על העוני והמצב הכלכלי של החברה החרדית, בעקבות פרסום דוח העוני

ניצה (קלינר) קסיר, אסף צחור-שי

 

עם פרסומו של דוח העוני לשנת 2016, והממצאים המורים על שיעור גבוה של עוני בחברה החרדית פירסמה ניצה (קלינר) קסיר, המשנה ליו”ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, עם אסף צחור-שי, חוקר בכיר במכון, מאמר המציג היבטים שונים של שיעור העוני בקרב חלקי האוכלוסייה השונים. מהנתונים המוצגים במאמר עולה תמונה אופטימית מזו המשתקפת במדדי העוני הרשמיים. “הפתרונות לצמצום העוני בחברה החרדית צריכים להביא בחשבון את כלל רבדי העוני בחברה החרדית ואת מאפייניה הייחודיים של חברה זו. צעדי המדיניות צריכים להיות מכווני תרבות משום שאי-אפשר לסייע לאוכלוסייה בניגוד לאמונתה ולתרבותה” אומרת קסיר שאף כיהנה בראשות ועדת המשנה לתעסוקה וכלכלה בוועדת אלאלוף (הוועדה למאבק בעוני).

ממצאי דוח העוני והפערים החברתיים של הביטוח הלאומי לשנת 2016, מלמדים כי בין השנים 2015 ל־2016 נרשמה בקרב האוכלוסייה החרדית עלייה קלה בתחולת העוני של משפחות, מ־44.6 אחוזים ל־45.1 אחוזים. שיעורי העוני של נפשות ושל ילדים באוכלוסייה החרדית גבוהים אף יותר ועומדים על 52.6 אחוזים ו-58.7 אחוזים בהתאמה.

בתגובה לממצאי הדוח, ציינה ניצה (קלינר) קסיר, המשנה ליו”ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, כי כדי לסייע בעיצוב מדיניות לצמצום העוני ולהעלאת הרווחה בחברה החרדית יש לבחון לעומק את תופעת העוני במגזר. בהתאם לכך, היא פירסמה עם אסף צחור-שי מאמר המציג נתונים נוספים המאפשרים לנתח מזוויות נוספות את מצבה הכלכלי של האוכלוסייה החרדית ושל כלל האוכלוסייה במשק. נתונים אלה מתבססים על סקרים שוטפים נוספים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: הסקר החברתי שבו נחקרת אוכלוסיית בני ה־20 ומעלה וסקר אמון הצרכנים שבו נחקרת אוכלוסיית בני ה־21 ומעלה. התמונה המצטיירת לשנת 2016, משני סקרים אלו, היא שמצבה הכלכלי של החברה החרדית טוב מזה המשתקף מנתוני העוני הרשמיים, המסתמכים רק על פן אחד של עוני ומתבססים רק על סקר ההוצאות של משקי הבית של הלמ”ס.

מהמאמר עולה כי אמנם מנתוני סקר הוצאות המשפחה של הלמ”ס עולה כי המצב הכלכלי של החברה החרדית קשה, אך הלמ”ס פירסם בשנת 2016 סקרים נוספים – סקר חברתי וסקר אמון צרכנים – השופכים אור נוסף על המצב הכלכלי של החברה החרדית, ושמהם עולה תמונה שונה. הנתונים מסקרים אלה מציגים תמונה אופטימית יותר על המצב הכלכלי של החברה החרדית, מזו המשתקפת בדו”ח העוני. כך למשל:

  • 71 אחוזים מהחרדים בני ה־20 ומעלה, שבעי רצון ממצבם הכלכלי, שיעור הגבוה ב-8 נקודות האחוז מהשיעור בקרב יהודים לא חרדים (העומד על 63 אחוזים).
  • רק 8 אחוזים מהחרדים בגילאים אלה, דיווחו בשנת 2016 כי הם חשו עניים בשנה החולפת. שיעור זה נמוך משמעותית משיעורי העוני המחושבים לפי מדד העוני הרשמי, והוא אינו שונה מהותית משיעור היהודים הלא חרדים שחשו עניים.
  • שיעור החרדים המדווחים כי אי פעם חשו עניים עומד על כ־28 אחוזים, והוא נמוך מהשיעור בקרב יהודים לא חרדים (36 אחוזים).
  • שיעור בני ה־21 ומעלה המצליחים לחסוך חלק מהכנסתם השוטפת עומד על 31.6 אחוזים, רק 7 נקודות האחוז פחות מהשיעור בקרב יהודים לא חרדים, וכמעט כפול מהשיעור בקרב ערבים. אנשים אלה, המצליחים לחסוך באופן שוטף, ככל הנראה אינם עניים.
  • במקביל, שיעור החרדים המצויים בחובות או נאלצים להשתמש בחסכונותיהם לכיסוי ההוצאות, קרוב יותר לשיעור בקרב יהודים שאינם חרדים מאשר לשיעור בקרב ערבים (29.9 אחוזים, 23.9 אחוזים ו-40.8 אחוזים, בהתאמה).

מתוך ממצאים אלו ניתן לראות כי העוני כפי שמשתקף במדד העוני הרשמי אינו משקף בהכרח חוסר יכולת לספק צרכים חיוניים, או רמת רווחה נמוכה או תפיסת עוני. האמור נכון בכל אוכלוסייה, אך על אחת כמה וכמה כשמדובר בחברה סגורה בעלת מאפיינים ייחודיים – דמוגרפיים, תרבותיים, דתיים ועוד – כמו החברה החרדית. בחינה של העוני היחסי בחברה החרדית כשנקודת הייחוס היא החברה החרדית עצמה, מעלה כי שיעור העוני בקרבה נמוך בהרבה מזה המחושב לפי המדד הרשמי וגבוה רק במעט משל החברה היהודית הלא חרדית.

זאת ועוד, האוכלוסייה החרדית מתמודדת עם רמת ההכנסות הנמוכה במספר דרכים: סיוע הדדי בכסף ובמוצרים, התנדבות ועזרה הדדית והלוואות ללא ריבית. זאת, בנוסף לתשלומי העברה המתקבלים מהמדינה, מפרטים וממוסדות בארץ ובחו”ל. כמו כן, רמת ההוצאות של משק הבית החרדי נמוכה, בין היתר, בשל מיעוט בצריכת מותרות, רמת מחירים נמוכה המשקפת שיווי משקל שונה בין הביקוש להיצע, וקנייה קולקטיבית במחירים זולים.

לקריאת המאמר המלא

על העוני והמצב הכלכלי של החברה החרדית בעקבות פרסום דוח העוני לשנת 2016 – ניצה (קלינר) קסיר ואסף צחור-שי

סיקור המחקר בתקשורת:

כאן ב:המשנה ליו”ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר, בהתייחסות לדוח העוני” (צבע הכסף, יאיר ויינרב, 19.12.2017)