לו למטרה להמשיג את "באושר ובעושר" מתוך ניסיון לתת מענה לשאלה הכמעט פילוסופית: מהי איכות החיים של האוכלוסייה במדינת ישראל? עורכי הקובץ בנו מדד מרכזי המשקלל את רמת איכות החיים בכמה תחומים מתוך תפיסה כי על אף השוני הרב באורחות החיים, בדעות ובאמונות, לכלל תושבי ישראל יש מכנה משותף שעליו אין עוררין – כולם חפצים ברווחה אישית, הרמוניה חברתית וצמיחה כלכלית.

הנתונים המוצגים בקובץ מתפרסים על פני תשעה פרקים העוסקים בתחומים: בריאות, רווחה אישית וחיי משפחה, חינוך והשכלה, הכנסה ומצב כלכלי, תעסוקה, דיור, חיי קהילה וחברה, ביטחון אישי ותשתיות ציבוריות ואיכות הסביבה. המדדים השונים המוצגים בהם משקפים את התחומים משתי זוויות שלובות ומשלימות – המצב האובייקטיבי ותפיסתו הסובייקטיבית. האינדיקטורים בכל התחומים סוכמו ושוקללו לערך המדד המצרפי עבור כל אחת מהאוכלוסיות שבהן עסקינן. החשיבות היחסית שהישראלים מקנים לכל אחד מהתחומים הופקו מנתוני סקר מיוחד שביצע המכון החרדי למחקרי מדיניות בקרב מעל 1,000 משיבים. המדד המצרפי הוא "השורה התחתונה" של הפרויקט: בטווח שיכול לנוע מאפס עד אחת, מדד איכות החיים המצרפי הוא 0.64 אצל חרדים, 0.69 אצל יהודים שאינם חרדים ו-0.16 אצל ערבים.

 

סיכום מדד איכות החיים המתוקנן

תחום חרדים יהודים שאינם חרדים ערבים
בריאות 0.92 0.67 0.00
רווחה אישית וחיי משפחה 0.80 0.54 0.07
חינוך והשכלה 0.50 0.89 0.02
הכנסה ומצב כלכלי 0.54 0.93 0.0
תעסוקה 0.31 0.78 0.40
דיור 0.40 0.48 0.40
חיי קהילה וחברה 0.99 0.57 0.07
ביטחון אישי 0.65 0.44 0.47
רשות מקומית, תחבורה ציבורית ואיכות הסביבה 0.67 0.84 0.07
סה"כ מדד מצרפי 0.64 0.69

0.16

 

בפירוט לפי תחומים אפשר לראות כי בארבעה תחומים מתוך תשעה – בריאות, רווחה אישית וחיי משפחה, חיי קהילה וחברה וביטחון אישי – איכות החיים של הציבור החרדי גבוהה מזו של יהודים שאינם חרדים. בשל כך, ולמרות הפערים הניכרים בתחומי חינוך והשכלה, הכנסה ומצב כלכלי ותעסוקה, הפער באיכות החיים בין החרדים והיהודים שאינם חרדים מצומצם מאוד. ממצא זה מעיד על הסוד הגלוי: בתחומים שחשובים לחרדים, חייהם מלאים וטובים; רמת הכנסה נמוכה ושיעור עוני גבוה אינם מאפילים על שמחת החיים והאופטימיות שלהם משום ששני אלה הם תוצאה של בחירה מודעת בין שגשוג כלכלי ומסירות לעולם התורה.

עם זאת, עורכי הקובץ מדגישים כי חשיבותו של הקובץ איננה רק בהתמקדות בפן הרחב של איכות החיים אלא דווקא בפירוט הנרחב של הנתונים המוצגים בו, אשר משקפים את התפיסה כי איכות החיים של כל חלק באוכלוסייה מורכבת משורה של פרטים המבטאים את ההעדפות הייחודיות של הפרט בהתאם לבחירתו האישית ולאורחות חייו. מארג נתונים זה מספק מבט ראשוני על ייחודיותו של כל חלק באוכלוסייה, ובכך הוא תורם לקיום שיח מעמיק יותר מתוך היכרות של השבטים השונים המרכיבים את החברה הישראלית.