דו״ח מצב החברה החרדית 2024
איתן רגב | יהודית מילצקי
הקמת מרכז הנתונים ע״ש וואהל, כמו גם הוצאת דוח מצב החברה החרדית לשנת 2024, התאפשרה תודות לתמיכתה האדיבה של קרן וואהל.
נושאים מרכזיים בדו״ח
דמוגרפיה
מגמות מרכזיות
קצב הגידול האורגני של האוכלוסייה החרדית (ילודה פחות תמותה) עומד כיום על כ־ 3.85% בשנה, אך בשקלול העזיבה נטו (עזיבה פחות הצטרפות למגזר) קצב הגידול עומד על כ־ 3.45%.
לפי מגמות הילודה וקצב העזיבה נטו, בשנת 2065 צפויה האוכלוסייה החרדית להיות כ־ 22% מאוכלוסיית ישראל.
גיל הנישואים בחברה החרדית נמצא בעלייה: שיעור הנשואים בקבוצת הגיל 18-24 ירד מאז שנת 2014 מ־ 46% ל־ 34%.
גודל משק הבית החרדי הממוצע נמצא במגמת ירידה מאז 2020: מ- 5.25 נפשות במשק בית חרדי בממוצע, ל-5.11.
פריון הילודה בחברה החרדית נמצא במגמת ירידה מאז שנת 2004, ובשנת 2023 הגיע לשפל של 43 שנה: 6.1 ילדים למשפחה.
דיור
מגמות מרכזיות
ירידה בשיעור בעלי הדירות בחברה החרדית – בשנים 2021 ו-2022 חל מפנה ממשי, ולצד הירידה במגמה הקיימת בחברה הכללית בשיעור בעלי הדירות, חלה ירידה ראשונה וניכרת של ארבע נקודות האחוז בשיעורי הבעלות על דירה בחברה החרדית: מ- 68.8% ל- 64.8%.
עלייה בשיעור משקי הבית החרדיים נוטלי המשכנתאות – בשנת 2022 חלה לראשונה זה חמש שנים עלייה בשיעור משקי הבית החרדיים הנוטלים משכנתה, ושיעורם עלה מ- 39.7% בשנת 2021 ל- 42.9% בשנת 2022.
עלייה בגובה ההחזר החודשי – בשנת 2022 חלה עלייה בגובה החזר המשכנתה החודשי של משקי הבית החרדיים ב- 11%: מ- 3,445 שקלים בשנת 2021 ל- 3,836 שקלים בשנת 2022. בקרב משקי הבית היהודיים שאינם חרדיים זינק גובה ההחזר החודשי ב־ 23%: מ- 4,158 שקלים בשנת 2021 ל- 5,130 שקלים בשנת 2022.
תעסוקה
מגמות מרכזיות
לאחר שש שנות קיפאון ושנתיים של עלייה ירד שיעור התעסוקה של גברים חרדים מ- 55% ב- 2023 ל- 54% ב- 2024.
בעשור האחרון צמצמו נשים חרדיות את הפער בשיעורי התעסוקה בינן ובין נשים יהודיות שאינן חרדיות מ־ 10 נקודות אחוז ל- 2 נקודות אחוז בלבד.
קצב הגידול בשיעור התעסוקה של גברים חרדים צעירים בני 20-24 הוא הגבוה ביותר בקבוצות הגיל למיניהן, ושולש מאז 2005: עלה מ- 10% ל- 30% ב־ 2022.
פערי השכר בין גברים חרדים ליהודים שאינם חרדים מתרחבים עם השנים: בשנת 2005 היה שכרו של גבר חרדי כ־ 70% משכרו של גבר יהודי שאינו חרדי, וכיום הוא עומד על כ־ 49%.
פערי השכר בין נשים חרדיות לנשים יהודיות שאינן חרדיות נותרים יציבים לאורך השנים הן ברמה החודשית והן ברמה השעתית.
חינוך
מגמות מרכזיות
שיעור התלמידים החרדים עלה מ- 13% בשנת 2000 ל- 21% מכלל מערכת החינוך בשנת 2025 , ונתון במגמת עלייה מתמשכת.
שיעור התלמידים החרדים (הבנים) הלומדים בחינוך הממלכתי־חרדי גדל בשיעור של 100% בין שנת הלימודים תשפ"ד לשנת הלימודים תשפ"ה, מ- 4% לערך ל- 8% לערך.
מסגרות החינוך הוותיקות במגזר החרדי – החינוך העצמאי, מעיין החינוך התורני ומוסדות הפטור – שומרות בעשור האחרון על יציבות בשיעורי התלמידים בהן, אך בשנה האחרונה ניכרת זליגה ראשונית אל מסגרות החינוך בזרם הממלכתי־חרדי.
שיעור התלמידים החרדים בערים מעורבות זינק בין 2000 ל- 2024: בבית שמש עלה שיעור התלמידים החרדים מ- 27% ל- 73% מכלל התלמידים בעיר; בערד – מ- 10% ל- 54% ; באופקים – מ- 24% ל- 49% ; ובצפת – מ- 41% בשנת 2000 ל- 64% מכלל התלמידים בעיר ב־ 2024.
שיעור הזכאיות לתעודת בגרות מקרב התלמידות החרדיות עלה בין 2015 ל־ 2022 מ- 21% ל- 25% , ובקרב הבנים השיעור כמעט הוכפל: מ- 2.6% ב־ 2015 ל- 4.7% לערך ב־ 2022. בין 2022 ל- 2023 לא חל שינוי בשיעור הזכאים לבגרות בחברה החרדית.
השכלה גבוהה
מגמות מרכזיות
שיעור בעלי התארים מקרב הגברים החרדים בגילי 25-49 עלה רק ב־ 1.8 נקודות האחוז בשני העשורים האחרונים.
שיעור בעלות התארים מקרב הנשים החרדיות בגילי 25-49 עלה ב- 10 נקודות האחוז לערך בשני העשורים האחרונים.
שכרם הממוצע של נשים וגברים חרדים בעלי תואר כמעט לא עלה בעשור האחרון, בניגוד לשכרם הממוצע של נשים וגברים יהודים שאינם חרדים בעלי תואר. שכרן הממוצע של נשים חרדיות בעלות תואר גדל ב- 8% לערך בעשור האחרון, ושל גברים חרדים בעלי תואר – ב- 4% לערך. שכרן הממוצע של נשים יהודיות שאינן חרדיות גדל ב- 33% לערך בתקופה זו, ושל גברים יהודים שאינם חרדים – ב- 38% לערך.
כלכלת משק הבית
מגמות מרכזיות
ההכנסה הממוצעת של משק בית חרדי מקצבאות ומתמיכות ממשלתיות גדלה בשיעור הנמוך ביותר בכל קבוצות האוכלוסייה – עלייה של 26% בשנים 2014-2022, לעומת 32% במשק בית יהודי שאינו חרדי ובמשק בית ערבי.
בשנים אלו גדלה ההכנסה הממוצעת נטו מעבודה של משק הבית החרדי ב- 57%, לעומת גידול של 46% בהכנסות מעבודה של משק בית יהודי שאינו חרדי.
גם תשלומי החובה של משק בית חרדי גדלו בשיעור הגבוה בכל המגזרים: 65% בשנים 2014-2022, לעומת עלייה של 64% בתשלומים של משק בית יהודי שאינו חרדי ועלייה של 62% במשק בית ערבי.
דיגיטציה
מגמות מרכזיות
הגישה לאינטרנט בחברה החרדית הוכפלה בעשור האחרון: בשנת 2014 השתמשו באינטרנט רק 39% מהחרדים, ובשנת 2023 השתמשו בו 71% מהחרדים.
שיעור המשפחות החרדיות המחוברות בביתן לאינטרנט עלה בשנים האחרונות ב- 20% לערך: מ־ 43% בשנת 2020 ל- 52% בשנת 2023.
שיעור המשפחות החרדיות המחזיקות מחשב בביתן עלה בעשור האחרון ב- 18% לערך: מ- 53% בשנת 2014 ל- 62% לערך בשנת 2023.
החרדים ממשיכים במגמת העלייה בשימוש בשירותי ווטסאפ, לעומת הערבים והיהודים שאינם חרדים, שאצלם נרשמה ירידה בשיעור המשתמשים באפליקציה זו.
דבר היו״ר - אלי פלאי
עמיתים וחברים יקרים, עם צאתו לאור של "דוח מצב החברה החרדית בישראל", אני מתמלא בתחושת גאווה והישג עמוקה. מסמך זה הוא לא רק עדות למסירות ולעבודה הקשה של צוות המכון המוערך שלנו, אלא גם קרן אור של תקווה לעתיד טוב יותר לחברה בישראל.
בשלוש השנים האחרונות עסק המכון בשקדנות בהקמת תשתית ידע רחבה, מקיפה ומבוססת, המוכוונת במיוחד להבנה מעמיקה של המאפיינים והרגישויות הייחודיות של החברה החרדית. בתהליך זה השקענו אין-ספור שעות במחקר, בהכנת מסדי נתונים ובפיתוח של אלגוריתמים מתוחכמים, כדי לספק מבט מקיף על הקהילה הייחודית הזו. יצירת תשתית זו התאפשרה הודות לתמיכה בלתי מעורערת של קרן וואהל, שהייתה שותפה מהרגע הראשון לחזון ולהבנת החשיבות הרבה של יצירת תשתית מידע מקיפה, אמינה וראשונה מסוגה על החברה החרדית בישראל.
באופן ייחודי, מסמך זה לא רק מנגיש נתונים ממאגרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אלא יוצר אינטגרציה פורצת דרך של מסדי נתונים מרובים. המשימה שלנו תמיד הייתה ברורה: להתקדם מעבר לתובנות ברמת המאקרו ולקבל זווית ראייה רחבה על קהילה מגוונת זו, המפולחת לפי קהילות, אזורים גאוגרפיים, גיל ומגדר.
פרסום זה הוא עדות למחויבות הבלתי מעורערת של המכון שלנו למצוינות. המסמך מציג לא רק את היכולת הטכנית שלנו אלא גם את הגישה הייחודית שלנו לעבודה משותפת, על ידי שילוב המקצועיות של מומחי נתונים, של מובילי מדיניות ושל עמיתים המגיעים מתוך החברה החרדית.
עליי להודות מעומק הלב לד"ר שי שטרן, המשנה ליו"ר המכון, לד"ר איתן רגב, ליהודית מילצקי ולכל הצוות אשר מסירותו הוציאה את הפרויקט לפועל. המאמצים הבלתי נלאים שלהם, לצד התמיכה הנדיבה של קרן וואהל, הניחו את הבסיס לעידן חדש של קביעת מדיניות מבוססת נתונים בישראל.
מסמך זה יוצא לעולם מתוך דבקות במטרה ותחושת אחריות. זהו לא רק מסמך נתונים, אלא עדות למחויבותנו המתמשכת לשגשוג החברה החרדית יחד עם כלל החברה בישראל. אנו מתחייבים לעדכן דוח זה מדי שנה, כדי להבטיח שהוא יישאר כלי חיוני לעיצוב מדיניות בעלת השפעה המקדמת שוויונית, ולהנגישו גם בשפה האנגלית לטובת גופי מחקר בין-לאומיים, קרנות פילנתרופיות וגורמים נוספים שמגלים עניין בסוגיות הקשורות לחברה החרדית בישראל.
אני שמח לחגוג איתכם את ציון הדרך הזה, בידיעה שעשינו צעד משמעותי לעבר עתיד מכיל ומשגשג יותר עבור החברה הישראלית כולה.
דבר המשנה ליו״ר - ד״ר שי שטרן
"דוח מצב החברה החרדית" המוצג בפניכם נולד מתוך אמונה עמוקה בדבר חשיבותם של נתונים מדויקים ככל האפשר, והבנה סוציולוגית מעמיקה, כתנאי הכרחי לקביעת מדיניות ראויה ויעילה ביחס לאזרחים בכלל, ועבור החברה החרדית בפרט. מדינת ישראל מתמודדת במשך עשרות שנים עם אתגרים משמעותיים לצורך קביעת מדיניות עבור החברה החרדית, על קהילותיה השונות. חלקם של אתגרים אלה נובעים מפערים משמעותיים בתפיסות עולם, ואולם מקור חלק מהאתגרים הללו הוא היעדר הבנה מעמיקה של החברה החרדית, ובעיקר אודות מאפייניה וצרכיה. "דוח מצב החברה החרדית" לשנת 2023, שהוכן במכון החרדי למחקרי מדיניות על ידי ד"ר איתן רגב ויהודית מילצקי, הינו פורץ דרך בכך שהוא מאפשר, לראשונה, מעבר לתכנון מדיניות מבוסס נתונים. הדוח פורס שורה ארוכה של נתונים סטטיסטיים מדויקים על החברה החרדית במגוון רחב של תחומים: דמוגרפיה, דיור, חינוך, השכלה גבוהה, תעסוקה, צרכנות ודיגיטציה. זהו הדוח המקיף והמדויק ביותר מבחינה סטטיסטית המוצג כיום למקבלי ומקבלות החלטות, חוקרים וחוקרות באקדמיה, ולמעשה לכל גורם בחברה הישראלית ומחוצה לה, המעוניינים להעמיק את ידיעותיהם אודות החברה החרדית, מאפייניה וצרכיה.
תכנון וביצוע מבוססי נתונים הינם אחת מאבני היסוד של המכון החרדי למחקרי מדיניות, שהיה שותף בשנים האחרונות לעיצובן של כמה תכניות אסטרטגיות ולאומיות עבור החברה החרדית בישראל. "דוח מצב החברה החרדית" לשנת 2023 מהווה תוצר ראשון של מרכז הנתונים שהקים המכון, בתמיכה האדיבה של קרן וואהל, אשר מרכז את מכלול הנתונים הסטטיסטיים, העדכניים והמדויקים ביותר הקיימים, על החברה החרדית בישראל. הקמתו של מרכז הנתונים ע"ש וואהל, והנגשתו למקבלי החלטות, חוקרי אקדמיה והציבור הרחב, מהווה, לפיכך, הגשמה של אחת ממטרות המכון החרדי למחקרי מדיניות, ומייסדו, אלי פלאי: לפעול על מנת להתגבר על כל האתגרים, בעיקר אלה הנובעים מחוסר הבנה או היכרות, בדרך לחיים הרמוניים ככל הניתן בין החברות השונות בחברה הישראלית. הנחת מסד נתונים עדכני ומדויק על החברה החרדית מהווה צעד משמעותי בדרך להגברת ההיכרות עם מאפייניה של חברה זו, כמו גם צרכיה, ויש בו כדי לאפשר למקבלי החלטות לתכנן ולבצע תוכניות מותאמות וישימות עבור החברה החרדית.
מבוא
מדינת ישראל עומדת בפתחו של הרבעון הרביעי לקיומה. בשלושת הרבעונים הקודמים היא עברה שינויים חברתיים, כלכליים וביטחוניים דרמטיים. 25 השנים הקרובות צפויות להציב בפני החברה הישראלית אתגרים משמעותיים לא פחות, ונדרשת חשיבה מדויקת וברורה על המגמות החברתיות-כלכליות הנוכחיות, כדי לתכנן את העתיד הקרוב באופן הנכון והמועיל ביותר להמשך קיומה המוצלח של החברה הישראלית.
החברה החרדית היא אחת הקבוצות הבולטות בפסיפס הישראלי המורכב. חלקה עומד כיום על כ-12.3% מאוכלוסיית המדינה, וכ-15.6% מהאוכלוסייה היהודית בישראל. היא מונה כ-1.21 מיליון איש, המרוכזים בכ-235,000 בתי אב. אורח החיים הייחודי של החברה החרדית נובע מעקרונותיה הדתיים והאידאולוגיים, לצד נורמות וערכים חברתיים ותרבותיים האופייניים לה. מאפיינים אלו משפיעים על כל היבטי החיים שלה: דיור, חינוך, השכלה, בריאות, כלכלה, תעסוקה ועוד.
בשל מאפייניה הייחודיים של האוכלוסייה החרדית, לצד קצב הגידול המהיר שלה בעשורים האחרונים, למגמות בקרבה יש השלכות אסטרטגיות על כל סוגיות הליבה של ישראל. השלכות אלו מחייבות היערכות ותכנון מותאמים לטובת המשך קיומה של ישראל כחברה מגוונת ועשירה.
דוח זה מבקש להניח את תשתית הנתונים המדויקים והמקיפים ביותר על החברה החרדית בישראל, כדי לאפשר לייצר דיון מבוסס ומקצועי, לצורך היערכות ותכנון אסטרטגיים מושכלים. בדוח מוצגים נתונים עדכניים ומגמות לאורך זמן בנושאים מהותיים בחיי היום-יום — דיור, חינוך, תעסוקה, דיגיטציה ועוד. באמצעות הממצאים משרטט המסמך תמונה כוללת של פני החברה החרדית כיום, ומאפשר לשער לאן פניה מועדות. אנו סבורים כי היכרות כזו היא הכרחית כדי לתכנן מדיניות שתיטיב עם האוכלוסייה החרדית בפרט, ועם החברה הישראלית כולה.
מתודולוגיה
שלא כמו דוחות דומים בנושא החברה החרדית, אשר לרוב מתבססים על איגום של נתונים ומדדים קיימים ממקורות שונים, הנתונים המוצגים בדוח זה מרחיבים את בסיס הידע על החברה החרדית, ומתבססים ברובם על עיבודים מקוריים של צוות המכון החרדי למחקרי מדיניות לקובצי נתונים מנהליים. הקבצים הללו הורכבו ביחידה להנגשת מידע למחקר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והם משלבים נתונים ממספר רב של מקורות ממשלתיים, לרבות מרשם האוכלוסין, רשות המיסים, משרד החינוך, מוסדות אקדמיים, המועצה להשכלה גבוהה, קבצי כרמן (נדל"ן) ועוד. השימוש במקבץ הנתונים המנהליים מאפשר להגיע לרזולוציות ולרמות דיוק גבוהות מאלו המתאפשרות בסקרים הרגילים, למשל במדידת שיעורי בעלי התארים באוכלוסייה, וכן למדוד מגמות לאורך זמן בנושאים כמו שיעור הפריון.
זיהוי האוכלוסייה החרדית בקבצים אלו בוצע על בסיס אלגוריתם משופר שפותח במכון החרדי, המשלב בין זיהוי לפי משתנים המוכרים כמנבאי חרדיוּת (למשל מקום מגורים) ובין למידת מכונה, המתבססת על הצלבה בין מספר גדול של מקורות מידע רלוונטיים, ומסייעת לזיהוי חרדיות ברמת דיוק גבוהה מאוד. אלגוריתם זה כולל גם זיהוי של השתייכות לזרמים בתוך החברה החרדית (חסידי, ליטאי, ספרדי או חב"ד) — חלוקה שיש לה משמעות רבה בשל השוני המהותי בין הזרמים הללו. זיהוי הזרמים מתבסס על עבודת מיפוי מקיפה ויסודית של אלפי מוסדות חינוך הקיימים כיום, או התקיימו בעשור האחרון, בפיקוח ממלכתי-דתי וחרדי (להרחבה ראו יכין ורגב, 2024).
השימוש במתודולוגיות חדשות ובמאגר נתונים משולב ממקורות רבים מניב תובנות חדשות ומפתיעות בסוגיות מדיניות מרכזיות הנוגעות לאוכלוסייה החרדית, ולחברה הישראלית כולה. לדוגמה, הזיהוי המדויק של האוכלוסייה החרדית באמצעות אלגוריתם מבוסס למידת מכונה מצביע על כך שחלקה של החברה החרדית בכלל האוכלוסייה בישראל נמוך בכ-10% מן הנתון המוכר כיום, וכך גם קצב הגידול של החברה. משמעות הדבר היא שגודלה העתידי של החברה החרדית בשנת 2065 יהיה נמוך בהרבה אפילו מהצפי בתרחישים הנמוכים של התחזיות המקובלות כיום. גילויים חדשים מסוג זה יוצגו כאן לראשונה גם בתחומי מדיניות אחרים, כגון השכלה גבוהה, דיור, פריון ילודה, תעסוקה ושכר.
