מנתוני הסקר עולה כי 58% בציבור החרדי חושבים כי מאז הקמת הממשלה ותחילת המחאה נגד הרפורמה המשפטית הורע היחס כלפיהם במרחב הציבורי. כמו כן, 56% מהציבור החרדי שיש לו ממשק קבוע או אקראי עם האוכלוסייה הלא-חרדית טוענים כי חוו עוינות כלפיהם במרחב הציבורי באופן אישי. למרות כל זאת, לרוב מוחלט בחברה החרדית חשובה תחושת האחדות בחברה הישראלית (79%), וכן לרובם חשוב שהחברה החילונית תראה את הציבור החרדי בעין טובה (74%).

צילום: David Cohen 156/ShuterStock

הממצאים המרכזיים שעלו בסקר

שילוב חרדים בחברה הישראלית

42% מהחברה החרדית סבורים כי הרפורמה המשפטית והסערה הציבורית שנלוותה לה לא השפיעה לטובה או לרעה בסוגיית שילוב הציבור החרדי בחברה הישראלית וכי המצב נותר ללא שינוי. לעומתם, 49% חושבים כי הרפורמה והסערה הציבורית פגעו בשילוב, ו-9% דווקא טוענים שהאירועים תרמו לשילוב החרדים בחברה הישראלית.

התבדלות מול מעורבות

42% מהציבור החרדי בעד הגדלת המעורבות של חרדים בחברה הישראלית, 36% בעד להמשיך להתנהל כפי שהיה עד היום – זאת לעומת 22% שרוצים להגביר את ההתבדלות מהחברה החילונית.

בפילוחים לפי זרמים, 39% מהזרם הליטאי בעד הגברת ההתבדלות, 36% רוצים להמשיך להתנהל כפי שהיה עד היום ו-25% בעד הגברת המעורבות בחברה הישראלית. בקרב החסידים 27% בעד הגברת התבדלות, 46% בעד להמשיך במצב הקיים ו-27% בעד הגדלת מעורבות. בקרב הספרדים, 15% בעד הגברת ההתבדלות, 36% תומכים בהמשך המצב הקיים ו-49% בעד הגדלת המעורבות.

חשיבות תחושת האחדות בחברה הישראלית

לרוב מוחלט בציבור החרדי (79%) חשובה תחושת האחדות בחברה הישראלית, לעומת 10% שלא הצביעו על חשיבות בנושא ו-12% שציינו שהדבר לא חשוב להם.

בפילוח לפי זרמים, ל-63% מהזרם החסידי חשובה תחושת האחדות בחברה הישראלית, 85% בציבור הספרדי, 74% בזרם הליטאי ו-95% בציבור החוזרים בתשובה.

באופן מפתיע, בקרב הזרם החסידי נרשמה החשיבות הפחותה ביותר לאחדות בחברה הישראלית, כאשר 21% מהם ציינו כי האחדות כלל לא חשובה או כמעט ולא חשובה. זאת לעומת 12% בקרב הזרם הליטאי, 9% בקרב הציבור הספרדי ו-5% בקרב בעלי התשובה.

יחד עם זאת, ל-74% מהחברה החרדית חשוב שהחברה החילונית תראה אותם בעין טובה. בקרב הזרם הספרדי השיעור היה גבוה במיוחד לעומת שאר הזרמים, כאשר 82% מהם ראו בכך

חשיבות, לעומת 67% בקרב הליטאים והחסידים ו-76% בקרב בעלי התשובה.

עוינות כלפי חרדים במרחב הציבורי

58% מהציבור החרדי סבור כי מאז הקמת הממשלה ותחילת המחאות נגד הרפורמה הורע היחס כלפי החברה החרדית במרחב הציבורי. 30% טוענים כי היחס נותר ללא שינוי ו-11% חושבים שהיחס דווקא השתפר.

בפילוח לפי זרמים, נראה כי בציבור מהזרם הליטאי רווחת יותר התפיסה כי היחס לחברה החרדית הורע (74%), לעומת החסידים (51%), הספרדים (53%) ובעלי התשובה (52%).

מנגד, 46% מהחסידים מרגישים שהיחס כלפי החברה החרדית במרחב הציבורי נותר ללא שינוי, לעומת 21% מהליטאים, 33% מהספרדים ו-19% מבעלי התשובה.

לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין מי שגר בעיר חרדית לבין עיר מעורבת.

עוינות ברמה האישית

72% מהחברה החרדית לא חוו באופן אישי עוינות שכוונה כלפיהם בשל היותם חרדים מאז הקמת הממשלה, לעומת 28% שציינו שכן חוו עוינות ברמה האישית.

הסקר גם בדק את רמת העוינות שחוו חרדים שיש להם ממשק זמני או קבוע ביום-יום עם החברה החילונית, וכן בקרב גברים חרדים שיצאו לשוק העבודה או לומדים לימודים מקצועיים. מהסקר עולה כי 56% מאלה שלומדים לימודים מקצועיים או באים במגע קבוע או זמני עם החברה הלא-חרדית חוו עוינות באופן אישי.

הסוגיות החשובות ביותר שעל הממשלה לקדם

הרפורמה המשפטית ניצבת בראש רשימת הנושאים שבציבור החרדים רוצים שהממשלה תקדם ותפתור. 43% הציבו את הרפורמה המשפטית במקום הראשון מבין שלל נושאים אחרים שעל סדר היום.

יוקר המחיה נמצא רק במקום השני (32%), מתווה הגיוס במקום השלישי (13%), מצוקת הדיור במקום הרביעי (5%) ונושאים אחרים כמו ביטחון אישי וחינוך חינם לגיל הרך נדחקו הצידה.

ההליכה עם גוש הימין

על השאלה כיצד השפיעה המחאה הציבורית על עמדתכם באשר לשותפות "האוטומטית" של המפלגות החרדיות עם גוש הימין, 22% מהחרדים השיבו כי המחאה החלישה את תמיכתם בשותפות עם גוש הימין, זאת לעומת 53% שהשיבו כי תמיכתם רק התחזקה ו-25% שעמדתם בנושא לא השתנתה בעקבות המחאה.

בפילוח לפי זרמים, 32% מהליטאים ציינו כי נחלשה עמדתם באשר לשותפות "האוטומטית" של המפלגות החרדיות עם גוש הימין, זאת לעומת 19% בלבד מקרב החסידים ו-14% מהספרדים.

נתון מעניין נוסף עלה בקרב משפחות שבהן הבעל לומד לימודים מקצועיים. 44% מתוכם השיבו כי נחלשה עמדתם בנגע להליכה "האוטומטית" עם גוש הימין, לעומת 38% שתמיכתם התחזקה ו-19% שהשיבו שעמדתם לא הושפעה מהמחאה.

הסקר בוצע על ידי "דיירקט פולס בע"מ" באמצעות מר שלמה פילבר עבור המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית.
תאריך ביצוע הסקר: 9 במאי 2023
גודל המדגם: 420 נדגמים בוגרים (בני 18+) המהווים מדגם מייצג של החברה החרדית בישראל.
טעות הדגימה: -/+4.8% בהסתברות של 95%.

The post מחצית מהציבור החרדי סבור: המחאה הציבורית נגד הרפורמה המשפטית פגעה בשילוב החרדים בחברה הישראלית | סקר appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

יו"ר ומייסד המכון החרדי, מר אלי פלאי, פתח את האירוע בהסבר מה עומד מאחורי קיום הכנס. "המכון קם מתוך תפיסה שהשאלות הגדולות של חברה, כלכלה וביטחון, דת ומדינה, חייבות להתדיין בחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, מבוססת נתונים ומחקרים", הבהיר.

"אני לא משייך את עצמי למחנה שרואה ברפורמה המשפטית כחזון משיחי שמציל את ישראל, ולא במחנה שרואה ברפורמה כקריסת המדינה", הוסיף פלאי. "אני לא מוכן לחיות במדינה שאנשים שתרמו כל כך הרבה למדינה, בצבא, בכלכלה ובחברה, חיים בתחושה של קץ המדינה. אסור לאפשר שיח של איבוד תקווה, ואסור לאפשר את איבוד האמון של ציבור שלם במערכת המשפט. חייבים להוביל מודל הסכמות שיאפשר לכולנו לחיות כאן יחדיו".

המפלגות החרדיות והרפורמה המשפטית

ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) וח"כ זאב אלקין (המחנה הממלכתי) ערכו ריאיון אחד על אחד עם העיתונאי ועורך מגזין "משפחה", מר אריה ארליך, והתייחסו לתמיכת המפלגות החרדיות והציבור החרדי ברפורמה המשפטית ומה עומד מאחוריה. 

ח"כ יצחק פינדרוס התייחס לסיבות המרכזיות שבגינן יש תמיכה רבה במגזר החרדי ברפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה. לדבריו, "ברמה היומית, הציבור שהכי הרבה סובל מאקטיביזם שיפוטי זה הציבור החרדי. לא בגלל שהוא בעד או נגד ביהמ"ש העליון, אלא זה בגלל שהסדרי החיים במדינת ישראל, כשאתה מעמיד אותם למבחן משפטי אתה מסתבך".

בהתייחסו לביקורת על חלקים ברפורמה המשפטית, הצהיר ח"כ פינדרוס כי הוא מבין שחלקים מההתוכנית כפי שהוצגה בתחילה היו קיצוניים מדי. לדבריו, "אפילו ח"כ יריב לוין הודה שיש חלקים ברפורמה כפי שהוצגה שהם קיצוניים מאוד. לדוגמה ביטול ביקורת שיפוטית 15 מתוך 15 זה דבר בלתי סביר בעליל לכל בר דעת. זה אומר שאין ביקורת שיפוטית ואין מצב כזה באף מדינה בעולם. או כשהקואליציה ממנה לבד את כל השופטים ועושה ככל העולה על רוחה בלי מעצור, בלי שהיא צריכה להגיע להסכמה עם האופוזיציה".

ח"כ פינדרוס הסביר את היחס השלילי שיש מצד הציבור החרדי כלפי ביהמ"ש העליון: "אהרון ברק היה מאוד פיקח, הוא מאוד נזהר. עם כל האקטיביזם השיפוטי, תשימו לב שבנושאי דת ומדינה הוא לא נגע, ברח מזה. את פסק הדין בחוק הגיוס הוא נתן 5 שנים לאחר פרישתו. אם ביהמ"ש העליון היה משכיל להבין שבמדינה רב-תרבותית, מדינה של קיבוץ גלויות, הדמוגרפיה אומרת את שלה – הוא לא היה מוצא את החברה החרדית שם, זה לא היה מעניין אותו".

ח"כ זאב אלקין העביר ביקורת על חברי הכנסת החרדים ועל תמיכתם ברפורמה. "אני לא מבין למה הפוליטיקאים החרדים בחרו להיות קבלני הביצוע של בצלאל סמוטריץ ונתניהו ולספוג עבורם את כל האש, בלי שום יכולת להרוויח מזה משהו", טען. "אנחנו לא מתנגדים באופן אוטומטי לכל מה שהממשלה עושה. עובדה, תמכנו במבצע הצבאי שהממשלה הובילה באופן נכון. כל מה שיהיה נכון וטוב למדינה – אנחנו נתמוך".

עוד אמר ח"כ אלקין: "צריכים רפורמה במערכת המשפט, נעשו טעויות רבות על ידי המערכת, אבל השאלה איזו רפורמה ואיך מעבירים אותה". בהמשך הוסיף: "כשיש משהו עקום לא בונים משהו עקום עוד יותר, אלא מנסים לאזן. מי שרוצה להבין שינוי אמיתי חייב לייצר הסכמה, כפי שחוקקנו את חוק הלאום. אני תומך בהידברות, צריך למצות את כל האפשרויות במו"מ ולהגיע להסכמות. מתנהל מו"מ אמיתי, אבל הוא עדיין בשלבים הראשונים. זה יהיה פספוס אדיר להיכנע לשכרון כח ולא לעשות רפורמה אמיתית ובהסכמה".

ח"כ אלקין העביר ביקורת גם על יוזמת קרן הארנונה ששהממשלה מקדמת וקישר זאת לרפורמה המשפטית: "קרן הארנונה היא טעות קשה, והמתנגדים הגדולים ביותר שלה בוועדה היו הח"כים מהליכוד שראש הממשלה בסוף כפה עליהם להצביע בעד, והם יצאו מושפלים. המשותף לרפורמה המשפטית ולחוק הארנונה הוא ששוב הממשלה נכנסת באין כניסה עם ראש בקיר".

הרפורמה המשפטית – אתגר או הזדמנות ביחסי חילונים-חרדים?

פאנל בהשתתפות פרופ' יובל אלבשן, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור, העיתונאי יוסי אליטוב, הרב עו"ד יהושע פפר וראש תחום תעסוקה במכון החרדי יהודית מילצקי, בחן את המתחים בין חרדים וחילונים שהתפרצו בעקבות המחאה נגד הרפורמה המשפטית וניסה להציע חזון לחיים משותפים.

פרופ' יובל אלבשן, ממנסחי פשרת פרידמן-אלבשן, אמר: "[בעקבות הרפורמה המשפטית] השתחררו פה שדים שהיו עצורים במרתף המשותף שלנו. אחד המרכזיים זה חרדים-חילונים, וזה השד המרכזי שמשחק פה, הרבה יותר מהוועדה לבחירת שופטים. זה שד שלא טופל. בן גוריון התחמק ממנו בשׂום שכל – אנשים חושבים שהוא עשה את הסטטו-קוו אז מתוך טיפשות, אך זו הייתה הדרך היחידה שלו לקבל את ההסכמה של האגודות החרדיות. היום השד השתחרר. כשאתם רואים את ההפגנות בנושא הגיוס זה לא מקרה, זו לא פרובוקציה, דווקא זה אמיתי מאוד".

פרופ' אלבשן הוסיף: "צריכים לפתור את הרפורמה למרות שהיא לא בעיה, רק מהטעם שאחרי שנפתור אותה נוכל קצת להרגיע ואז נצטרך להידרש – תאהבו את זה או לא – להסדרת היחסים בין הקבוצות השונות בחברה. בסוף יש כאן מלחמת דת".

מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אמי פלמור, התייחסה למחאה בנושאי דת ומדינה שנלוותה למחאה נגד הרפורמה המשפטית: "אני רוצה מדינה יהודית – יהודית ודמוקרטית. אני רוצה שהאיזונים שחיינו בתוכם כל כך הרבה שנים יישמרו. אולם ככל שאנחנו מרגישות את השמרנות, שעד היום לא הייתה על חשבוננו, אנחנו נקלעות למצב שבו הרפורמה היא לא אירוע שברקע. ההקצנה וההפרדה הזו בינינו מייצרת פחד אמיתי בקרב חלק מציבורים – אם לא נשכיל להבין זאת, מצבנו יהיה רע מאוד."

פלמור המשיכה והתייחסה לתגובה החילונית למשבר. "הציבור החילוני זה לא רק 'דב שהתעורר' אלא זו קבוצה שהבינה שהיא צריכה לגבש מחדש את הזהות שלה והערכים שלה, ושזהות וערכים הם לא פריבילגיה של הציבור החרדי. זה הולך להיות האתגר הגדול. זה יהיה הרבה יותר מורכב שכל קבוצה מאוד מאוד מחוברת למקום ערכי ומהותי. מה המשמעות שלנו, מה התפקיד שלנו, מה השליחות שלנו – לא פחות ממה ששמענו מאחינו החרדים".

הרב עו"ד יהושע פפר, ראש המחלקה החרדית בקרן תקווה ועורך ראשי של כתב העת "צריך עיון", הדגיש את החשיבות באחריות כלפי המדינה והחברות שמרכיבות אותה: "ב-2023 אין לנו מקום לחשוב שאנחנו המיעוט הנצחי, ולכן אנחנו צריכים לדאוג רק לעצמנו במקום לחשוב על השאלות הגדולות.המסר מזה הוא לא פנים-חרדי בלבד: מהצד החרדי אנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו רוצים בשאלות גדולות של מדיניות ביחס למדינת ישראל, כשאנחנו חלק מהרוב היהודי של המדינה הזו. אבל –צריך גם הכרה מהצד הלא חרדי, צריך הזמנה כנה להידברות אמיתית."

"אני מאחל לאמנה חדשה בין חילונים לחרדים. את הרפורמה נפתור. נגיע לפיתרון כלשהו, אבל זה פלסטר, זה לא הנושא. הנושא המרכזי זה מה שאנחנו מדברים פה בכנס הזה: יחסים חרדים-לא חרדים במדינת ישראל." הוא סיכם.

העיתונאי יוסי אליטוב התייחס לחשיבות הציבור הרחב במציאות הפוליטית העכשוית. "הגענו למצב שאילצו אותנו ב2023 לשבת ולדבר. הדב החילוני שהתעורר בחורף 2023 לא הולך לשום מקום. היקיצה בציבור החילוני מעוררת גם יקיצה מקבילה בחברה החרדית, של אנשים שקמים ושואלים את עצמם על מה אנחנו נלחמים בעצם? מה באמת חשוב לנו? על מה נתעקש ועל מה נוותר?" "השיח הזה התעורר, ואין לנו ברירה אלא לשבת ולדון. ההכרעה תעשה על ידינו, על ידי כל ישראלי. מי שחשב שמשיח הגיע התבלבל, יש לנו עדיין הרבה עבודה לעשות יחד."

את הפאנל סיימה ראש תעסוקה במכון החרדי, יהודית מילצקי, בהצעה פרקטית לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית: "השיח והאירועים סביב המחאה וההתנגדות העלו את הלהבות שיש בחברה הישראלית לרמות קיצון שלא ראינו אף פעם. בין עם הרפורמה תעבור או לא, יהיה קשה מאוד להוריד אותן. אחת הדרכים הכי משמעותיות שמאפשרות לחבר בין קטבים בחברה הוא מפגש בין אנשים, ללא כותרת וללא סטיגמה. המקום האידיאלי בעיני למפגש הזה, בלתי אמצעי וללא פוליטיקה, הוא מקום העבודה. אם אנחנו באמת רוצים לחשוב על חיים משותפים ועל גישור פערים, יש לשים דגש על גיוון במקומות העבודה – וזה אומר לפעול מול הממשלה, מול המעסיקים, מול החברה החרדית, כדי ליצר את המפגש הזה, היומיומי."

צילום: אלחנן קוטלר

The post כנס הרפורמה המשפטית בראי החברה החרדית appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

השר ברקת התייחס בנאומו לחשיבות של ענף ההייטק לפיתוח הכלכלה הישראלית וציין כי אם הוא מסתכל שנים קדימה אז הוא ירצה לראות 25% מכוח העבודה בישראל בענף הייטק, 2 מיליון ישראלים בסך הכול, כאשר המגזר החרדי צריך להיות שותף למהלך. הוא הוסיף וציין כי לתפיסתו המגזר הפרטי צריך להיות אחראי על הכשרתם לשוק העבודה.

 "הטובים ביותר בעשייה זה המגזר הפרטי, אחריהם השלטון המקומי ובמקום האחרון נמצאת ממשלת ישראל", הסביר השר. "ככל שנוכל להעביר יותר אחריות למגזר הפרטי מצבנו יהיה יותר טוב. השאיפה שלי שאנשי עסקים במדינת ישראל ייקחו אחריות מלאה על כל נושא הכשרת העובדים – לעניין הזה אני מעריך שכמעט אין מגבלת תקציב".

ברקת סיכם את נאומו: "אני רואה משימה לאומית בהצלחה של המגזר החרדי בהשתלבות בעולם התעסוקה של היום ומחר. ראו בי שותף קודם כל לתכנון, וכמובן אחרי זה לביצוע. משרד הכלכלה והתעשייה יעמוד לרשותכם לכל אתגר שתציבו בפנינו – כי אין לנו ברירה אלא להצליח".

מנכ"ל המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, אודי בן-דרור, התייחס בנאומו לשיח הפוליטי סביב הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה: "מה שמטריד את האנשים זה לאן המדינה הולכת ואיך היא הולכת להיראות בעוד 10-20 שנה. מצד אחד זה משבר, מצד שני זה יכול להפוך להזדמנות – וזה מה שאני מקווה שנצליח לעשות. התפקיד של המכון החרדי הוא לנסות להפוך את השיח הקיים משיח לעומתי, משיח מתנגש, משיח של כיפופי ידיים – לשיח של קידום עניינים, קידום אסטרטגי ולמקום של תכנון".

על תקציב המדינה שצפוי להגיע להצבעה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ביום חמישי הקרוב, אמר בן-דרור: "לצערי תקציב המדינה כפי שהוא כרגע חסר בשורה ממשית באתגרים המרכזיים של החברה החרדית – שהן למעשה האתגרים של החברה הישראלית כולה".

פאנל חוקרי המכון: תקציב המדינה בשורה או גזירה?

בפאנל חוקרי המכון בנושא תקציב המדינה בראי החברה החרדית השתתפו ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון; יהודית מילצקי, חוקרת בכירה בתחום התעסוקה; ד"ר שי שטרן, חוקר בכיר בתחום הדיור; ורוני ברבוי, חוקרת בכירה וראש תחומי החינוך, מדיניות בריאות, רווחה וחירום.

ד"ר רגב, סמנכ"ל המחקר והנתונים של המכון, התייחס בפאנל לכך שהמילה "חרדים" מופיעה מעט מאוד בתקציב המדינה, והסביר כי הדבר מעיד על חוסר של ידע ונתונים מדויקים על המגזר החרדי בידי קובעי המדיניות. לדבריו, מדיניות תקציב אפקטיבית עבור המגזר החרדי, כזו שתיטיב עם המדינה כולה, שתסיר חסמים ותיצור קטרי צמיחה, מחוייבת להתבסס על נתונים מפורטים ככל הניתן. "בהרבה מקומות הבעיה בקידום מדיניות אפקטיבית היא לא חוסר הסכמה בין ימין לשמאל, אלא היעדר מידע מספק ומדויק לגבי מה צריך לעשות ואיפה הבעיות", הסביר.

ד"ר רגב סיפק דוגמה למקרה של תוכנית שלא מבוססת מספיק על נתונים: "יש שיח ער על בניית עיר חרדית חדשה אי-שם בכסיף ליד כסייפה בדרום הרחוק. כאשר אנו בודקים את נתוני התעסוקה והתחבורה אנו יודעים ששליש מהנשים החרדיות מגיעות לעבודה ברגל, עוד שליש בתחבורה ציבורית ועוד שליש מהן לוקח להן פחות מרבע שעה להגיע לעבודה. רק ל-29% מהנשים החרדיות יש רישיון נהיגה. עכשיו רוצים לשלוח 40-50 אלף חרדים למקום שרחוק כשעה פלוס מכל מוקד תעסוקה. אני מדבר על תעסוקה שקיימת היום, לא בעוד 20 שנה. זאת דוגמה נוספת לאיך נתונים יכולים להשפיע על קבלת החלטות".

יהודית מילצקי חוקרת בכירה בתחום התעסוקה, ציינה כי לצערה תקציב המדינה כפי שהוא כרגע הוא לא "בשורה" בתחום התעסוקה. "יש שני סעיפים בתקציב שמתמקדים בעיקר בהכשרות טכנולוגיות – שזה מאוד מבורך להגדיל את מספר הסטודנטים הגברים החרדים ולהנגיש מכללות טכולוגיות לריכוזים חרדיים. אך כשאנו מנסים לחשוב על התקציב ככלי ליישום מדיניות ממשלה, אי אפשר להגיע עם התקציב הנוכחי ליעדים של 2030 בשום דרך".

"אבל זה כן תקציב של בשורה בהיבט הזה שבין השורות המדינה אומרת שאנחנו מבינים שחרדים צריכים התאמה, שלתעסוקה בחברה החרדית יש מאפיינים ייחודיים", הוסיפה מילצקי. "עצם זה שהממשלה שמה על השולחן את נושא ההכשרות המקצועיות על השולחן בתקציב זו אמירה חדשה אחרי הרבה שנים של הסללה מאוד ברורה לאקדמיה. ההבנה שהחברה החרדית נשענת היום בעיקר על הכשרות טכנולוגיות היא הבנה חשובה".

ד"ר שי שטרן, חוקר בכיר בתחום הדיור, אמר כי התקציב הנוכחי הוא "עושה חלק מהעבודה" במציאת פתרון למשבר הדיור, אך הוא "קצת פוגע" בכל הנוגע לסוגיה כפי שהיא מתבטאת בחברה החרדית. "התקציב מסיר כל מני חסמים, בין אם ברישוי, בין אם זה במתן היתרים, הוא מתמודד ומכיר במצוקת הדיור ומנסה לתת כלים לרשויות המקומיות ולוועדות המחוזיות להתגבר על חסמים בירוקרטיים", הסביר ד"ר שטרן. "הבעיה מבחינתנו במכון הוא שהתקציב פחות מתייחס, אפילו קצת פוגע במובנים מסוימים, ביכולות של החרדה החרדית להדביק את הפערים הקיימים בתחום הדיור – כאשר הפערים בחברה החרדית בתחום הדיור גדולים יותר מאשר הפערים בחברה הכללית".

רוני ברבוי, חוקרת בכירה וראש אגף החינוך, התייחסה לכך שהמגזר החרדי לא מופיע כלל בתקציב בהקשר של חינוך, זאת למרות האתגרים הרבים שעומדים על הפרק. ברבוי ציינה ארבעה אתגרים מרכזיים: היעדר גוף תכנון מרכזי למערכת החינוך החרדית; פערים בסיסיים בין מערכת החינוך החרדית לממלכתית; טיוב הפיקוח והרגולציה; שיפור איכות לימודי הליבה במוסדות החינוך היסודיים לבנים.

ברבוי התייחסה לסוגיית לימודי הליבה במערכת החינוך החרדית והציעה להסתכל על הסוגיה מזווית אחרת. לדבריה, מערכת החינוך החרדית היא לא מקשה אחת וכאשר באים לדון בנושא לימודי הליבה צריך להפריד בין מערכת החינוך לבנות ומערכת החינוך לבנים. "אם אנחנו מפרקים את נושא חינוך הבנים לחלקים היותר קטנים שלו, זה אומר החינוך הקדם-יסודי והיסודי, אז צריך לזכור שבחינוך היסודי כל הבנים צריכים ללמוד לימודי ליבה בהיקפים כאלה ואחרים, בין 55% ל-100%. הבעיה היא שאיכות הלימודים שהם מקבלים זה איכות נמוכה. זה מגיע מהיעדר הכשרה של כוח אדם – ובסוגיה הזו לא משרד החינוך ולא הרשויות המקומיות מטפלים".

The post כנס מדיניות מול מציאות: תקציב המדינה בראי החברה החרדית appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

היום נפתח בסיור בתלמוד תורה דיברות משה שבהר נוף, בו נחשפו הכתבים למערכת הלימודים בתלמוד התורה בשלבי הלימוד השונים ובמקצועות השונים.

לאחר מכן סקר גיורא ירון את פרויקט ההיי-טק שנעשה במכון בשיתוף בכירי תעשיות ההייטק, וניצה (קלינר) קסיר, המשנה ליו"ר, העבירה הרצאה מרתקת בנושא "החברה החרדית כאתגר לאומי";

לקראת סיום היום התקיים דיון פתוח עם חברי המכון והכתבים.

The post מבט על החברה החרדית – יום עיון עבור תא הכתבים המדיניים appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית ותכנית משפיעים – ‘חרדים לשירות המדינה ולשלטון המקומי’ קיימו יום עיון משותף לבוגרי התכנית – מפגש סיום של שנת ההשמה הראשונה ופתיחת שנת ההשמה השנייה. יום העיון שנערך בכפר עציון והתקיים ב-24.7.2019, כלל שני חלקים.

במרכז יום העיון התקיימה הרצאה של ניצה (קלינר) קסיר על כלכלת ישראל ומבט השוואתי בין האוכלוסיות השונות המרכיבות את החברה הישראלית.

בחלק השני של היום התקיימו במקביל שישה שולחנות עגולים בנושאים שונים: התחדשות עירונית חרדית, הנגשת מיזמים דיגיטליים, חינוך בלתי פורמלי לחרדים, שוויון זכויות בעבודה – אתגרים ייחודיים, רווחה ותשתיות תחבורה ציבורית למגזר החרדי. בכל שולחן הוצג הנושא על ידי חבר תוכנית משפיעים ולאחר מכן התקיים דיון במטרה ליצור תשתית להבנת הנושא, הצגת החסמים וכיווני פעולה. הדיון עסק גם במתודה התכנון והמחקר הנדרשת בכל תחום. בכל שולחן השתתף גם נציג מטעם המכון שסייע בהתוויה ובמתודה: יצחק פינדרוס, יהודית מילצקי, ישראל תיק, ניצה (קלינר) קסיר, שלומית שהינו קסלר ודוד זוהר.

 

 

The post יום עיון לבוגרי תכנית משפיעים appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

תכנית המפגש:

• אלי פלאי – דברי פתיחה
• ניצה (קלינר) קסיר – הרצאה על תמונת מצב החברה החרדית
• שלומית שהינו-קסלר – על תפקיד הרשות המקומית במערכת החינוך בדגש על ערים מעורבות
• ישראל תיק – על מערכת החינוך החרדית, התפתחות ואתגרים בדגש על “ערים מעורבות”
• יצחק פינדרוס – על האתגרים מול השלטון המקומי והמרכזי

The post יום עיון לאגף אסטרטגיה ממשרד החינוך appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

תמונות מיום העיון:

The post מפגש עם בוגרי קרן וקסנר – 31.12.2018 appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

בנוסף לכך, שמעו הנוכחים הרצאות מעמיתי המכון: פרופ’ יורם מרגליות, הרצאה בנושא מיסוי התא המשפחתי וגמ”חים, וישראל תיק הרצאה בנושא החינוך החרדי, כמו כן התקיים שולחן עגול עם אנשי חסד מהעולם החרדי.

תמונות מהמפגש:

The post מפגש למידה במכון – אגף התקציבים והכלכלן הראשי באוצר – 8.11.2018 appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

היום נפתח בסיור בתלמוד תורה סמוך, שם זכו המשתתפים לסקירה קצרה מפי מנהל התלמוד תורה אודות תכנית הלימודים והתכנים השונים הנלמדים בו, ולאחר מכן הם סיירו בין הכיתות ושוחחו עם המלמדים והתלמידים.

בהמשך היום הגיעו המשתתפים למכון. יו”ר המכון אלי פלאי והמשנה ליו”ר ניצה (קלינר) קסיר הציגו את המכון. לאחר מכן, הציגה המשנה ליו”ר, ניצה (קלינר) קסיר, את “פרדוקס העוני” הקיים בחברה החרדית, כאשר מחד גיסא ניתן לראות שמרבית החרדים משתייכים למעמד כלכלי נמוך ושיעורי העוני שנמדדו בחברה החרדית הם גבוהים במיוחד, ומאידך גיסא שיעור גבוה מהם מרוצים ממצבם הכלכלי, איכות החיים שלהם דומה לזו של יהודים לא-חרדים וגבוהה בהרבה מזו של הערבים, ורק שיעור נמוך במיוחד דיווחו על כך שהם אי-פעם חשו עניים. לצד הנתונים היא סקרה את המאפיינים התרבותיים בהקשר לעוני, וההבדלים הקיימים בהם בין המגזרים השונים.

חבר הנהלת המכון יצחק פינדרוס התייחס בדבריו על הצורך לתכנון מקדים כדי למנוע מתחים העלולים להיווצר בין אוכלוסיות שונות במוקדי חיכוך, ופרופ’ יורם מרגליות הציג בפניהם את עיקרי הנקודות בנוגע לפרויקט הגמ”חים אותו הוא מוביל במכון בשיתוף עם נציגי רשויות המדינה.  

מצגת יום העיון:

דיווח על יום העיון בפרסום של בנק ישראל:

תמונות מיום העיון:

The post יום עיון לאגף השווקים, בנק ישראל – סוגיות בחברה החרדית בישראל appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

את המפגש פתח יו”ר המכון אלי פלאי בדברי ברכה, וניצה (קלינר) קסיר, המשנה ליו”ר, שהציגה את המכון – תפיסה ודרכי פעולה. בתום הצגת המכון הרצתה קסיר על תרבות ועוני במגזר החרדי.

לאחר הרצאתה של קסיר הציג ישראל תיק המשמש כעמית במכון את הפרויקטים השונים אותם מוביל המכון בתחומי החינוך, ואסף צחור שי הציג את פעילותה של מחלקת הנתונים של המכון.

The post מפגש למידה במכון – בית הנשיא ותקווה ישראלית appeared first on תכנית הבכירים: 2030.