• En
  • מיהו עני? חובות בחברה החרדית

    צוות החוקרים: ניצה (קלינר) קסיר
    על פי המדד הרשמי של המוסד לביטוח לאומי, שיעור העוני בחברה החרדית בישראל גבוה ועומד על יותר מחמישים אחוז. מרבית מהחרדים, גם אלה שאינם מוגדרים כעניים, שייכים למעמד כלכלי נמוך. אנשים החיים בעוני הם האוכלוסייה המּועדת ביותר לכניסה למצבי חוב. ואולם, למרות שיעורי העוני הגבוהים בחברה החרדית, שיעור החרדים הנמצאים בחובות או אלה המשתמשים בחסכונות לכיסוי ההוצאות נמוך מהמצופה לנוכח רמת ההכנסות, וגם שיעור החוסכים גבוה מהמצופה.

    היבטים שונים של עוני ודרכי התנהלות פיננסית בקרב הציבור החרדי

    המחקר, הוא מחקר המשך של סדרת מחקרים שבהם הייתה שותפה ניצה (קלינר) קסיר (ובחלקו אף מתבסס עליהם), ושחקרו את עוני החברה החרדית, בוחן את הקשר שבין מצב חברתי-כלכלי נמוך לכניסה לחובות בכלל, ולחובות בהוצאה לפועל בפרט. מהנתונים עולה שבחברה הכללית קיים מתאם גבוה ושלילי בין המצב החברתי-כלכלי לשיעור החייבים ולשיעור חייבי ההוצאה לפועל – קשר שהוא דו־כיווני שכן עוני (מצב כלכלי קשה) הוא הגורם המרכזי לכניסה לחובות, והחובות מעמיקים את העוני ומקשים על היחלצות ממנו. כמו כן החובות פוגעים בכל תחומי החיים, וביכולת של החייב להתמודד עם הקשיים היום־יומיים ובכלל זה עם החובות. ואולם, כאשר מדובר בחברה החרדית קשר זה אינו קיים. בחברה החרדית שכמחציתה ענייה וכשבעים אחוזים ממנה משתייכים למעמד כלכלי נמוך, שיעור בעלי החוב נמוך. כמו כן ביישובים החרדיים המשתייכים לאשכול חברתי-כלכלי נמוך במיוחד, שיעור חייבי הוצאה לפועל נמוך מאוד ודומה לשיעור הקיים, בכלל האוכלוסייה, ביישובים באשכולות הגבוהים.

    שיעור החייבים הנמוך יחסית בחברה החרדית, מוסבר בכך כי בעוד שהעוני בחברה הכללית הוא תולדה של חסמים וכשלים, רמת ההכנסות הנמוכה והעוני בחברה החרדית הם תוצאה של בחירה מודעת ומושכלת (בהתאם להשקפתם) באורח חיים המשתקף בעוני, אך מנגד גם בתועלת גבוהה בהתאם לפונקציית הרווחה הייחודית בחברה זו. משכך, רבים מהם מתנהלים באחריות כלכלית ומתאימים את רמת ההוצאות להכנסות. נוסף לכך, המבנה הקהילתי של החברה החרדית מהווה כר פורה להתבססותם ולהתפתחותם של ארגונים בתחומים שונים, המסייעים אף הם לשמירה על האיזון הכלכלי, ביניהם ניתן למנות: ארגוני “עזר ליולדות” לסיוע לנשים לאחר לידה, ארגוני חינוך שונים לסיוע לתלמידים מתקשים וארגוני סיוע כלכלי במודלים שונים (גמ”ח הלוואות, מתן צדקה בדמות מענקים ושוברי קנייה, ייעוץ כלכלי ועוד), אשר מסייעים למשפחות מהחתך הנמוך של האוכלוסייה המתמודדות עם קשיים כלכליים.

    אופני התנהלות כלכלית ייחודית זו, מהווים גורם משמעותי המביא לשיעורם הנמוך של החייבים ובעלי תיקים בהוצל”פ מקרב החברה החרדית. בנוסף לזאת, ניתן לציין כי אף אלה הזקוקים להלוואה מקרב חברה זו הם בעלי נגישות גבוהה להלוואות זולות. כאמור, הלוואות אלו ניתנות מקרנות גמ”ח (גמילות חסדים) ללא ריבית ובפריסה נוחה, שמטרתה להקל על הלווים ולאפשר להם להתקיים בכבוד, תוך החזר הדרגתי של חובותיהם. חשוב לציין כי גם אם חייב מתקשה לעמוד בתשלומי הלוואה, במקרים רבים מערכת הגמ”חים מאפשרת לקחת הלוואה על מנת להחזיר חובות ישנים (גלגול חובות). במקרה של חייב שאינו עומד בהחזר הלוואותיו, בין לפרטים ובין לגמ”חים, הנושים פונים לאפיקים רלוונטיים בקהילה על מנת שיסייעו להם בכך, כגון: ערבים ובני משפחה, רבני הקהילה ומוסדותיה, לחץ חברתי מהקהילה עצמה, דין תורה ועוד. הדומיננטיות של הרתיעה מהפנייה לרשויות משפיעה גם על תחום זה, ומהווה גורם נוסף לכך ששיעור חייבי הוצאה לפועל נמוך.

    המאמר הוצג בכנס העשור להקמת רשות האכיפה והגבייה (כנס משותף של רשות האכיפה והגבייה ושל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב), ופורסם באסופת המאמרים של הרשות שיצאה לאור לרגל הכנס.

    שיתוף
    צוות המחקר
    ניצה (קלינר) קסיר
    חוקרת עבר

    פרסומים נוספים שעשויים לעניין אתכם

    דילוג לתוכן