ניתוח המאקרו מצביע על הגורמים העיקריים לפערי השכר והתעסוקה בין נשים חרדיות ליהודיות שאינן חרדיות, ובין גברים חרדים ליהודים שאינם חרדים; וניתוח המיקרו מצביע על מספר תתי קבוצות בחברה החרדית (קהילות, קבוצות גיל ויישובי מגורים) אשר מחד מצבן היחסי גרוע משל אחרות ומאידך חלקן היחסי בחברה החרדית אינו זניח ומצדיק מיקוד מאמץ.

ברמה הכללית נמצא כי פערי התעסוקה והשכר בין הגברים החרדים לגברים יהודים שאינם חרדים נותרים גדולים ויציבים לאורך השנים, ואילו הפערים בין חרדיות ליהודיות שאינן חרדיות הולכים ומצטמצמים עד כדי היעלמות בדור הצעיר ביותר.

ברמה הפרטנית יותר נמצאו פערים גדולים בין הקבוצות החרדיות השונות. הנשים הליטאיות, למשל, עובדות בשיעורים גבוהים יותר מנשים בזרמים אחרים, אולם חלקן היחסי בפער השכר נמוך. אצל הגברים והנשים כאחד, קבוצת הגיל הצעירה (25 – 34) אחראית לרוב פער השכר בין חרדים ליהודים שאינם חרדים; אך אצל הנשים דווקא לקבוצת הגיל המבוגרת (55 – 64) התרומה הגדולה ביותר לפער התעסוקה. עוד נמצא כי מספר מצומצם של יישובים אחראי לרוב פער התעסוקה בין יהודיות לא חרדיות ובין חרדיות.

מחקר זה משקף גישה יישומית אשר מדגישה יותר את המיקרו-מדיניות בתכנון תעסוקה בחברה החרדית, תוך הבחנה בין קהילות שונות, קבוצות גיל, אזורים גאוגרפיים וענפי תעסוקה.

התמקדות באזורים ובקבוצות שבהם מרוכזים עיקר הפערים יכולה להביא לשיפור ניכר באפקטיביות של תוכניות התערבות, וכך עשויים ממצאי המחקר לשפר את יכולתם של מקבלי החלטות ברמה הלאומית והמוניציפלית לגבש צעדי מדיניות ממוקדים ואפקטיביים להגדלת שיעורי התעסוקה ורמות השכר במגזר החרדי.

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post איפה הגבינה? | מפתחות לצמצום פערי תעסוקה ושכר בין הציבור החרדי למגזר הכללי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

במסגרת הקמפיין הצטברו יותר מ- 2,500 לידים של נשים וגברים חרדים אשר מילאו טופס באופן מקוון או טלפוני, ובו הם מציעים את מועמדותם
לעבודה במשרות חיוניות שונות. דו"ח זה נועד לנתח את הנתונים שהתקבלו מהקמפיין ולהרחיב באמצעותם את הידע הקיים אודות מאפייני מחפשי העבודה החרדים בתקופת המלחמה, ולבחון אם ניתן ללמוד מכך על צרכים, חסמים ומיקודים נוספים הנדרשים לשם הצלחה בהעסקת חרדים בשגרה כמו בחירום. ממצאי הדו"ח ישמשו אירגוני תעסוקה וקהילה חרדיים, מעסיקים המעוניינים להעסיק חרדים ומשרדי ממשלה. הדו"ח נכתב על ידי המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית בשיתוף פעולה עם הקואליציה לתעסוקת חרדים.

המסמך נשען על ניתוח קובץ הנתונים של הפונים למיזם. לאחר בקרת איכות על הקובץ נותרו 2,124 פונים שמילאו פרטים מלאי ם ותקינים אודותיהם, שמאפשרים ניתוח מקיף ומבוסס. הדו"ח מתייחס להיבטים דמוגרפיים שונים של הפונים למיזם, כמו גיל, מגדר, ישוב מגורים ועוד. בנוסף, נערכה בחינה מקיפה של הבדלים שונים הקשורים למצב התעסוקתי, רמת ההכשרה, מגבלות במציאת עבודה וגישה להודעות בטלפון הנייד המהווה אינדיקציה למוכנות לעבוד בסביבת עבודה טכנולוגית.

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post דוח מחפשי העבודה החרדים בתקופת המלחמה appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

ניתוח והשוואה של שלושה מחקרי תעסוקה עירוניים שנערכו על ידי המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית בין השנים 2020-2021 מעלים כי קיימת שונות משמעותית בין רשויות מקומיות, הן מבחינת הזדמנויות התעסוקה וההכשרה והן מבחינת הרכב האוכלוסייה ומאפייני ההון האנושי. מהבדלים אלה נגזרת גם שונות בחסמים ובצרכים, הדורשת תכנון וקידום של תעסוקה בהתאם לצרכים ברמה המקומית, וגמישות בארגז הכלים הזמין לגופים העירוניים המעורבים. שונות זו מגבילה את יכולת ההשפעה של תכנון מדיניות תעסוקה כאשר היא מרוכזת ברמה הארצית.

המסמך נשען על ההבנה כי החברה החרדית מורכבת מזרמים שונים, קהילות ותתי קהילות. בהתאם לכך, דפוסי התעסוקה בכל קהילה וקהילה שונים ומושפעים מעמדת הנהגה וממשתנים שונים פנים-קהילתיים וסביבתיים. החלטה של גבר או אישה מהקהילה החסידית בבני ברק לצאת לעבוד שונה מהחלטה של גבר ואישה חרדים ליטאים מירושלים או מבית שמש. לכל קהילה, לכל שכונה ולכל רשות מקומית יש דפוסי תעסוקה שונים שנובעים הן מרמת ההכשרה של התושבים, והן מרמת המוטיבציה להשתלב בשוק העבודה.

לפיכך, המסמך מציע תפיסה חדשה לקידום תעסוקת חרדים הטוענת כי לרשות המקומית יכולת טובה יותר לתת מענה לצרכים מקומיים בהקשרים רבים, ובהקשר התעסוקה בפרט. יכולת זו אינה מנוצלת, ויש צורך להעניק לרשות המקומית כלים וסמכות לתכנון תעסוקה מקומית בהתאם להזדמנויות, לצרכים ולאתגרים המאפיינים אותה.

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post מלאומי למקומי: קידום תעסוקת חרדים באמצעות כלים מוניציפליים appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

אפשר להמשיך להתבוסס בבוץ הקרבות, להטיל רפש אחד בשני, לפרנס את כלי התקשורת ולתת לפוליטיקאים משני הצדדים להפיק רווח פוליטי. מנגד, אפשר גם לנסות לחשוב מחוץ לקופסה ולהציע מהלך שאמנם אינו פותר את הבעיות מהשורש, אך לפחות ייתן מענה מיידי, גם אם לא מושלם, לחלק מבעיות היסוד.

כ־400 אלף חרדים וחרדיות נמצאים בגיל העבודה (64-25). שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות עומד על 79%, דומה לשיעור הנשים העובדות באוכלוסייה הלא־חרדית (81%). הבעיה הגדולה נמצאת בקרב הגברים החרדים, ששיעור התעסוקה שלהם הוא 52% בלבד. גם בקרב הגברים שכן עובדים מדובר בעבודות בשכר נמוך – זאת כתוצאה מהיעדר השכלה מקצועית איכותית. גבר חרדי משתכר בממוצע חודשי כמחצית משכרו של גבר יהודי שאינו חרדי (8,800 ש' לעומת 17 אלף ש'). בשורה התחתונה, כ־65% מכוח העבודה החרדי משתתפים בשוק העבודה. יותר מ־250 אלף חרדים יוצאים מדי בוקר לעבודה. לצידם, 100 אלף גברים אינם עובדים ומשקיעים את כל זמנם באוהלה של תורה.

חלק הארי של החברה החרדית נמצא כבר בשוק העבודה. הבעיה הגדולה היא הפריון והשכר הנמוך, כאמור כתוצאה מחוסר בהשכלה מתאימה.

במקום להמשיך לקטר ולהתלונן על מגזר לא יצרני הגיע הזמן לייצר פתרונות מותאמים עבור המגזר, שישפרו דרמטית את יכולותיהם המקצועיות של החרדים שכבר נמצאים בשוק העבודה – או שעתידים להיכנס אליו בעוד זמן קצר.

בשונה מגבר חילוני שתהליך ההכנה לקריירה המקצועית שלו מתחיל למעשה כבר בבית הספר היסודי, נמשך בתיכון ומגיע לאקדמיה, הקריירה המקצועית של הגבר החרדי יוצאת לדרכה, בדרך כלל, בתחילת העשור השלישי לחייו – ולאחר נישואיו.

לכן, כדי לשלב את הגבר החרדי בצורה מיטבית בשוק העבודה, יש להוציא לפועל תוכנית אסטרטגית שתכלול מסלולי הכשרה מקצועיים, איכותיים ומפוקחים המותאמים לאורח החיים החרדי ולגיל המאוחר שבו מתחילה הקריירה המקצועית של הגברים החרדים. במקום שהגבר החרדי יתפוס את העבודה הראשונה שנקרית בדרכו, שהיא במקרים רבים ללא אופק תעסוקתי ובשכר נמוך, תהיה לו אפשרות למצוא מסלול מקצועי שמתאים לו ולהשתלב בשוק התעסוקה בצורה מיטבית.

רק לאחרונה התפרסמו הציונים הגבוהים שהשיגו בוגרות הסמינרים החרדיים במסלול ראיית חשבון, זאת למרות העובדה שלמדו במסלול ייחודי ומותאם ללא תואר אקדמי. ובתחום ההייטק, בשיתוף גורמים בכירים בתעשייה נבנתה תוכנית ייעודית, לא אקדמית, עבור בנות הסמינרים החרדיים וזכתה להצלחה יוצאת דופן. בוגרותיה משולבות במשרות בכירות בתעשייה ומשתכרות שכר דומה למקבילותיהן.

בעקבות מחקר שערכנו במכון החרדי למחקרי מדיניות, בשיתוף עם מכון אהרון, נוצרה תוכנית MeGo המופעלת באמצעות קרן קמ"ח, שבה אברכים חרדים ללא רקע מוקדם מוכשרים למשרות בהייטק. מדובר בדוגמאות מובהקות לכך שבמקצועות שונים ניתן להתאים את ההכשרה למגזר החרדי, ללא תואר אקדמי ומבלי לפגוע באיכות המקצועית.

נכון, הפתרונות הללו לא מושלמים, ואכן אולי היה עדיף שההכשרה המקצועית תתחיל בגיל צעיר יותר ובנתיב האקדמי המקובל, אך מה לעשות שבטווח הקצר לפחות לא נוכל להגיע להסכמות הללו.

אז מה חשוב לנו יותר – להכריע זה את זה בוויכוח סלון, או להגיע לפתרון שיקדם אותנו כחברה? אני מציע לבחור בדרך השנייה.

מאיר הירשמן הוא עמית מחקר במכון החרדי למחקרי מדיניות, עורך ומבקר ראשי בפרויקט אוצר מפרשי התורה במכון ירושלים.

המאמר פורסם לראשונה בישראל היום.

לנתוני תעסוקה במרכז הנתונים ע"ש וואהל לחצו כאן.

The post יש פיתרון מידי לתעסוקת החרדים | מאמר מאת מאיר הירשמן appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

נקודות מרכזיות:

• כ-966 אלף תושבים מתגוררים בירושלים, מתוכם כ-271 אלף חרדים.
• החרדים מהווים 28.1% מכלל האוכלוסייה בירושלים ו-45.9% מהחברה היהודית בעיר.
• שיעור החרדים בעיר עולה בממוצע בכל שנה ב-0.25 נקודות האחוז.
• ההגירה השלילית מהעיר במגזר החרדי נאמדת בכעשרות אלפים בעשור האחרון – ככל הנראה בעקבות מחירי הדיור.
• הזרם הליטאי הוא הגדול ביותר באוכלוסייה החרדית בירושלים (117 אלף נפשות).
• השכונה עם מספר התושבים החרדים הגבוה ביותר: רמות.
• האוכלוסייה החרדית בעיר מבוגרת ביחס לשאר החברה החרדית בארץ – עם גיל ממוצע של 22.6 לגבר ו-23 לאישה.
• שיעור התעסוקה של החברה החרדית (בגילי 25-64) בירושלים עומד על 42.2% בקרב גברים ו-73.8% בקרב נשים.
• ממוצע השכר החודשי בחברה החרדית בירושלים עומד על 8,715 ש"ח בקרב גברים ו-8,263 ש"ח בקרב נשים.

דמוגרפיה

כ-966 אלף תושבים מתגוררים בירושלים, מתוכם כ-271 אלף חרדים – שמהווים 28.1% מכלל האוכלוסייה בבירה ו-45.9% מכלל האוכלוסייה היהודית, כך על פי נתונים המעודכנים לסוף 2021. שיעור החרדים המתגוררים בבירה הוא 24.2% מכלל החרדים המתגוררים בישראל.

שיעור האוכלוסייה החרדית בעיר הולך ועולה עם השנים, זאת למרות הגירה של עשרות אלפי חרדים מירושלים לערים אחרות בישראל. בין השנים 2011 ל-2019 עזבו את העיר ירושלים 59,026 חרדים, זאת לעומת 76,558 מכלל האוכלוסייה בעיר (כולל ילדים שנולדו אחרי 2011).

בשנת 2011 שיעור החרדים בירושלים עמד על 25.5%, בשנת 2016 המספר עלה ל-26.7%, ב-2019 טיפס ל-27.6% וכאמור הנתון האחרון משנת 2021 מצביע על שיעור של 28.1%. בעשור האחרון שיעור החרדים בעיר עולה בקצב של 0.25 נקודות אחוז בשנה.

התפלגות החברה החרדית בירושלים לפי זרמים:

• ליטאים – 117 אלף נפשות (43% מכלל האוכלוסייה החרדית בבירה)
• חסידים – 73 אלף נפשות (27% מכלל האוכלוסייה החרדית בבירה)
• ספרדים – 76 אלף נפשות (28% מכלל האוכלוסייה החרדית בבירה)
• חב"ד – 5 אלף נפשות (2% מכלל האוכלוסייה החרדית בבירה)

כ-10% מהאוכלוסייה החרדית בירושלים (בעיקר בזרם החסידי וחלקם בזרם הליטאי והספרדי) משוייכים לחוגי העדה החרדית.

פילוח לפי שכונות

ב-16 שכונות ברחבי ירושלים יש רוב חרדי מוצק של 75% ומעלה: הבוכרים (96%), רוממה (95%), גאולה (94%), רמת שלמה (94%), מאה שערים (93%), סנהדריה (93%), בית ישראל (93%) שמואל הנביא (92%), מקור ברוך (89%), הר נוף (84%), מעלות דפנה (83%), נווה יעקב (82%), רמות (79%), בית וגן (78%), גבעת שאול (76%), רמות אשכול (75%).

רמות היא השכונה שבה מתגורר הריכוז הגבוה ביותר של חרדים במספרים מוחלטים, כאשר 40,100 מתוך 51,100 תושבי השכונה הם חרדים. 

השכונות שאחריה ברשימה, עם לפחות 10 אלף תושבים חרדים (לפי סדר יורד):

• רוממה (25,900 תושבים חרדים מתוך 27,400 תושבים)
• נווה יעקב (21,700 מתוך 26,400) 
• בית וגן (17,300 מתוך 22,200)
• הבוכרים (15,700 מתוך 16,300)
• הר נוף (13,700 מתוך 16,181)
• מאה שערים (11,500 מתוך 12,300)
• שמואל הנביא (10,900 מתוך 11,800)
• בית ישראל (10,400 מתוך 11,200)
• רמת שלמה (10,300 מתוך 10,900)

יותר מבוגרים, פחות צעירים

החברה החרדית בירושלים מבוגרת יותר משאר האוכלוסייה החרדית ברחבי הארץ. במקביל, שיעור הילדים החרדים בירושלים נמוך יותר מאשר בשאר המגזר החרדי בישראל. 

הגיל הממוצע לחרדי בירושלים עומד על 22.6 לגבר ו-23 לאישה, כאשר בשאר אזורי הארץ הגיל הממוצע לחרדי עומד על 20.2 (הן לגבר והן לאישה). לשם השוואה, הגיל הממוצע לגבר הלא-חרדי (כולל ערבים) בירושלים עומד על 33.7 ו-35.8 לאישה.

שיעור הילדים בגילים 0-9 באוכלוסייה החרדית בירושלים עומד על 31%, לעומת 35% בשאר הארץ. כמו כן, שיעור הילדים והנערים בגיל 10-19 עומד על 23% לעומת 24% בשאר הארץ. במקביל, שיעור בני 60 ומעלה בירושלים עומד על 7%, לעומת 4% בשאר הארץ.

תעסוקה ושכר

נכון לסוף 2020, שיעור התעסוקה בירושלים של החברה החרדית (בגילי 25-64) עומד על 42.2% בקרב גברים ו-73.8% בקרב נשים, זאת כאשר שיעור התעסוקה של החברה החרדית בשאר הארץ עומד על 51.9% לגברים ו-78.8% לנשים. 

שיעור תעסוקת חרדים בבירה לפי זרמים (נכון ל-2020):

ליטאים – 78% נשים, 38% גברים

ספרדים – 78% נשים, 46% גברים

חסידים – 61% נשים, 44% גברים

ממוצע השכר החודשי בחברה החרדית בירושלים (בגילי 25-64, נכון לשנת 2020) עומד על 8,715 ש"ח לגברים ו-8,263 ש"ח לנשים. זאת לעומת, ממוצע שכר של החברה החרדית בשאר הארץ שעומד על 8,994 ש"ח לגברים ו-7,790 לנשים.

מנכ"ל המכון החרדי, אודי בן דרור: "ירושלים היא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית והיא נותנת לנו תחזית לאיך תיראה החברה הישראלית בעוד 30 שנה. החברה החרדית היא ההזדמנות הגדולה שיש לחברה הישראלית, הזדמנות שלא ממומשת עד כה. האתגר הגדול של כולנו הוא לתכנן מדיניות נכונה ולייצר פתרונות שיאפשרו את החיים המשותפים שיובילו לשגשוג של כלל החברה הישראלית".

ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון החרדי: "בזכות האלגוריתם המיוחד שפיתחנו אנו יודעים לזהות בצורה מדויקת יותר את האוכלוסייה החרדית בירושלים בפרט ובישראל בכלל. מהנתונים הופתענו לגלות כי בעשור האחרון, בין השנים 2011-2019, ירושלים איבדה כ-135 אלף תושבים (כולל ילדים שנולדו לתושבים שעזבו), כאשר מתוכם כמעט 60 אלף חרדים (44%). בהתחשב בכך שהחברה החרדית מהווה רק כ-28% מתושבי העיר, מדובר בשיעור גבוה במיוחד של חרדים שעוזבים את העיר – ככל הנראה עקב יוקר המחיה הגבוה והקושי במציאת פתרונות דיור במחיר שבו ידם משגת".

The post יום ירושלים 2023 | נתוני דמוגרפיה, תעסוקה ושכר של האוכלוסייה החרדית בירושלים appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

לנשים חרדיות בשוק העבודה בישראל יש משקל משמעותי מאוד היום, ובטח בעתיד הקרוב, ובסוגיות של תעסוקת חרדים יש לתת עליהן דגש מיוחד, במיוחד בהתחשב בנתון הבא: אישה חרדית מרוויחה בממוצע 30% פחות מאישה יהודית שאינה חרדית. מניתוחים שערכנו במכון החרדי למחקרי מדיניות, על בסיס נתוני רשות המיסים, נמצאו הבדלים של 25% גם בשכר השעתי.

איכות התעסוקה קשורה קשר הדוק לאיכות ההכשרה שהנשים החרדיות מקבלות. ההכשרה הראשונית והמשמעותית ביותר לשוק העבודה ניתנת לרובן המוחלט של הנשים החרדיות במסגרת הסמינרים החרדים לבנות: 150,000 נשים חרדיות עובדות כיום, ואליהן נוספות מדי שנה כ-10,000 נשים, שרובן המוחלט, למעלה מ-8,500 בנות בשנה, יוצאות אל שוק העבודה מיד עם סיום ההכשרה המקצועית שהן מקבלות בסמינרים החרדים. הסמינרים הם לא רק גוף ההכשרה הגדול ביותר בישראל, אלא גם הפלטפורמה המרכזית והחשובה ביותר להכשרת בוגרות מערכת החינוך החרדית לעולם העבודה. שלב ההכשרה בסמינרים הינו קריטי לאיכות התעסוקה של הנשים החרדיות: עם סיום הלימודים בסמינר, רובן נישאות ויוצאות לעבוד. לפיכך, בשנות הלימודים במסלולי ההכשרות המקצועיות בסמינרים קיימת הזדמנות כמעט חד פעמית להכין את הבנות אל שוק העבודה באופן משמעותי ומקצועי, וישנה חשיבות מהותית לאיכות ההכשרות המקצועיות הניתנות להן בשנים אלה, ובטיב התאמתן לעולם העבודה.

במחקר שערכנו על ההכשרות המקצועיות בסמינרים החרדים לבנות, מצאנו שמערך ההכשרה בסמינרים החרדים לבנות מתנהל כיום בחסר תקציבי משמעותי הן במסלולי ההוראה והן במסלולים המקצועיים, ללא הכוונה וסיוע פדגוגיים, בתשתיות לימודיות מוגבלות שאינן מספקות לצרכי ההכשרות, ובעיקר – ללא הכרה ממשלתית בתפקידו החשוב בהכשרת נשים חרדיות לעולם העבודה.

לבניית מערכות הכשרה מקצועיות ואיכותיות נדרשים משאבים עצומים: עדכון תכנים להתאמתם לצרכי המעסיקים, בניית תוכניות הכשרה חדשות, בניית מעטפת לימודית רחבה של מיומנויות רכות וכישורים נדרשים. לסמינרים, הגובים שכר לימוד מקסימלי מהתלמידות, המגיעות ממשפחות המצויות על קו העוני, אין את המשאבים הנדרשים. יתרה מכך, במסלולים מקבילים באקדמיה, כמו בראיית חשבון, והנדסת תוכנה, קיים תקצוב של עשרות אלפי שקלים בשנה לכל תלמיד, ובמסלולים הנלמדים בסמינרים במתכונת מקבילה ובפיקוח אקדמי מלא, אין כלל תקצוב.

ממצאי המחקר מעלים את הצורך הקריטי ביצירת תוכנית לאומית לרפורמה בהכשרות המקצועיות בסמינרים, שתכלול שני חלקים חשובים: מקצועיות והשמה.

עבור המקצועיות – נדרש להקים גוף בעל מעורבות ממשלתית, שיהיה אחראי על תכני מערכי ההכשרות בסמינרים: ילווה את בניית התוכניות המקצועיות, ייצור תכני העשרה בהתאם למיומנויות הנדרשות בעולם העבודה, יבחן את הצורך בתוכניות הכשרה חדשות ויסייע בבנייתן, יבקר את היקפי המגמות כך שיהיו בהלימה עם ביקושים לשוק העבודה ויתקצב תשתיות פדגוגיות מותאמות.

עבור ההשמה – נדרש להקים מערך השמה לבוגרות הסמינר: מערך בעל יחידות פיתוח תעסוקה אזוריות ושלוחות המרכז בתוך הסמינרים השונים, שיכלול מדורים מקצועיים, יחידות קשרי מעסיקים והתמחויות, יכולת הטמעה ובקרה על תוכניות הלימודים בסמינרים, העשרה מקצועית וסדנאות לפיתוח תעסוקתי, מאגרי משרות ועוד.

רק באמצעות לקיחת אחריות מערכתית – תקציבית, פדגוגית ורגולטורית, בדמות תוכנית לאומית מקיפה ומבוססת, יתאפשר שינוי מהותי בתעסוקת חרדים לטובת כלכלת ישראל.

יהודית מילצקי היא ראש תחום תעסוקה במכון החרדי, מתמחה בהשכלה ותעסוקה במגזר החרדי בהיבטים מגדריים, קהילתיים וגיאוגרפיים.

המאמר פורסם לראשונה בכלכליסט, ב-11 אפריל 2023.

לנתוני תעסוקה במרכז המידע ע"ש וואהל לחצו כאן

The post דרושה רפורמה בסמינרים החרדיים לבנות | מאמר דעה מאת יהודית מילצקי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

פלאי הציג את עמדתו בנוגע לתקצוב אברכים לאור גדילת חלקם באוכלוסיה.

האם המדינה יכולה לספוג מספר הולך וגדל של אברכים שאינם עובדים? אלי פלאי, יו"ר המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, סבור שחייבים להגיע להסדרה#עצם_העניין @KalmanLiebskind pic.twitter.com/hx36h9ns3a

— כאן חדשות (@kann_news) November 13, 2022

The post יו"ר אלי פלאי בתכנית "עצם העניין" בכאן 11 appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

אצל הגברים התמונה שונה: שיעור התעסוקה של גברים חרדים עמד על כ-52% ,לעומת 87% בקרב גברים יהודים לא חרדים. מכיוון שיעדי הממשלה מתמקדים בהעלאת שיעורי התעסוקה, ריכוז המאמצים של קובעי המדיניות מתמקד בעיקר בעולמות של הכשרת עובדים ובשילובם כשכירים בשוק העבודה, ופחות מאמצים מושקעים בפריון ובאיכות התעסוקה של אלה שכבר נמצאים בשוק התעסוקה. לכן, שיח על האתגרים והצרכים של בעלי העסקים בחברה החרדית אינו נוכח כמעט. לצד מיעוט התוכניות שנועדו לסייע לבעלי עסקים חרדים, קיים גם מחסור משמעותי בידע ובנתונים בתחום זה. זאת על אף שהשקעה וטיפוח של עסקים קטנים ובינוניים בכלל, ועסקים חרדים כאלה בפרט, יכולים לתרום תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית ולצמיחה כללית. 

במחקר "עסקים במגזר החרדי – מאפיינים, אתגרים והזדמנויות", גיבשו צוות המכון את הפערים ואת הפתרונות הרלוונטיים שמותאמים לחברה החרדית.

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post עסקים במגזר החרדי – מאפיינים, אתגרים והזדמנויות appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

דפוסי החיים החרדיים שמהווים איום על צמיחתה הכלכלית ושגשוגה של מדינת ישראל ואף ליכולתה לספק רשת סוציאלית לאזרחיה הם: שיעור תעסוקת הגברים בחברה החרדית הנמוך בהשוואה לשיעור התעסוקה בקרב גברים יהודים שאינם חרדים  – 51% לעומת 88%, בהתאמה; שיעור המועסקים הנמוך בתעסוקה הנחשבת לאיכותית על פי פרמטרים של שכר, היקף משרה ותנאי עבודה – ב-2017 עמדה ההכנסה הממוצעת של שכיר חרדי על כ-7,800 שקל – בהשוואה לכ-12,700 שקל בחברה היהודית הלא-חרדית וכ-7,600 שקל בחברה הערבית, ואשה חרדית השתכרה כ-30% פחות מאשה שאינה חרדית; ושיעור העוני בחברה החרדית – ב-2017, 48.6% מהחרדים היו עניים ו-65.8% השתייכו למעמד כלכלי נמוך, זאת בהשוואה ל-8.3% ו-23.5%, בהתאמה, בחברה היהודית שאינה חרדית.

את הכתבה חותם ציפורי בדברי קסיר הקוראת להשתלבות מתוך כבוד ושמירת הזהות הייחודית של החברה החרדית בחברה הישראלית ובשוק העבודה האיכותי: "קסיר כותבת כי "קיים אינטרס לאומי, חברתי וקהילתי משותף לקידום החברה החרדית ושיתופה בחברה הישראלית", אך מדגישה שזה לא יוכל להיעשות בכפייה: "שינוי ושיפור בחברה החרדית מחייבים שיתוף של החברה החרדית בכלכלה ובחברה. לשם כך, אין צורך להפוך את החרדים לישראלים חילונים, אלא לסייע להם לקחת חלק בחיי הכלכלה, התרבות והחברה המגוונים בישראל, המורכבת מפסיפס של עדות, דתות ומאפיינים. כל צעד כזה חייב להיעשות במשנה זהירות. החברה החרדית גאה בתרבותה ומעוניינת לשמרה. ניפוץ תקרת הזכוכית הכלכלית־חברתית חייב להיעשות תוך שמירה וכיבוד של התרבות, המסורת והזהות החרדיות, לתועלת חלקיה השונים של המדינה ולא מתוך עמדה פטרנליסטית. מנגד, הגידול בחלקה של החברה החרדית באוכלוסייה בישראל מחייב גם את החברה החרדית והנהגתה לראות עצמן כשותפות באחריות לעתידה של מדינת ישראל על כל חלקיה. קבוצת אוכלוסייה שעד 2065 עתידה להיות שליש מכל האוכלוסייה חייבת לסגל דפוסי חשיבה שאינם סקטוריאליים בלבד".

מה הפתרונות לתפיסתה? "הגברת העצמאות הכלכלית של משקי הבית החרדיים והפחתת שיעורי העוני בקרבם – באמצעות עידוד תעסוקה, השקעה בהשכלה והכשרה מקצועית שיגדילו את התמורה לעבודה, וכן עידוד להכללת תוכני לימוד המותאמים לשוק העבודה של המאה ה־21 (למשל, לימודי מתמטיקה ואנגלית ורכישת השכלה ברמה גבוהה). בחברה החרדית אין נכונות רבה לכך, וניסיונות לקדם תחומי לימוד כאלה נתקלו בהתנגדות. כדי להתגבר עליה נדרש גם כאן שיתוף פעולה עם הקהילה"."

The post מי ייקח אחריות? להתנגשות בין החילונים לחרדים צפויות השלכות חמורות (אל ציפורי, מעריב) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

לשאלת המגמות הדמוגרפיות הובאה תחזיתה של המשנה ליו"ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר, הצופה כי בהתאם לתחזיות הדמוגרפיות וקצב השתלבות החרדים בשוק העבודה, עד לשנת 2065 התוצר לנפש בישראל יקטן ב–23%. זה אומר שבעוד 45 שנה כל אזרח בישראל ירוויח רק 77% ממה שהוא מרוויח היום.

לשאלת האחריות לסיטואציה הובאו דבריהם של פלאי וקרומבי, להלן הדברים: "איציק קרומבי, חוקר במכון החרדי למחקרי מדיניות, טוען כי החילונים הכשילו את ההשתלבות החרדית בגלל ההתעקשות שלהם לנסות ולשנות את החרדים תוך כדי התהליך. כך, הוא טוען שההתנגדות להפרדה המגדרית הכשילה את שילוב החרדים באקדמיה. גם אלי פלאי, עורך העיתון החרדי "משפחה", טוען שאילוצי תקציב של משרד האוצר מנעו הכשרת אלפי בנות סמינר ללימודי תכנות.

זה מובן שהחרדים המודרנים רוצים להמשיך את השילוב האבלוציוני, ומזהירים כי כל ניסיון כפייה רק יביא לדחייה של ניסיונות השילוב בידי החברה החרדית. רק אחרי קרוב ל–20 שנים של מאמצים כאלו, שנבלמו כולם בחמש השנים האחרונות, הגיע הזמן להבין שהגישה הרכה והמכילה אינה עובדת יותר. חייבים לשנת דברים מן היסוד."

The post כישלון הקונספציה: המדינה בתוך מדינה של החרדים מאיימת על כולנו (מירב ארלוזרוב, 01.10.2020) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.