The post כנס השקת מרכז הנתונים ע״ש וואהל- מנתונים למדיניות appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

המומחים והידע של המכון החרדי עומדים לרשותכם.

אנו מציעים לחברות וארגונים הרצאות וימי עיון בהתאמה אישית, שיאפשרו למשתתפים להכיר את החברה החרדית מקרוב… ובמפנים.

מיטב החוקרים של המכון החרדי יעשו לכם סדר בכל הנושאים שעל סדר היום.

בין הנושאים:

• זרמים בחברה החרדית
• שוק התעסוקה וההשכלה הגבוהה
• מערכת החינוך החרדית וסוגיית לימודי הליבה
• משבר הדיור במגזר החרדי
• התקשורת החרדית
• אתגרים ופתרונות ביחסי חרדים-חילונים
• סיורי שטח

פנו אלינו ונשמח לבנות עבורכם את הפעילות שאתם צריכים: machon@machon.org.il

The post לא רק שחור ולבן: מפגשי למידה על החברה החרדית appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

יו"ר ומייסד המכון החרדי, מר אלי פלאי, פתח את האירוע בהסבר מה עומד מאחורי קיום הכנס. "המכון קם מתוך תפיסה שהשאלות הגדולות של חברה, כלכלה וביטחון, דת ומדינה, חייבות להתדיין בחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, מבוססת נתונים ומחקרים", הבהיר.

"אני לא משייך את עצמי למחנה שרואה ברפורמה המשפטית כחזון משיחי שמציל את ישראל, ולא במחנה שרואה ברפורמה כקריסת המדינה", הוסיף פלאי. "אני לא מוכן לחיות במדינה שאנשים שתרמו כל כך הרבה למדינה, בצבא, בכלכלה ובחברה, חיים בתחושה של קץ המדינה. אסור לאפשר שיח של איבוד תקווה, ואסור לאפשר את איבוד האמון של ציבור שלם במערכת המשפט. חייבים להוביל מודל הסכמות שיאפשר לכולנו לחיות כאן יחדיו".

המפלגות החרדיות והרפורמה המשפטית

ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) וח"כ זאב אלקין (המחנה הממלכתי) ערכו ריאיון אחד על אחד עם העיתונאי ועורך מגזין "משפחה", מר אריה ארליך, והתייחסו לתמיכת המפלגות החרדיות והציבור החרדי ברפורמה המשפטית ומה עומד מאחוריה. 

ח"כ יצחק פינדרוס התייחס לסיבות המרכזיות שבגינן יש תמיכה רבה במגזר החרדי ברפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה. לדבריו, "ברמה היומית, הציבור שהכי הרבה סובל מאקטיביזם שיפוטי זה הציבור החרדי. לא בגלל שהוא בעד או נגד ביהמ"ש העליון, אלא זה בגלל שהסדרי החיים במדינת ישראל, כשאתה מעמיד אותם למבחן משפטי אתה מסתבך".

בהתייחסו לביקורת על חלקים ברפורמה המשפטית, הצהיר ח"כ פינדרוס כי הוא מבין שחלקים מההתוכנית כפי שהוצגה בתחילה היו קיצוניים מדי. לדבריו, "אפילו ח"כ יריב לוין הודה שיש חלקים ברפורמה כפי שהוצגה שהם קיצוניים מאוד. לדוגמה ביטול ביקורת שיפוטית 15 מתוך 15 זה דבר בלתי סביר בעליל לכל בר דעת. זה אומר שאין ביקורת שיפוטית ואין מצב כזה באף מדינה בעולם. או כשהקואליציה ממנה לבד את כל השופטים ועושה ככל העולה על רוחה בלי מעצור, בלי שהיא צריכה להגיע להסכמה עם האופוזיציה".

ח"כ פינדרוס הסביר את היחס השלילי שיש מצד הציבור החרדי כלפי ביהמ"ש העליון: "אהרון ברק היה מאוד פיקח, הוא מאוד נזהר. עם כל האקטיביזם השיפוטי, תשימו לב שבנושאי דת ומדינה הוא לא נגע, ברח מזה. את פסק הדין בחוק הגיוס הוא נתן 5 שנים לאחר פרישתו. אם ביהמ"ש העליון היה משכיל להבין שבמדינה רב-תרבותית, מדינה של קיבוץ גלויות, הדמוגרפיה אומרת את שלה – הוא לא היה מוצא את החברה החרדית שם, זה לא היה מעניין אותו".

ח"כ זאב אלקין העביר ביקורת על חברי הכנסת החרדים ועל תמיכתם ברפורמה. "אני לא מבין למה הפוליטיקאים החרדים בחרו להיות קבלני הביצוע של בצלאל סמוטריץ ונתניהו ולספוג עבורם את כל האש, בלי שום יכולת להרוויח מזה משהו", טען. "אנחנו לא מתנגדים באופן אוטומטי לכל מה שהממשלה עושה. עובדה, תמכנו במבצע הצבאי שהממשלה הובילה באופן נכון. כל מה שיהיה נכון וטוב למדינה – אנחנו נתמוך".

עוד אמר ח"כ אלקין: "צריכים רפורמה במערכת המשפט, נעשו טעויות רבות על ידי המערכת, אבל השאלה איזו רפורמה ואיך מעבירים אותה". בהמשך הוסיף: "כשיש משהו עקום לא בונים משהו עקום עוד יותר, אלא מנסים לאזן. מי שרוצה להבין שינוי אמיתי חייב לייצר הסכמה, כפי שחוקקנו את חוק הלאום. אני תומך בהידברות, צריך למצות את כל האפשרויות במו"מ ולהגיע להסכמות. מתנהל מו"מ אמיתי, אבל הוא עדיין בשלבים הראשונים. זה יהיה פספוס אדיר להיכנע לשכרון כח ולא לעשות רפורמה אמיתית ובהסכמה".

ח"כ אלקין העביר ביקורת גם על יוזמת קרן הארנונה ששהממשלה מקדמת וקישר זאת לרפורמה המשפטית: "קרן הארנונה היא טעות קשה, והמתנגדים הגדולים ביותר שלה בוועדה היו הח"כים מהליכוד שראש הממשלה בסוף כפה עליהם להצביע בעד, והם יצאו מושפלים. המשותף לרפורמה המשפטית ולחוק הארנונה הוא ששוב הממשלה נכנסת באין כניסה עם ראש בקיר".

הרפורמה המשפטית – אתגר או הזדמנות ביחסי חילונים-חרדים?

פאנל בהשתתפות פרופ' יובל אלבשן, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור, העיתונאי יוסי אליטוב, הרב עו"ד יהושע פפר וראש תחום תעסוקה במכון החרדי יהודית מילצקי, בחן את המתחים בין חרדים וחילונים שהתפרצו בעקבות המחאה נגד הרפורמה המשפטית וניסה להציע חזון לחיים משותפים.

פרופ' יובל אלבשן, ממנסחי פשרת פרידמן-אלבשן, אמר: "[בעקבות הרפורמה המשפטית] השתחררו פה שדים שהיו עצורים במרתף המשותף שלנו. אחד המרכזיים זה חרדים-חילונים, וזה השד המרכזי שמשחק פה, הרבה יותר מהוועדה לבחירת שופטים. זה שד שלא טופל. בן גוריון התחמק ממנו בשׂום שכל – אנשים חושבים שהוא עשה את הסטטו-קוו אז מתוך טיפשות, אך זו הייתה הדרך היחידה שלו לקבל את ההסכמה של האגודות החרדיות. היום השד השתחרר. כשאתם רואים את ההפגנות בנושא הגיוס זה לא מקרה, זו לא פרובוקציה, דווקא זה אמיתי מאוד".

פרופ' אלבשן הוסיף: "צריכים לפתור את הרפורמה למרות שהיא לא בעיה, רק מהטעם שאחרי שנפתור אותה נוכל קצת להרגיע ואז נצטרך להידרש – תאהבו את זה או לא – להסדרת היחסים בין הקבוצות השונות בחברה. בסוף יש כאן מלחמת דת".

מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אמי פלמור, התייחסה למחאה בנושאי דת ומדינה שנלוותה למחאה נגד הרפורמה המשפטית: "אני רוצה מדינה יהודית – יהודית ודמוקרטית. אני רוצה שהאיזונים שחיינו בתוכם כל כך הרבה שנים יישמרו. אולם ככל שאנחנו מרגישות את השמרנות, שעד היום לא הייתה על חשבוננו, אנחנו נקלעות למצב שבו הרפורמה היא לא אירוע שברקע. ההקצנה וההפרדה הזו בינינו מייצרת פחד אמיתי בקרב חלק מציבורים – אם לא נשכיל להבין זאת, מצבנו יהיה רע מאוד."

פלמור המשיכה והתייחסה לתגובה החילונית למשבר. "הציבור החילוני זה לא רק 'דב שהתעורר' אלא זו קבוצה שהבינה שהיא צריכה לגבש מחדש את הזהות שלה והערכים שלה, ושזהות וערכים הם לא פריבילגיה של הציבור החרדי. זה הולך להיות האתגר הגדול. זה יהיה הרבה יותר מורכב שכל קבוצה מאוד מאוד מחוברת למקום ערכי ומהותי. מה המשמעות שלנו, מה התפקיד שלנו, מה השליחות שלנו – לא פחות ממה ששמענו מאחינו החרדים".

הרב עו"ד יהושע פפר, ראש המחלקה החרדית בקרן תקווה ועורך ראשי של כתב העת "צריך עיון", הדגיש את החשיבות באחריות כלפי המדינה והחברות שמרכיבות אותה: "ב-2023 אין לנו מקום לחשוב שאנחנו המיעוט הנצחי, ולכן אנחנו צריכים לדאוג רק לעצמנו במקום לחשוב על השאלות הגדולות.המסר מזה הוא לא פנים-חרדי בלבד: מהצד החרדי אנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו רוצים בשאלות גדולות של מדיניות ביחס למדינת ישראל, כשאנחנו חלק מהרוב היהודי של המדינה הזו. אבל –צריך גם הכרה מהצד הלא חרדי, צריך הזמנה כנה להידברות אמיתית."

"אני מאחל לאמנה חדשה בין חילונים לחרדים. את הרפורמה נפתור. נגיע לפיתרון כלשהו, אבל זה פלסטר, זה לא הנושא. הנושא המרכזי זה מה שאנחנו מדברים פה בכנס הזה: יחסים חרדים-לא חרדים במדינת ישראל." הוא סיכם.

העיתונאי יוסי אליטוב התייחס לחשיבות הציבור הרחב במציאות הפוליטית העכשוית. "הגענו למצב שאילצו אותנו ב2023 לשבת ולדבר. הדב החילוני שהתעורר בחורף 2023 לא הולך לשום מקום. היקיצה בציבור החילוני מעוררת גם יקיצה מקבילה בחברה החרדית, של אנשים שקמים ושואלים את עצמם על מה אנחנו נלחמים בעצם? מה באמת חשוב לנו? על מה נתעקש ועל מה נוותר?" "השיח הזה התעורר, ואין לנו ברירה אלא לשבת ולדון. ההכרעה תעשה על ידינו, על ידי כל ישראלי. מי שחשב שמשיח הגיע התבלבל, יש לנו עדיין הרבה עבודה לעשות יחד."

את הפאנל סיימה ראש תעסוקה במכון החרדי, יהודית מילצקי, בהצעה פרקטית לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית: "השיח והאירועים סביב המחאה וההתנגדות העלו את הלהבות שיש בחברה הישראלית לרמות קיצון שלא ראינו אף פעם. בין עם הרפורמה תעבור או לא, יהיה קשה מאוד להוריד אותן. אחת הדרכים הכי משמעותיות שמאפשרות לחבר בין קטבים בחברה הוא מפגש בין אנשים, ללא כותרת וללא סטיגמה. המקום האידיאלי בעיני למפגש הזה, בלתי אמצעי וללא פוליטיקה, הוא מקום העבודה. אם אנחנו באמת רוצים לחשוב על חיים משותפים ועל גישור פערים, יש לשים דגש על גיוון במקומות העבודה – וזה אומר לפעול מול הממשלה, מול המעסיקים, מול החברה החרדית, כדי ליצר את המפגש הזה, היומיומי."

צילום: אלחנן קוטלר

The post כנס הרפורמה המשפטית בראי החברה החרדית appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

מזמינים אתכם להשתתף בכנס של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית בנושא "הרפורמה המשפטית בראי החברה החרדית", שבמהלכו ייבחנו השלכות הרפורמה על הציבור החרדי וננסה להבין מהם האתגרים החדשים שייווצרו ביחסי חילונים-חרדים בישראל בעקבות המהלך.

בהשתתפות ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה), ח"כ זאב אלקין (המחנה הממלכתי), פרופ' יובל אלבשן, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור, העיתונאי יוסי אליטוב והרב עו"ד יהושע פפר.

הכנס ייערך ב-14.05, באולם הכנסים של המכון החרדי, בשעה 17:00.
שידור חי יועבר באתר וברשתות החברתיות:

שימו לב: ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש. לחצו כאן להרשמה.

The post הרפורמה המשפטית בראי החברה החרדית: כנס המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

השר ברקת התייחס בנאומו לחשיבות של ענף ההייטק לפיתוח הכלכלה הישראלית וציין כי אם הוא מסתכל שנים קדימה אז הוא ירצה לראות 25% מכוח העבודה בישראל בענף הייטק, 2 מיליון ישראלים בסך הכול, כאשר המגזר החרדי צריך להיות שותף למהלך. הוא הוסיף וציין כי לתפיסתו המגזר הפרטי צריך להיות אחראי על הכשרתם לשוק העבודה.

 "הטובים ביותר בעשייה זה המגזר הפרטי, אחריהם השלטון המקומי ובמקום האחרון נמצאת ממשלת ישראל", הסביר השר. "ככל שנוכל להעביר יותר אחריות למגזר הפרטי מצבנו יהיה יותר טוב. השאיפה שלי שאנשי עסקים במדינת ישראל ייקחו אחריות מלאה על כל נושא הכשרת העובדים – לעניין הזה אני מעריך שכמעט אין מגבלת תקציב".

ברקת סיכם את נאומו: "אני רואה משימה לאומית בהצלחה של המגזר החרדי בהשתלבות בעולם התעסוקה של היום ומחר. ראו בי שותף קודם כל לתכנון, וכמובן אחרי זה לביצוע. משרד הכלכלה והתעשייה יעמוד לרשותכם לכל אתגר שתציבו בפנינו – כי אין לנו ברירה אלא להצליח".

מנכ"ל המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, אודי בן-דרור, התייחס בנאומו לשיח הפוליטי סביב הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה: "מה שמטריד את האנשים זה לאן המדינה הולכת ואיך היא הולכת להיראות בעוד 10-20 שנה. מצד אחד זה משבר, מצד שני זה יכול להפוך להזדמנות – וזה מה שאני מקווה שנצליח לעשות. התפקיד של המכון החרדי הוא לנסות להפוך את השיח הקיים משיח לעומתי, משיח מתנגש, משיח של כיפופי ידיים – לשיח של קידום עניינים, קידום אסטרטגי ולמקום של תכנון".

על תקציב המדינה שצפוי להגיע להצבעה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ביום חמישי הקרוב, אמר בן-דרור: "לצערי תקציב המדינה כפי שהוא כרגע חסר בשורה ממשית באתגרים המרכזיים של החברה החרדית – שהן למעשה האתגרים של החברה הישראלית כולה".

פאנל חוקרי המכון: תקציב המדינה בשורה או גזירה?

בפאנל חוקרי המכון בנושא תקציב המדינה בראי החברה החרדית השתתפו ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון; יהודית מילצקי, חוקרת בכירה בתחום התעסוקה; ד"ר שי שטרן, חוקר בכיר בתחום הדיור; ורוני ברבוי, חוקרת בכירה וראש תחומי החינוך, מדיניות בריאות, רווחה וחירום.

ד"ר רגב, סמנכ"ל המחקר והנתונים של המכון, התייחס בפאנל לכך שהמילה "חרדים" מופיעה מעט מאוד בתקציב המדינה, והסביר כי הדבר מעיד על חוסר של ידע ונתונים מדויקים על המגזר החרדי בידי קובעי המדיניות. לדבריו, מדיניות תקציב אפקטיבית עבור המגזר החרדי, כזו שתיטיב עם המדינה כולה, שתסיר חסמים ותיצור קטרי צמיחה, מחוייבת להתבסס על נתונים מפורטים ככל הניתן. "בהרבה מקומות הבעיה בקידום מדיניות אפקטיבית היא לא חוסר הסכמה בין ימין לשמאל, אלא היעדר מידע מספק ומדויק לגבי מה צריך לעשות ואיפה הבעיות", הסביר.

ד"ר רגב סיפק דוגמה למקרה של תוכנית שלא מבוססת מספיק על נתונים: "יש שיח ער על בניית עיר חרדית חדשה אי-שם בכסיף ליד כסייפה בדרום הרחוק. כאשר אנו בודקים את נתוני התעסוקה והתחבורה אנו יודעים ששליש מהנשים החרדיות מגיעות לעבודה ברגל, עוד שליש בתחבורה ציבורית ועוד שליש מהן לוקח להן פחות מרבע שעה להגיע לעבודה. רק ל-29% מהנשים החרדיות יש רישיון נהיגה. עכשיו רוצים לשלוח 40-50 אלף חרדים למקום שרחוק כשעה פלוס מכל מוקד תעסוקה. אני מדבר על תעסוקה שקיימת היום, לא בעוד 20 שנה. זאת דוגמה נוספת לאיך נתונים יכולים להשפיע על קבלת החלטות".

יהודית מילצקי חוקרת בכירה בתחום התעסוקה, ציינה כי לצערה תקציב המדינה כפי שהוא כרגע הוא לא "בשורה" בתחום התעסוקה. "יש שני סעיפים בתקציב שמתמקדים בעיקר בהכשרות טכנולוגיות – שזה מאוד מבורך להגדיל את מספר הסטודנטים הגברים החרדים ולהנגיש מכללות טכולוגיות לריכוזים חרדיים. אך כשאנו מנסים לחשוב על התקציב ככלי ליישום מדיניות ממשלה, אי אפשר להגיע עם התקציב הנוכחי ליעדים של 2030 בשום דרך".

"אבל זה כן תקציב של בשורה בהיבט הזה שבין השורות המדינה אומרת שאנחנו מבינים שחרדים צריכים התאמה, שלתעסוקה בחברה החרדית יש מאפיינים ייחודיים", הוסיפה מילצקי. "עצם זה שהממשלה שמה על השולחן את נושא ההכשרות המקצועיות על השולחן בתקציב זו אמירה חדשה אחרי הרבה שנים של הסללה מאוד ברורה לאקדמיה. ההבנה שהחברה החרדית נשענת היום בעיקר על הכשרות טכנולוגיות היא הבנה חשובה".

ד"ר שי שטרן, חוקר בכיר בתחום הדיור, אמר כי התקציב הנוכחי הוא "עושה חלק מהעבודה" במציאת פתרון למשבר הדיור, אך הוא "קצת פוגע" בכל הנוגע לסוגיה כפי שהיא מתבטאת בחברה החרדית. "התקציב מסיר כל מני חסמים, בין אם ברישוי, בין אם זה במתן היתרים, הוא מתמודד ומכיר במצוקת הדיור ומנסה לתת כלים לרשויות המקומיות ולוועדות המחוזיות להתגבר על חסמים בירוקרטיים", הסביר ד"ר שטרן. "הבעיה מבחינתנו במכון הוא שהתקציב פחות מתייחס, אפילו קצת פוגע במובנים מסוימים, ביכולות של החרדה החרדית להדביק את הפערים הקיימים בתחום הדיור – כאשר הפערים בחברה החרדית בתחום הדיור גדולים יותר מאשר הפערים בחברה הכללית".

רוני ברבוי, חוקרת בכירה וראש אגף החינוך, התייחסה לכך שהמגזר החרדי לא מופיע כלל בתקציב בהקשר של חינוך, זאת למרות האתגרים הרבים שעומדים על הפרק. ברבוי ציינה ארבעה אתגרים מרכזיים: היעדר גוף תכנון מרכזי למערכת החינוך החרדית; פערים בסיסיים בין מערכת החינוך החרדית לממלכתית; טיוב הפיקוח והרגולציה; שיפור איכות לימודי הליבה במוסדות החינוך היסודיים לבנים.

ברבוי התייחסה לסוגיית לימודי הליבה במערכת החינוך החרדית והציעה להסתכל על הסוגיה מזווית אחרת. לדבריה, מערכת החינוך החרדית היא לא מקשה אחת וכאשר באים לדון בנושא לימודי הליבה צריך להפריד בין מערכת החינוך לבנות ומערכת החינוך לבנים. "אם אנחנו מפרקים את נושא חינוך הבנים לחלקים היותר קטנים שלו, זה אומר החינוך הקדם-יסודי והיסודי, אז צריך לזכור שבחינוך היסודי כל הבנים צריכים ללמוד לימודי ליבה בהיקפים כאלה ואחרים, בין 55% ל-100%. הבעיה היא שאיכות הלימודים שהם מקבלים זה איכות נמוכה. זה מגיע מהיעדר הכשרה של כוח אדם – ובסוגיה הזו לא משרד החינוך ולא הרשויות המקומיות מטפלים".

The post כנס מדיניות מול מציאות: תקציב המדינה בראי החברה החרדית appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

מילצקי תיארה את הקשיים בגיוון העסקה, וכן הדגישה את החשיבות בזירת ההיטק להשוואת הזדמנויות ולצימצום פערים חברתיים:

"אני חושבת שגיוון מוצלח תלוי בשני גורמים עיקריים. המעסיקים הם גורם אחד במשחק הגיוון והעובדים הם הגורם השני. יש להכיל כאן את השונה וכאשר אנו מסתכלים על משבר כלכלי-חברתי אשר הולך ומתהווה, ההישרדות תופסת נתח חשוב. זה אתגר למעסיקים ואני חושבת שעיקר האתגר הוא אצל העובדים, שעליהם להכיל את השונה. הקולות שעולים מהשטח בהיבט זה מדאיגים. הקרע החברתי מחלחל – והתנאים שעושים למען אוכלוסיות מיוחדות עלולים לגרום לחברות מסוימות לחוש מקופחות".

"חשוב להבין שההייטק הוא הזירה הכי משמעותית של החברה הישראלית, וזו הזדמנות לייצר שינוי אמיתי בחברה. אני חושבת שהגיוון בהקשר של נשים חרדיות צריך לעבור מדיבור על כמות לדיבור על איכות. יש לצאת מאזורי הנוחות ולייצר מודלים לחיקוי".

יהודית מילצקי

The post השתתפות נציגת המכון בכנס הגיוון בהייטק של כלכליסט appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

את הפאנל הנחה הרב יהושוע פפר, ובנוסף לפלאי לקחו בו חלק מר יעקב וידר וגב' מעיין מאיר דוד.

The post "סוף עידן הפוליטיקה החרדית" – אלי פלאי בכנס השמרנות הישראלית appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

פלאי הציג את האקדמיה ככלי העיקרי לשילוב האוכלוסיה החרדית בשוק העבודה, אך גם כחסם הגדול ביותר למטרה זו בדיוק:

"החברה החרדית היא הילד שמפריע בכיתה של האקדמיה כבר 15 שנה. נעשים ניסיונות ומושקעים משאבים ענקיים מתוך הנחה שהדרך הטובה ביותר להוביל את האוכלוסייה החרדית לשוק העבודה היא האקדמיה, וזה לא רק שזה לא נכון, האקדמיה היא החסם העיקרי כיום לשילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה. זה שהפכנו את האקדמיה לצינור לשוק התעסוקה – הלכנו אחורה ולא קדימה"

צילום: יריב כץ

The post השתתפות יו"ר המכון בכנס כלכליסט להשכלה גבוהה ותעסוקה בשיתוף קרן רוטשילד appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

בתאריך 09.09.2020 העבירה המשנה ליו"ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר, הרצאה בכנס וירטואלי שהוקדש לממצאי סקר שעסק בהתנהגות ועמדות בציבור החרדי ביחס לשימוש במרשתת בעקבות השפעת הקורונה.

את ההרצאה פתחה קסיר באבחנת יסוד לפיה העולם הדיגיטלי אינו בבחינת פונקציה בתוך ארגז כלים הכולל מערך של פונקציות רבות, אלא מהווה ארגז כלים בפני עצמו. במערך הפונקציות אותן ארגז הכלים הדיגיטלי מספק ניתן למנות – לבד מתעסוקה – שורה נרחבת של יתרונות, בכללן: רכישת ידע, קבלת שירותים, סיפוק צרכים חברתיים ועוד רבות.

קסיר חידדה כי במובנים רבים ממצאי הסקר מתלכדים ומאששים ממצאים שעלו בעבודות דומות. הנקודה המרכזית אליה ביקשה קסיר להפנות את תשומת לב הצופים היא אחוז המשיבים הגבוה שענה כי הוא מתעתד להמשיך להשתמש באינטרנט גם לאחר חלוף משבר הקורונה. מענה המעיד לכאורה שההתחברות הרבה למרשתת שנרשמה במגזר החרדי בעקבות הקורונה מהווה נקודת מפנה ביחס החרדי למרשתת, ולא רק תגובה טקטית לנסיבות שרישומה עתיד להתפוגג עם חלוף הצורך שהצמיח אותה. עדות נוספת לכך ניתן לראות בתופעה חסרת תקדים בעולם החרדי בה שיעורי תורה של רבנים מהדרגים הגבוהים ביותר מוקלטים ומשודרים באינטרנט בידיעתם ובאישורם של הרבנים.

קסיר המשיכה ואמרה כי כשם שהמשבר הכלכלי הגדול הקודם של ראשית שנות ה2000 הוביל לעליה חדה של שיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה, כך נראה שגם מתרחש שינוי ביחס החרדי לעולם האינטרנט. שינוי היחס לעולם הדיגיטלי הוא קריטי להשתלבות בעולם העבודה הנוכחי והמשתנה בו הפונקציות הדיגיטליות הופכות יותר ויותר בסיסיות, ובמקרים רבים הן נדרשות כתנאי מקדים על מנת ליטול בו חלק. על כך מעידים גם מחקרים רבים שנערכו בעולם וגם מחקרים שנעשו בארץ.  אין ספק, אמרה קסיר, שעבור חברה החרדית זו הזדמנות גדולה, השימוש בדיגיטציה וכישורים דיגיטליים מהווים מיומנויות היסוד ושליטה בהן מעלה את השכר ומרחיבה אפשרויות התעסוקה בנתח רחב של משרות שונות.

בנוסף, דיגיטציה מאפשרת עבודה מהבית, דבר שיכול לסייע לנשים חרדיות רבות הבוחרות לעבוד במשרה חלקית על מנת שתוכלנה לנהל את ביתן במקביל לעבודתן. כמו כן מוקשים חברתיים רבים כשאלת ההפרדה המגזרית והמגדרית בלימודים ותעסוקה הפוכים פחות רלוונטיים בחיבור דיגיטלי מרחוק. ביטול המרחב שמתרחש בעולם הדיגיטלי בו אלפי הקילומטרים שבין קרית שמונה לאילת הופכים לשבריר שניה בין כתובת IP אחת לאחרת, מטשטש את גבולות הפריפריה הגאוגרפית מיסודן ופותח אפשרויות מגורים רבות, שעד לאותה עת היו בלתי נחשקות.

The post הרצאה של המשנה ליו"ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר, בכנס וירטואלי 'ואז הגיעה הקורונה' appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

בפתח הדברים הצהירה קסיר כי אין פתרונות קסם, ולכל פתרון יתרונות וחסרונות (והרבה פעמים הבחירה בין הפתרונות משקפת תפיסת עולם). עם זאת, ניתן להצביע על כמה עקרונות מרכזיים הנדרשים להשבת היציבות והביטחון:

עקרונות כלליים:

• הקצאה תקציבית משמעותית ומוקדמת ובצורה מושכלת. עומק המשבר ואי הוודאות מחייבים קביעת היקף התקציב על ידי הממשלה, וככל שיקדם ייטב.
• צמצום אי ודאות משקית. הצמצום יהיה על ידי פרסום רשימת צעדים שינקטו לטיפול במגפה והמענים הכלכליים שינתנו, בהתבסס על מדדים פשוטים, ברורים ושיתפרסמו מעת לעת.
• גיבוש תכנית על רחבה, כוללת ועקיבה – ולא מערך תוכניות הנבנות כטלאי על טלאי.

צעדים נדרשים:

קסיר המשיכה ופירטה את הצעדים הנדרשים לייצוב המשק והחזרתו למסלול:

נתונים  – יש לאסוף נתונים בתחומים רלבנטיים לגיבוש מדיניות בתחומים הבאים: אבטלה  – יש לפרסם מדד אחיד מוסכם על כל הגורמים העוסקים בתחום; הכשרות – יש לבנות מאגר נתונים נגיש וידידותי למשתמש שיאפשר לעצב את ההכשרות בצורה מיטבית, ויאפשר למובטל לבחור את ההכשרה המתאימה לו בהתאם לנתונים ולמידע מעודכן; נתוני עסקים, כסיווג ענפי – יש לטייב את הנתונים באופן שיאפשר מיקוד הטיפול בעסקים שנפגעו במשבר והתאמת הצעדים לצרכים הייחודיים של העסקים השונים; חלקיות משרה – יש לוודא העברת נתונים שאינם מדווחים לגופי המדיניות, וחשובים למדיניות המותנה בהיקפי משרה.

אבטלה – כיום בעיית האבטלה היא בעיקרה תוצאה של ביקושים נמוכים לעובדים. המדיניות הנדרשת הינה טיפול הוליסטי: עידוד תעסוקה שלא על ידי קיצוץ בקצבאות החשובות כרשת ביטחון, לצמצום אי הוודאות והחרדות של מובטלים ולהגדלת הצריכה והצמיחה; תקצוב הולם לשירותים מלווים לחזרה ולהשתלבות בעבודה, במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות; עבודה משותפת של כל הגורמים הרלוונטיים (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, המגזר השלישי) לאיגום משאבים, השלמה הדדית ושיפור השירות לאזרח.

הכשרות מקצועיות – הסדרת תחום ההכשרות המקצועיות, פיתוח ויישום של תוכניות לעדכון כישורים ומיומנויות הנדרשים לשוק העבודה העתידי. יש צורך בהקצאה מסיבית של תקציבים לתחום זה.

שירות התעסוקה – פעילות אקטיבית ומאומצת ליצירת מאגר משרות לצד עבודה עם המובטלים לסיוע בהשמות.

עידוד צמיחה – צמצום פגיעה בצד ההיצע; הגדלת ביקושים של הציבור: הגדלת הביקושים במשק ויצירת מקומות עבודה על ידי המדינה; העלאת אפקטיביות של תכניות תמיכה בעסקים.

שוק העבודה – הרחבת מנעד אפשרויות לסיוע לעסקים שמתקשים להמשיך ולהעסיק את העובדים ולתמיכה בעובדים – מחל"ת, לחל"ת גמיש ועד לסבסוד שכר.

עבודה מרחוק – הסדרה ועידוד הרחבת העבודה מרחוק. להסדרת עבודה מרחוק יש יתרונות בולטים גם בימי קורונה וגם בימי שגרה. בתקופת משבר הקורונה: צמצום ההדבקה וצמצום הפגיעה בפעילות הכלכלית; בימי שגרה: צמצום עומס בכבישים, חיסכון בזמן הנסיעה, הקטנת זיהום אוויר, הורדת ביקוש לדלקים, פתרון למצוקת חניה, הקטנת עלויות מעסיק.

אוכלוסיות מיוחדות:

צעירים – נדרש מיקוד בטיפול בצעירים. במשבר הנוכחי הפגיעה בהם היא גדולה ועשויה להוביל להשלכות ארוכות טווח על תפיסת המסוגלות והדימוי העצמי בכל הקשור לתחום התעסוקה והפיננסי, ובכלל.

מעוטי השכלה – אוכלוסיות מוחלשות בשוק העבודה מתאוששות לאט ביציאה ממשבר. משך חיפוש העבודה בקרב בעלי השכלה נמוכה לאחר משבר תחילת שנות האלפיים היה ארוך בהשוואה לבעלי השכלה גבוהה.

חרדים – משך חיפוש העבודה בקרב חרדים היה ארוך בהשוואה ליהודים לא-חרדים. אך, בפיקוח על משתני השכלה, ניסיון תעסוקתי ומשתנים אחרים, עולה כי משך חיפוש העבודה בקרב חרדים דומה לזה של יהודים לא-חרדים.

ערבים  – משך חיפוש העבודה היה ארוך בהשוואה ליהודים לא-חרדים, גם לאחר פיקוח על מאפיינים שונים ברגרסיה.

את משאתה חתמה קסיר בסקירת ההזדמנויות שנוצרו בכל הקשור להכשרת ותעסוקת חרדים בעקבות המשבר, ומתן המלצות בהתאם.

בין התמורות מנתה קסיר: מוטיבציה גוברת לשילוב בשוק העבודה; מוטיבציה לשדרוג הכישורים וההון האנושי, ובכלל זה הכשרות ולימודים איכותיים (כדי להקטין את הפגיעות של בעלי מיומנויות נמוכות, שנחשפה במשבר); ונכונות גבוהה יותר לשימוש באמצעים טכנולוגיים ודיגיטציה.

בהמלצות: הרחבה וגיוון של הכשרות מקצועיות שיסייעו לעובדים שפוטרו ולמצטרפים חדשים לשוק העבודה לקצר את משך הזמן של חיפוש עבודה; הגברת השימוש בכלים טכנולוגיים ודיגיטליים והעלאה של רמת המיומנויות הדיגיטליות, שיסייעו ברכישת הכישורים הנדרשים לשוק העבודה ובפתיחת אפשרויות הכשרה ותעסוקה רחבות יותר; גיוון מקצועות הלימוד לנשים והפחתת ההכוונה ללימודי הוראה באופן שיעשיר את אפשרויות התעסוקה ויגדיל את רמת השכר בטווח הבינוני; מתן ליווי לבעלי עסקים במטרה להגביר התמקצעות והתנהלות מסודרת ומוסדרת של העסקים והנהגת ביטוח אבטלה לעצמאים, תוך יצירת מנגנון שיבטיח שימוש הוגן; ולהתאים את המדיניות הרוחבית שתתן מענה לכלל האוכלוסייה, גם למאפיינים הייחודיים של החברה החרדית וקבוצות האוכלוסייה השונות.

The post משבר הקורונה: צעדים נדרשים בתחום התעסוקה – הצגה של ניצה (קלינר) קסיר, בפני הצוות הבין-משרדי לטיפול במשבר בשוק העבודה appeared first on תכנית הבכירים: 2030.