ממחקר חדש שערך ‘המכון החרדי לחקר מדיניות‘ בו נבדקו שיעורי ההתנדבות בישראל עולה, כי ככל שמידת הקרבה לדת עולה – כך גדלה הנכונות להתנדב ולתרום לזולת, הן במונחי “זמן” (תרומה באמצעות פעילות פיזית) והן במונחי “כסף” (תרומה כספית). המחקר, שבוצע על ידי ניצה (קלינר) קסיר, המשנה ליו”ר המכון החרדי לחקר מדיניות, אסף צחור-שי, חוקר בכיר במכון, ושקד אדר, חוקר במכון, ניתח את נתוני הסקר החברתי של הלמ”ס בשנים 2015-2017 ובחן את הקשר שבין תרומה להתנדבות בכל אחת מקבוצות האוכלוסייה בחברה היהודית.
מהנתונים עולה, כי ישראל היא ‘מדינה של מתנדבים. המחקר מראה שקיימת שונות גדולה בין אוכלוסיות בחברה הישראלית, וככל שקבוצת אוכלוסייה מוגדרת כ”דתית” יותר – שיעורי ההתנדבות והתרומה עולים. החברה החרדית מתאפיינת בשיעורי תרומה והתנדבות גבוהים יותר משאר קבוצות האוכלוסייה: 89% מבני ה-20 ומעלה תורמים ו-38% מהם מדווחים על פעילות התנדבותית. היקפי התרומה וההתנדבות החברה החרדית: 67% מהתורמים עושים זאת בסכומים של למעלה מ-500 ש”ח בשנה, ו-47% מהמתנדבים מקדישים למעלה מ-10 שעות בשבוע להתנדבות.
המחקר בחן גם את הקשר שבין תרומה להתנדבות, ומצא שדרכי סיוע אלה הולכות יד ביד בחברה הדתית יותר מבכל חברה אחרת. בחברה החילונית-מסורתית נמצא קשר חיובי חלש בלבד בין שתי הפעילויות ובחברה החרדית נמצא קשר חיובי חלש עד אפסי. ואולם, חרף הקשר החלש שיעור התורמים-וגם-מתנדבים בחברה החרדית הוא הגבוה ביותר, 34%, ולאחריה הציבור הדתי, כש-29% מהם פועלים בשתי דרכי הסיוע לזולת.