כלכלת משקי הבית החרדיים מתנהלת באופן שונה מזו הישראלית, בהיבטים רבים, ותוך שונות גדולה בין מגזרים וציבורים שונים.

העשור האחרון מביא עמו תנועה חיובית חדה בדפוסי התעסוקה במגזר. שינויים מהירים אלו משפיעים על רווחת משקי הבית ומציגים אתגרים חדשים לפתחה של הקהילה ושל קובעי המדיניות.

המכון החרדי מקדם פרויקט מחקר מוטה יישום, שמטרתו להקיף את ההיבטים הכלכליים השונים הנוגעים בחיי הציבור החרדי.

כמו בפרוייקטים אחרים של המכון, גם כאן, המטרה היא להנגיש את הידע מעולמה הפנימי של הקהילה לשיח הציבורי ולקובעי המדיניות, ולשקף תמונת עולם רחבה שאיננה מסתפקת בשיח המקובל המתייחס אל ציבור זה באופן אחיד.

הפרוייקט בוחן מוסדות מרכזיים בכלכלה החרדית, ומציג את השונות הפנימית בתוך הקהילה.

סוגיות כלכליות המעסיקות את החברה החרדית עשויות להציג אתגרים ופתרונות שיהיו רלוונטיים לא רק לציבור החרדי, אלא לחברה הישראלית בכללה.

 

מיסוי התא המשפחתי

פרופ’ יורם מרגליות מוביל במכון מחקר העוסק במדיניות מיסוי מפרספקטיבה של משקי הבית, ומציע אלטרנטיבה לשיטת המיסוי הקיימת של משקי הבית.

מהמחקר עולה הצורך בשינוי שיטת המיסוי – ממיסוי של יחידים, למיסוי המבוסס סך כל הכנסות המשפחה וחלוקתן במספר הנפשות במשק בית.

השיטה המוצעת מציגה גישה חדשה שהיא בעלת יתרונות לכלל הציבור הישראלי. לגישה זו ישנן משמעויות מיוחדות עבור המגזר החרדי שבו האישה היא המפרנסת העיקרית, ומספר הילדים למשפחה גבוה יחסית.

 

כלכלת משקי בית

המחקר אודות כלכלת משקי הבית החרדיים מבקש להאיר את האופן בו מאזנים משקי בית אלה בין ההוצאות להכנסות.

כידוע, משפחות חרדיות מתאפיינות במספר גדול של ילדים, והכנסותיהן מעבודה נמוכות בדרך כלל יחסית למשפחות שאינן חרדיות.

המחקר מבקש להבין את האתגרים ואופן ההתמודדות המשפחות החרדיות עם מציאות זו תוך דגש על מבנה ההוצאות בתחומים שונים, על פני לוח השנה, ובשלבי חיים שונים של המשפחה. כל זאת תוך התייחסות לשונות הפנים קהילתית.

המחקר מבקש להציג את הפתרונות הקהילתיים והמשפחתיים האופיינים לציבור החרדי על פניו השונות. מחקר זה עשוי לתרום רבות לתחומי מדיניות כגון עוני, תעסוקה, ועוד.

 

עולם הגמ”חים

עולם הגמח”ים העומד בליבה של הכלכלה הפנים-חרדית, מהווה מודל מרתק הנסתר מעיניו של רוב הציבור הישראלי, והינו רלוונטי גם לקהילה האקדמית שמגלה בשנים האחרונות עניין רב במודלים כלכליים חברתיים-שיתופיים אלטרנטיביים.

לצד זאת, בזמן האחרון גופים רגולטוריים רבים (כדוגמת בנק ישראל, משרד האוצר ומשרד המשפטים) מבקשים להסדיר את פעילות הגמח”ים ולהכניסם תחת פיקוח, כחלק מהסדרה ופיקוח של גופים פיננסים נוספים (נותני שירותי מטבע).

המכון יוזם מסמך שמטרתו לסייע למקבלי ההחלטות להבין את פעולתו של גוף זה לצורך רגולציה וכל הסדר עתידי. העבודה בתחום זה צפויה להניב תוצרים נוספים שיפנו אל השיח האקדמי הרלוונטי ואל הציבור הכללי.

לצד זאת נטל המכון החרדי על עצמו ללוות הליכי חקיקה, שעשויים להשפיע על המגזר החרדי. במסגרת זו מלווה המכון את פעילות ועדות הכנסת השונות, מציג חוות דעת מקצועיות ופועל מול חברי הכנסת החרדים ומכלל הסיעות, במטרה להביא לידי ביטוי את תפיסות הקהילה החרדית וצרכיה.