הדו״ח מציג מגמות חדשות ומגלה: האתגרים הכלכליים מובילים לתהליכי עומק שמשפיעים על כל היבטי החיים של החברה החרדית

אלי פלאי, נשיא קרן פלאי ומייסד המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית:

"דו״ח מצב החברה החרדית של המכון משמש כלי עבודה מרכזי בקרב גופים שונים, ומודל העבודה שלנו, המבוסס על ניתוח נתונים מנהליים, אומץ על ידי גורמים ממשלתיים. לנוכח האתגרים החברתיים והכלכליים המורכבים שאנו צפויים להתמודד איתם בעשור הקרוב בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", מתחדד הצורך בהבנה מעמיקה ומדויקת של החברה החרדית. מתוך כך, המכון שוקד על פיתוח תוכניות שונות מבוססות נתונים המיועדות לתת את המענים הנדרשים, בין היתר, לאתגרי הביטחון של מדינת ישראל"

 פרופ' שי שטרן, ראש המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית:

"אירועי השנה האחרונה הפכו את האתגרים החברתיים והכלכליים העומדים בפני מדינת ישראל ללוחצים ומורגשים מתמיד. דוח המצב על החברה החרדית מאפשר למקבלי ההחלטות, וכמוהם גם לציבור הישראלי כולו, לבסס עמדות ותוכניות ארוכות טווח על נתונים מהימנים ומדויקים".

המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מפרסם את דוח מצב החברה החרדית לשנת 2024:

הדוח, שחיברו ד"ר איתן רגב ויהודית מילצקי, מציג תמונת מצב עדכנית ומדויקת של החברה החרדית בתחומי מדיניות מרכזיים. הנתונים והמגמות המוצגים בדוח מתבססים בעיקר על ניתוח מקורי של מאגרי נתונים מנהליים, שעובדו על ידי חוקרי המכון. קבצים אלה משלבים נתוני אמת ממספר רב של מקורות ממשלתיים, בהם מרשם האוכלוסין, רשות המסים, משרד החינוך, מוסדות אקדמיים, ועוד. ממצאי הדוח מצביעים על תמורות ותהליכי שינוי מואצים באורחותיה של החברה החרדית הנובעים מלחצים ואילוצים כלכליים וחברתיים.

ממצאים מרכזיים העולים מן הדוח:

דמוגרפיה

• בסוף 2024 מתגוררים בישראל כ־1.26 מיליון חרדים, המהווים כ־12.5% מהאוכלוסייה
• פריון הילודה של נשים חרדיות ממשיך במגמת הירידה והגיע לשפל של 43 שנה (6.1 ילדים)
• על פי מגמות הילודה, וכן עזיבת המגזר, וההצטרפות אליו – חלקם של החרדים באוכלוסייה ב-2065 צפוי להיות כ-20%-22%.
• בעשור האחרון חלה הגירה שלילית של עשרות אלפי חרדים מערי הגרעין החרדיות– כ-75,000 עזבו את ירושלים וכ-42,000 את בני ברק. בתקופה זו היגרו אל העיר בית-שמש כ-40,000 חרדים.

דיור

• אחרי 7 שנות יציבות שיעורי הבעלות של חרדים על דירות ירדו ב-2022 מ-69% ל-65%
• מחיר הדירה הממוצעת שרוכשות משפחות חרדיות עלה ב-14% והגיע ל-1.6 מיליון ש"ח
• שיעור בעלי המשכנתאות עלה מ-40% ל-43%
• החזר המשכנתא הממוצע של משפחות חרדיות עלה ב-11% ב-2022 והגיע לכ-3,840 ₪

חינוך

• בשנת הלימודים תשפ"ה החינוך הממלכתי-חרדי הכפיל את גודלו והגיע לכ-8% מכלל התלמידים החרדים
• בערים רבות בפריפריה, גדל במהירות מספרם של התלמידים החרדים והם הפכו לרוב (או קרובים לכך), לרבות: צפת (64%), גבעת זאב (61%), נתיבות (55%), ערד (54%), אופקים (49%), קריית מלאכי (46%).

תעסוקה והשכלה

• שיעורי התעסוקה של צעירות חרדיות בגילי 20-24 המשיכו לעלות והגיעו ל-89% ב-2022
• שיעור התעסוקה של גברים חרדים צעירים בני 20–24 גדל פי 3 מאז 2005: מ־10% ל־30% ב־2022.
• בזרם הליטאי (המזוהה עם חברת הלומדים) – כמחצית מהגברים עובדים
• פערי השכר בין גברים חרדים ליהודים שאינם חרדים מתרחבים עם השנים: בשנת 2005 היה שכרו של גבר חרדי כ־70% משכרו של גבר יהודי שאינו חרדי, וכיום הוא עומד על כ־49%.
• שכרן השעתי של נשים חרדיות הגיע ב-2022 ל-73 ₪ – גבוה ב-11% משכרם השעתי של גברים חרדים.
• שיעור האקדמאיות החרדיות ממשיך לעלות והגיע ל-14% אך אצל הגברים נמשכת הסטגנציה.
• שכרם הריאלי של גברים חרדים בעלי תואר אקדמי עלה רק ב-4% בעשור האחרון – לעומת עלייה של 38% בשכרם הריאלי של אקדמאים יהודיים שאינם חרדים.

כלכלת משק הבית

• בין השנים 2014 ו-2022, גדלה ההכנסה הממוצעת נטו מעבודה של משק הבית החרדי ב־57%, לעומת גידול של 46% בהכנסות מעבודה של משק בית יהודי שאינו חרדי.
• בין השנים 2014 ו-2022 ההכנסה הממוצעת של משק בית חרדי מקצבאות ומתמיכות ממשלתיות גדלה בשיעור הנמוך ביותר בכל קבוצות האוכלוסייה – עלייה של 26%, לעומת 32% במשק בית יהודי שאינו חרדי ובמשק בית ערבי
• שיעור העוני בקרב חרדים ירד מ-53% ב-2014 ל-39% ב-2022

דיגיטציה

• שיעור החרדים המשתמשים באינטרנט הגיע ב-2023 לשיא של 71% (רובם על בסיס יום יומי)
• שיעור החרדים המשתמשים בווטסאפ הגיע ב-2023 ל-39%

הדוח מציג לראשונה: מיפוי מדויק של פרישתה הגיאוגרפית ההיסטורית של החברה החרדית

הדוח החדש של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מציג לראשונה נתונים מדויקים אודות פרישתה הגיאוגרפית ההיסטורית של האוכלוסייה החרדית בישראל והתפתחותן ההדרגתית של הקהילות החרדיות ברחבי הארץ – כתוצאה ממגמות ההגירה הפנימית וקצב הגידול הטבעי. הדוח מגלה כי בעשור האחרון עזבו את העיר ירושלים כ-75,000 חרדים ואת העיר בני ברק כ-42,000. לעומת זאת, אל העיר בית שמש היגרו בתקופה זו כ-40,000 חרדים.

התמונה הגדולה –  תהליכי עומק מואצים בחברה החרדית

לחצים כלכליים כמאיצי תמורות

הנתונים והממצאים החדשים מעידים על שני צירי פעילות מרכזיים אשר מניעים בשנים האחרונות שינויים משמעותיים במאפייניה הכלכליים והחברתיים של החברה החרדית בתחומים רבים. בציר הראשון לחצים כלכליים הולכים וגוברים מתחילים לגרום שינויים של ממש בסדר יומה הכלכלי-חברתי של החברה החרדית. לחצים אלו גורמים בין השאר לירידה עקבית בפריון הילודה ובגודל המשפחה הממוצע, לתנועה של משפחות חרדיות מהחינוך החרדי שאינו רשמי לחינוך הממלכתי־חרדי, לירידה בשיעור הבעלות של משפחות חרדיות על דירות, לעלייה בשיעור משקי הבית החרדיים הנוטלים משכנתה ולהגירה מוגברת אל יישובי הפריפריה עקב יוקר הנדל"ן ומצוקת הדיור. החמרת הדוחק הכלכלי של משפחות חרדיות מאיצה את תהליכי השינוי הללו, כאשר משק הבית החרדי נאלץ לבצע התאמות מהירות בכדי לשמור על איזון כלכלי באירועי קיצון כגון העלייה החדה בריבית בשנים 2022-2023.

השתלבות מוגברת בכלכלה

בציר השני ניכרת השתלבות מוגברת בכלכלה הישראלית: שיעורי השכלה ותעסוקה גבוהים מאי-פעם ושינויים במבנה ההכנסות וההוצאות של משק הבית החרדי: צמיחת החינוך הממלכתי־ חרדי, שעשויה לגרום לשינויים במאפייני ההכשרה והתעסוקה של בוגריה; הישענות גבוהה יותר על הכנסות מעבודה, עלייה בתשלומי החובה של משק הבית החרדי וירידה בהישענות על תמיכות וקצבאות ממשלתיות.

קושי בצמצום הפערים – בייחוד בקרב הגברים

לצד זאת המגמות לאורך השנים מצביעות על אתגרים ממשיים של האוכלוסייה החרדית בכלכלת משק הבית, ההשכלה והתעסוקה. פערי השכר בין נשים וגברים חרדים לנשים וגברים יהודים שאינם חרדים אינם מצטמצמים ואף מתרחבים; שיעור הגברים החרדים האקדמאים נמצא בסטגנציה ארוכה, וגם מגמת העלייה בשיעור התעסוקה שלהם נעצרה. שיעורי העוני בחברה החרדית אומנם במגמת ירידה בשנים האחרונות, אך קצב הירידה איטי מאוד. בחינת המגמות שהוזכרו לעיל במבט על מלמדת על האצת התהליכים ההדרגתיים המתחוללים בחברה החרדית בשנים האחרונות ובאים לידי ביטוי בהיבטים רבים כפי שצוינו לעיל ומפורטים בדוח המלא.

דמוגרפיה: פריון הילודה ממשיך לרדת והגיע לשפל של 43 שנים: 6.1 ילדים.

בהיבט הדמוגרפי הנתונים מצביעים על עליית גיל הנישואים ועל ירידה מתמשכת בגודל משק הבית ובפריון הילודה בחברה החרדית. מגמה זו עשויה לנבוע מכמה גורמים אפשריים, ובעיקר מהתמודדות הולכת וגוברת עם אתגרים כלכליים וחברתיים הכרוכים בגידול משפחות גדולות, במיוחד לנוכח יוקר המחיה בישראל. כמו כן שינויים מסוימים בהתנהלות הכלכלית-חברתית של הציבור החרדי, כגון כניסת נשים רבות יותר למעגל העבודה ולתפקידים ומקצועות תובעניים יותר, וכן מודעות גוברת לרווחתן הנפשית והפיזית של הנשים, עשויים להשפיע על פריון הילודה ועל גודל המשפחה הממוצע.  ממגמות אלו נגזרת תחזית דמוגרפית הצופה שיעור נמוך יותר של חרדים באוכלוסייה, לעומת התחזיות קודמות. בתרחיש של "עסקים כרגיל" יעמוד חלקם של החרדים באוכלוסייה בשנת 2065 על כ-22%.

חינוך: החינוך הממלכתי חרדי לבנים הכפיל בתשפ"ה את גודלו והגיע ל-8% מכלל התלמידים החרדים

גם בתחום החינוך הנתונים מעידים על לחצים כלכליים הולכים וגוברים על משק הבית החרדי, וכן על נכונות מסוימת להשתלב בתעסוקה, בכלכלה ובחברה הישראלית. בשנה האחרונה חלו התפתחויות ממשיות במסגרות החינוך הממלכתי־ חרדי. שיעור התלמידים החרדים הלומדים במסגרות אלו מכלל התלמידים (הבנים) הלומדים במערכת החינוך החרדית זינק מ־4% ל־8%. גידול זה נובע מפעילויות ומיוזמות של כמה גופים ומנהיגי קהילות, אך בבסיסן עומדים ככל הנראה בעיקר מניעים כלכליים: רמות התקצוב הגבוהות יותר למוסדות המשתייכים לחינוך הממלכתי־ חרדי בהשוואה למוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי, לצד קושי של משפחות רבות לעמוד בתשלומי ההורים הגבוהים בחינוך החרדי שאינו רשמי. השלכותיה של מגמה זו עשויות להיות רבות וניכרות. הן יכולות לבוא לידי ביטוי בשנים הקרובות, למשל בגידול בשיעור הניגשים לבגרות כאשר יגיעו בוגרי החינוך היסודי לשלב זה. השגת תעודת בגרות תאפשר להם בהמשך הדרך לרכוש מקצועות מתגמלים יותר ולהשתלב בתעסוקה איכותית יותר. כיום שיעור האקדמאים בחברה החרדית נמוך מאוד: בקרב גברים חרדים בגילי 25–49 עומד כיום שיעורם על 4% בלבד, לעומת 31% בקרב יהודים שאינם חרדים. שיעור האקדמאיות בקרב נשים חרדיות בגילי 25–49 עומד כיום על 14%, לעומת 45% בקרב יהודיות שאינן חרדיות.

דיור: בעקבות עליית הריבית ומחירי הדיור – צניחה בשיעורי הבעלות על דירות אחרי שנים של יציבות

הממצאים והמגמות בתחום הדיור מצביעים על שינויים של ממש בדפוסי רכישת הדירות בחברה החרדית ובאופן המימון: לאחר שבע שנים של יציבות בשיעורי הבעלות של משפחות חרדיות חלה בשנת 2022 ירידה ניכרת של ארבע נקודות אחוז בשיעורי הבעלות על דירות בחברה החרדית: מ־69% ל־65%. זאת לצד עלייה ניכרת בשיעור המשפחות החרדיות הנוטלות משכנתה: מ־39.7% בשנת 2021 ל־42.9% בשנת 2022. ממצאים אלו מבטאים דוחק כלכלי גובר בחברה החרדית, וכן שיוצר קשיים המשפיעים על כלל הקבוצות בחברה זו. דוחק זה התגבר עוד יותר בעקבות עליות הריבית בשנים 2022–2023, אשר ייקרו מאוד את המשכנתאות והעצימו את הירידה בשיעורי הבעלות.

תעסוקה: פערי התעסוקה מצטמצמים אך פערי השכר מתרחבים

בתחום התעסוקה ניכרות מגמות גוברות של השתלבות החרדים בכלכלה הישראלית: בעשור האחרון צמצמו נשים חרדיות את הפער בשיעורי התעסוקה בינן ובין נשים יהודיות שאינן חרדיות מ־10 נקודות אחוז ל־2 נקודות אחוז בלבד. עם זאת לאחר שש שנות קיפאון ושנתיים של עלייה שב וירד שיעור התעסוקה של גברים חרדים בשנה האחרונה מ־55% ל־54%. מנגד, קצב הגידול בשיעור התעסוקה של גברים חרדים צעירים בני 20–24 הוא הגבוה ביותר בקבוצות הגיל למיניהן, והוא שילש עצמו בתוך 17 שנה, מ־10% ב־2005 ל־30% ב־2022. נתון זה מצביע על שינויים בתפיסותיהם של צעירים חרדים בנוגע להשתלבות בשוק העבודה.

ואולם מגמות השכר מלמדות על פערים גדולים בין גברים חרדים ליהודים שאינם חרדים, ופערים אלו הולכים ומתרחבים עם השנים. בשנת 2005 היה שכרו של גבר חרדי כ־70% משכרו של גבר יהודי שאינו חרדי, וכיום הוא עומד על פחות מ־50%. לעומת זאת פערי השכר בין נשים חרדיות לנשים יהודיות שאינן חרדיות אינם מצטמצמים ונותרים יציבים לאורך השנים הן ברמה החודשית והן ברמה השעתית: בשנת 2005 עמד שכרה של אישה חרדית על כ־73% משכרה של אישה יהודית שאינה חרדית, ובשנת 2022 – על כ־71%. התרחבות פערי השכר בין גברים חרדים לגברים יהודים שאינם חרדים נובעת ככל הנראה מצמיחת ענפים כלכליים במשק הישראלי המציעים תעסוקה בפריון גבוה, ובהם מקצועות טכנולוגיים, פיננסיים והנדסיים נוספים. במקצועות אלה נדרשים כישורים מתקדמים והשכלה גבוהה, וגברים חרדים, אשר מרביתם חסרי הכשרה מקצועית בסיסית, מתקשים להשתלב במקצועות אלה ונותרים לעבוד בענפים בפריון נמוך, וכך פערי השכר הולכים ומתרחבים.

פערי השכר בין נשים חרדיות לנשים יהודיות שאינן חרדיות עשויים לנבוע הן ממאפייני ההכשרה של נשים חרדיות, אשר רוכשות לרוב הכשרה מקצועית ולא השכלה אקדמית, והן מפנייה להכשרה במקצועות מסוימים המאופיינים ברמות שכר נמוכות למדי, כמו הוראה, אדמיניסטרציה ורווחה. פערי השכר נובעים גם מפנייה של נשים חרדית למשרות חלקיות ולמספר שעות עבודה שבועיות נמוך בשל מרכזיות מוסד המשפחה בחברה החרדית ותפקידן החשוב בגידול הילדים ובטיפול במשק הבית. נתונים אלה מעידים כי השתלבותם של החרדים בשוק העבודה עדיין טעונת שיפור בהיקפה, וביתר שאת באיכותה.

השכלה גבוהה: שיעור האקדמאיות החרדיות ממשיך לעלות אך הגברים בסטגנציה

נתונים המחזקים מסקנה זו באים לידי ביטוי במגמות בתחום ההשכלה הגבוהה של החברה החרדית, המעידות כי יש בתחום קשיים ופערים גדולים בין חרדים ללא חרדים. שיעור בעלי התארים מקרב הגברים החרדים בגילי 25–49 עלה רק ב־1.5 נקודות אחוז בעשורים האחרונים. זאת לעומת שיעור בעלות התארים מקרב הנשים החרדיות בגילי 25–49, שעלה ב־10 נקודות אחוז לערך בשני העשורים האחרונים. בהיבט התעסוקתי, שכרם הריאלי הממוצע של נשים וגברים חרדים בעלי תואר כמעט לא עלה בעשור האחרון, בניגוד לשכרם הממוצע של נשים וגברים יהודים שאינם חרדים בעלי תואר. שכרן הממוצע של נשים חרדיות בעלות תואר גדל ב־8% לערך בעשור האחרון, ושל גברים חרדים בעלי תואר – ב־4% לערך. שכרן הממוצע של נשים יהודיות שאינן חרדיות גדל ב־33% לערך בתקופה זו, ושל גברים יהודים שאינם חרדים – ב־38% לערך.

כלכלת משק הבית: גידול מהיר בהכנסותיהם של משקי הבית החרדיים מעבודה

מגמת ההשתלבות הגוברת של החברה החרדית בכלכלה הישראלית באה לידי ביטוי גם בכלכלת משק הבית החרדי: בשנים האחרונות גדלו ההכנסות הממוצעות נטו מעבודה של משק בית חרדי בשיעור גבוה למדי לעומת משקי בית אחרים: ההכנסה הממוצעת נטו מעבודה של משק הבית החרדי עלתה בין 2022 ל־2014 ב־57%, לעומת גידול של 46% בהכנסות מעבודה של משק בית יהודי שאינו חרדי. בשנים אלו גדלו גם תשלומי החובה של משק בית חרדי בשיעור הגבוה מכל המגזרים: 65% בין 2014 ל־2022, לעומת עלייה של 64% בתשלומים של משק בית יהודי שאינו חרדי ושל 62% במשק בית ערבי.  לבסוף, נתון מעניין העולה השנה מן הדוח הוא כי משק הבית החרדי הולך ונשען פחות על קצבאות ותמיכות ממשלתיות. בשנים 2014–2022 גדלה ההכנסה הממוצעת מקצבאות ומתמיכות ממשלתיות של משק בית חרדי בשיעור הנמוך ביותר מקבוצות האוכלוסייה, עלייה של 26% בין 2014 ל־2022, לעומת 32% במשק בית יהודי שאינו חרדי ובמשק בית ערבי. התמורות העוברות על החברה החרדית, בין השאר בכל הקשור להשתלבות המוגברת בשוק העבודה ובכלכלה הישראלית, באות לידי ביטוי גם בירידה בשיעור העוני בחברה החרדית. עם זאת הוא עדיין גבוה בהרבה משיעורו בחברה הכללית.

דיגיטציה: שיא בשיעור החרדים המשתמשים באינטרנט (71%)

חלק בלתי נפרד ממגמת ההשתלבות של החברה החרדית בכלכלה הוא לגיטימציה הולכת וגוברת לשימוש מבוקר באינטרנט. הרחבת ההשתלבות בתעסוקה ובהשכלה, וכן הפתרונות המותאמים שהתפתחו בחברה החרדית לסינון ולבקרה של תכנים וירטואליים, גרמו בעשור האחרון להכפלת הגישה לאינטרנט בחברה החרדית גם בחיבור לאינטרנט וגם בהחזקת מכשירי טלפון נייד חכמים: בשנת 2014 רק 39% מהחרדים השתמשו באינטרנט, ובשנת 2023 71% מהחרדים השתמשו באינטרנט. ואולם שיעור זה עודו נמוך לעומת שיעור השימוש באינטרנט בקבוצות אחרות בחברה הישראלית: 80% מהערבים ו־91% מהיהודים שאינם חרדים. עם זאת בהיבטים מסוימים החברה החרדית בוחרת להישאר מאחור. לדוגמה, שיעור החרדים המשתמשים בווטסאפ עומד על 39%, לעומת 72% מהערבים ו־88% מהיהודים שאינם חרדים. השימוש באינטרנט מוגבל לרוב לצרכים בסיסיים כמו דואר אלקטרוני וחיפוש מידע.

לסיכום: מכלול הנתונים המוצגים בדוח זה מדגישים כי החברה החרדית מצויה בעת של תמורות ניכרות במגוון רחב של היבטי חיים, אך עדיין יש פערים שאינם מצטמצמים למרות המאמצים והמשאבים הרבים המוקצים לשם כך. אלה יחד מבהירים את ההכרח לגבש מדיניות ממוקדת שתיתן מענה לאתגרים ולהזדמנויות הייחודיות שיוצרים שינויים אלו, ובפרט לאתגר צמצום הפערים בהון האנושי ובפריון העבודה.

אלי פלאי, מייסד המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית: "המכון לאסטרטגיה ומדינות חרדית השקיע מאמצים ומשאבים רבים בהקמת תשתית ידע פורצת דרך בהיקפה וברמת הדיוק שלה, תוך אינטגרציה חדשנית של מאגרי מידע מגוונים, כולל אלו של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מסמך זה מציג את יכולות הנתונים והידע הייחודיות של מרכז הנתונים ע"ש וואהל, אשר הולכים ומתפתחים בכל שנה ומציבים סטנדרט חדש במחקר נתונים. לצד הצגת הנתונים החיוניים הנדרשים אנו שמים במסמך זה דגש מרכזי גם בהסברים הסוציולוגיים המעמיקים, המאפשרים לנו להבין לעומק את המאפיינים, את הערכים ואת ההקשרים התרבותיים העומדים בבסיס המגמות הנצפות. הבנה זו הכרחית לגיבוש פתרונות אפקטיביים ומדויקים לצרכים הייחודיים של החברה החרדית בתוך המגוון האנושי הרחב של החברה הישראלית .דוח מצב החברה החרדית מעלה השנה בבירור כיצד לחצים כלכליים גוברים מתחילים להשפיע על דפוסי החיים ועל ההתנהלות של הקהילה החרדית. הנתונים מעידים על שינויי עומק, מעין תזוזת לוחות טקטוניים, המחייבים אותנו כחברה להתבונן ולהבין את המגמות המתהוות .אנו מאמינים כי דווקא בשל השינויים והאתגרים שאנו רואים החברה החרדית נושאת פוטנציאל גדול לצמיחה ולשגשוג. דוח זה נועד לשמש כלי עבודה חיוני לקובעי מדיניות, לאנשי אקדמיה, לארגוני חברה אזרחית ובכלל, לכל מי שמעוניין לקדם חברה שוויונית ומשגשגת יותר. כל זה מקבל חשיבות כפולה ומכופלת לנוכח האתגרים החברתיים והכלכליים המורכבים שאנו צפויים להתמודד איתם בעשור הקרוב בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והצורך בפתרונות מדויקים ובבחינה מתמשכת של המגמות בנושאים הרלוונטיים נעשה קריטי מאי־פעם".

פרופ' שי שטרן, ראש המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית: "דוח המצב לשנת 2024 מעניק תמונה רחבה ומהימנה על מצב החברה החרדית בישראל. חשיבות תמונה זו מתחדדת לנוכח העובדה כי מדינת ישראל מצויה בימים אלה בצומת הכרעות חשוב בכל הקשור ליחסיה עם החברה החרדית.

אירועי השנה האחרונה הפכו את האתגרים החברתיים והכלכליים העומדים בפני מדינת ישראל ללוחצים ומורגשים מתמיד. דוח המצב על החברה החרדית מאפשר למקבלי ההחלטות, וכמוהם גם לציבור הישראלי כולו, לבסס עמדות ותוכניות ארוכות טווח על נתונים מהימנים ומדויקים.

המכון פעל בעקביות בשנים האחרונות לאימוצן של מתודולוגיות חדשניות, אשר באמצעותן יתאפשר לספק נתונים מדויקים על החברה החרדית בישראל. נתונים אשר ישמשו בסיס מהימן לקביעת מדיניות. המתודולוגיות אשר פותחו במכון, לרבות השימוש בנתונים מנהליים, המאפשרים דיוק רב בזיהוי תנודות ותמורות החלות בחברה החרדית, זכו להכרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והפכו במידה רבה לבסיס איתן לגיבושן של תוכניות אסטרטגיות ומקצועיות".

The post דו״ח מצב החברה החרדית – 2024: appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

פרופ׳ שטרן הינו פרופ׳ למשפטים באוניברסיטת בר אילן. מומחה בדיני קניין, תכנון ובניה וההבניה המשפטית של המרחב.

פרופ׳ שטרן חוקר את המתח שבין המדינה וקהילות הפועלות בתחומה, לרבות בהיבטים פוליטיים, משפטיים ומרחביים. פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת מובילים בתחום המשפט, הסוציולוגיה והמרחב בארץ ובחו"ל.

פרופ׳ שטרן מכהן כחבר הנהלה באגודות אקדמיות בינלאומיות, כותב ועורך ראשי בכתב העת המשפטי של אוניברסיטת בר אילן.

The post מינוי חדש במכון החרדי למחקרי מדיניות: ראש המכון – פרופ׳ שי שטרן appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

The post כנס השקת מרכז הנתונים ע״ש וואהל- מנתונים למדיניות appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

עוד עולה מהנתונים כי כ-70% מהציבור החרדי סבורים שמי שלא לומד תורה רצוי שיתרום בשירות צבאי או אזרחי, זאת לצד עלייה של כ-20% בתמיכה בשילוב חרדים בצה"ל ומערכת הביטחון.

הסקר הנרחב, שנערך בקרב 500 משיבים מהאוכלוסייה החרדית בני 18 ומעלה, באמצעות משאל טלפוני, בדק את יחסה של החברה החרדית למדינת ישראל והחברה הישראלים והשינויים שחלו בהן בעקבות מלחמת חרבות ברזל. המדגם בסקר משקף באופן מיטבי את הזרמים השונים בחברה החרדית, תוך פילוח המשיבים על הציר שבין שמרני למודרני, והקפדה על חתכי גיל, תעסוקה ופריסה מרחבית.

חשים שותפות גורל עם החברה הישראלית

73% מהציבור החרדי חש כי התעצמה שותפות הגורל שלו עם החברה הישראלית לאור המלחמה. על בסיס הציר שבין מודרני לשמרני מאוד, מניתוח הסקר עולה כי ככל שהמשיבים הגדירו עצמם יותר מודרניים, תחושת שותפות הגורל שלהם עם החברה הישראלית הייתה גבוהה יותר מאשר אלו שהגדירו עצמו כיותר שמרנים.

53% מהחברה החרדית סבורים שהחרדים צריכים לוותר על הכספים הקואליציוניים למגזר החרדי עקב המלחמה. מתוכם: 19% סבורים שיש לוותר על כלל הכספים הקואליציוניים, לעומת 34% הסבורים שצריך לוותר על כלל התקציבים – למעט אלו שמיועדים לחינוך.

ל-85% מהציבור החרדי חשוב שהחברה החילונית תיראה בעין טובה את החברה החרדית. 32% בעד הגדלת המעורבות של החרדים בחברה הישראלית, זאת לעומת 14% שמצדדים בהגברת ההתבדלות. 44% נוספים מעדיפים שהחברה החרדית תמשיך להתנהל מול החברה הישראלית באותה דרך כפי שהיה עד היום.

עלייה בתמיכה בגיוס לצה"ל

מניתוח תוצאות הסקר עולה כי ישנה עלייה של כ-20% בתמיכה בגיוס חרדים לצה"ל בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ובסך הכול מדובר על כ-29% אחוזים מהציבור החרדי שתומך בגיוס חרדים לצבא.

בסך הכול – בחלוקה לפי מגזרים – עולה כי בחסידות חב"ד ישנה התמיכה הגדולה ביותר בגיוס לצה"ל (74%). לאחר מכן, בפער גדול, בציבור הספרדי (36%), הציבור החסידי במקום השלישי (25%) והציבור הליטאי במקום הרביעי והאחרון (20%).

עוד עולה מהנתונים כי 70% מהחברה החרדית מסכימים שחרדי שאינו לומד תורה צריך לתרום למדינה דרך שירות צבאי/לאומי/אזרחי ו-51% אינם מסכימים שחרדים צריכים לקבל פטור מגיוס לצה"ל באופן גורף.

מתגייסים למאמץ המלחמתי

58% העידו כי תחושת הביטחון האישי שלהם נפגעה בעקבות המלחמה. לצד נתון זה, 37% הצהירו כי הם או בני/ות זוגם שוקלים להוציא רישיון נשק בעקבות המלחמה ו-20% השיבו כי הם או בני/ות זוגם שוקלים להצטרף לכיתת כוננות. בניתוח התשובות על בסיס ציר מודרני-שמרני מאוד, עולה כי ככל שהמשיבים הגדירו עצמם יותר מודרנים – כך הם הביעו יותר נכונות ורצון להוציא רישיון נשק או להצטרף לכיתת כוננות. 12% מהמשתתפים בסקר ציינו כי כי הם או בני/ות זוגם הצטרפו לעמותה שעוסקת ברפואה וחירום בעקבות המלחמה.

אמון במערכת הציבורית

צה"ל ומערכת הביטחון הגיעו למקום הראשון במדד האמון במערכות הציבוריות (59%). במקום השני, בהפרש של אחוז אחד בלבד, נמצאים נציגי המפלגות להם הצביעו המשיבים לסקר (ניתן לקבוע בסבירות גבוהה כי מדובר לרוב בחברי כנסת מהמפלגות החרדיות).

במקום השלישי הגיעו הרשויות המקומיות (48% הביעו אמון, לעומת 51% שהביעו אי-אימון), למקום הרביעי הגיעה משטרת ישראל (42% לעומת 57%), למקום החמישי הגיעה הממשלה עם 34% אחוזי אמון לעומת 64% שהביעו אי-אימון, ובמקום האחרון נמצא מערכת המשפט עם 8% אמון בלבד לעומת 90% שהביעו אי-אימון.

אלי פלאי, יו"ר המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית: "ההשפעות אירועי 7 באוקטובר הן ארוכות טווח ועוד צריכות להיבחן ולהילמד לעומק. השינויים עליהם מצביע הסקר בעמדות רבים בחברה החרדית ביחס לחברה הישראלית, כמו גם בהבנת תפקידה של החברה החרדית בלקיחת חלק בצרכי הכלכלה והביטחון של ישראל, מהווים הזדמנות היסטורית למקבלי ההחלטות. הסקר משקף כי בציבור החרדי קיים רצון גדול להיות מעורב יותר ולתרום יותר במגוון תחומים. האתגר הגדול של הצבא והמערכות הציבוריות הוא ליצור תוכניות מותאמות שיאפשרו לחברה החרדית לקבל הזדמנות אמיתית לתרומה משמעותית".

ד"ר שי שטרן, המשנה ליו"ר המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית: "תוצאות הסקר מלמדות על כך שבדומה לחברה הישראלית כולה, אירועי 7 באוקטובר משפיעים על החברה החרדית, ומערערים את מוסכמות היסוד לפיהן פעלה חברה זו במשך עשרות שנים. הסקר מגלה כי רוב מכריע בחברה החרדית רואה עצמו שותף לסיפור הישראלי, לרבות בכל הקשור לצרכי הביטחון של המדינה. הפגיעה בתחושת הביטחון האישי, לצד ההבנה בדבר חשיבותה של אחדות בחברה הישראלית כולה, מלמדים על כך שחלקים גדלים והולכים בחברה החרדית מעוניינים להגביר את המעורבות שלהם בנעשה במדינה, תוך שהם רואים עצמם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית".

הסקר נערך על ידי חברת אסקריא בין התאריכים 21-30/11/23, בקרב 500 משיבים בגילאי 18+ חרדים וחרדיות. הדגימה בוצעה באופן טלפוני מלא, בדגימת שכבות בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה החרדית. טעות הדגימה: -+4.4%.

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post עלייה בתחושת ההזדהות עם החברה הישראלית ובתמיכה בגיוס לצה"ל | ממצאי סקר מלחמת חרבות ברזל appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

גם בהשוואה למערכות החינוך בישראל, ציון הבנות החרדיות במתמטיקה עומד על 474 לעומת 473 בחינוך הממלכתי ו-454 בחינוך הממלכתי-דתי. בקריאה – הציון של התלמידות החרדיות עמד על 522, לעומת 510 בממלכתי ו-494 בממ"ד. הנתונים המדהימים מצביעים על הפוטנציאל האדיר הטמון במערכת החינוך החרדית בכל הקשור להישגים ומיומנויות נדרשים למקצועות המובילים במשק.

יו"ר המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, אלי פלאי: "במקום לבחון את מערכת החינוך בעיניים של לימודי ליבה, מחקר פיזה בוחן מיומנויות שרלוונטיות לשוק התעסוקה. כמו בתוצאות לבחינת רואי החשבון, שם תלמידות הסמינרים החרדיים הצטיינו וכבשו את צמרת התוצאות עם 96% אחוזי מעבר, כך גם במחקר פיזה התלמידות החרדיות מוכיחות את כישוריהן ואת הפוטנציאל הגלום במגזר החרדי".

פלאי מוסיף: "כדאי לזכור שהמורות שהביאו את הבנות החרדיות להישגים שהם גבוהים גם ביחס לשאר מדינות ה-OECD, הן מורות שבמשך שנים לא קיבלו את תוספות השכר של רפורמת "אופק חדש". בימים אלה, לאחר שכבר אישרו להן את תוספות אופק חדש, מתנהל ויכוח ציבורי לא הוגן האם אותן מורות, שהוכיחו את התרומה שלהן למיומנויות של תלמידותיהן ותרומתן למשק, זכאיות לקבל את מה שזכאית לקבל מורה לא חרדית".

The post התלמידות החרדיות כובשות את תוצאות מחקר פיזה 2022 appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

ד"ר שטרן יוביל את תחום המחקר במכון החרדי. לצד זאת ילווה פרויקט אסטרטגי, שבו לוקחים חלק בכירים באקדמיה הישראלית ובמערכת הביטחון, שמטרתו גיבוש תכנית יישומית לשילוב החברה החרדית כחלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי והביטחוני של ישראל.

ד"ר שי שטרן

ד"ר שטרן, מומחה בדיני קניין, תכנון ובנייה וההבניה המשפטית של המרחב, עמד בשלוש השנים האחרונות בראש אגף מחקר תחום הדיור במכון החרדי. מחקריו מתמקדים במתח שבין המדינה וקהילות הפועלות בתחומה, לרבות בהיבטים פוליטיים, משפטיים ומרחביים. פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת מובילים בתחום המשפט, הסוציולוגיה והמרחב בארץ ובחו"ל. הוא מכהן כחבר הנהלה באגודות אקדמיות בינלאומיות, וכותב ועורך ראשי בכתב העת המשפטי של אוניברסיטת בר אילן.

יו"ר המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, אלי פלאי: "המציאות הביטחונית הקשה שאליה נקלענו הוכיחה שוב כי למען עתידה ושגשוגה של מדינת ישראל, הן מההיבט הביטחוני והן מההיבט החברתי-כלכלי, חובה עלינו למצוא פתרונות, לבצע התאמות ולהגדיר מחדש את יחסי הגומלין בין החברה החרדית למדינת ישראל. אני מברך את ד"ר שטרן על מינויו לתפקיד. אני סמוך ובטוח כי מינויו יביא לתרומה משמעותית בפיתוח המקצועי של המכון, וכי ניסיונו המחקרי העשיר יסייעו רבות למכון בגיבוש התשתית המחקרית ובקידום מדיניות מדויקת בסוגיות הנוגעות לאוכלוסייה החרדית".

The post מינוי חדש במכון: ד"ר שי שטרן מונה לתפקיד המשנה ליו"ר appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

ישראל עומדת בפני משבר כלכלי חמור. עם כל הקושי והכאב לחשוב על כך כעת, יש לזכור שתקופות משבר הן זמן להתחדשות ולחשיבה מחדש. ההתחדשות הכלכלית של ישראל עשויה להגיע דווקא ממקור שיכול להפתיע: החברה החרדית.

המגזר, שנתפס כחוליה החלשה בכלכלה הישראלית, יכול דווקא משום כך להפוך למקדם צמיחה במשק. מהיקפי הפעילות ההתנדבותית וההתגייסות חסרת התקדים של החברה החרדית למאמץ המלחמתי, אנו לומדים על ניצני התחדשות ברמת המעורבות והאחריות החברתית במגזר למתרחש במדינה.

ניתן לשער שהשלכות המשבר הצפוי יהיו ניכרות יותר בשכבות החלשות של האוכלוסייה. התמודדות משקי הבית החרדיים עם קשיים כלכליים בעבר הובילה לא פעם לחשיבה מחדש על המצב, והניעה שינויים במגמות ההשכלה והתעסוקה במגזר. החברה החרדית מורכבת מאנשים ממושמעים, בעלי מוטיבציה גבוהה ומוסר עבודה גבוה – תכונות שהמשק הישראלי יזדקק להן במהלך ההתאוששות מהמלחמה.

כדי לממש את הפוטנציאל הכלכלי שטמון במגזר החרדי, יש לנקוט צעדים הכוללים פיתוח ידע מקצועי ומיומנויות. הסרת חסמים מרכזיים העומדים בפני השתלבות איכותית של עובדים חרדים פוטנציאליים, בעזרת הנגשת ההכשרה הנדרשת והתאמתה לאוכלוסייה החרדית. יש להתמקד בצורכי המעסיקים בענפים מובילים במשק וליצור מסלולי הכשרות איכותיות ייעודיות, ממוקדות ומהירות, שיאפשרו התאמה מקסימלית בין הכישורים והכישרונות הייחודיים של הקהילה החרדית לבין הצרכים המתפתחים בתעשיות השונות.

פיתוח יוזמות באמצעות שותפויות ציבוריות ופרטיות יהיה אבן יסוד באסטרטגיה לשילוב המגזר החרדי בכוח העבודה. השותפויות יעמידו את המשק ואת צורכי המעסיקים במרכז ויניעו צמיחה כלכלית, תוך יצירת הזדמנויות תעסוקה משמעותיות.

ובנוגע לסוגיה הצבאית: אם לפני המלחמה הנושא היה על שולחן הדיונים הפוליטיים, בעיקר בסוגיית גיל הפטור כחסם ליציאה לעבודה, הרי כעת הדיון יתמקד בשאלות ביטחוניות והתארגנות המבנה הצבאי מחדש, לצד שאלת מקומה של החברה החרדית במשוואה.

קשה לומר איך תיראה התארגנות מחדש של צה"ל, אך ללא ספק יש להביא בחשבון את השלכותיה הכלכליות ואת השפעתה על השתתפות החרדים בשיקום כלכלת ישראל. התארגנות כזו תדרוש הרחבה של שורות הגיוס, הארכת משך השירות, וגם פתיחה של ערוצי שירות צבאי אלטרנטיבי לאוכלוסיות נוספות דוגמת שירות טכנולוגי ועורפי גם במסגרות אזרחיות. כל אלה ידרשו גם הכרעה מחודשת על אודות היקפי הגיוס בחברה החרדית, קבוצות הגיל הייעודיות, ולצד זאת גם החלטה על אודות מצבם של מקבלי פטור מגיוס חובה ואפשרותם לצאת לעבודה.

ההתאוששות הכלכלית של ישראל מותנית בהשתלבות מוצלחת של המגזר החרדי בכוח העבודה. הפוטנציאל הבלתי מנוצל, בשילוב שיתופי פעולה אסטרטגיים, הם מפתח לצמצום האתגרים הכלכליים ולבניית כלכלה ישראלית עמידה ומשגשגת יותר.

הטור פורסם לראשונה בישראל היום.

The post החרדים הם המנוע לצמיחה כלכלית ביום שאחרי המלחמה | טור של יהודית מילצקי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

הטבח הנורא בשמחת תורה הותיר אותנו שבורים, מזועזעים והמומים. אין ספק שהאירוע, מהנוראים שידעה מדינת ישראל, צריך להביא אותנו כחברה להערכה מחודשת של האיומים שאיתם אנחנו מתמודדים ולתכנן מחדש את האסטרטגיה המתאימה לאותם אתגרים וסכנות. אחד הלקחים המשמעותיים שיש להסיק מהאירוע הוא הצורך שלצד צבא חזק ומיומן, תעמוד חברה אזרחית מאורגנת בסיטואציה של איומים ואתגרים ביטחוניים בהיקפים גדולים.

קשה לדמיין איך האירועים הללו היו מסתיימים ללא כיתות הכוננות והמתנדבים הרבים שמצאו את עצמם בקו הראשון של האש; ללא מתנדבי ארגון איחוד הצלה – שסיפורי הגבורה וההצלה שלהם לא הפסיקו להדהד בימים שלאחר הטבח; ללא אנשי זק"א, שנאלצו להתמודד ברגישות עם מצב שכמוהו איש במדינה לא זוכר; ללא כל אותן יוזמות ספונטניות שצצו ברחבי הארץ מתוך רצון להעניק מענה דחוף לשלל האתגרים שהציפו את המערכת: מארגון רשימות של נעדרים ועד סיוע למפונים או לפתרון קשיי האספקה לכוחות המילואים.

החברה האזרחית הישראלית התגלתה כאן במלוא כוחה לא רק בגלל הקשיים של מערכות המדינה לתפקד בזמן אמת, אלא כי ישנם דברים שרק ארגונים אזרחיים יודעים לספק להם מענה מותאם. הפריסה הרחבה, החיבור לשטח, ההיכרות מקרוב עם הצרכים של האוכלוסייה והיכולת לחשוב מחוץ לקופסה הם כמה מהמאפיינים הייחודיים שארגונים אזרחיים טובים מצטיינים בהם. החשיבות של אותם מאפיינים נעשית קריטית כאשר מדובר, חלילה, באתגרים בהיקפים מערכתיים כמו זה שראינו בעוטף עזה. אלו באו לידי ביטוי כבר במשבר מגפת הקורונה, ועובדת נחיצותם התעצמה במשבר הנוכחי.

למדינת ישראל יש הון אנושי עצום בתחום הסיוע האזרחי. אי-אפשר שלא להזכיר בהקשר זה את החברה החרדית, שהאקו-סיסטם שלה נעשה כר פורה למגוון נרחב של יזמות חברתית יצירתית ואיכותית. סטארטאפים של ארגוני סיוע אזרחיים, שיודעים לתת מענה לשלל מצוקות וצרכים; שפעם אחר פעם מצליחים למלא חללים שהמערכות הציבוריות אינן יודעות למלא: זק"א, איחוד הצלה, עזר מציון, יד שרה, ידידים, זכרון מנחם, מתנת חיים ועוד – כל אלו הן רק דוגמאות ספורות לרשת חברתית מסועפת שיודעת להתגייס ולתת מענה מהיר, יצירתי ומותאם לכלל אזרחי מדינת ישראל. ביום שאחרי המלחמה תידרש הערכה מחודשת של האתגרים שעימם מדינת ישראל צריכה להתמודד ושל דרכי התגובה, ובהתאם לכך לארגן את המערכות השונות.

לארגוני החברה האזרחית בכלל ולמערכות המפותחות בקרב הארגונים שהוקמו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בפרט, יכול להיות תפקיד מפתח בבניית הכוח והחוסן בעורף. בהקשר זה צריך למפות ולהכיר גם את ההון האנושי של החברה האזרחית, לתעל ולרתום אותו בצורה מושכלת לאתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל וליצור את החיבורים הנדרשים בין המערכות הממלכתיות, הציבוריות והביטחוניות, לאלה האזרחיות.

במציאות החדשה שאליה נקלענו, אף מוסכמה ישנה לא צריכה להיות מובנת מאליה. שאלות כמו מבנה הכוח של הצבא, היקפי הגיוס הנדרשים והאופן הנכון לשלב את כלל האוכלוסייה במאמצים אלו — כולל החברה החרדית — כל אלו שאלות שצריכות להיבחן מחדש. גם החברה החרדית תצטרך להיות שותפה בחשיבה מחדש על אחריותה ותפקידה במערך החירום והביטחון בישראל, ולא להסתמך על התשובות הישנות ועל סטטוס-קוו שאינו רלוונטי. אבל חשוב לא פחות לדעת להעריך נכון את התרומה הייחודית של המגזר החרדי ושל ארגוני החברה האזרחית החרדיים להשתלב בתוך המאמצים הלאומיים.

המשימה הראויה בעת הזאת היא רתימה מובנית של הכוחות האזרחיים הפועלים בקהילה החרדית ומחוצה לה לתוך המענה הממסדי הבסיסי של מוסדות המדינה בעת חירום, כמו צה"ל, פיקוד העורף, משטרת ישראל והשלטון המקומי. על המדינה לא רק להסתמך על טוב ליבם ועל האחריות הלאומית שהם מגלים, אלא גם לשלב אותם כחלק בלתי נפרד ממבנה הכוח בשגרה ובחירום, להגנה על האזרחים בעורף ובחזית. לשם אתגרים כאלו, גמישות ויצירתיות הן שם המשחק – והחברה האזרחית בכלל וזו החרדית בפרט מחוננת בתכונות אלו בשפע. הן חייבות להיות בחוד החנית של כל תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח.

הטור פורסם לראשונה ב-YNET

The post הימים הקשים הוכיחו את כוחם של ארגוני החברה האזרחית, ובפרט אלה החרדיים | טור של אלי פלאי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

טור של שני זוסמן-אפרתי, חוקרת תעסוקה ודיור במכון החרדי למחקרי מדיניות

אחרי שנים של סטגנציה, פתאום אנו עדים לקפיצה של ממש בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים. מה שלא הצליחו לעשות תקציבים של מאות מיליונים, תוכניות הכשרה, שוברים ומרכזי הכוון, הצליחו לעשות יוקר המחיה והריבית המטפסת. מצד אחד מדובר במגמה מבורכת, אך מצד שני – האם מה שישראל זקוקה לו זה עוד עשרות אלפי ידיים עובדות בשכר ובפריון נמוך?

זה שאנשים יוצאים לעבוד לא אומר שהם יוצאים לעבוד 'נכון'. מה הפירוש לעבוד 'נכון'? – ניקח לדוגמא את יוסף, חרדי בן 28, נשוי עם שלושה ילדים. עד לפני כמה חודשים היה אברך בכולל, ולאחרונה הוא ואשתו החליטו שהם זקוקים להגדיל את ההכנסה המשפחתית, ולכן החליט למצוא עבודה. לכאורה החלטה שתועיל למשק הישראלי, וגם לכלכלה האישית שלו. אבל בואו ניקח בחשבון את המרכיבים הבאים במשוואה: יוסף נכנס לשוק התעסוקה מתוך אילוץ, ולא מתוך בחירה. הוא מגיע לעולם הזה בלי הכנה והכשרה מתאימים, ולכן אין הרבה תחומי תעסוקה שאליהם יוכל להיכנס.

איך יראו חייו של יוסף שנה מהיום? כנראה הוא יאלץ להסתפק בעבודה בדרג איכותי נמוך, בלי אפיקי התפתחות וקידום, ביכולת השתכרות מינימלית, ועם סיפוק אישי נמוך אפילו יותר. במיוחד לנוכח העובדה שהוא הקריב ערך גדול מאד בחייו – לימוד תורה – וקיבל תמורה פחותה מאד בעבור כך. והכי מתסכל, מבחינתו וגם מבחינת המשק, זה שהוא כנראה יישאר במצב הזה עד הפנסיה. ואם התופעה של העלייה בשיעורי התעסוקה בחברה החרדית תתעצם – כך ייראו חייהם של שליש מהאוכלוסייה.

אז מה אפשר לעשות על מנת להגדיל את שיעור הנכנסים לעולם התעסוקה מהמגזר החרדי, אבל 'נכון'? אם שנים של השקעה ממשלתית בתוכניות הכשרה ותעסוקה השפיעו במעט מאוד על שיעור התעסוקה, באילו עוד צעדים ניתן לנקוט על מנת לשפר את איכות התעסוקה של הגברים החרדים? – התשובה לשאלות הקריטיות הללו טמונה בשינוי פרדיגמה בכל הנוגע למדיניות עידוד תעסוקה בציבור החרדי.

כל מי שמכיר את החברה החרדית יודע שהיא לא מקשה אחת ומורכבת מזרמים שונים, קהילות ותתי קהילות. דפוסי התעסוקה משתנים בהתאם לקהילה אליה משתייכים, עמדת ההנהגה ומשתנים שונים פנים-קהילתיים וסביבתיים. החלטה של גבר או אישה חסידים מבני ברק לצאת לעבוד שונה מגבר ואישה חרדים ליטאים מירושלים או מבית שמש. לכל קהילה, לכל שכונה ולכל רשות מקומית יש דפוסי תעסוקה שונים שנובעים הן מרמת ההכשרה של התושבים, והן מרמת המוטיבציה להשתלב בשוק העבודה.

הדרך לייעל את שילוב הגברים החרדים בשוק התעסוקה לא עובר דרך הגדלת תקציבים, אלא דרך ביזור סמכויות לרשויות המקומיות. במקום שהמדינה תתכנן תעסוקה ברמה ארצית, ובהתאם תתייחס לחברה החרדית כאל מקשה אחת, לרשויות מקומיות יהיה את הכוח והסמכות לתכנן את התעסוקה ברמה המקומית בהתאם למאפייני וצרכי התושבים – אותם היא מכירה מקרוב.

חשבו על התרחישים הבאים: מוקמת עיר חדשה? הרשות המקומית, שמכירה טוב יותר את מאפייני התושבים החדשים, תוכל לייצר עבורם פתרונות תעסוקתיים מדויקים יותר ולהביא לעיר מעסיקים שמתאימים לאופי וליכולותיהם המקצועיות. במקרה אחר, הרשות המקומית מזהה לפתע שיש מחסור בעובדים באחד המפעלים הסמוכים? תהיה לה היכולת לפתוח בהכשרות מקצועיות לתושבים. כעבור תקופה מזהים שהתושבים מעדיפים להשתלב בתעסוקה בעיר אחרת? לרשות המקומית יהיה אינטרס לשפר את התחבורה הציבורית לאותו אזור.

נוסף לזיהוי טוב יותר של צרכי התושבים על ידי הרשות המקומית, בביזור הסמכויות לתכנון תעסוקה יש עוד שני יתרונות חשובים: מהירות תגובה ואמון. שינויים שנעשים ברמה העירונית בהתאם לצרכי השוק הם מהירים יותר מאשר שינויים שנעשים על ידי ניהול מרכזי, שהוא לרוב איטי ומסורבל. כמו כן, בחברה החרדית יש אמון גדול יותר ברשויות המקומיות מאשר בזו הארצית, ולכן תוכניות שמקודמות על ידי הרשות המקומית יתקלו בפחות התנגדויות.

כיום לשלטון המקומי אין את הכלים הרגולטורים המתאימים כדי לתרום לפיתוח התעסוקה המקומית בצורה טובה. עיריות שמנסות להיות חלק מהשינוי ולתעל תקציבים נתקלים בקשיים בירוקרטיים. מערכתית – בעיריות השונות כמעט ואין אגף או אדם שאמון על קידום תעסוקה מקומית.

אני מציעה לשנות פרדיגמה ולעבור מנקודת מבט ארצית לנקודת מבט מקומית. שינוי זה יכלול תוכניות אסטרטגיות מקומיות, חיבור מעסיקים, תכנון תחבורה אופטימלי לאזורי תעסוקה והתאמת הכשרות מקצועיות. כך, נוכל להזיז את המחט בצורה כזאת שתתאים לחברה החרדית בפרט ולחברה הישראלית ככלל.

הטור התפרסם לראשונה בכלכליסט.

The post השיטה שטרם נוסתה על מנת לשלב חרדים בשוק העבודה | טור של שני זוסמן-אפרתי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

התפלגות הציבור החרדי לפי זרמים:

• ליטאים – כ-430 אלף נפשות (34.4%)
• ספרדים – כ-410 אלף נפשות (32.8%)
• חסידים – כ-360 אלף נפשות (28.8%)
• חב"ד – כ-50 אלף נפשות (4%)

– החברה החרדית צעירה מאוד בהשוואה לשאר האוכלוסיות במדינה. כ-55% מהמגזר החרדי מתחת לגיל 18, לעומת כ-29% באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית וכ-38% באוכלוסייה הערבית.

תוחלת החיים בחברה החרדית דומה לתוחלת החיים בחברה הכללית – 80.9 לגבר ו-84.7 לאישה.

– מספר הילדים הממוצע לאישה חרדית עומד על 6.5, לעומת 2.7 לאישה יהודית לא חרדית ו-2.8 לאישה ערבייה. מספר התינוקות החרדים שנולדו בשנה החולפת עומד על כ-56,000, לעומת כ-102,000 ליהודים לא-חרדים וכ-48,000 בקרב הלא יהודים.

– השכר הממוצע בחברה החרדית עומד על כ-9,100 ש"ח לחודש, לעומת כ-16,000 ש"ח באוכלוסייה היהודית הלא חרדית. בחלוקה לפי מגדר: גבר חרדי מרוויח בממוצע כ-9,500 ש"ח לחודש, לעומת כ-19,300 ש"ח שמרוויח גבר יהודי לא חרדי (פער של כ-100%). אישה חרדית מרוויחה בממוצע כ-8,800 ש"ח בחודש, לעומת כ-12,600 ש"ח שמרוויחה יהודייה לא חרדית (פער של כ-40%).

ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית: "התחזיות הדמוגרפיות מראות כי בתוך שלושה עשורים החברה החרדית תהפוך להיות כרבע מאוכלוסיית המדינה. יהיו לכך השלכות משמעותיות על תחומים רבים במדינת ישראל. קובעי המדיניות, ואנו כחברה, חייבים למצוא את הדרך לממש את הפוטנציאל הכלכלי-חברתי הגלום בחברה החרדית, באופן שיגדיל משמעותית את פריון העבודה ובכך ישפר את הרווחה הכללית הן של האוכלוסייה החרדית ושל כלל החברה הישראלית".

הנתונים מתבססים על עיבודי המכון החרדי לנתונים מינהליים. זיהוי החרדים נעשה על בסיס אלגוריתם למידת מכונה בעל רמת דיוק גבוהה שפותח על ידי המכון החרדי. אמדני שכר ואוכלוסייה לשנת 2023 נערכו על בסיס קצב גידול הממוצע של השכר והאוכלוסייה בשנים 2013-2021.

לנתונים נוספים על החברה החרדית – כנסו למרכז הנתונים וידע ע"ש וואהל:

• פרישה גיאוגרפית
• דמוגרפיה
• תעסוקה
• צרכנות

The post ערב ראש השנה תשפ"ד: האוכלוסייה החרדית בישראל מונה כ-1.25 מיליון נפשות, צפויה להכפיל את עצמה עד 2040 appeared first on תכנית הבכירים: 2030.