יו"ר ומייסד המכון החרדי, מר אלי פלאי, פתח את האירוע בהסבר מה עומד מאחורי קיום הכנס. "המכון קם מתוך תפיסה שהשאלות הגדולות של חברה, כלכלה וביטחון, דת ומדינה, חייבות להתדיין בחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, מבוססת נתונים ומחקרים", הבהיר.

"אני לא משייך את עצמי למחנה שרואה ברפורמה המשפטית כחזון משיחי שמציל את ישראל, ולא במחנה שרואה ברפורמה כקריסת המדינה", הוסיף פלאי. "אני לא מוכן לחיות במדינה שאנשים שתרמו כל כך הרבה למדינה, בצבא, בכלכלה ובחברה, חיים בתחושה של קץ המדינה. אסור לאפשר שיח של איבוד תקווה, ואסור לאפשר את איבוד האמון של ציבור שלם במערכת המשפט. חייבים להוביל מודל הסכמות שיאפשר לכולנו לחיות כאן יחדיו".

המפלגות החרדיות והרפורמה המשפטית

ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) וח"כ זאב אלקין (המחנה הממלכתי) ערכו ריאיון אחד על אחד עם העיתונאי ועורך מגזין "משפחה", מר אריה ארליך, והתייחסו לתמיכת המפלגות החרדיות והציבור החרדי ברפורמה המשפטית ומה עומד מאחוריה. 

ח"כ יצחק פינדרוס התייחס לסיבות המרכזיות שבגינן יש תמיכה רבה במגזר החרדי ברפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה. לדבריו, "ברמה היומית, הציבור שהכי הרבה סובל מאקטיביזם שיפוטי זה הציבור החרדי. לא בגלל שהוא בעד או נגד ביהמ"ש העליון, אלא זה בגלל שהסדרי החיים במדינת ישראל, כשאתה מעמיד אותם למבחן משפטי אתה מסתבך".

בהתייחסו לביקורת על חלקים ברפורמה המשפטית, הצהיר ח"כ פינדרוס כי הוא מבין שחלקים מההתוכנית כפי שהוצגה בתחילה היו קיצוניים מדי. לדבריו, "אפילו ח"כ יריב לוין הודה שיש חלקים ברפורמה כפי שהוצגה שהם קיצוניים מאוד. לדוגמה ביטול ביקורת שיפוטית 15 מתוך 15 זה דבר בלתי סביר בעליל לכל בר דעת. זה אומר שאין ביקורת שיפוטית ואין מצב כזה באף מדינה בעולם. או כשהקואליציה ממנה לבד את כל השופטים ועושה ככל העולה על רוחה בלי מעצור, בלי שהיא צריכה להגיע להסכמה עם האופוזיציה".

ח"כ פינדרוס הסביר את היחס השלילי שיש מצד הציבור החרדי כלפי ביהמ"ש העליון: "אהרון ברק היה מאוד פיקח, הוא מאוד נזהר. עם כל האקטיביזם השיפוטי, תשימו לב שבנושאי דת ומדינה הוא לא נגע, ברח מזה. את פסק הדין בחוק הגיוס הוא נתן 5 שנים לאחר פרישתו. אם ביהמ"ש העליון היה משכיל להבין שבמדינה רב-תרבותית, מדינה של קיבוץ גלויות, הדמוגרפיה אומרת את שלה – הוא לא היה מוצא את החברה החרדית שם, זה לא היה מעניין אותו".

ח"כ זאב אלקין העביר ביקורת על חברי הכנסת החרדים ועל תמיכתם ברפורמה. "אני לא מבין למה הפוליטיקאים החרדים בחרו להיות קבלני הביצוע של בצלאל סמוטריץ ונתניהו ולספוג עבורם את כל האש, בלי שום יכולת להרוויח מזה משהו", טען. "אנחנו לא מתנגדים באופן אוטומטי לכל מה שהממשלה עושה. עובדה, תמכנו במבצע הצבאי שהממשלה הובילה באופן נכון. כל מה שיהיה נכון וטוב למדינה – אנחנו נתמוך".

עוד אמר ח"כ אלקין: "צריכים רפורמה במערכת המשפט, נעשו טעויות רבות על ידי המערכת, אבל השאלה איזו רפורמה ואיך מעבירים אותה". בהמשך הוסיף: "כשיש משהו עקום לא בונים משהו עקום עוד יותר, אלא מנסים לאזן. מי שרוצה להבין שינוי אמיתי חייב לייצר הסכמה, כפי שחוקקנו את חוק הלאום. אני תומך בהידברות, צריך למצות את כל האפשרויות במו"מ ולהגיע להסכמות. מתנהל מו"מ אמיתי, אבל הוא עדיין בשלבים הראשונים. זה יהיה פספוס אדיר להיכנע לשכרון כח ולא לעשות רפורמה אמיתית ובהסכמה".

ח"כ אלקין העביר ביקורת גם על יוזמת קרן הארנונה ששהממשלה מקדמת וקישר זאת לרפורמה המשפטית: "קרן הארנונה היא טעות קשה, והמתנגדים הגדולים ביותר שלה בוועדה היו הח"כים מהליכוד שראש הממשלה בסוף כפה עליהם להצביע בעד, והם יצאו מושפלים. המשותף לרפורמה המשפטית ולחוק הארנונה הוא ששוב הממשלה נכנסת באין כניסה עם ראש בקיר".

הרפורמה המשפטית – אתגר או הזדמנות ביחסי חילונים-חרדים?

פאנל בהשתתפות פרופ' יובל אלבשן, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור, העיתונאי יוסי אליטוב, הרב עו"ד יהושע פפר וראש תחום תעסוקה במכון החרדי יהודית מילצקי, בחן את המתחים בין חרדים וחילונים שהתפרצו בעקבות המחאה נגד הרפורמה המשפטית וניסה להציע חזון לחיים משותפים.

פרופ' יובל אלבשן, ממנסחי פשרת פרידמן-אלבשן, אמר: "[בעקבות הרפורמה המשפטית] השתחררו פה שדים שהיו עצורים במרתף המשותף שלנו. אחד המרכזיים זה חרדים-חילונים, וזה השד המרכזי שמשחק פה, הרבה יותר מהוועדה לבחירת שופטים. זה שד שלא טופל. בן גוריון התחמק ממנו בשׂום שכל – אנשים חושבים שהוא עשה את הסטטו-קוו אז מתוך טיפשות, אך זו הייתה הדרך היחידה שלו לקבל את ההסכמה של האגודות החרדיות. היום השד השתחרר. כשאתם רואים את ההפגנות בנושא הגיוס זה לא מקרה, זו לא פרובוקציה, דווקא זה אמיתי מאוד".

פרופ' אלבשן הוסיף: "צריכים לפתור את הרפורמה למרות שהיא לא בעיה, רק מהטעם שאחרי שנפתור אותה נוכל קצת להרגיע ואז נצטרך להידרש – תאהבו את זה או לא – להסדרת היחסים בין הקבוצות השונות בחברה. בסוף יש כאן מלחמת דת".

מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אמי פלמור, התייחסה למחאה בנושאי דת ומדינה שנלוותה למחאה נגד הרפורמה המשפטית: "אני רוצה מדינה יהודית – יהודית ודמוקרטית. אני רוצה שהאיזונים שחיינו בתוכם כל כך הרבה שנים יישמרו. אולם ככל שאנחנו מרגישות את השמרנות, שעד היום לא הייתה על חשבוננו, אנחנו נקלעות למצב שבו הרפורמה היא לא אירוע שברקע. ההקצנה וההפרדה הזו בינינו מייצרת פחד אמיתי בקרב חלק מציבורים – אם לא נשכיל להבין זאת, מצבנו יהיה רע מאוד."

פלמור המשיכה והתייחסה לתגובה החילונית למשבר. "הציבור החילוני זה לא רק 'דב שהתעורר' אלא זו קבוצה שהבינה שהיא צריכה לגבש מחדש את הזהות שלה והערכים שלה, ושזהות וערכים הם לא פריבילגיה של הציבור החרדי. זה הולך להיות האתגר הגדול. זה יהיה הרבה יותר מורכב שכל קבוצה מאוד מאוד מחוברת למקום ערכי ומהותי. מה המשמעות שלנו, מה התפקיד שלנו, מה השליחות שלנו – לא פחות ממה ששמענו מאחינו החרדים".

הרב עו"ד יהושע פפר, ראש המחלקה החרדית בקרן תקווה ועורך ראשי של כתב העת "צריך עיון", הדגיש את החשיבות באחריות כלפי המדינה והחברות שמרכיבות אותה: "ב-2023 אין לנו מקום לחשוב שאנחנו המיעוט הנצחי, ולכן אנחנו צריכים לדאוג רק לעצמנו במקום לחשוב על השאלות הגדולות.המסר מזה הוא לא פנים-חרדי בלבד: מהצד החרדי אנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו רוצים בשאלות גדולות של מדיניות ביחס למדינת ישראל, כשאנחנו חלק מהרוב היהודי של המדינה הזו. אבל –צריך גם הכרה מהצד הלא חרדי, צריך הזמנה כנה להידברות אמיתית."

"אני מאחל לאמנה חדשה בין חילונים לחרדים. את הרפורמה נפתור. נגיע לפיתרון כלשהו, אבל זה פלסטר, זה לא הנושא. הנושא המרכזי זה מה שאנחנו מדברים פה בכנס הזה: יחסים חרדים-לא חרדים במדינת ישראל." הוא סיכם.

העיתונאי יוסי אליטוב התייחס לחשיבות הציבור הרחב במציאות הפוליטית העכשוית. "הגענו למצב שאילצו אותנו ב2023 לשבת ולדבר. הדב החילוני שהתעורר בחורף 2023 לא הולך לשום מקום. היקיצה בציבור החילוני מעוררת גם יקיצה מקבילה בחברה החרדית, של אנשים שקמים ושואלים את עצמם על מה אנחנו נלחמים בעצם? מה באמת חשוב לנו? על מה נתעקש ועל מה נוותר?" "השיח הזה התעורר, ואין לנו ברירה אלא לשבת ולדון. ההכרעה תעשה על ידינו, על ידי כל ישראלי. מי שחשב שמשיח הגיע התבלבל, יש לנו עדיין הרבה עבודה לעשות יחד."

את הפאנל סיימה ראש תעסוקה במכון החרדי, יהודית מילצקי, בהצעה פרקטית לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית: "השיח והאירועים סביב המחאה וההתנגדות העלו את הלהבות שיש בחברה הישראלית לרמות קיצון שלא ראינו אף פעם. בין עם הרפורמה תעבור או לא, יהיה קשה מאוד להוריד אותן. אחת הדרכים הכי משמעותיות שמאפשרות לחבר בין קטבים בחברה הוא מפגש בין אנשים, ללא כותרת וללא סטיגמה. המקום האידיאלי בעיני למפגש הזה, בלתי אמצעי וללא פוליטיקה, הוא מקום העבודה. אם אנחנו באמת רוצים לחשוב על חיים משותפים ועל גישור פערים, יש לשים דגש על גיוון במקומות העבודה – וזה אומר לפעול מול הממשלה, מול המעסיקים, מול החברה החרדית, כדי ליצר את המפגש הזה, היומיומי."

צילום: אלחנן קוטלר

The post כנס הרפורמה המשפטית בראי החברה החרדית appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

The post ראיון עם שרת המשפטים איילת שקד appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

The post ד”ר אסנת לבציון-קורח – בדיקות בעת הריון: בין חרדים לחילונים appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

The post פרופ’ אברהם שטיינברג – צריך להיות ברור שרפואה מונעת היא חובה מהתורה appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

The post פרופ’ יוג’ין קנדל – ההייטק צריך את החרדים והחרדים צריכים את ההייטק appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

The post ד”ר שלומית שהינו קסלר – בין בחירה לאין ברירה appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

The post ד"ר דמיטרי רומנוב – הם לא עובדים? הכשרה ותעסוקה בחברה הישראלית appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

The post ישראל תיק – סמינרים: בין הכשרה מקצועית לחינוך appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

The post יהודית מילצקי – פיתוח הון אנושי ייחודי בתעשיית ההייטק appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

The post השר יואב גלנט: "השורשים של הציונות נעוצים באהבת הארץ ובתפילה לציון שנשאו יהודים בכל הגלויות לאורך אלפי שנים" appeared first on תכנית הבכירים: 2030.