השר מרגי גילה עניין רב בקידום תהליך אפיון צרכי הציבור החרדי באופן שמבוסס על נתונים ומחקר. השר הורה לקדם ישיבת עבודה משותפת עם מנכ"ל המשרד והצוותים המקצועיים, כדי לקדם את התוכנית ולהביא לשינוי המצב הקיים לטובת האוכלוסייה החרדית.

בפגישה עם השר, שנערכה בלשכתו בירושלים, השתתפו יו"ר המכון החרדי אלי פלאי; מנכ"ל המכון אודי בן-דרור; ראש תחום בריאות ורווחה במכון רוני ברבוי; עמית מחקר במכון מאיר הירשמן; מנהל מחלקת תקשורת ואסטרטגיה במכון יעקב איזק ונציגים נוספים מטעם המכון החרדי.

מנכ"ל המכון החרדי, אודי בן-דרור: "האוכלוסייה החרדית לא מקבלת כיום באופן מלא את השירותים שמשרד הרווחה מעוניין להעניק לה. הדבר נובע לא מחוסר בתקציב, אלא כתוצאה מחוסר בנתונים מדויקים ובהיעדר היכרות מספקת של מאפייני החברה החרדית והצרכים הייחודיים לה. חוקרי המכון והצוותים המקצועיים של משרד הרווחה ינסו לחשוב יחד על המנגנונים הנכונים, על התאמת תוכניות המשרד השונות לאופי ומרקם החיים החרדי, וכיצד לשפר בסופו של הליך את שירותי הרווחה עבור כלל החברה החרדית".

The post המכון החרדי ושר הרווחה מרגי במהלך לגיבוש תוכניות רווחה מותאמות למגזר החרדי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

השולחן העגול נערך בעקבות שלושה מחקרי תעסוקה שערך המכון החרדי בשנתיים האחרונות בשלושת הריכוזים החרדיים הגדולים: ירושלים, בני ברק ובית שמש. המחקרים זיהו כי לכל אוכלוסייה, בכל עיר, יש צרכים ומאפיינים ייחודיים.

המסקנה העיקרית שעלתה מהמחקרים היא שישנה עדיפות רבה לכך שהחשיבה והתכנון התעסוקתי המקומי יתבצעו על ידי הרשויות המוניציפליות, שיודעות לזהות את אותם צרכים ומאפיינים ייחודיים. ביזור הסמכויות יסייע לשלטון המרכזי להיות ממוקד יותר, גמיש יותר ומדויק יותר בזיהוי צרכי ומאפייני הקבוצות השונות באוכלוסייה ובעבודה מולם.

לאחר סדרת פגישות של חוקרי המכון החרדי עם נציגי משרדי הממשלה, ומחשבה משותפת כיצד ניתן להניע את המהלך מבחינה רגולטורית, הוחלט לערוך מפגש חשיבה בצוותא בהשתתפות נציגים ממשרדי הממשלה, הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי במשרד רה"מ, נציגי רשויות מקומיות ואנשי מגזר שלישי העוסקים בתחום.

בין המשתתפים בשולחן העגול שנערך היום במשרדי המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית בירושלים, תחת הכותרת "ביזור סמכויות לשלטון המקומי לניהול תעסוקה אזורית": רועי אסף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי במשרד ראש הממשלה; יחיאל אמויאל, מנהל מרכז "כיוון"; אליהו וינד, ראש תחום תעסוקת חרדים בעיריית ירושלים; אסתי מוסקוביץ', ראש מנהלת תעסוקה בבית שמש ונציגים מרשויות מקומיות.

יהודית מילצקי, ראש תחום תעסוקה במכון החרדי, שעמדה מאחורי המחקרים ויזמה את המהלך מול הממשלה:

"על מנת לשפר את קצב העלייה בשיעור השתלבות הגברים החרדים בשוק התעסוקה ולשפר את איכות התעסוקה של הנשים החרדיות, יש להתאים את הכלים והמענים לכניסה לתעסוקה איכותית עבור האוכלוסייה החרדית. המחקרים התעסוקתיים שביצענו בשנתיים האחרונות בבני ברק, ירושלים ובית שמש המחישו את השוני הגדול ואת הצורך בתכנון תעסוקה מוניציפלי ואזורי. לרשויות המקומיות ישנה יכולת טובה יותר לתת מענה לצרכי תעסוקה מקומיים, ולכן יש להעניק להן יותר כלים וסמכויות לתכנון תעסוקה מקומית – זאת בהתאם לשוני, ההבדלים בהזדמנויות, הצרכים והאתגרים שקיימים בכל רשות".

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post ארצי מול מקומי: שולחן עגול בנושא ביזור סמכויות לשלטון המקומי לניהול תעסוקה אזורית appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

The post פגישת היכרות עם מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

במסגרת המפגש התקיים דיון ער לגבי האפשרויות המיידיות לפעולה בנוגע לאוכלוסייה החרדית ולקידומה. נציגי המכון מצאו אוזן קשבת אצל שר האוצר, שהביע עניין בחוות הדעת המקצועית של חוקרי המכון.

במעמד נכחו יו"ר המכון אליהו פלאי, מנכ"ל המכון אודי בן דרור, סמנכ"לית מדיניות עדי סיסו-יורן, סמנכ"ל המחקר ד"ר איתן רגב, ראש מחלקת התקשורת יעקב איזק החוקרת הבכירה יהודית מילצקי, ועמיתי המחקר החרדים מאיר הירשמן ובנצי ראקוב.

לקריאת התכנית המלאה: לחצו כאן

The post הצגת תכנית 100 הימים לשר האוצר appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

נציגי המכון, בראשם יו"ר המכון מר אלי פלאי, הציגו לנשיא, רעייתו ופמלייתו תכנית אסטרטגית מפורטת לקידום כלכלי-חברתי של האוכלוסייה החרדית. במסגרת האירוע התנהל דיון מעמיק בנוגע לעתיד המגזר החרדי בהיבטים של פיתוח כלכלי-חברתי ובצעדים הנדרשים לפעול בכדי להעמיק את קידום הקהילה החרדית בתעסוקה, בדיור, בתעשייה ובמשק בישראל.

במעמד נכחו יו"ר המכון אליהו פלאי, מנכ"ל המכון אודי בן דרור, ראש מחלקת התקשורת יעקב איזק, סמנכ"ל המחקר ד"ר איתן רגב, החוקרת הבכירה יהודית מילצקי ועמית המחקר החרדי מאיר הירשמן.

לקריאת התכנית המלאה: לחצו כאן

The post הצגת תכנית 100 הימים לנשיא המדינה appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

במסגרת הביקור נערך דיון פורה אודות ההיערכות הלאומית למצבי חירום ובחשיבות לשיתוך במידע ובנתונים. בהמשך לביקור ולדיון הוחלט להמשיך שיתוף פעולה ולבחון את הדרכים בהן ניתן לשפר את מערך השיטור בחברה החרדית באופן שיתמוך בצרכי המשטרה והקהילה החרדית גם יחד.

במעמד השתתפו יו"ר המכון אלי פלאי, מנכ"ל המכון אודי בן דרור והחוקרת הבכירה רוני ברבוי.

The post ביקור סמפכ"ל המשטרה במכון appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

מנכ"ל המכון, הציג בוועדה תכנית של המכון לקידום תעסוקת חרדים בהייטק. לדבריו, "על אף הגידול המבורך בשילוב גברים חרדים בתעשיית ההייטק, מן הראוי לשים לב כי ביחס לגודלם באוכלוסיה הגידול הוא מינורי ורחוק מאוד מלמצות את פוטנציאל ההון האנושי לו תעשיית ההייטק בארץ משוועת. לפיכך יש צורך עמוק ומשמעותי לקדם פתרונות מותאמים ואפקטיביים לשילוב הציבור החרדי בתעשייה.  על מנת להבין את תופעת פערי השכר של נשים חרדיות המועסקות בתעשיה יש להשוות את הפרמטרים הרלבנטיים: גיל וותק בענף, היקף משרה ורמת ההכשרה. כמות שנראה, בהשוואת פרמטרים אלו עולה כי אין תופעה של אפליית שכר של נשים חרדיות בענף."

המלצות המכון החרדי כפי שהוצגו בוועדה: "על מנת להעלות את רמת השכר של נשים חרדיות המועסקות בתעשיית ההייטק יש לטפל בבעיה בשורשה ולמטב את ההכשרות הניתנות בסמינרים. בימים אלו מתקיימת בקבוצה מצומצמת של סמינרים נבחרים תוכנית הכשרות תובענית אשר המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית הגה וקידם, תוכנית שבכירי התעשיה סמכו עליה את ידיהם. התכנית נמצאת בתהליך אישור מול משרד האוצר וגורמי המקצוע. כמו כן, יש לפתח תוכניות מותאמות לגברים חרדים. במהלך העשור האחרון יצאו לדרך תוכניות רבות, חלקן ממשלתיות וחלקן פילנתרופיות אולם כיוון שלא הותאמו לאורח החיים החרדי הייחודי לא הצליחו תוכניות אל ולשלב באופן משמעותי גברים חרדים בתעשייה. עוד כצעד משלים לפיתוח התוכניות יש להנגיש את ההכשרה לציבור החרדי ולהתאים אותה לאופיו הייחודי. אופן ההנגשה יהיה באמצעות פיתוח והקמת מרכזי הכשרה קהילתיים לחרדים. בנוסף יש לשפר את מערכי הסיוע הממשלתיים לתעסוקה ולבצע התאמה לאורח החיים החרדי ולצרכים הייחודים האופייניים לו".

לצפייה בדיון בוועדה

The post מנכ"ל המכון, רועי כהן, וראש תחום תעסוקה, איציק קרומבי, בועדת המדע והטכנולוגיה בדיון בנושא עידוד הגידול בהעסקת חרדים בענף ההייטק appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

את הדברים פתחה קסיר באמירה לפיה אחד מלקחי הגל הראשון הינו הצורך בשיח ושיתוף של מעגלים רחבים יותר של גורמים רלוונטיים הנוטלים חלק במגרש החינוכי. בעוד שבגל הראשון התמקדו המערכות בעיקר בצורך לקיים שיח עם המורים וההורים, עתה הוברר כי יש צורך לשתף את גם ארגוני החברה האזרחית. זווית נוספת הינה סוגיית האוטונומיה המקומית וביזור הסמכויות. מן הראוי, הטעימה קסיר, להתמקד בכוחן של הרשויות המקומיות להוביל את האירוע. יש לתת להן מידה גדולה יותר של אוטונומיה וסוברניות בקבלת ההחלטות, לרשויות ולמנהלי מוסדות החינוך שיצטרכו לעבוד עם הרשויות המקומיות.

לאחר מכן עמדה קסיר על הצורך להמיר את נקודת המבט הכוללנית המבקשת למצוא פתרון עשוי מעור אחד לכל מערכת החינוך במדינה, לטובת מבט פרטני וממוקד עד לרמת הכיתה הבודדת. זאת בשל ההטרוגניות הגדולה השוררת בין הערים השונות, מערכות החינוך לסוגיהן, ואף בין המוסדות הנמנים על אותה מערכת באותה עיר. למשל – ברשויות מקומיות ירוקות ייתכן שהצורך בקיום קפסולות הוא יותר קטן, כמו כן יש לבדוק את התנאים הפיזיים של כיתות הלימוד – בהינתן כיתות קטנות או גדולות מבחינת מספר התלמידים המשתתפים, או לחלופין אם המרחב הכיתתי (והבית ספרי בכלל) הוא רחב או מצומצם, כל אלו משתנים מאוד משמעותיים. דברים אלו יפים עבור כלל מערכת החינוך במדינה אולם הם יפים שבעתיים עבור החברה החרדית שאינה מקשה אחת אלא היא הטרוגנית ומגוונת ביותר. את המאפיינים הייחודים והצרכים השונים של הקהילות השונות מכירים המוסדות הקהילתיים (בכללם נמנים גם הרשויות המקומיות), המנהיגים החברתיים, ובפרט ארגוני החברה האזרחית הפועלים במגזר, ובהתאם הם גם אלו שיכולים גם לתת את המענים ההולמים ביותר.

את הדברים חתמה קסיר במניית הנקודות המרכזיות של מערכת החינוך החרדי עליהם יש לתת את הדעת:

• מספר הילדים בחינוך החרדי הוא הרבה יותר גדול, כ20 אחוז מהילדים במערכת החינוך הינם חרדיים.
• בסופו של דבר כמות מתרגמת לצפיפות – בפרט בסמינרים לבנות. לעיתים מונות הכיתות שם למעלה מ50 בנות לכיתה.
• גם בישיבות ובכוללים אופי הלימוד בחברותות מייצר מערכת מגעים אינטנסיבית של הלומדים בינם לבין עצמם.
• חשוב לזכור את משמעות וחשיבות החינוך בחברה החרדית – תלמוד תורה מעל הכל. סגירת מוסד חינוכי בחברה החרדית יוצרת ריק ונשירה גדולה, עובדה בעלת השלכות חברתיות מרחיקות לכת.
• היכולת לקיים מערך למידה מרחוק הינה מאוד מוגבלת, זאת לפי שאין חיבור מספק לתשתיות אינטרנט.

כמו כן ציינה קסיר, כי על מנת לספק מענים ופתרונות למערך האתגרים המורכב נדרשת גמישות מחשבתית והקצאת משאבים משמעותית.

The post המשנה ליו"ר, ניצה (קלינר) קסיר, בועדת החינוך בדיון בפתיחת שנת הלימודים בחינוך החרדי בצל הקורונה appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

רועי בירך על קיום הדיון החשוב בראשות יושב הראש ח"כ אשר והוסיף – המגמה מצביעה בבירור על רצון גובר והולך של נשים חרדיות וגברים חרדים להשתלב בשירות הציבורי. יש לייצר חלופות לתנאי סף שרלוונטיים לציבור החרדי שיאפשרו את ההזדמנות שלהם להשתלב בשירות הציבורי ולתרום מיכולותיהם. בהמשך למאמץ הרב של נציבות שירות המדינה, יש צורך בקביעת יעד מאקרו לתעסוקת חרדים וחרדיות בשירות הציבורי. זה המפתח להצלחה חברתית וכלכלית ואין לי ספק שהמגזר הפרטי יבחן את ההצלחה של המגזר הציבורי ויאמץ את אותם דפוסים

איציק קרומבי הוסיף ואמר כי: "צריך לתת דגש להנגשה וחשיפה למשרות בשירות המדינה. יש רבים מדי שלא יודעים שהמשרות קיימות ואיך לגשת למכרז. כמו כן, יש להכשיר תכניות כמו צוערי משרד החוץ כתכנית ייחודית לחברה החרדית".

The post מנכ"ל המכון, רועי כהן, וראש תחום תעסוקה, איציק קרומבי, בועדת החוקה בדיון אודות ייצוג הולם לחרדים במגזר הציבורי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

מנכ"ל המכון, רועי כהן, אמר בדיון כי: "יש צורך אמיתי לענות על המחסור של כוח אדם מיומן בתעשיית ההייטק ובתעשיות הביטחוניות באמצעות כוח אדם איכותי ביותר במגזר החרדי שאינו מנוצל. זה מאפשר למדינה, לתעשייה ולמגזר החרדי להרוויח. הנושא מייצר תשתית לצמיחה ומעודד הכשרות מקצועיות לתעסוקה". הוא אף ציין כי ההכשרה בתוכנית מקבילה לידע הנרכש במסלול תואר ראשון במדעי המחשב. "יש שעת כושר שהרבנים, העולם החרדי והתעשייה מבינים שניתן להכניס בנות איכותיות וברמה מאוד גבוהה לעולם הזה. בשלוש שנים הקרובות אנו מקווים להכניס כ-1500 בסך הכל ובטווח של עשור להכניס לשוק העבודה הזה כ-1300 נשים חרדיות בשנה. זה פול אדיר של כוח אדם שלא מנוצל. במהלך השנתיים האחרונות עשינו פיילוט של בנות חרדיות בתוך הסמינרים וראינו שהדבר הזה עובד".

כהן הוסיף ואמר כי לתכנית משמעות דרמטית בכל הקשור לצמצום תחולת העוני בחברה החרדית (אשר ערב פרוץ המשבר עמדה על למעלה מ50 אחוזים בקרב החרדים). זאת לפי שהנשים החרדיות קובעות במידה רבה את רמת השתכרות של משק הבית החרדי.

ד"ר גיורא ירון, יו"ר פורום חרדים להייטק, אמר: "אני נמצא פה בגלל הצורך בכוח האדם איכותי בקצה הפירמידה. בתחילת התהליך אמרתי שאם אין רבנים אני לא בעניין. כשהיו כיתות בלי הפרדה הגיעו אפס תלמידות. אפשר לשים 7 מיליארד שקל בתוכנית אבל בלי תמיכת הממסד זה לא יעבוד".

ח"כ עודד פורר סיכם את הדיון ואמר: "אני חושב ששורש הבעיה היא שמשרד האוצר חייב להגדיר לעצמו יעד – כמה נשים חרדיות יסיימו הכשרה גבוה ויצאו לעבודה? הנתון הכי משמעותי ששמענו הוא ש-17 אלף נשים יגיעו לשוק בכל כמה שנים ואז ההפסד בעשור יעמוד על סדר גודל של 150 אלף נשים וזה דרמטי למשק הישראלי."

The post מנכ"ל המכון, רועי כהן, וד"ר גיורא ירון (ראש פורום ההייטק החרדי שע"י המכון) בדיון בועדה לקידום מעמד האישה appeared first on תכנית הבכירים: 2030.