על רקע הדיון הציבורי בסוגיית ההפרדה המגדרית במוסדות להשכלה גבוהה, פונה יו”ר המכון החרדי למחקרי מדיניות במסמך תגובה לתוכנית החומש של המועצה להשכלה גבוהה, ומצביע על החסר הקריטי בבדיקת היתכנות ורגישות תרבותית במטרה לאמוד את המגמות הנוגעות להמשך הגידול במספר הסטונדטים החרדים באקדמיה אל מול הקריטריונים החדשים אותם מבקש המל”ג להחיל בתוכנית החדשה.” קיים חשש אמיתי כי הכללים החדשים אותם מבקש המל”ג להחיל, יצרו חסמים משמעותיים שימנעו מרבים מבני המגזר את האפשרות לרכוש השכלה שתאפשר את השתלבותם בעולם התעסוקה”. בנוסף, הוא מתריע על היעדר פיתרון מספק לצרכי קהלים דתיים נוספים במסגרת התוכנית, מה שעלול למנוע מהם את האפשרות להשתלב במוסדות המותאמים לעולם הערכים שלהם.

 

על רקע הפרסום לדיון ציבורי של טיוטת עקרונות תוכנית החומש של המל”ג להרחבת הנגישות של ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה החרדית, מפרסם המכון החרדי למחקרי מדיניות מסמך תגובה לתוכנית בו הוא מפרט מספר נקודות עליהן יש ליתן את הדעת בנוגע להשכלה הגבוהה בחברה החרדית.

מסמך התגובה, עליו חתום יו”ר המכון אלי פלאי, פותח בפירוט הרגישות הגבוהה הנדרשת בטיפול בסוגיית ההשכלה הגבוהה בציבור החרדי. “באם אכן המל”ג מעוניין להעניק את מלוא הכלים והאפשרויות” מוסיף פלאי “לצעירים חרדים הבוחרים להשתלב בלימודי מקצוע שיעניקו להם את האפשרות להתפרנס בכבוד, יש הכרח לתת את הדעת על התנאים ההכרחיים שנדרשים עבורם מבחינה ערכית, על מנת שיוכלו להמשיך בלימודי המקצוע מבלי שתיפגע השקפת עולמם. קיים חשש אמיתי כי הכללים החדשים אותם מבקש המל”ג להחיל, יצרו חסמים משמעותיים שימנעו מרבים מבני המגזר את האפשרות לרכוש הכשרה שתאפשר את השתלבותם בעולם התעסוקה”.

בהמשך המסמך מפורטות מספר נקודות אשר בין היתר מתייחסות למניעים העומדים מאחורי המשך הגידול במספר הסטודנטים החרדים באקדמיה, ולמידת ההשפעה של הדיון הציבורי שהתעורר בעקבות שאלת ההפרדה המגדרית במוסדות הלימוד. בהתאם לכך, הוא מציין לדוגמה כי נדרשת בדיקת היתכנות הנוגעת ליעדים באשר למספר הסטונדטים החרדים. “תוכנית החומש הקודמת” מצויין במסמך “לא הצליחה לעמוד ביעדים הכמותיים של מספר הסטודנטים החרדים המבוקש, והוא עמד בשנת תשע”ו על 11,000 מתוך יעד של 14,500 סטודנטים. ללא בדיקת היתכנות, קשה להעריך האם עובדה זאת קשורה בקביעת יעדים בלתי ריאליים, או בקשיים ביישום התוכנית. גם לצורך קביעת התוכנית לחומש הבא לא נערכה בדיקת היתכנות וזאת על אף עמידה חלקית של 75% בלבד מהיעד.”

כהמשך לצורך בבדיקת היתכנות של הרחבת מספר הסטודנטים. מפנה המסמך זרקור לסוגיית שיעורי הנשירה בקרב סטונדטים חרדים. על אף הנתון הגבוה העומד על 30% בקרב הנשים ו51% מקרב הגברים, מתברר כי ממוצע שנות הלימוד של הסטודנטים הנושרים עומד על למעלה משלוש שנים (3.3 לנשים ו3.5 לגברים). “נתונים מדאיגים אלה” מציינים במכון החרדי “לא זכו להתייחסות מספקת ברמה המחקרית, וכתוצאה מכך גם בהמלצות המדיניות לחומש הבא. פרישתם של סטודנטים לאחר תקופה ממושכת מסמנת השקעה רבה של משאבים תקציביים ואישיים, שיורדת לטמיון. אתגר מניעת הנשירה אינו פחות בחשיבותו מהרחבת מספר הסטודנטים. יתר על כן, ניתוח מעמיק של סוגיית הנשירה קשור קשר הדוק לבדיקת היתכנות של הרחבת מספר הסטודנטים, ולהתאמת המסגרות הקיימות לסטודנטים העתידיים. מן הראוי היה להקדיש מאמצים מחקריים ותכנוניים משמעותיים יותר לבחינת הסיבות לנשירה בשלבי לימוד שונים, להבחין בין סיבות לנשירה בין המינים ובין מסלולים אקדמאים שונים.”

 

הדרת חוזרים בתשובה ממוסדות אקדמאים חרדיים:

במסמך התגובה שלו מעלה פלאי אף את הסוגיה הכאובה הנוגעת לקהילה ההולכת וגדלה של החוזרים בתשובה, כמו גם לקהלים דתיים נוספים. צעירים אלו המבקשים לרכוש מקצוע במוסדות התואמים את השקפת עולמם, על אף העובדה שבצעירותם לא למדו במוסדות החינוך החרדי ומשום כך, עקרונות המדיניות שקבעה המל”ג אינם נותנים מענה לצרכי אוכלוסייה זו שהגדרת קהל היעד של תוכנית החומש לא חלה עליה. במכון החרדי מוסיפים ומדגישים כי בהתאם להערכות שונות של הלמ”ס מונה קבוצה זו בין 15%-20% מכלל הציבור החרדי הרלוונטי לשוק העבודה ולמערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

“מניעת האפשרות” הוא מציין “מבעלי תשובה להשתמש במסגרות הקיימות המקיימות את תנאי ההפרדה הנדרשים מצמצמת את יכולתה של קבוצה זו לרכוש השכלה גבוהה ומעמידה בסימן שאלה את רצונה של המועצה להשכלה גבוהה לאפשר לה לעשות זאת.”

במכון החרדי מציינים כי גם במסגרת מחקר ההערכה המקדים שבוצע ועל בסיס המלצותיו נכתבו עקרונות מסמך המדיניות, הומלץ להקפיד על שוליים של 10% שיספקו את האפשרות למתן מענה עבור מקרי הקצה, אך בטיוטת עקרונות המדיניות לא אומצה המלצה זו. “אתגר זה”, הם מוסיפים “מצדיק חיפוש אחר פתרון ייחודי לקבוצה זאת. מתווה הפתרון יתייחס לצורך לאזן בין העקרון לפיו יש להגביל את התקצוב למי שאיננו עומד בשילוב שבין שני סוגי הפערים, לבין הצורך להיענות לפער החברתי-תרבותי של קבוצת בעלי התשובה המבקשים להשתייך לציבור החרדי בכל מאודם, מתוך הכרה בחשיבותה של השכלה אקדמית גם בקרב ציבור זה.

להורדת מסמך התגובה המלא לחץ כאן.

צילום אילוסטרציה : אוריה תדמור