The post דוח מצב החברה החרדית 2025 appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

מהניתוח עולה שביישובים החרדיים נשמרה יציבותן של המפלגות הוותיקות במגזר החרדי, ורשימות עצמאיות המייצגות קבוצות שאינן מזדהות איתן לא אתגרו את המפלגות החרדיות הוותיקות. לעומת זאת, ביישובים מעורבים שבהם ריכוז חרדי גדול רצו בבחירות גם רשימות המייצגות חרדים שאינם רואים בעצמם חלק מהממסד הפוליטי הוותיק. עוד עולה שבערים מעורבות שבהן הציבור החרדי הוא מיעוט מקרב תושבי היישוב רצו רשימות משולבות או מפלגות איחוד עם אוכלוסיות דתיות אחרות המתגוררות בעיר כדי למקסם את כוחן הפוליטי. עם זה, מההשוואה למערכת הבחירות הקודמת עולה שבמספר ערים חיבורים אלה הם זמניים, ועם הגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה החרדית בעיר חלק מהרשימות החרדיות מתפצלות לרשימות עצמאיות. במבט כלל־ארצי אפשר לראות שמערכת בחירות זו הובילה לשינויים בכוחן הפוליטי של שתי מפלגות חרדיות: ש"ס ובני תורה (עץ). ברשויות החרדיות כוחה של ש"ס התחזק, ואילו מפלגת בני תורה התבססה כקול שיש להתחשב בו ולשתף עימו פעולה אך כוחה האלקטורלי נחלש.

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post החברה החרדית- בחירות לרשויות המקומיות 2024-2018 appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות מקדם תהליך תכנון מדיניות ייעודי לצרכים ולאתגרים הייחודיים של החברה החרדית בתחום הבריאות. אחד האתגרים המשמעותיים העומדים בפני קובעי המדיניות בנושא זה הוא המחסור בנתונים על אודות החברה החרדית בתחום. קיימים פערים משמעותיים במידע הנוגע לבריאות ותחלואה בחברה החרדית, ובכלל זה המאפיינים הייחודיים, הצרכים הקיימים, המענים הניתנים וצריכת השירותים.

במסגרת התהליך ערכו חוקרי המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מחקר נתונים, שמטרתו לספק זיהוי, מיפוי וניתוח של דפוסי בריאות ותחלואה ושל מגמות צריכת שירותי בריאות הייחודיות לאוכלוסייה היהודית החרדית בישראל. כל זאת בהשוואה לאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית, וכדי לתת מענה ראשוני לאתגר.

מחקר זה מהווה צעד ראשון, ונדרשים מחקרי המשך שיזהו את האוכלוסייה החרדית במאגרי המידע הקיימים בקופות החולים ובמשרד הבריאות ויאספו מידע על שירותי בריאות הניתנים לאוכלוסייה החרדית בידי עמותות וגופים פרטיים.

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post בריאות, תחלואה וצריכת שירותי בריאות בחברה החרדית appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

למתודולוגיה החדשה שפותחה במכון ומוצגת במחקר יש יישומי מדיניות פוטנציאליים רבים – לרבות, יישום מיקרו מדיניות אפקטיבית ברמת הרשות המקומית – ע"י איתור שכונות, תתי-קבוצות, וקבוצות גיל ברשות, אשר מצבן היחסי גרוע במיוחד – וגיבוש תוכניות התערבות ממוקדות עבורן.

במחקר, החוקרים הצליחו למדוד באופן התואם את דיווחי סכ"א, את שיעורי התעסוקה של תתי אוכלוסיות עיקריות לפי מגדר ומגזר (ערבים, חרדים, ויהודים שאינם חרדים) ברמה הארצית וברמת היישוב.

מעבר לדיוק של מדידת שיעורי התעסוקה ברמת המאקרו, המתודולוגיה החדשה שפיתחנו במכון ומוצגת במחקר מאפשרת לראשונה מדידה מדויקת של שיעורי תעסוקה ברמת המיקרו – ברזולוציה של שכונות, תתי קהילות, וקבוצות גיל. כך לדוגמה, ניתוח מינהלי של מגמות התעסוקה של גברים חרדים לפי קבוצות גיל מגלה כי לצעירים בגילי 25-34 הייתה התרומה הגדולה ביותר לעלייה שחלה בתעסוקת גברים חרדים ב-15 השנים האחרונות. ממצא זה סותר למעשה ממצאי דוחות שפורסמו ע"י משרד העבודה ומשרד האוצר – לפיהם לעיקר העלייה אחראים המבוגרים בגילי 55-66. דוחות אלו התבססו על מדגם קטן יחסית (פילוח לפי קבוצות גיל של גברים חרדים הנדגמים בסכ"א) – כך שטעות הדגימה בכל קבוצת גיל הייתה בפועל גדולה מהשינוי השנתי בתעסוקה של קבוצה זו.

אחד הנתונים המפתיעים שעלו מהמחקר נוגע דווקא למגזר הערבי. במקרה של נשים ערביות, מצאו החוקרים כי מספר המועסקות בפועל (ששכרן מדווח לרשות המסים), גבוה בכ-40% מהנתון הרשמי המתבסס על סקרי כוח אדם של הלמ"ס. בשנת 2021, שיעור התעסוקה של נשים ערביות לפי סקר כוח אדם, היה 38%, אך על פי נתוני רשות המיסים (והמתודולוגיה החדשה שפותחה), ב-2021, 54% מהנשים הערביות היו מועסקות. החוקרים גילו כי הפער בין הדיווח בסכ"א לנתוני רשות המסים נובע בעיקר מכך שמשפחות ערביות רבות מצפון הארץ (מחוזות צפון וחיפה), מדווחות בסקר כי האישה אינה מועסקת, למרות שבפועל היא עובדת ושכרה מדווח לרשות המסים. בשאר המחוזות לא נצפתה תופעה דומה.

תהליך קבלת ההחלטות בנושאים הקשורים לתעסוקה תלויים, בין היתר, במידת הדיוק וברזולוציה של המידע הקיים בתחום. כך "הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030" שהגישה את המלצותיה לשר הרווחה בשנת – 2020 התבססה על ההנחה כי שיעור התעסוקה של נשים ערביות בשנת 2018 עמדה על כ-38% בהתאם לנתוני סכ"א. הועדה החליטה לקבוע יעד תעסוקה – 53% לקראת שנת 2030 ולבנות בהתאם לכך מערכת רחבה של תמריצים ותמיכות. אך לפי הניתוח המנהלי המתבסס על המתודה המוצגת במחקר החדש – שיעור התעסוקה של נשים ערביות הסתכם בשנת 2021 ב- 54%, מה שלמעשה מיתר את כל העבודה שעשתה הועדה באותו תחום.

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post מדידה מהימנה של שיעורי תעסוקה באמצעות נתונים מנהליים appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

התפלגות הציבור החרדי לפי זרמים:

• ליטאים – כ-430 אלף נפשות (34.4%)
• ספרדים – כ-410 אלף נפשות (32.8%)
• חסידים – כ-360 אלף נפשות (28.8%)
• חב"ד – כ-50 אלף נפשות (4%)

– החברה החרדית צעירה מאוד בהשוואה לשאר האוכלוסיות במדינה. כ-55% מהמגזר החרדי מתחת לגיל 18, לעומת כ-29% באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית וכ-38% באוכלוסייה הערבית.

תוחלת החיים בחברה החרדית דומה לתוחלת החיים בחברה הכללית – 80.9 לגבר ו-84.7 לאישה.

– מספר הילדים הממוצע לאישה חרדית עומד על 6.5, לעומת 2.7 לאישה יהודית לא חרדית ו-2.8 לאישה ערבייה. מספר התינוקות החרדים שנולדו בשנה החולפת עומד על כ-56,000, לעומת כ-102,000 ליהודים לא-חרדים וכ-48,000 בקרב הלא יהודים.

– השכר הממוצע בחברה החרדית עומד על כ-9,100 ש"ח לחודש, לעומת כ-16,000 ש"ח באוכלוסייה היהודית הלא חרדית. בחלוקה לפי מגדר: גבר חרדי מרוויח בממוצע כ-9,500 ש"ח לחודש, לעומת כ-19,300 ש"ח שמרוויח גבר יהודי לא חרדי (פער של כ-100%). אישה חרדית מרוויחה בממוצע כ-8,800 ש"ח בחודש, לעומת כ-12,600 ש"ח שמרוויחה יהודייה לא חרדית (פער של כ-40%).

ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית: "התחזיות הדמוגרפיות מראות כי בתוך שלושה עשורים החברה החרדית תהפוך להיות כרבע מאוכלוסיית המדינה. יהיו לכך השלכות משמעותיות על תחומים רבים במדינת ישראל. קובעי המדיניות, ואנו כחברה, חייבים למצוא את הדרך לממש את הפוטנציאל הכלכלי-חברתי הגלום בחברה החרדית, באופן שיגדיל משמעותית את פריון העבודה ובכך ישפר את הרווחה הכללית הן של האוכלוסייה החרדית ושל כלל החברה הישראלית".

הנתונים מתבססים על עיבודי המכון החרדי לנתונים מינהליים. זיהוי החרדים נעשה על בסיס אלגוריתם למידת מכונה בעל רמת דיוק גבוהה שפותח על ידי המכון החרדי. אמדני שכר ואוכלוסייה לשנת 2023 נערכו על בסיס קצב גידול הממוצע של השכר והאוכלוסייה בשנים 2013-2021.

לנתונים נוספים על החברה החרדית – כנסו למרכז הנתונים וידע ע"ש וואהל:

• פרישה גיאוגרפית
• דמוגרפיה
• תעסוקה
• צרכנות

The post ערב ראש השנה תשפ"ד: האוכלוסייה החרדית בישראל מונה כ-1.25 מיליון נפשות, צפויה להכפיל את עצמה עד 2040 appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, בשיחה מרתקת עם העיתונאי גיא רולניג בפודקאסט "המרקרים" של TheMarker.

להאזנה:

 

The post ד"ר איתן רגב בפודקאסט TheMarker: "הריבית מוציאה את המגזר החרדי לעבודה" appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

נקודות מרכזיות:

• כ-966 אלף תושבים מתגוררים בירושלים, מתוכם כ-271 אלף חרדים.
• החרדים מהווים 28.1% מכלל האוכלוסייה בירושלים ו-45.9% מהחברה היהודית בעיר.
• שיעור החרדים בעיר עולה בממוצע בכל שנה ב-0.25 נקודות האחוז.
• ההגירה השלילית מהעיר במגזר החרדי נאמדת בכעשרות אלפים בעשור האחרון – ככל הנראה בעקבות מחירי הדיור.
• הזרם הליטאי הוא הגדול ביותר באוכלוסייה החרדית בירושלים (117 אלף נפשות).
• השכונה עם מספר התושבים החרדים הגבוה ביותר: רמות.
• האוכלוסייה החרדית בעיר מבוגרת ביחס לשאר החברה החרדית בארץ – עם גיל ממוצע של 22.6 לגבר ו-23 לאישה.
• שיעור התעסוקה של החברה החרדית (בגילי 25-64) בירושלים עומד על 42.2% בקרב גברים ו-73.8% בקרב נשים.
• ממוצע השכר החודשי בחברה החרדית בירושלים עומד על 8,715 ש"ח בקרב גברים ו-8,263 ש"ח בקרב נשים.

דמוגרפיה

כ-966 אלף תושבים מתגוררים בירושלים, מתוכם כ-271 אלף חרדים – שמהווים 28.1% מכלל האוכלוסייה בבירה ו-45.9% מכלל האוכלוסייה היהודית, כך על פי נתונים המעודכנים לסוף 2021. שיעור החרדים המתגוררים בבירה הוא 24.2% מכלל החרדים המתגוררים בישראל.

שיעור האוכלוסייה החרדית בעיר הולך ועולה עם השנים, זאת למרות הגירה של עשרות אלפי חרדים מירושלים לערים אחרות בישראל. בין השנים 2011 ל-2019 עזבו את העיר ירושלים 59,026 חרדים, זאת לעומת 76,558 מכלל האוכלוסייה בעיר (כולל ילדים שנולדו אחרי 2011).

בשנת 2011 שיעור החרדים בירושלים עמד על 25.5%, בשנת 2016 המספר עלה ל-26.7%, ב-2019 טיפס ל-27.6% וכאמור הנתון האחרון משנת 2021 מצביע על שיעור של 28.1%. בעשור האחרון שיעור החרדים בעיר עולה בקצב של 0.25 נקודות אחוז בשנה.

התפלגות החברה החרדית בירושלים לפי זרמים:

• ליטאים – 117 אלף נפשות (43% מכלל האוכלוסייה החרדית בבירה)
• חסידים – 73 אלף נפשות (27% מכלל האוכלוסייה החרדית בבירה)
• ספרדים – 76 אלף נפשות (28% מכלל האוכלוסייה החרדית בבירה)
• חב"ד – 5 אלף נפשות (2% מכלל האוכלוסייה החרדית בבירה)

כ-10% מהאוכלוסייה החרדית בירושלים (בעיקר בזרם החסידי וחלקם בזרם הליטאי והספרדי) משוייכים לחוגי העדה החרדית.

פילוח לפי שכונות

ב-16 שכונות ברחבי ירושלים יש רוב חרדי מוצק של 75% ומעלה: הבוכרים (96%), רוממה (95%), גאולה (94%), רמת שלמה (94%), מאה שערים (93%), סנהדריה (93%), בית ישראל (93%) שמואל הנביא (92%), מקור ברוך (89%), הר נוף (84%), מעלות דפנה (83%), נווה יעקב (82%), רמות (79%), בית וגן (78%), גבעת שאול (76%), רמות אשכול (75%).

רמות היא השכונה שבה מתגורר הריכוז הגבוה ביותר של חרדים במספרים מוחלטים, כאשר 40,100 מתוך 51,100 תושבי השכונה הם חרדים. 

השכונות שאחריה ברשימה, עם לפחות 10 אלף תושבים חרדים (לפי סדר יורד):

• רוממה (25,900 תושבים חרדים מתוך 27,400 תושבים)
• נווה יעקב (21,700 מתוך 26,400) 
• בית וגן (17,300 מתוך 22,200)
• הבוכרים (15,700 מתוך 16,300)
• הר נוף (13,700 מתוך 16,181)
• מאה שערים (11,500 מתוך 12,300)
• שמואל הנביא (10,900 מתוך 11,800)
• בית ישראל (10,400 מתוך 11,200)
• רמת שלמה (10,300 מתוך 10,900)

יותר מבוגרים, פחות צעירים

החברה החרדית בירושלים מבוגרת יותר משאר האוכלוסייה החרדית ברחבי הארץ. במקביל, שיעור הילדים החרדים בירושלים נמוך יותר מאשר בשאר המגזר החרדי בישראל. 

הגיל הממוצע לחרדי בירושלים עומד על 22.6 לגבר ו-23 לאישה, כאשר בשאר אזורי הארץ הגיל הממוצע לחרדי עומד על 20.2 (הן לגבר והן לאישה). לשם השוואה, הגיל הממוצע לגבר הלא-חרדי (כולל ערבים) בירושלים עומד על 33.7 ו-35.8 לאישה.

שיעור הילדים בגילים 0-9 באוכלוסייה החרדית בירושלים עומד על 31%, לעומת 35% בשאר הארץ. כמו כן, שיעור הילדים והנערים בגיל 10-19 עומד על 23% לעומת 24% בשאר הארץ. במקביל, שיעור בני 60 ומעלה בירושלים עומד על 7%, לעומת 4% בשאר הארץ.

תעסוקה ושכר

נכון לסוף 2020, שיעור התעסוקה בירושלים של החברה החרדית (בגילי 25-64) עומד על 42.2% בקרב גברים ו-73.8% בקרב נשים, זאת כאשר שיעור התעסוקה של החברה החרדית בשאר הארץ עומד על 51.9% לגברים ו-78.8% לנשים. 

שיעור תעסוקת חרדים בבירה לפי זרמים (נכון ל-2020):

ליטאים – 78% נשים, 38% גברים

ספרדים – 78% נשים, 46% גברים

חסידים – 61% נשים, 44% גברים

ממוצע השכר החודשי בחברה החרדית בירושלים (בגילי 25-64, נכון לשנת 2020) עומד על 8,715 ש"ח לגברים ו-8,263 ש"ח לנשים. זאת לעומת, ממוצע שכר של החברה החרדית בשאר הארץ שעומד על 8,994 ש"ח לגברים ו-7,790 לנשים.

מנכ"ל המכון החרדי, אודי בן דרור: "ירושלים היא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית והיא נותנת לנו תחזית לאיך תיראה החברה הישראלית בעוד 30 שנה. החברה החרדית היא ההזדמנות הגדולה שיש לחברה הישראלית, הזדמנות שלא ממומשת עד כה. האתגר הגדול של כולנו הוא לתכנן מדיניות נכונה ולייצר פתרונות שיאפשרו את החיים המשותפים שיובילו לשגשוג של כלל החברה הישראלית".

ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון החרדי: "בזכות האלגוריתם המיוחד שפיתחנו אנו יודעים לזהות בצורה מדויקת יותר את האוכלוסייה החרדית בירושלים בפרט ובישראל בכלל. מהנתונים הופתענו לגלות כי בעשור האחרון, בין השנים 2011-2019, ירושלים איבדה כ-135 אלף תושבים (כולל ילדים שנולדו לתושבים שעזבו), כאשר מתוכם כמעט 60 אלף חרדים (44%). בהתחשב בכך שהחברה החרדית מהווה רק כ-28% מתושבי העיר, מדובר בשיעור גבוה במיוחד של חרדים שעוזבים את העיר – ככל הנראה עקב יוקר המחיה הגבוה והקושי במציאת פתרונות דיור במחיר שבו ידם משגת".

The post יום ירושלים 2023 | נתוני דמוגרפיה, תעסוקה ושכר של האוכלוסייה החרדית בירושלים appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

דפוסי החיים החרדיים שמהווים איום על צמיחתה הכלכלית ושגשוגה של מדינת ישראל ואף ליכולתה לספק רשת סוציאלית לאזרחיה הם: שיעור תעסוקת הגברים בחברה החרדית הנמוך בהשוואה לשיעור התעסוקה בקרב גברים יהודים שאינם חרדים  – 51% לעומת 88%, בהתאמה; שיעור המועסקים הנמוך בתעסוקה הנחשבת לאיכותית על פי פרמטרים של שכר, היקף משרה ותנאי עבודה – ב-2017 עמדה ההכנסה הממוצעת של שכיר חרדי על כ-7,800 שקל – בהשוואה לכ-12,700 שקל בחברה היהודית הלא-חרדית וכ-7,600 שקל בחברה הערבית, ואשה חרדית השתכרה כ-30% פחות מאשה שאינה חרדית; ושיעור העוני בחברה החרדית – ב-2017, 48.6% מהחרדים היו עניים ו-65.8% השתייכו למעמד כלכלי נמוך, זאת בהשוואה ל-8.3% ו-23.5%, בהתאמה, בחברה היהודית שאינה חרדית.

את הכתבה חותם ציפורי בדברי קסיר הקוראת להשתלבות מתוך כבוד ושמירת הזהות הייחודית של החברה החרדית בחברה הישראלית ובשוק העבודה האיכותי: "קסיר כותבת כי "קיים אינטרס לאומי, חברתי וקהילתי משותף לקידום החברה החרדית ושיתופה בחברה הישראלית", אך מדגישה שזה לא יוכל להיעשות בכפייה: "שינוי ושיפור בחברה החרדית מחייבים שיתוף של החברה החרדית בכלכלה ובחברה. לשם כך, אין צורך להפוך את החרדים לישראלים חילונים, אלא לסייע להם לקחת חלק בחיי הכלכלה, התרבות והחברה המגוונים בישראל, המורכבת מפסיפס של עדות, דתות ומאפיינים. כל צעד כזה חייב להיעשות במשנה זהירות. החברה החרדית גאה בתרבותה ומעוניינת לשמרה. ניפוץ תקרת הזכוכית הכלכלית־חברתית חייב להיעשות תוך שמירה וכיבוד של התרבות, המסורת והזהות החרדיות, לתועלת חלקיה השונים של המדינה ולא מתוך עמדה פטרנליסטית. מנגד, הגידול בחלקה של החברה החרדית באוכלוסייה בישראל מחייב גם את החברה החרדית והנהגתה לראות עצמן כשותפות באחריות לעתידה של מדינת ישראל על כל חלקיה. קבוצת אוכלוסייה שעד 2065 עתידה להיות שליש מכל האוכלוסייה חייבת לסגל דפוסי חשיבה שאינם סקטוריאליים בלבד".

מה הפתרונות לתפיסתה? "הגברת העצמאות הכלכלית של משקי הבית החרדיים והפחתת שיעורי העוני בקרבם – באמצעות עידוד תעסוקה, השקעה בהשכלה והכשרה מקצועית שיגדילו את התמורה לעבודה, וכן עידוד להכללת תוכני לימוד המותאמים לשוק העבודה של המאה ה־21 (למשל, לימודי מתמטיקה ואנגלית ורכישת השכלה ברמה גבוהה). בחברה החרדית אין נכונות רבה לכך, וניסיונות לקדם תחומי לימוד כאלה נתקלו בהתנגדות. כדי להתגבר עליה נדרש גם כאן שיתוף פעולה עם הקהילה"."

The post מי ייקח אחריות? להתנגשות בין החילונים לחרדים צפויות השלכות חמורות (אל ציפורי, מעריב) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

לשאלת המגמות הדמוגרפיות הובאה תחזיתה של המשנה ליו"ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר, הצופה כי בהתאם לתחזיות הדמוגרפיות וקצב השתלבות החרדים בשוק העבודה, עד לשנת 2065 התוצר לנפש בישראל יקטן ב–23%. זה אומר שבעוד 45 שנה כל אזרח בישראל ירוויח רק 77% ממה שהוא מרוויח היום.

לשאלת האחריות לסיטואציה הובאו דבריהם של פלאי וקרומבי, להלן הדברים: "איציק קרומבי, חוקר במכון החרדי למחקרי מדיניות, טוען כי החילונים הכשילו את ההשתלבות החרדית בגלל ההתעקשות שלהם לנסות ולשנות את החרדים תוך כדי התהליך. כך, הוא טוען שההתנגדות להפרדה המגדרית הכשילה את שילוב החרדים באקדמיה. גם אלי פלאי, עורך העיתון החרדי "משפחה", טוען שאילוצי תקציב של משרד האוצר מנעו הכשרת אלפי בנות סמינר ללימודי תכנות.

זה מובן שהחרדים המודרנים רוצים להמשיך את השילוב האבלוציוני, ומזהירים כי כל ניסיון כפייה רק יביא לדחייה של ניסיונות השילוב בידי החברה החרדית. רק אחרי קרוב ל–20 שנים של מאמצים כאלו, שנבלמו כולם בחמש השנים האחרונות, הגיע הזמן להבין שהגישה הרכה והמכילה אינה עובדת יותר. חייבים לשנת דברים מן היסוד."

The post כישלון הקונספציה: המדינה בתוך מדינה של החרדים מאיימת על כולנו (מירב ארלוזרוב, 01.10.2020) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

חרדים: "לא רוצים להיות עניים, אבל יש להם דרכי התמודדות"

"מה שמניע את החברה החרדית — אם ארשה לעצמי להכליל — אלה לא דברים חומריים. היא מושפעת לא מעט מסיבות כלכליות, אבל רק כשהקושי ממש חמור, כמו ב–2002–2003, אז הם החלו להיכנס לשוק העבודה וללמוד מקצועות", אומרת ניצה (קלינר) קסיר, משנה ליו"ר המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, וראש הצוות המייעץ בגל השני. "מרביתם לא רוצים להיות עניים, אבל הם מבינים שבגלל מספר הילדים הגדול שלהם, הם מוותרים על הכנסות וחלקם יהיו עניים. יש להם דרכים להתמודד — בין היתר על ידי תמיכות ציבוריות מהמדינה ומחו"ל ועזרה הדדית בקהילה — שמאפשרות להם לשרוד".

"אני אופתע מאוד אם פריון הילודה יירד בתקופה הזו בחברה החרדית. בדקתי מה קרה בתפישה של נשים חרדיות לאורך עשור עד 2018, ושיעור הנשים שרוצות יותר מעשרה ילדים הכפיל את עצמו", טוענת קסיר. המחקר שלה הראה עלייה מ–23% ל–45% בשיעור הנשים החרדיות שאומרות שמספר הילדים הרצוי הוא מעל עשרה, בין 2009 ל–2018. "הילודה אינה הסיפור כרגע — החרדים כועסים על הסגרים שפוגעים בהם כלכלית ובלימודי התורה. הם חווים את זה כאפליה, אבל גם אם היו חווים את זה כמגפה, זה לא משפיע על ילודה".

The post מגפת היום שאחרי: הקורונה גורמת לילודה ברחבי העולם לקרוס – ומה בישראל? (דפנה מאור, דה-מרקר) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.