לפי דוח תמונת מצב שגיבש המכון החרדי למחקרי מדיניות, מתוך 200 אלף החרדים בשוק העבודה, 120 אלף הן נשים, 36% עובדים בתחום החינוך, 13% בענף הבריאות ו-10% בתחום המסחר ■ יו”ר המכון: “יש לבחון בצורה מעמיקה את האתגרים והחסמים שמונעים מהאוכלוסייה החרדית להשתלב בענף ההיי-טק”.

רק כ-2% מהחרדים, כ–4,500 גברים ונשים, עובדים בתחום ההיי-טק מתוך כ-200 אלף החרדים השותפים בכוח העבודה בישראל – כך עולה מדוח תמונת המצב של המכון החרדי למחקרי מדיניות שגובש באחרונה. בין החרדים שהשתלבו במעגל התעסוקה כ-121 אלף הם נשים.

בחלוקה מגדרית מתחדדים הפערים: כ-770 גברים חרדים בלבד מועסקים בענף ההיי-טק – מעט פחות מ-1% ממספר החרדים בשוק העבודה. פילוח נוסף על פי משלח יד של נתוני הנשים, מעלה כי גם מקרב כ-3,700 הנשים החרדיות המועסקות בהיי־טק, רק 1,096 הן בדרגה גבוהה של מפתחות תוכנה, והיתר מתכנתות יישומים ובודקות תוכנה. לפי הדו”ח, רוב החרדים מועסקים במקצועות “מסורתיים”: 36% עובדים בתחום החינוך, 13% בתחום הבריאות, ו-10% בתחום המסחר.

על פי הדו”ח ניתן לראות כיצד מגמת ההכשרה החלופית בסמינרים החרדיים, שיצאה לדרך בשנים האחרונות, משתקפת בהתפלגות הענפים הכלכליים בתעסוקה. מתוך כ-3,700 החרדיות שמועסקות בענף ההיי־טק, כ–2,600 עובדות בתכנות יישומים ובדיקות תוכנה. המפתח להשתלבות בתחומים אלה, במרבית המקרים, הוא תעודת הנדסאי מקצועית, שאותה רכשו הנשים במסלולי הכשרה מקצועית בסמינרים. ניתן לראות גם כי 3% מהחרדים ממלאים תפקידים בתחומי החשבונאות ועריכת דין — תחומים שלומדים בעיקר באקדמיה, אם כי תעודה בניהול חשבונות ניתן לקבל גם בסמינר.

בשירותים מדעיים וטכניים מועסקות 2,896 נשים חרדיות וכ-1,600 גברים חרדים. חלק ניכר מהנשים עברו הכשרה בתחום מולטימדיה, כפי שכונה בעבר בסמינרים ובקורסי הכשרה מקצועית. מאות מבוגרות הסמינרים בשלהי שנות ה-90 רכשו תעודות מקצועיות בתחום העיצוב הגרפי, וחלקן נקלטו בנישות היוקרתיות פחות של הענף. הדברים תקפים גם לבוגרות מגמת האדריכלות בלימודי הנדסאים בהכשרה החלופית, שמצטרפות לשרטטיות חרדיות, שבדרך כלל מועסקות בסטטוס נמוך יחסית במעגל הפעילות הטכני־אדריכלי, בהשוואה למודדים ומי שעוסקים במיפוי.

באופן מסורתי, תחומי העיסוק המובילים בפער ניכר בשוק העבודה החרדי הם המערכות הציבוריות והקהילתיות. בתחום החינוך עובדים 72 אלף חרדים, מתוכם 51 אלף נשים. מתוך כלל המועסקים החרדים, מדובר ב-42% – לעומת 27% מקרב הגברים החרדים שעוסקים בחינוך. עם זאת, במגזר החרדי יש כ–30 אלף משרות הוראה – מה שאומר כי חרדים רבים, בעיקר נשים, מועסקים במשרות חלקיות, והשכר בהתאם.

עוד עולה מדו”ח תמונת המצב כי 14% מהחרדים מועסקים בתחומי המסחר (כולל נישות קשורות), מרביתם בקמעונות וסיטונות. נתון זה כולל בתוכו כ–2,500 בעלי עסקים קטנים שפועלים במסחר בתחום הסיטוני החרדי – רשתות מזון, חנויות שצמחו לרשתות בעיקר ביישובים חרדיים, וכן בתחומים שבהם יש ביקוש למוצרי תרבות ודת. כשמביאים בחשבון כי אלה בדרך כלל עסקים משפחתיים, ניכרת הדומיננטיות של עסקים אלה בקרב העסקים החרדיים.

באופן מפתיע, בתחום התקשורת הנכלל בקטגוריית השירותים, מועסקים 2% מהחרדים – שיעור גבוה יחסית. מדובר בעיסוקים המסורתיים של כתבים ופובליציסטיים בעיתונות החרדית המפלגתית, במקצועות מגזריים בתחום ההוצאה לאור של כתבי קודש והגות – וכן במקצועות חרדיים היסטוריים כמו המלבה”ד (מביא לבית הדפוס) או הבוחער הזעצער (סדר דפוס) בגרסה מודרנית של מעמדי ספרים וקלדניות.

עם זאת, לצדם לא מעט חרדים מועסקים גם במקצועות מודרניים בתחום התקשורת — רדיו חרדי, אינטרנט, מוזיקה החרדית, קולנוע חרדי — וגם בנישות החרדיות בתקשורת הכללית. באופן מפתיע, נישות אלה זוכות לשיעור גבוה של מועסקים מקרב הציבור החרדי.

de marker 3.8.16

בהקשר זה ראוי לציין כי המרכיבים המסורתיים של החברה החרדית מקשיםמעט על חלוקה מדויקת על פי הקטגוריות המקובלות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס). נתוני הלמ”ס בדרך כלל לא נוגעים במאפיינים הייחודיים של החברה החרדית.

“חלק ניכר מן הקטגוריות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתאפיינות בהטיה מובנית לשוק העבודה הכללי”, אומר ד”ר נרי הורביץ, שהוביל את המחקר. “כך, בסיווג לענפים כלכליים של הלמ”ס ניתן לראות את משגיחי כשרות נחשבים בגדר ספקי שירותים בענף תמיכה משרדית, את הבלניות ומדריכים כחלק מענף של ארגוני חברים, ואת סופרי הסת”ם והחזנים כמועסקים בענף האמנות, התרבות והפנאי. בעיניים חרדיות, המקצועות האלה משויכים לענף קודש אחד”.

מאפיינים ייחודיים

“במסגרת העבודה על הנתונים ניתחנו ופילחנו אותם על פי הקשרים המותאמים למושגים המקובלים בחברה החרדית. לצד זאת, מדדים רבים הנוגעים לתעסוקת חרדים לא נסקרו במשך כמה שנים על ידי אף גוף, ומשום כך – הנתונים הללו, המתבססים על סקר מקיף ומקצועי שכלל כ-8,000 נסקרים, הם ראשוניים וייחודיים, וראוי שיעמדו מול עיניהם של גופי התכנון העוסקים בשוק התעסוקה החרדי”, מדגיש הורביץ.

יו”ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, אלי פלאי, אמר כי “הסקר מהווה תמונת מצב עדכנית התורמת להבנה איכותית של המגמות בשוק העבודה בקהילה החרדית. ברור מהסקר כי קיים צורך בהתאמת הקטגוריות המקובלות בסקר כוח אדם למאפיינים הייחודיים של המגזר. מהנתונים עולה כי התוכנית לשילוב חרדים בהיי־טק רחוקה מאוד מהתמונה שמוצגת בתקשורת על בסיס אנקדוטות, וקיים צורך לבחינה מעמיקה של האתגרים והחסמים בתחום זה”.

לטור המלא

תמונה: אוהד צויגנברג