The post דוח מצב החברה החרדית 2025 appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post דפוסי התארגנות והתנדבות בציבור החרדי במלחמת חרבות ברזל appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

למתודולוגיה החדשה שפותחה במכון ומוצגת במחקר יש יישומי מדיניות פוטנציאליים רבים – לרבות, יישום מיקרו מדיניות אפקטיבית ברמת הרשות המקומית – ע"י איתור שכונות, תתי-קבוצות, וקבוצות גיל ברשות, אשר מצבן היחסי גרוע במיוחד – וגיבוש תוכניות התערבות ממוקדות עבורן.

במחקר, החוקרים הצליחו למדוד באופן התואם את דיווחי סכ"א, את שיעורי התעסוקה של תתי אוכלוסיות עיקריות לפי מגדר ומגזר (ערבים, חרדים, ויהודים שאינם חרדים) ברמה הארצית וברמת היישוב.

מעבר לדיוק של מדידת שיעורי התעסוקה ברמת המאקרו, המתודולוגיה החדשה שפיתחנו במכון ומוצגת במחקר מאפשרת לראשונה מדידה מדויקת של שיעורי תעסוקה ברמת המיקרו – ברזולוציה של שכונות, תתי קהילות, וקבוצות גיל. כך לדוגמה, ניתוח מינהלי של מגמות התעסוקה של גברים חרדים לפי קבוצות גיל מגלה כי לצעירים בגילי 25-34 הייתה התרומה הגדולה ביותר לעלייה שחלה בתעסוקת גברים חרדים ב-15 השנים האחרונות. ממצא זה סותר למעשה ממצאי דוחות שפורסמו ע"י משרד העבודה ומשרד האוצר – לפיהם לעיקר העלייה אחראים המבוגרים בגילי 55-66. דוחות אלו התבססו על מדגם קטן יחסית (פילוח לפי קבוצות גיל של גברים חרדים הנדגמים בסכ"א) – כך שטעות הדגימה בכל קבוצת גיל הייתה בפועל גדולה מהשינוי השנתי בתעסוקה של קבוצה זו.

אחד הנתונים המפתיעים שעלו מהמחקר נוגע דווקא למגזר הערבי. במקרה של נשים ערביות, מצאו החוקרים כי מספר המועסקות בפועל (ששכרן מדווח לרשות המסים), גבוה בכ-40% מהנתון הרשמי המתבסס על סקרי כוח אדם של הלמ"ס. בשנת 2021, שיעור התעסוקה של נשים ערביות לפי סקר כוח אדם, היה 38%, אך על פי נתוני רשות המיסים (והמתודולוגיה החדשה שפותחה), ב-2021, 54% מהנשים הערביות היו מועסקות. החוקרים גילו כי הפער בין הדיווח בסכ"א לנתוני רשות המסים נובע בעיקר מכך שמשפחות ערביות רבות מצפון הארץ (מחוזות צפון וחיפה), מדווחות בסקר כי האישה אינה מועסקת, למרות שבפועל היא עובדת ושכרה מדווח לרשות המסים. בשאר המחוזות לא נצפתה תופעה דומה.

תהליך קבלת ההחלטות בנושאים הקשורים לתעסוקה תלויים, בין היתר, במידת הדיוק וברזולוציה של המידע הקיים בתחום. כך "הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030" שהגישה את המלצותיה לשר הרווחה בשנת – 2020 התבססה על ההנחה כי שיעור התעסוקה של נשים ערביות בשנת 2018 עמדה על כ-38% בהתאם לנתוני סכ"א. הועדה החליטה לקבוע יעד תעסוקה – 53% לקראת שנת 2030 ולבנות בהתאם לכך מערכת רחבה של תמריצים ותמיכות. אך לפי הניתוח המנהלי המתבסס על המתודה המוצגת במחקר החדש – שיעור התעסוקה של נשים ערביות הסתכם בשנת 2021 ב- 54%, מה שלמעשה מיתר את כל העבודה שעשתה הועדה באותו תחום.

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post מדידה מהימנה של שיעורי תעסוקה באמצעות נתונים מנהליים appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

השר מרגי גילה עניין רב בקידום תהליך אפיון צרכי הציבור החרדי באופן שמבוסס על נתונים ומחקר. השר הורה לקדם ישיבת עבודה משותפת עם מנכ"ל המשרד והצוותים המקצועיים, כדי לקדם את התוכנית ולהביא לשינוי המצב הקיים לטובת האוכלוסייה החרדית.

בפגישה עם השר, שנערכה בלשכתו בירושלים, השתתפו יו"ר המכון החרדי אלי פלאי; מנכ"ל המכון אודי בן-דרור; ראש תחום בריאות ורווחה במכון רוני ברבוי; עמית מחקר במכון מאיר הירשמן; מנהל מחלקת תקשורת ואסטרטגיה במכון יעקב איזק ונציגים נוספים מטעם המכון החרדי.

מנכ"ל המכון החרדי, אודי בן-דרור: "האוכלוסייה החרדית לא מקבלת כיום באופן מלא את השירותים שמשרד הרווחה מעוניין להעניק לה. הדבר נובע לא מחוסר בתקציב, אלא כתוצאה מחוסר בנתונים מדויקים ובהיעדר היכרות מספקת של מאפייני החברה החרדית והצרכים הייחודיים לה. חוקרי המכון והצוותים המקצועיים של משרד הרווחה ינסו לחשוב יחד על המנגנונים הנכונים, על התאמת תוכניות המשרד השונות לאופי ומרקם החיים החרדי, וכיצד לשפר בסופו של הליך את שירותי הרווחה עבור כלל החברה החרדית".

The post המכון החרדי ושר הרווחה מרגי במהלך לגיבוש תוכניות רווחה מותאמות למגזר החרדי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

דפוסי החיים החרדיים שמהווים איום על צמיחתה הכלכלית ושגשוגה של מדינת ישראל ואף ליכולתה לספק רשת סוציאלית לאזרחיה הם: שיעור תעסוקת הגברים בחברה החרדית הנמוך בהשוואה לשיעור התעסוקה בקרב גברים יהודים שאינם חרדים  – 51% לעומת 88%, בהתאמה; שיעור המועסקים הנמוך בתעסוקה הנחשבת לאיכותית על פי פרמטרים של שכר, היקף משרה ותנאי עבודה – ב-2017 עמדה ההכנסה הממוצעת של שכיר חרדי על כ-7,800 שקל – בהשוואה לכ-12,700 שקל בחברה היהודית הלא-חרדית וכ-7,600 שקל בחברה הערבית, ואשה חרדית השתכרה כ-30% פחות מאשה שאינה חרדית; ושיעור העוני בחברה החרדית – ב-2017, 48.6% מהחרדים היו עניים ו-65.8% השתייכו למעמד כלכלי נמוך, זאת בהשוואה ל-8.3% ו-23.5%, בהתאמה, בחברה היהודית שאינה חרדית.

את הכתבה חותם ציפורי בדברי קסיר הקוראת להשתלבות מתוך כבוד ושמירת הזהות הייחודית של החברה החרדית בחברה הישראלית ובשוק העבודה האיכותי: "קסיר כותבת כי "קיים אינטרס לאומי, חברתי וקהילתי משותף לקידום החברה החרדית ושיתופה בחברה הישראלית", אך מדגישה שזה לא יוכל להיעשות בכפייה: "שינוי ושיפור בחברה החרדית מחייבים שיתוף של החברה החרדית בכלכלה ובחברה. לשם כך, אין צורך להפוך את החרדים לישראלים חילונים, אלא לסייע להם לקחת חלק בחיי הכלכלה, התרבות והחברה המגוונים בישראל, המורכבת מפסיפס של עדות, דתות ומאפיינים. כל צעד כזה חייב להיעשות במשנה זהירות. החברה החרדית גאה בתרבותה ומעוניינת לשמרה. ניפוץ תקרת הזכוכית הכלכלית־חברתית חייב להיעשות תוך שמירה וכיבוד של התרבות, המסורת והזהות החרדיות, לתועלת חלקיה השונים של המדינה ולא מתוך עמדה פטרנליסטית. מנגד, הגידול בחלקה של החברה החרדית באוכלוסייה בישראל מחייב גם את החברה החרדית והנהגתה לראות עצמן כשותפות באחריות לעתידה של מדינת ישראל על כל חלקיה. קבוצת אוכלוסייה שעד 2065 עתידה להיות שליש מכל האוכלוסייה חייבת לסגל דפוסי חשיבה שאינם סקטוריאליים בלבד".

מה הפתרונות לתפיסתה? "הגברת העצמאות הכלכלית של משקי הבית החרדיים והפחתת שיעורי העוני בקרבם – באמצעות עידוד תעסוקה, השקעה בהשכלה והכשרה מקצועית שיגדילו את התמורה לעבודה, וכן עידוד להכללת תוכני לימוד המותאמים לשוק העבודה של המאה ה־21 (למשל, לימודי מתמטיקה ואנגלית ורכישת השכלה ברמה גבוהה). בחברה החרדית אין נכונות רבה לכך, וניסיונות לקדם תחומי לימוד כאלה נתקלו בהתנגדות. כדי להתגבר עליה נדרש גם כאן שיתוף פעולה עם הקהילה"."

The post מי ייקח אחריות? להתנגשות בין החילונים לחרדים צפויות השלכות חמורות (אל ציפורי, מעריב) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

האוכלוסייה החרדית הייתה במצב כלכלי פגיע ערב המשבר, והיא עומדת גם כיום בפני אתגרים כלכליים. השתתפותה בשוק העבודה אמנם העמיקה לאורך השנים, אך במובנים רבים היא נותרה בשוליים של שוק העבודה. יותר מכך, משקי הבית החרדיים תלויים מאוד בזרם ההכנסות השוטף, וזאת בשל רמת ההכנסות הנמוכה ובשל הצמצום החומרי בחיי היום יום שמתקיימים ממילא. גם התלות הגדולה יחסית של משקי בית חרדיים בתשלומי העברה (מהמדינה ומפרטים ומגופים אחרים) הופכת אותם לפגיעים, שכן תשלומים אלה צפויים להצטמק בתקופת המשבר ולאחריו.

לצד אתגרים אלה נוצרו גם הזדמנויות שחשוב לזהותן. הצורך הכלכלי צפוי להגדיל את המוטיבציה של חרדים להשתלב בכלכלה ובשוק העבודה, וניצנים לכך ניתן לראות כבר היום מאינדיקטורים שונים.

לאור זאת, מצביעים הכותבים על שלושה כיווני מדיניות שעל פיהם יש לפעול כדי לנצל את ההזדמנויות הקיימות עבור החברה החרדית ועבור האוכלוסייה בכלל.

ראשית, יש להנהיג מדיניות של השקעה בהון האנושי ושל הנהגת הכשרות מקצועיות אשר תסייע לעובדים שפוטרו לקצר את משך הזמן של חיפוש העבודה, ותסייע לאנשים שהיו מחוץ לשוק העבודה להיכנס אליו לראשונה.

שנית, נדרשת השקעת משאבים בדיגיטציה ובשיפור האוריינות הדיגיטלית , הן מצד המדינה והן מצד החברה החרדית , כחלק מההזדמנות הקיימת כיום לשילוב של חרדים בשוק העבודה. למרות הרתיעה שקיימת בחברה החרדית משימוש באינטרנט ומהכנסת כלים דיגיטליים לחיי היום -יום, נראה כי המשבר הנוכחי הוא פתח לשינוי, לפחות במידת מה.

כיוון מדיניות שלישי נוגע לעצמאים ולפרילנסרים. המשבר שפגע באוכלוסייה זו באופן קשה הגביר את המוטיבציה שלה להתמקצעות ולהתנהלות מסודרת ומוסדרת, במטרה לפתח מוכנות מיטבית בעתיד למצבים קיצוניים. מדיניות של ליווי עסקים ושל פיתוח כישורים ומיומנויות הרלוונטיים לעצמאים תסייע רבות לפלח אוכלוסייה זה בשוק העבודה.

למרות הקשיים הכלכליים הרבים שמתהווים במשבר הנוכחי, נוצרות בו גם הזדמנויות משמעותיות להתערבויות אפקטיביות ולהנעת תהליכי שינוי שעשויים להתרחש כעת בתעסוקה, בהשכלה, בהכשרות ובדיגיטציה. אלה הם תהליכי שינוי שנדרשו גם טרום המשבר, אך הצורך בהם כעת גובר. זיהוי ההזדמנויות שנפתחות בעקבות המשבר יסייע להצביע על צעדים שיביאו לעתיד טוב יותר למשקי הבית החרדיים ולאוכלוסייה כולה.

The post משבר הקורונה, החברה החרדית ושוק העבודה העתידי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

המשנה ליו"ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר, בחרה להתמקד בצורך לאזן בין פרישת רשת סוציאלית למי שלא מצליחים למצוא עבודה מחד, לבין הצורך לתמרץ אנשים לחזור לשוק העבודה ולמנוע מצב של היסטרזיס, מאידך. להלן הדברים:

ניצה קסיר: "לתמרץ אנשים ברמות הכנסה נמוכות לצאת לשוק העבודה"

"אין פתרונות קסם. זה ברור. אנחנו נמצאים במשבר שלא ידענו כמוהו בישראל ובעולם. אם חשבנו בהתחלה שזו סטייה קטנה, כעת לא ברור מתי נעבור את זה. צריך לטפל בכיוונים שחשבנו שהם נכונים לטווח ארוך. אם לפני כן היינו בשיעורי תעסוקה גבוהים והיתה לנו פריווילגיה להסתכל על אוכלוסיות, היום הבעיה מקיפה את כולם וצריך להסתכל על זה. אם בשנים האחרונות התחלנו להתרכז כמדינה בכיוון של תעסוקה איכותית, היום חייבים למקד פעילות בהחזרת אנשים לשוק העבודה", כך אומרת ניצה קסיר, המשנה ליו"ר המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית.

לדבריה, "המדינה חייבת לספק רשת ביטחון למי שלא מצליחים למצוא תעסוקה, באמצעות הגדלה של מערכת הקצבאות — אבל שהמערכת תהיה בנויה כך שלא תייצר תמריץ גדל והולך להישאר מחוץ לשוק התעסוקה. להאריך את תקופת דמי האבטלה אבל לייצר מסלול שבו הם מצטמצמים. צריך לדרוש מהמובטלים להשתלב בתוכניות שונות ובהכשרות מקצועיות. המדינה חייבת להשקיע הרבה מאוד כסף. לא לעסוק כרגע בקיצוצים".

קסיר ממליצה ליצור פרויקטים ממשלתיים עם תשואה כלכלית, ובהם ביצוע פרויקטים בתחום התשתיות שהיו אמורים להתבצע בשנים הקרובות. "צריך להקדים הוצאות, להגדיל תשתיות וכך בהמשך יגדל הפריון. זה דבר שלא מדברים עליו היום. אנחנו עדיין חיים בתפישה הישנה שצריך לשמור על הגירעון התקציבי. אני גם חושבת כך אבל כרגע זה לא הזמן. ככל שאנשים ישתלבו מהר יותר בשוק התעסוקה — כך ישלמו יותר מסים".

לדבריה, יש ליצור גם מסגרות התנדבותיות המעניקות מלגות, כדוגמת פר"ח, שבהן יוכלו להשתלב פעם־פעמיים בשבוע מחוסרי עבודה, וכך יישאר להם זמן לחפש עבודה, וכן הדבר עשוי למנוע הידרדרות למצבים של ייאוש ואבטלה כרונית. "צריך לתמרץ אנשים ברמות הכנסה נמוכות לצאת לשוק העבודה. צריך להוריד את הרף שממנו מתחילים לשלם מענק עבודה (מס הכנסה שלילי; ס"ק). יש חשיבות שאנשים יהיו בשוק העבודה. קל יותר להיגרר במצב של אבטלה כרונית, ומזה אנחנו צריכים להימנע. חשוב להציב יעדים לטווח קצר — כך נחתור להגיע אליהם. כבר היום לקבוע מדיניות להתפרצות נוספת. לא להשאיר אי־ודאות כמו בפעם הקודמת. המדיניות צריכה להיות ברורה ולא לעודד הוצאת אנשים לחל"ת".

The post דמי אבטלה נדיבים והכשרות: חמישה מומחים מציעים איך להתמודד עם המשבר (סיון קלינגבייל, דה-מרקר) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

צפיפות והידבקות בקורונה בחברה החרדית

החלק הראשון מבוסס על מחקר משותף של קסיר וחוקר נוסף מהמכון, אסף צחור-שי, הנקרא "על קורונה, צפיפות וערים חרדיות". בחלק זה סקרה קסיר את הקשר שבין צפיפות והידבקות בקורונה. ישנם שני היבטים של צפיפות: צפיפות בדירת המגורים המחושבת לפי מספר נפשות לחדר, וצפיפות אוכלוסין המחושבת לפי גודל האוכלוסייה לקמ"ר למגורים. צפיפות בדירת המגורים בקרב כלל החרדים בישראל עומדת על 1.4, בדומה לצפיפות בקרב ערבים ובפער גדול מהצפיפות בקרב יהודים לא-חרדים, העומדת על 0.8. נמצא שככל שצפיפות האוכלוסין ביישוב גבוהה יותר, אכן שיעור החולים המאומתים גבוה יותר. חשוב להדגיש כי בחלק מהיישובים, ובכלל זה היישובים החרדים, שיעור החולים המאומתים גבוה ממה שהיה מצופה בהתאם לצפיפות היישוב, ומוסבר על-ידי גורמים נוספים לצפיפות, כמו למשל ההפנמה מאוחרת של סכנת ההידבקות בחברה החרדית. אולם אין ספק שהצפיפות הרבה ביישובים החרדים מאיצה את התהליך והיא קריטית להבנה של היקפי ההידבקות הגדולים ולמדיניות שתסייע בהאטת קצת ההידבקות.

נתונים אלה מדגישים את החשיבות שבמתן מענה מהיר לאזורים צפופים (יישובים חרדים,ערבים ואחרים) ומתן התייחסות מיוחדת עבורם גם בעתיד לצמצום היקפי ההדבקה.

אתגרים והזדמנויות בחברה החרדית בצל המשבר

הון אנושי, פריון ואבטלה

את חלק זה פתחה קסיר בסקירת מבט מאקרו על המשק טרום פרוץ המשבר. על פי ניסיון העבר וניתוח הנתונים שנאספו בעקבות המשבר הכלכלי הקודם בראשית שנות ה-2000, ניתן לחזות כי הכשרתם הנמוכה של החרדים לשוק העבודה עשויה להתבטא בשיעור אבטלה גדול יותר, שעשוי ככל הנראה להימשך זמן רב יותר ולהפוך לעמוק וחריף יותר, זאת בהשוואה לאוכלוסיה בעלת השכלה גבוהה.

אחת מהקבוצות שנפגעו במשבר היא אוכלוסיית העצמאים. גם עובדה זו עשויה לפגוע באוכלוסיה החרדית, אשר משפחות לא מעטות הנמנות עליה מסתמכות גם על הכנסות לא שכירות – תעסוקה חלקית, מזדמנת, לא תמיד מדווחת.

עבודה מרחוק, חיבור לאינטרנט ומיומנויות דיגיטליות

במשבר הקורונה, עובדים שהתאפשרה המשך עבודתם מרחוק נפגעו פחות. בחברה החרדית נגישות נמוכה לעבודה מרחוק. שיעור האנשים שבביתם חיבור לאינטרנט עמד על 31% בקרב החרדים לעומת 83% אצל יהודים לא חרדים. החסך אינו ניתן לגישור בקלות, כתוצאה מהנגישות הנמוכה למחשב ולאינטרנט גם האוריינות דיגיטלית של האוכלוסייה החרדית הבוגרת נמוכה בהשוואה ליהודים לא חרדים. הפערים בין האוכלוסיות במיומנויות הדיגיטליות גדולים יותר בקרב צעירים (16–35).

תחולת העוני, הכנסות והוצאות

ערב פרוץ המשבר שיעור תחולת העוני בקרב חרדים על 51.7% ורק 8.6% בקרב יהודים לא חרדיים. בתקופות של מיתון כלכלי אחד העוגנים של משקי בית הוא חסכונותיהם. בשל רמת ההכנסות הנמוכה בחברה החרדית היקף החסכונות נמוך, לכן קיימת תלות גדולה בזרם ההכנסה השוטף וההשפעה עליהן עשויה להיות קשה במיוחד.

ההכנסה החרדית נשענת על שני עוגנים מרכזיים – עבודה (66.2%) ותשלומי העברה (24.2%). בתשלומי ההעברה נכללים: תשלומי העברה מהמדינה; תמיכות מהקהילה בארץ (העברות, תרומות, אך גם הלוואות ללא ריבית); ותמיכות מהקהילות היהודיות בחו"ל. אמנם האחוז הגבוה של חרדים במערכת החינוך (נשים 40%, גברים 28%) בהשוואה ליהודים לא חרדים (נשים 17%, גברים 5%) מעניק ביטחון תעסוקתי יחסי בתקופה מרובת זעזועים זו, אולם הסתמכותם של מוסדות החינוך גם על תשלומי הורים שיתקשו לשלם, לצד שיעור האבטלה הגדל שעשוי להוביל לירידת שכר; כמו גם היקף תשלומי ההעברה העשוי להתכווץ, הן מהמדינה שתאלץ להפנות משאבים למקומות נוספים והן מהתרומות מהארץ ומחו"ל שעשויים להצטמצם עקב המיתון הגלובלי – כל אלו עתידים לפגוע משמעותית בעוגני ההכנסות של הציבור החרדי.

גם בכל הקשור לצד ההוצאות מצבו של הציבור החרדי אינו מזהיר. העוני החרדי הינו עוני מבחירה, ועל מנת לקיים חיים תקינים ברמת הכנסות נמוכה אמונה המשפחה החרדית על צמצום הוצאות עד למינימום הנצרך. ביום-יום התנהלות זו מאפשרת לחיות חיים תקינים יחסית בצל העוני הנגרם ממיעוט הכנסות, אולם בתקופת משבר התנהלות זו הופכת לרועץ כיוון שאין מהיכן לקצץ – אין מרווח של הוצאות שניתן להגדיר כמותרות שניתן לצמצמן במקרה הצורך.

מגמות שינוי והשלכות עתידיות

The post משבר הקורונה והחברה החרדית – הרצאה של ניצה (קלינר) קסיר בכינוס מובילים פיננסיים, מטעם ג'וינט ישראל אלכא appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

מאפיינים מסוימים של החברה החרדית הובילו להפנמה מאוחרת של חומרת המצב במשבר נגיף הקורונה וליישום מאוחר של הנחיות משרד הבריאות. במסמך מתוארות  הסוגיות המרכזיות המאפיינות את החברה החרדית בהתמודדות בשעת חירום. סוגיות אלה זוקקו על בסיס ניתוח ההתנהלות של החברה החרדית בזמן משבר נגיף הקורונה בישראל, הבנת ההשלכות השונות, והסקת מסקנות בכל הנוגע להתנהלות עתידית וממושכת בחברה החרדית בשעת חירום בכלל ובמשבר הנוכחי בפרט.

המסמך מצביע על כך שיש צורך מהותי ומשמעותי בהתערבות מותאמת למאפייני וצרכי האוכלוסייה החרדית, וכל ניסיון לנהל אירוע בשגרה בכלל ובחירום בפרט מבלי לקחת בחשבון את אלה, עלול להוביל למשבר חמור ברמה הקהילתית וגם ברמה הלאומית. כמו כן המסמך מצביע על כך שהמשבר ייצר סיכונים רבים, וכאירוע חירום הוא דורש התערבות מידית למניעת נזקים בהיבטי החיים של האוכלוסייה החרדית בישראל, אך לצד זאת הוא ייצר הזדמנויות משמעותיות להתערבויות אפקטיביות והנעת תהליכי שינוי שיכולים לקרות בתעסוקה, בדיגיטציה, ובתחומים נוספים.

The post משבר נגיף הקורונה באוכלוסייה החרדית בישראל appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

המשק נכנס למשבר במצב טוב, אך האוכלוסייה החרדית הייתה במצב של פגיעות כלכלית. שיעור תחולת העוני בחברה החרדית עמד בערב המשבר על 51.7% זאת בהשוואה ל8.6% בקרב יהודים לא חרדים. בתקופות של מיתון כלכלי אחד העוגנים של משקי בית הוא חסכונות. בשל רמת ההכנסות בחברה החרדית היקף החסכונות נמוך, לכן קיימת תלות גדולה בזרם ההכנסה השוטף.

ההכנסה החרדית נשענת על שני עוגנים מרכזיים – עבודה (66.2%) ותשלומי העברה (24.2%). בתשלומי ההעברה נכללים: תשלומי העברה מהמדינה; תמיכות מהקהילה בארץ (העברות, תרומות, אך גם הלוואות ללא ריבית); ותמיכות מהקהילות היהודיות בחו"ל. אמנם האחוז הגבוה של חרדים במערכת החינוך (נשים 40%, גברים 28%) בהשוואה ליהודים לא חרדים (נשים 17%, גברים 5%) מעניק ביטחון תעסוקתי יחסי בתקופה מרובת זעזועים זו, אולם הסתמכותם של מוסדות החינוך גם על תשלומי הורים שיתקשו לשלם, לצד שיעור האבטלה הגדל שעשוי להוביל לירידת שכר; כמו גם היקף תשלומי ההעברה העשוי להתכווץ, הן מהמדינה שתאלץ להפנות משאבים למקומות נוספים והן מהתרומות מהארץ ומחו"ל שעשויים להצטמצם עקב המיתון הגלובלי – כל אלו עתידים לפגוע משמעותית בעוגני ההכנסות של הציבור החרדי.

גם בכל הקשור לצד ההוצאות מצבו של הציבור החרדי אינו מזהיר. העוני החרדי הינו עוני מבחירה, ועל מנת לקיים חיים תקינים ברמת הכנסות נמוכה אמונה המשפחה החרדית על צמצום הוצאות עד למינימום הנצרך. ביום-יום התנהלות זו מאפשרת לחיות חיים תקינים יחסית בצל העוני הנגרם ממיעוט הכנסות, אולם בתקופת משבר התנהלות זו הופכת לרועץ כיוון שאין מהיכן לקצץ – אין מרווח של הוצאות שניתן להגדיר כמותרות שניתן לצמצמן במקרה הצורך.

השלכות עתידיות

• מוטיבציה גוברת לשילוב בשוק העבודה
• מוטיבציה לשדרוג הכישורים וההון האנושי, ובכלל זה הכשרות ולימודים איכותיים [כדי להקטין את הפגיעות של בעלי מיומנויות נמוכות, שנחשפה במשבר]
• נכונות גבוהה יותר לשימוש באמצעים טכנולוגיים ודיגיטציה

• רכישת מיומנויות דיגיטליות שהן בסיסיות לצרכי שוק העבודה
• פוטנציאל להכשרות מרחוק [עשוי להיות פתרון מסוים למחלוקת בשאלת ההפרדה המגדרית, שלא בהכרח נדרשת בלימוד מרחוק]
• העמקת האפשרות של עבודה מרחוק [מצד עובדים ומעסיקים] – הרחבת אופציות תעסוקתיות
• מקצוענות והתמקצעות של עסקים (עצמאים, פרילנסרים), לצורך היערכות טובה יותר למצבי קיצון ועוד

The post בצל הקורונה: חרדים ושוק העבודה. הרצאתה של ניצה (קלינר) קסיר, בכינוס אינטרנטי מטעם משרד העבודה והרווחה והקואליציה לתעסוקת חרדים appeared first on תכנית הבכירים: 2030.