מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות מקדם תהליך תכנון מדיניות ייעודי לצרכים ולאתגרים הייחודיים של החברה החרדית בתחום הבריאות. אחד האתגרים המשמעותיים העומדים בפני קובעי המדיניות בנושא זה הוא המחסור בנתונים על אודות החברה החרדית בתחום. קיימים פערים משמעותיים במידע הנוגע לבריאות ותחלואה בחברה החרדית, ובכלל זה המאפיינים הייחודיים, הצרכים הקיימים, המענים הניתנים וצריכת השירותים.

במסגרת התהליך ערכו חוקרי המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מחקר נתונים, שמטרתו לספק זיהוי, מיפוי וניתוח של דפוסי בריאות ותחלואה ושל מגמות צריכת שירותי בריאות הייחודיות לאוכלוסייה היהודית החרדית בישראל. כל זאת בהשוואה לאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית, וכדי לתת מענה ראשוני לאתגר.

מחקר זה מהווה צעד ראשון, ונדרשים מחקרי המשך שיזהו את האוכלוסייה החרדית במאגרי המידע הקיימים בקופות החולים ובמשרד הבריאות ויאספו מידע על שירותי בריאות הניתנים לאוכלוסייה החרדית בידי עמותות וגופים פרטיים.

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post בריאות, תחלואה וצריכת שירותי בריאות בחברה החרדית appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

לצורך כך, נערכו השבוע שולחנות עגולים במשרדי המכון החרדי, בהשתתפות רופאים בכירים, אנשי מקצוע וטיפול מהקהילה החרדית בהובלת צוות מחקר תחום הבריאות במכון החרדי בראשות ד"ר תמר הרטום.

בשולחנות העגולים נבחנו הנחות העבודה הקיימות, לצד מציאת פתרונות מותאמים לאוכלוסייה, בהקשר של קידום בריאות ומניעת תחלואה בקרב ילדים ושיפור ההיענות לביצוע בדיקות סקר בקרב מבוגרים.

The post מקדמים את תחום הבריאות במגזר החרדי | רופאים ואנשי מקצוע בסדרת שולחנות עגולים במכון appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

1. נכונות הציבור החרדי להתחסן נמוכה.
2. צעירים חרדים נכונים פחות להתחסן ממבוגרים חרדים.
3. קיים היקף לא קטן של מבוגרים חרדים שאינם נכונים להתחסן.
4. נשים נכונות להתחסן פחות מגברים.
5. נשים חרדיות צעירות נכונות באופן קטן משמעותית להתחסן, ביחס לנשים חרדיות מבוגרות ולגברים חרדים.
6. הנכונות להתחסן אינה אחידה בקהילות השונות המרכיבות את הציבור החרדי. במגזר החסידי הנכונות להתחסן גבוהה יותר ביחס למגזרים הספרדים והליטאיים.
7. תמיכת הרבנים בחיסון משפיעה לחיוב ומעלה את הנכונות להתחסן.

בהתאם לממצאים שעלו מהמחקר, ניכרת ההשפעה הגדולה של תמיכת הרבנים על היקף הנכונים להתחסן בציבור החרדי ולפיכך אנו מעלים את הצורך בהסברה נרחבת ומתמשכת לציבור החרדי שתאפשר המשך מגמת ההשפעה החיובית על נכונות ההתחסנות בציבור זה.
נדמה כי קיים צורך להסברה מותאמת ומכוונת לציבור הנשים החרדיות בכלל והצעירות בפרט, בדגש על הסברה אודות השפעות החיסון על סוגיות של פריון וילודה, שעשויים להיות גורם מרכזי המוביל לנכונות הנמוכה להתחסן בקרב קבוצות אלו.

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

Download [0.98 MB]

The post הדאגה לפוריות והשפעת הרבנים: מה משפיע על הציבור החרדי להתחסן? appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

בטור הדגישה קסיר כי המאפיינים הדמוגרפיים, הכלכליים והחברתיים ביישוביים ובשכונות החרדיות מגדילים את הסיכון לתחלואה. אולם עם זאת, ממצאי הוועדה מלמדים שלא ניתן להסביר את התחלואה הגבוהה בחברה החרדית רק על ידי מאפיינים אלו, בניגוד לחברה הערבית. לחברה החרדית מאפיינים ייחודיים הפועלים להגדלת היקף התחלואה בקרבם, כמאפיינים תרבותיים בדגש על אינטראקציות חברתיות ואופי קהילתי.

בשל הדברים הללו קובעת קסיר כי: "ממצאי עבודת הוועדה, חשוב שיעמדו גם בפני הציבור שמסקנותיו נוגעות אליו, ובכלל זה הציבור החרדי. בהעדר חיסון נגד נגיף הקורונה, צמצום התחלואה מושג על ידי שימוש באמצעי הגנה כעטית מסיכות, ויישום התנהגות המונעת הדבקות כשמירת מרחק חברתי והימנעות מהתקהלות. המאפיינים האובייקטיביים בחברה החרדית אכן מגדילים את הסיכוי להדבקה. אך במקום להתייחס לכך כאל גזרת גורל, יש להפנים את צורך השעה בהקפדה על ההנחיות למאבק בקורונה דווקא בשל האתגרים העומדים בפני החברה החרדית והסיכון הרב יותר להדבקה בקרבה, עקב אותם גורמים אובייקטיביים."

את הטור חתמה קסיר בקריאה לשילוב ידיים של קובעי המדיניות ומנהיגי הקהילות ולנטילת אחריות אישית, על מנת להדביר את המגיפה: "המאבק במגיפה דורש הירתמות של כלל האוכלוסיות. שילוב כוחות של קובעי המדיניות עם מנהיגי הקהילות ומתן מענה לצרכים הייחודים של כל קבוצה וקבוצה. ואולם הדבר החשוב מכל, הוא שכולנו צריכים לקחת אחריות ולזכור שהדבר תלוי בנו. למרות אי הנוחות ולמרות ההקרבה הנדרשת לעיתים, על כל אחד ואחת לעמוד ולהתחזק ולהכריע את עצמו, משפחתו, קהילתו והמדינה כולה לכף בריאות."

The post קורונה, צפיפות וחובת השתדלות (ניצה (קלינר) קסיר, משפחה) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

הדו"ח עב הכרס שכותרתו "כיצד לצאת מסגר מס' 2 ולהימנע מסגר מס' 3?" ממליץ על מעבר למודל טיפול דיפרנציאלי לאיתור מראש של מוקדי תחלואה בישראל תוך שימוש במדדי צפיפות ומאפיינים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים נוספים לצד המשתנים האפידמיולוגיים. בכך מציע הדו"ח חלופה לניהול מדיניות ביום שלאחר הסגר, שתכליתה להימנע, מבעוד מועד, מתחלואה שתוביל למצער לסגר נוסף על כלל המדינה.

בדו"ח ממליצה הוועדה לאמץ, במסגרת תכנית היציאה מהסגר, מדיניות לחימה בנגיף על בסיס מודל גיאוגרפי-דיפרנציאלי שונה וייחודי, אשר יתבסס לצד מדדי התחלואה גם על בחינת מדדי הצפיפות של כל אזור ואזור בשילוב ניתוח עומק של המאפיינים הדמוגרפיים, כלכליים וחברתיים בכל תא שטח, בליווי אכיפה והסברה אפקטיבית.

במסגרת הכנת הדו"ח נערכה עבודת מיפוי תקדימית במסגרתה חילק הצוות את כלל אזורי היישוב במדינה ל־2,588 אזורים סטטיסטיים (א"ס) בהתאם למתודולוגיה הקיימת בלמ"ס, והצליבה בכל א"ס את ממצאי התחלואה עם מאפיינים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים של האזור. הוועדה יצרה מאגר מידע לאומי ממוחשב בחדר המחקר הווירטואלי במשרד הבריאות ואף בנתה מודל ניבוי אשר יכול להיות לעזר למקבלי ההחלטות ולגורמי הביצוע בחיזוי אזורים עתירי סיכון לתחלואה על בסיס מדדים אפידמיולוגיים, מדדי צפיפות ומאפיינים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים נוספים.

לקריאת ה דו"ח המלא

The post כיצד לצאת מסגר מס' 2 ולהימנע מסגר מס' 3? appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

בכתבה התמקד רוטמן בקשר שמצא הדו"ח בין מדדים שונים ובכללם התנהגות החברה החרדית, ותחלואה מוגברת: "דו"ח שכתבו חברי הוועדה המייעצת הרשמית למטה לביטחון לאומי (המל"ל), קושר בין "ההתנהגות החרדית", כהגדרתם, לבין תחלואת הקורונה הגבוהה במגזר. שיעור תחלואה זה משתקף במספר חולי הקורונה הממוצע באזורים חרדיים, שהינו גבוה פי 8.3 לעומת מספרם באזורים עם רוב יהודי שאינו חרדי ופי 3.8 לעומת אזורים עם רוב ערבי."

"ממצאי הדו"ח עלו, לאחר ש-12 החוקרים שערכו אותו חילקו את שטחי המדינה ל־2,588 אזורים סטטיסטיים שמאגדים בקרבם כמה יישובים. בשונה מדו"חות קודמים, הם פילחו את שטחי המדינה לפי שכונות, ולא הסתפקו בחלוקה גסה של ערים בלבד. וכך התגלה, כי באזורים בעלי רוב חרדי – שהינם 6% מכלל האזורים – מספר החולים עמד על כ־192 בממוצע, לעומת 23 חולים בלבד באזורים עם רוב יהודי שאינו חרדי (שהם 82% מכלל האזורים) וממוצע ארצי של כ־37 חולים לאזור."

"ההסבר המופיע בדו"ח, להתפרצות הנגיף בישובים החרדים, מנוסח כך: "כנראה שלחרדים יש מאפיינים נוספים המגבירים את התחלואה, בדגש על אינטראקציות חברתיות, אופי קהילתי ועוד. מצב התחלואה באזורים הערבים מוסבר ללא קשר בהיותם ערבים", כותבת החוקרת הראשית ניצה קסיר, ומחלקת: "בחברה החרדית לעומת זאת, משהו בהתנהגות שם – שקשור לאי ציות, לאורח חיים יותר צפוף חברתית, להתנהגות יותר קהילתית – מאוד חזק ומביא תחלואה. יש לצורות חיים כאלו יתרונות כמובן, אך מתברר כי גם חסרונות".

The post יועצי המל"ל: "משהו בהתנהגות החרדית מביא לתחלואה" (אלי רוטמן, כיכר השבת) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

The post הדרך למניעת סגר שלישי: טיפול במוקדי התפרצות ידועים מראש (אדריאן פילוט, כלכליסט) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

בראיון התייחסה קסיר למגמת התחלואה אחרי הסגר ואמרה כי אמנם ניכרים ניצני התייצבות אולם כיוון שכמות הבדיקות ירדה במהלך החגים והשבתות אי אפשר לקבוע מסמרות כי אכן התחלואה קטנה, בזהירות הראויה ניתן לומר כי ככל הנראה נצפת מגמת התייצבות.

בתשובה לשאלה מתי יהיה ניתן להתחיל לדבר על הקלות, שבה קסיר והדגישה את האחריות המוטלת על הציבור להישמע להוראות. "הסגר אינו בבחינת תרופת פלא המורידה את התחלואה. הדינמיקה של התחלואה היא שמהר מאוד ניתן להתדרדר ולעלות במדדי התחלואה ואילו לצמצם ולהוריד את התחלואה לוקח זמן. הפרמטר המרכזי שיקבע את ההתפתחויות הוא מידת ההיענות של הציבור להוראות – הקפדה על עטיית מסיכות והיגיינה, ושמירה על ריחוק חברתי."

קסיר הוסיפה וציינה את האחריות המוגברת שיש לאישי ציבור לעמוד בתקנות, לבד מהעובדה שהקורונה לא נושאת פנים לאיש ולא פוסחת על אישי ציבור, הקפדה יתרה נדרשת מצד המנהיגים על מנת לבסס את האמון הציבורי שבתורו יתרום להקפדה על ההוראות. אמנם תופעת העייפות של הציבור מובנת ומוכרת אולם עלינו לזכור כי בסופו של דבר יקיץ הקץ על הנגיף. מידת הפגיעה, הן בתחלואה הן בנפש והן בכלכלה, תיגזר ישירות ממידת ההיענות וההקפדה הציבורית על ההנחיות.

The post המשנה ליו"ר המכון ויו"ר הוועדה המייעצת למל"ל, ניצה (קלינר) קסיר, בראיון לערוץ הכנסת appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

בטור עומד קרומבי על שלוש נקודות מרכזיות המובילות להתנהלות החרדית במשבר הקורונה –  בעיית אמון, בעיית סמכות ואוטונומיה חרדית.

בכל הקשור לאמון טוען קרומבי כי :"בשביל לנהל אירוע כמו הקורונה, שהוא לא אתגר טכני אלא הסתגלותי, צריך אמון, ואמון נבנה בין הצדדים כאשר כל צד משקיע באמון על ידי זה שהוא עושה דברים שמראים לשני שהוא רוצה בטובתו. כך נבנה לאט לאט ״בנק אמון״. המצב בין החרדים לממשלה הוא שהחרדים הגיעו למשבר הקורונה ב״פשיטת רגל״ מוחלטת של אמון במערכת, אחר שנים של צעדים שהמדינה עשתה שהראו לחרדים שהמדינה מעוניינת לחנך ולשנות אותם. במצב הזה של ״פשיטת רגל״, המשבר שנוצר החריף מאד את חוסר האמון. כאשר החרדים רואים את היחס המפלה של המדינה כלפי החרדים בהשוואה לאוכלוסיות אחרות, וכאשר זה בא על רקע של שנים של חוסר אמון, רק הגיוני שהחרדים לא יתנו שום אמון בממשלה, גם כאשר הממשלה מנסה לטעון שהיא דואגת לטובת הציבור."

בנוסף, על כך קיימת בעיה פנימית חרדית של ערעור המבנה ההיררכי הקהילתי: "המשבר הנוכחי בעצם מעמיד בפני החרדים דילמה קשה, כי אנחנו באים ואומרים שהסמכות הרוחנית היא לא רלוונטית כי יש סמכות שהיא מעל לאדמו"ר. זה אירוע דרמטי, זה מערר את המהות של מה זה חרדי. אני לא מקנא במנהיג חרדי שפתאום צריך להגיד לחסידים שלו שיש משהו גדול ממנו, לא כי זה עניין של שליטה וכבוד, אלא של ההיררכיה הקהילתית שנשמרת מדורי דורות."

משבר האמון בצירוף אתגר ההיררכיה, יוצרים כמין תנועת מלקחיים במרכזה ניצבת החברה החרדית הנדרשת לשנות את אורח חייה, הרגליה והאטונומיה ההתבדלותית בה שגשגה: "צריך לומר בכנות שמדינת ישראל נתנו להנהגה החרדית לקבוע לעצמה את כללים מיום הקמתה. האדם החרדי יכול לבחור אם להתגייס, לבחור אם לעבוד, לבחור מה ללמוד בבית ספר ובעיקר מה לא. אנשים חיים בעוני מבחירה רק בשביל לדבוק בחיים רוחניים. ופתאום הקורונה מערערת על המוסכמה הזו. לפתע יש דין אחד לכולם. וזה מעמיד בפני החרדים דילמה האם לבחור לוותר על עיקרון ההיבדלות ולוותר על הסמכות שקיבלו על עצמם ובמקום זה לקבל את הממשלה כמקור הסמכות העליון, או לקחת את הסיכון להידבק."

The post הסיבה האמיתית למשבר האמון עם החרדים (איציק קרומבי, מקור ראשון) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

לבד מהסוגיה הרפואית הרחיב קרומבי אודות משבר האמון החריף שמתרחש בין החברה החרדית לרשויות המדינה. הוא הוסיף וציין כי ההקפדה בחברה החרדית על שמירת התקנות הינה גדולה יותר מזו הנהוגה בציבור הכללי.

The post עמית וראש תחום עבודה במכון, איציק קרומבי, בפאנל בערוץ 20 אודות מגמת התחלואה בציבור החרדי מנגיף הקורונה appeared first on תכנית הבכירים: 2030.