הפיכת המשרד לאזרחים ותיקים למשרד לשוויון חברתי עוררה ביקורת וטענות שהשרה גילה גמליאל תנצל את הגדרתו החדשה לצבירת כוח פוליטי. בפועל, המשרד קידם מדיניות חברתית מצמיחה שנתקעה בין משרדי הממשלה והקים מרכזי חדשנות וסיוע לאוכלוסיות מוחלשות.

ניצה קסיר, לשעבר בכירה בבנק ישראל והיום במכון החרדי למחקרי מדיניות, אומרת: “חייבים גוף שיתכלל. היום משרדי הממשלה לא בהכרח משתפים פעולה, ולפעמים גם אין להם את המנדט לכך. משרד העבודה דואג לתעסוקה, ואין לו מנדט להתעסק גם בתחבורה. דוגמה נוספת לניתוק היה ניתן לראות בוועדת התעסוקה 2030 של משרד העבודה, שבה לא היה נציג למשרד החינוך, שאחראי על הכשרת התלמידים למאה ה-21. אנחנו מובילים עכשיו פרוייקט שקשור לחברה החרדית, והיה לנו ברור שאנחנו חייבים את המשרד לשוויון חברתי, לצד משרדי ממשלה אחרים. מדובר בגוף שהיה הכרחי שיוקם, כי הוא מתכלל גם את הטיפול באוכלוסיות השונות”.

 

לכתבה המלאה:

גלובס: המשרד שהחל כדיל פוליטי והפך לזרוע לצמצום פערים (עמרי זרחוביץ’, 28-29.5.2019)