המאפיינים הייחודים בתעסוקה בחברה החרדית

ישנם מספר מאפיינים השונים מהותית בין החברה החרדית לשאר האוכלוסייה. ראשית, החינוך בחברה החרדית מוכוון לעיצוב אישיות, ולא להכנה לשוק התעסוקה, בניגוד לחינוך הכללי. מאפיין נוסף הוא שנשים הן במקרים רבים המפרנס העיקרי, כאשר הגבר עוסק בלימוד תורה. מאפיין ייחודי נוסף הוא גודל המשפחה: לחרדים מאופיינים במשפחות גדולות, דבר שבמקרים רבים גורר שהמפרנס המשני נושא בעול גידול הילדים ומשימות הבית, ולכן ההסתמכות על המפרנס העיקרי משמעותית יותר. מאפיין נוסף ואחרון הוא העדפה לסגנון חיים מופרד מהחברה הכללית: מגורים בשכונות ייעודיות, סביבת עבודה דתית וכדומה.

תעסוקת נשים

ניתוח הנתונים מראה שנשים חרדיות עובדות בממוצע כ־20% שעות פחות מנשים לא חרדיות. כמובן, עבודה חלקית גוררת שכר נמוך יותר, בעיה משמעותית כיוון שנשים אלו הן המפרנס העיקרי במשפחה.

סיבה נוספת למשכורת ממוצעת נמוכה היא התחום בו נשים עובדות: בחברה החרדית שיעור התעסוקה במקצועות ההוראה הוא כ־44%, בו השכר הממוצע נמוך, בעוד בחברה הכללית שיעור התעסוקה במקצועות ההוראה הוא כ־19%. שיעור התעסוקה הגבוה במקצוע גם גורם לאי־כיבוד הזכויות של העובדות ע”י מעסיקים, משום שניתן להחליף את העובדת בקלות.

לקריאה נוספת: בין בחירה לאין ברירה, מה משפיע על היקף שעות העבודה של נשים חרדיות – ניצה (קלינר) קסיר, שלומית שהינו-קסלר ואסף צחור-שי.

תעסוקת גברים

גם מספר שעות העבודה הממוצע של גברים חרדים נמוך בהשוואה לגברים באוכלוסייה הכללית – כ־20% פחות. גורם זה הוא אחת מהסיבות לכך שגברים חרדיים מרוויחים בממוצע פחות מהשכר של גברים יהודים לא-חרדים. פער העומד על כ־45%. בדומה לנשים חרדיות, גם בקרב גברים חרדים שיעור התעסוקה באשכול החינוך גבוה  ביחס לאוכלוסייה הכללית, כ־30% לעומת 5% באוכלוסייה הכללית.

מה מונע מגברים חרדיים להשתלב בשוק העבודה?

קיימים מספר חסמים העומדים בפני גברים חרדיים המנסים להשתלב בשוק העבודה: ראשית, החינוך במערכת מוכוון ללימודי תורה, וממשיך לשנים רבות (בדרך כלל לפחות עד גיל 23-24). סיום הלימודים בגיל מאוחר ונישואים בגיל צעיר יחסית לשאר האוכלוסייה גורמים לכך שהגברים החרדים מתחילים לעבוד כשיש להם כבר ילדים, בהם צריך לתמוך והם לא יכולים להרשות לעצמם הכשרה. לעובדה זו יש גם צד חיובי על העסקת חרדים: גברים בעלי ילדים מפגינים מחויבות גדולה יותר לעבודה ומוסר עבודה גבוה.

* המאמר על תעסוקת חרדים בחברה החרדית נכתב לקראת הכנס השנתי של JFN. במאמר זה, סיכמה ניצה (קלינר) קסיר את ההבדלים בין תעסוקת חרדים לשאר האוכלוסייה.