במסגרת הקמפיין הצטברו יותר מ- 2,500 לידים של נשים וגברים חרדים אשר מילאו טופס באופן מקוון או טלפוני, ובו הם מציעים את מועמדותם
לעבודה במשרות חיוניות שונות. דו"ח זה נועד לנתח את הנתונים שהתקבלו מהקמפיין ולהרחיב באמצעותם את הידע הקיים אודות מאפייני מחפשי העבודה החרדים בתקופת המלחמה, ולבחון אם ניתן ללמוד מכך על צרכים, חסמים ומיקודים נוספים הנדרשים לשם הצלחה בהעסקת חרדים בשגרה כמו בחירום. ממצאי הדו"ח ישמשו אירגוני תעסוקה וקהילה חרדיים, מעסיקים המעוניינים להעסיק חרדים ומשרדי ממשלה. הדו"ח נכתב על ידי המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית בשיתוף פעולה עם הקואליציה לתעסוקת חרדים.

המסמך נשען על ניתוח קובץ הנתונים של הפונים למיזם. לאחר בקרת איכות על הקובץ נותרו 2,124 פונים שמילאו פרטים מלאי ם ותקינים אודותיהם, שמאפשרים ניתוח מקיף ומבוסס. הדו"ח מתייחס להיבטים דמוגרפיים שונים של הפונים למיזם, כמו גיל, מגדר, ישוב מגורים ועוד. בנוסף, נערכה בחינה מקיפה של הבדלים שונים הקשורים למצב התעסוקתי, רמת ההכשרה, מגבלות במציאת עבודה וגישה להודעות בטלפון הנייד המהווה אינדיקציה למוכנות לעבוד בסביבת עבודה טכנולוגית.

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post דוח מחפשי העבודה החרדים בתקופת המלחמה appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

ניתוח והשוואה של שלושה מחקרי תעסוקה עירוניים שנערכו על ידי המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית בין השנים 2020-2021 מעלים כי קיימת שונות משמעותית בין רשויות מקומיות, הן מבחינת הזדמנויות התעסוקה וההכשרה והן מבחינת הרכב האוכלוסייה ומאפייני ההון האנושי. מהבדלים אלה נגזרת גם שונות בחסמים ובצרכים, הדורשת תכנון וקידום של תעסוקה בהתאם לצרכים ברמה המקומית, וגמישות בארגז הכלים הזמין לגופים העירוניים המעורבים. שונות זו מגבילה את יכולת ההשפעה של תכנון מדיניות תעסוקה כאשר היא מרוכזת ברמה הארצית.

המסמך נשען על ההבנה כי החברה החרדית מורכבת מזרמים שונים, קהילות ותתי קהילות. בהתאם לכך, דפוסי התעסוקה בכל קהילה וקהילה שונים ומושפעים מעמדת הנהגה וממשתנים שונים פנים-קהילתיים וסביבתיים. החלטה של גבר או אישה מהקהילה החסידית בבני ברק לצאת לעבוד שונה מהחלטה של גבר ואישה חרדים ליטאים מירושלים או מבית שמש. לכל קהילה, לכל שכונה ולכל רשות מקומית יש דפוסי תעסוקה שונים שנובעים הן מרמת ההכשרה של התושבים, והן מרמת המוטיבציה להשתלב בשוק העבודה.

לפיכך, המסמך מציע תפיסה חדשה לקידום תעסוקת חרדים הטוענת כי לרשות המקומית יכולת טובה יותר לתת מענה לצרכים מקומיים בהקשרים רבים, ובהקשר התעסוקה בפרט. יכולת זו אינה מנוצלת, ויש צורך להעניק לרשות המקומית כלים וסמכות לתכנון תעסוקה מקומית בהתאם להזדמנויות, לצרכים ולאתגרים המאפיינים אותה.

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post מלאומי למקומי: קידום תעסוקת חרדים באמצעות כלים מוניציפליים appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

אפשר להמשיך להתבוסס בבוץ הקרבות, להטיל רפש אחד בשני, לפרנס את כלי התקשורת ולתת לפוליטיקאים משני הצדדים להפיק רווח פוליטי. מנגד, אפשר גם לנסות לחשוב מחוץ לקופסה ולהציע מהלך שאמנם אינו פותר את הבעיות מהשורש, אך לפחות ייתן מענה מיידי, גם אם לא מושלם, לחלק מבעיות היסוד.

כ־400 אלף חרדים וחרדיות נמצאים בגיל העבודה (64-25). שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות עומד על 79%, דומה לשיעור הנשים העובדות באוכלוסייה הלא־חרדית (81%). הבעיה הגדולה נמצאת בקרב הגברים החרדים, ששיעור התעסוקה שלהם הוא 52% בלבד. גם בקרב הגברים שכן עובדים מדובר בעבודות בשכר נמוך – זאת כתוצאה מהיעדר השכלה מקצועית איכותית. גבר חרדי משתכר בממוצע חודשי כמחצית משכרו של גבר יהודי שאינו חרדי (8,800 ש' לעומת 17 אלף ש'). בשורה התחתונה, כ־65% מכוח העבודה החרדי משתתפים בשוק העבודה. יותר מ־250 אלף חרדים יוצאים מדי בוקר לעבודה. לצידם, 100 אלף גברים אינם עובדים ומשקיעים את כל זמנם באוהלה של תורה.

חלק הארי של החברה החרדית נמצא כבר בשוק העבודה. הבעיה הגדולה היא הפריון והשכר הנמוך, כאמור כתוצאה מחוסר בהשכלה מתאימה.

במקום להמשיך לקטר ולהתלונן על מגזר לא יצרני הגיע הזמן לייצר פתרונות מותאמים עבור המגזר, שישפרו דרמטית את יכולותיהם המקצועיות של החרדים שכבר נמצאים בשוק העבודה – או שעתידים להיכנס אליו בעוד זמן קצר.

בשונה מגבר חילוני שתהליך ההכנה לקריירה המקצועית שלו מתחיל למעשה כבר בבית הספר היסודי, נמשך בתיכון ומגיע לאקדמיה, הקריירה המקצועית של הגבר החרדי יוצאת לדרכה, בדרך כלל, בתחילת העשור השלישי לחייו – ולאחר נישואיו.

לכן, כדי לשלב את הגבר החרדי בצורה מיטבית בשוק העבודה, יש להוציא לפועל תוכנית אסטרטגית שתכלול מסלולי הכשרה מקצועיים, איכותיים ומפוקחים המותאמים לאורח החיים החרדי ולגיל המאוחר שבו מתחילה הקריירה המקצועית של הגברים החרדים. במקום שהגבר החרדי יתפוס את העבודה הראשונה שנקרית בדרכו, שהיא במקרים רבים ללא אופק תעסוקתי ובשכר נמוך, תהיה לו אפשרות למצוא מסלול מקצועי שמתאים לו ולהשתלב בשוק התעסוקה בצורה מיטבית.

רק לאחרונה התפרסמו הציונים הגבוהים שהשיגו בוגרות הסמינרים החרדיים במסלול ראיית חשבון, זאת למרות העובדה שלמדו במסלול ייחודי ומותאם ללא תואר אקדמי. ובתחום ההייטק, בשיתוף גורמים בכירים בתעשייה נבנתה תוכנית ייעודית, לא אקדמית, עבור בנות הסמינרים החרדיים וזכתה להצלחה יוצאת דופן. בוגרותיה משולבות במשרות בכירות בתעשייה ומשתכרות שכר דומה למקבילותיהן.

בעקבות מחקר שערכנו במכון החרדי למחקרי מדיניות, בשיתוף עם מכון אהרון, נוצרה תוכנית MeGo המופעלת באמצעות קרן קמ"ח, שבה אברכים חרדים ללא רקע מוקדם מוכשרים למשרות בהייטק. מדובר בדוגמאות מובהקות לכך שבמקצועות שונים ניתן להתאים את ההכשרה למגזר החרדי, ללא תואר אקדמי ומבלי לפגוע באיכות המקצועית.

נכון, הפתרונות הללו לא מושלמים, ואכן אולי היה עדיף שההכשרה המקצועית תתחיל בגיל צעיר יותר ובנתיב האקדמי המקובל, אך מה לעשות שבטווח הקצר לפחות לא נוכל להגיע להסכמות הללו.

אז מה חשוב לנו יותר – להכריע זה את זה בוויכוח סלון, או להגיע לפתרון שיקדם אותנו כחברה? אני מציע לבחור בדרך השנייה.

מאיר הירשמן הוא עמית מחקר במכון החרדי למחקרי מדיניות, עורך ומבקר ראשי בפרויקט אוצר מפרשי התורה במכון ירושלים.

המאמר פורסם לראשונה בישראל היום.

לנתוני תעסוקה במרכז הנתונים ע"ש וואהל לחצו כאן.

The post יש פיתרון מידי לתעסוקת החרדים | מאמר מאת מאיר הירשמן appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

מעיבודי נתונים של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית עולה, כי באופן כללי השכר החודשי של גברים בשוק העבודה בישראל הולך ונפגע. כלומר, באותן 20 שנה של עלייה מתמשכת בשיעור התעסוקה של גברים חרדים בשוק העבודה, פערי השכר בינם לבין גברים יהודים שאינם חרדים הם במגמה הפוכה לחלוטין: בשנת 2000 פער השכר בין גבר יהודי לא־חרדי וגבר חרדי עמד על 36%. היום, הוא עומד על 49%. פער השכר עומד גם בהלימה עם מגמות התעסוקה: שיעור תעסוקת גברים חרדים מאז שנת 2015 התייצב בסביבות 50% ועמו הגיעה גם התייצבות של פער השכר בסביבות 49%.

נכון, יותר ויותר גברים חרדים נכנסים לשוק העבודה בישראל, מגמה חשובה לעתידה הכלכלי של החברה היהודית בישראל. אבל נראה שהפעולות המסיביות שנעשות כדי לגרום לזה לקרות – בין אם אלו סנקציות כלכליות וקיצוצי קצבאות ובין אם אלה הקצאת תקציבים להכוונה, אבחון והכשרה – גורמות לגברים החרדים "להידחף" פנימה אל שוק העבודה באופן לא נכון ולא יעיל. האם זה מה שאנחנו רוצים לראות? עשרות אלפי גברים חרדים עובדים, בכל מחיר? האם אנחנו משתמשים בכלים הנכונים לעודד ולאפשר תעסוקה איכותית של גברים חרדים?

בתקציב המדינה שמאושר בימים אלו, ישנם ניצני בשורה, כאשר לראשונה זה זמן רב מונח על השולחן נושא ההכשרות המקצועיות, אחרי השקעה רבה ארוכת שנים רק בהשכלה אקדמית. ניכר הבנה, בין השורות, כי האוכלוסייה החרדית מתנהגת שונה בשוק העבודה, וזקוקה למערכות ולכלים המותאמים למאפיינים ולצרכים שלה.

בכל הנוגע להשתלבות חרדים במערכות הישראליות, בין אם בכלכלה ובין אם במערכת הביטחון או בכל תחום אחר, נדרשת יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. זאת, כדי לאפשר מצד אחד מענה, אמיתי וחשוב, לצרכים של המערכות הישראליות, ומצד אחר לאפשר לציבור בעל מאפיינים, ערכים ומסלול חיים שונה להשתלב באותן מערכות.

התאמת הכלים והמענים לכניסה לתעסוקה איכותית לאוכלוסייה החרדית לא מגיעה מתוך תפישה כי לחברה החרדית מגיע יחס מיוחד ותקציבים עודפים, אלא מתוך הבנה שהחברה הישראלית מורכבת ומגוונת. על מנת לאפשר לכל הקבוצות המרכיבות את הפסיפס האנושי שלנו לחיות ולהתקיים יחד, אנחנו צריכים להבין ולכבד את המאפיינים והערכים של האוכלוסיות השונות ולתת להן כלים מותאמים, מבחינת האיכות ולא הכמות.

חייבים לזכור גם את האחריות הפנים־קהילתית של המגזר החרדי: בהינתן העובדה שכיום כל גבר חרדי שני עובד, בין אם הוא עושה זאת לצד לימודים בכולל או בלעדיהם, יש לקהילה כמו גם למדינה מחויבות לתת כלים בסיסיים שיאפשרו לבוגר מערכת החינוך החרדית לפרנס את ביתו באופן מיטבי.

צריך וכדאי לייצר כלים מודולריים, מותאמים קהילתית, שיאפשרו רכישה של ידע ומיומנויות נדרשות לעולם העבודה, בתוך ומחוץ למערכת החינוך, באופן גמיש ומותאם. עם זאת, ברורה ההבנה כי תוכניות העבודה הממשלתיות נדרשות לחשיבה מחדש רחבה, מקיפה, יצירתית ומותאמת על סוגיית התעסוקה של גברים חרדים, על מנת שנוכל לראות השתלבות נכונה ואופטימלית שלהם בשוק העבודה. אפשר להתחיל במחקר להערכת יעילותן של תוכניות ויוזמות קיימות, זיהוי אזורים לשיפור ופיתוח אסטרטגיות יעילות יותר והתאמת תקציבים ומאמצים עתידיים.

יהודית מילצקי היא ראש תחום תעסוקה במכון החרדי, מתמחה בהשכלה ותעסוקה במגזר החרדי בהיבטים מגדריים, קהילתיים וגיאוגרפיים.

המאמר פורסם לראשונה ב-TheMarker

לנתוני תעסוקה במרכז המידע ע"ש וואהל לחצו כאן.

The post עובדים יותר, מרוויחים פחות: הגברים החרדים נדחפו לשוק העבודה, שאינו מוכן לקראתם | מאמר מאת יהודית מילצקי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

לנשים חרדיות בשוק העבודה בישראל יש משקל משמעותי מאוד היום, ובטח בעתיד הקרוב, ובסוגיות של תעסוקת חרדים יש לתת עליהן דגש מיוחד, במיוחד בהתחשב בנתון הבא: אישה חרדית מרוויחה בממוצע 30% פחות מאישה יהודית שאינה חרדית. מניתוחים שערכנו במכון החרדי למחקרי מדיניות, על בסיס נתוני רשות המיסים, נמצאו הבדלים של 25% גם בשכר השעתי.

איכות התעסוקה קשורה קשר הדוק לאיכות ההכשרה שהנשים החרדיות מקבלות. ההכשרה הראשונית והמשמעותית ביותר לשוק העבודה ניתנת לרובן המוחלט של הנשים החרדיות במסגרת הסמינרים החרדים לבנות: 150,000 נשים חרדיות עובדות כיום, ואליהן נוספות מדי שנה כ-10,000 נשים, שרובן המוחלט, למעלה מ-8,500 בנות בשנה, יוצאות אל שוק העבודה מיד עם סיום ההכשרה המקצועית שהן מקבלות בסמינרים החרדים. הסמינרים הם לא רק גוף ההכשרה הגדול ביותר בישראל, אלא גם הפלטפורמה המרכזית והחשובה ביותר להכשרת בוגרות מערכת החינוך החרדית לעולם העבודה. שלב ההכשרה בסמינרים הינו קריטי לאיכות התעסוקה של הנשים החרדיות: עם סיום הלימודים בסמינר, רובן נישאות ויוצאות לעבוד. לפיכך, בשנות הלימודים במסלולי ההכשרות המקצועיות בסמינרים קיימת הזדמנות כמעט חד פעמית להכין את הבנות אל שוק העבודה באופן משמעותי ומקצועי, וישנה חשיבות מהותית לאיכות ההכשרות המקצועיות הניתנות להן בשנים אלה, ובטיב התאמתן לעולם העבודה.

במחקר שערכנו על ההכשרות המקצועיות בסמינרים החרדים לבנות, מצאנו שמערך ההכשרה בסמינרים החרדים לבנות מתנהל כיום בחסר תקציבי משמעותי הן במסלולי ההוראה והן במסלולים המקצועיים, ללא הכוונה וסיוע פדגוגיים, בתשתיות לימודיות מוגבלות שאינן מספקות לצרכי ההכשרות, ובעיקר – ללא הכרה ממשלתית בתפקידו החשוב בהכשרת נשים חרדיות לעולם העבודה.

לבניית מערכות הכשרה מקצועיות ואיכותיות נדרשים משאבים עצומים: עדכון תכנים להתאמתם לצרכי המעסיקים, בניית תוכניות הכשרה חדשות, בניית מעטפת לימודית רחבה של מיומנויות רכות וכישורים נדרשים. לסמינרים, הגובים שכר לימוד מקסימלי מהתלמידות, המגיעות ממשפחות המצויות על קו העוני, אין את המשאבים הנדרשים. יתרה מכך, במסלולים מקבילים באקדמיה, כמו בראיית חשבון, והנדסת תוכנה, קיים תקצוב של עשרות אלפי שקלים בשנה לכל תלמיד, ובמסלולים הנלמדים בסמינרים במתכונת מקבילה ובפיקוח אקדמי מלא, אין כלל תקצוב.

ממצאי המחקר מעלים את הצורך הקריטי ביצירת תוכנית לאומית לרפורמה בהכשרות המקצועיות בסמינרים, שתכלול שני חלקים חשובים: מקצועיות והשמה.

עבור המקצועיות – נדרש להקים גוף בעל מעורבות ממשלתית, שיהיה אחראי על תכני מערכי ההכשרות בסמינרים: ילווה את בניית התוכניות המקצועיות, ייצור תכני העשרה בהתאם למיומנויות הנדרשות בעולם העבודה, יבחן את הצורך בתוכניות הכשרה חדשות ויסייע בבנייתן, יבקר את היקפי המגמות כך שיהיו בהלימה עם ביקושים לשוק העבודה ויתקצב תשתיות פדגוגיות מותאמות.

עבור ההשמה – נדרש להקים מערך השמה לבוגרות הסמינר: מערך בעל יחידות פיתוח תעסוקה אזוריות ושלוחות המרכז בתוך הסמינרים השונים, שיכלול מדורים מקצועיים, יחידות קשרי מעסיקים והתמחויות, יכולת הטמעה ובקרה על תוכניות הלימודים בסמינרים, העשרה מקצועית וסדנאות לפיתוח תעסוקתי, מאגרי משרות ועוד.

רק באמצעות לקיחת אחריות מערכתית – תקציבית, פדגוגית ורגולטורית, בדמות תוכנית לאומית מקיפה ומבוססת, יתאפשר שינוי מהותי בתעסוקת חרדים לטובת כלכלת ישראל.

יהודית מילצקי היא ראש תחום תעסוקה במכון החרדי, מתמחה בהשכלה ותעסוקה במגזר החרדי בהיבטים מגדריים, קהילתיים וגיאוגרפיים.

המאמר פורסם לראשונה בכלכליסט, ב-11 אפריל 2023.

לנתוני תעסוקה במרכז המידע ע"ש וואהל לחצו כאן

The post דרושה רפורמה בסמינרים החרדיים לבנות | מאמר דעה מאת יהודית מילצקי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

בן דרור הציג את היוזמות שהמכון מקדם בנוגע לשיפור השילוב של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה, בדגש על יוזמות ש"עוקפות" את סלעי המחלוקת הציבורית כגון שילוב לימודי ליבה בחינוך החרדי.

לכתבה המלאה לחצו כאן.

The post מנכ"ל המכון אודי בן דרור מתראיין למעריב בנושא תעסוקת חרדים appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

כדי להבין איך גברים חרדים הגיעו למצב הזה, צריך לחזור לנקודת ההתחלה – לנסיבות שבהן הם מתחילים את דרכם בשוק העבודה. גבר חרדי שבוחר לצאת לעבוד עושה זאת לרוב בגיל מאוחר יחסית ומתוך צורך כלכלי משמעותי – יש לו כבר משכנתה לשלם ומשפחה לפרנס. למעשה, הוא נמצא בשלב שבו הוא חייב להתחיל להביא משכורת הביתה ומהר. כאשר מצרפים לכך את ההיכרות המוגבלת שלו עם שוק העבודה, עם מגוון ההכשרות השונות והמסלולים התעסוקתיים – מקבלים גבר שממהר מאוד להיכנס לשוק העבודה עם מעט מאוד כלים וידע.

בהתאם, גברים חרדים רבים ישתתפו בהכשרות קצרות ולא ממצות, או ידלגו על שלב ההכשרה כליל, מה שמוביל אותם ישר לתעסוקה בשכר נמוך. פעמים רבות גבר חרדי יתחיל לעבוד ורק אז יבין שהוא צריך הכשרה טובה כדי להתקדם, אבל לרוב זה יהיה מאוחר מדי, מאחר שבתוך מסלול התעסוקה קשה לעצור ולהתחיל מהתחלה. את התוצאות ברמת הפרט ניתן לראות בחוסר יציבות תעסוקתית, בעבודה "לא איכותית" ובשכר נמוך. ברמת החברה, המצב מהווה תמריץ שלילי לגברים חרדים אחרים לצאת לעבוד.

חרדים, אילוסטרציה. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

חשוב להזכיר שבפני הגבר החרדי עומדים גם לבטים וחששות חברתיים. כשהוא שוקל להשתלב בשוק העבודה, הוא למעשה עומד לשנות את מסלול החיים שאליו יועד מגיל צעיר, ולנגד עיניו עומדים הוויתור על ערכים עמוקים לטובת "גשמיות", "פרנסה" ושאר ענייני העולם הזה, כמו גם חששות מירידה ברמת הדתיות והרוחניות שלו עקב השינוי.

כשמודל העבודה נראה כך, וכולל בתוכו כל כך הרבה סיכונים לעומת סיכויים, איך ניתן לצפות או לקוות שיחול שינוי משמעותי בשיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה? וכיצד העסקתם תועיל למדינת ישראל, כאשר הערך הכלכלי ותרומתם למשק קטנים ומניבים שיעורי מס שוליים, במקרה הטוב?

מדינת ישראל פיתחה כמה מענים ותוכניות כדי לעודד תעסוקת גברים חרדים, אולם אלה מכוונים בעיקר למי שעומדים בדלת הכניסה לשוק העבודה: הם מציעים אבחון והכוונה תעסוקתית ראשונית, כלים בסיסיים נדרשים ותוכניות הכשרה שונות ומשונות, שלא מבטיחות בהכרח ביטחון תעסוקתי בסופן.

בהיעדר היכולת לרכוש כלים המובילים לתעסוקה איכותית, ובהיעדר מודלים של הצלחה בהשתלבות ובשכר גבוה, התמריץ של גברים חרדים להשתלב בתעסוקה יישאר נמוך ולא נראה שינוי משמעותי בשיעור תעסוקתם. על מנת לייצר שינוי משמעותי – ובכך להשפיע גם על מספר הגברים החרדים העובדים – יש צורך בארגז כלים יצירתי שמבין את מסלול החיים השונה שלהם. ארגז הכלים צריך לכלול הקניית מידע ויכולות הקריטיים עבור הגבר החרדי כדי שיוכל להתחיל מסלול תעסוקתי אופטימלי, בהתחשב בנסיבות.

לצורך כך, יש להתחיל בפיתוח הכשרות יעילות וממוקדות, שמחוברות באופן מקסימלי למעסיקים ולשוק העבודה, וכן בבניית תהליכי ליווי ארוכי טווח שיאפשרו כניסה נכונה, מותאמת ויעילה אל שוק העבודה, וילוו את הגבר החרדי גם ביום שאחרי.

יהודית מילצקי היא חוקרת בכירה בתחום התעסוקה, מתמחה בהשכלה ותעסוקה במגזר החרדי בהיבטים מגדריים, קהילתיים וגיאוגרפיים.
הטור התפרסם ב-Ynet ב-5 בפברואר 2023

לנתוני תעסוקה במרכז המידע ע"ש וואהל לחצו כאן

The post כך כשלנו בשילוב הגבר החרדי בשוק העבודה | מאמר דעה מאת יהודית מילצקי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

מילצקי תיארה את הקשיים בגיוון העסקה, וכן הדגישה את החשיבות בזירת ההיטק להשוואת הזדמנויות ולצימצום פערים חברתיים:

"אני חושבת שגיוון מוצלח תלוי בשני גורמים עיקריים. המעסיקים הם גורם אחד במשחק הגיוון והעובדים הם הגורם השני. יש להכיל כאן את השונה וכאשר אנו מסתכלים על משבר כלכלי-חברתי אשר הולך ומתהווה, ההישרדות תופסת נתח חשוב. זה אתגר למעסיקים ואני חושבת שעיקר האתגר הוא אצל העובדים, שעליהם להכיל את השונה. הקולות שעולים מהשטח בהיבט זה מדאיגים. הקרע החברתי מחלחל – והתנאים שעושים למען אוכלוסיות מיוחדות עלולים לגרום לחברות מסוימות לחוש מקופחות".

"חשוב להבין שההייטק הוא הזירה הכי משמעותית של החברה הישראלית, וזו הזדמנות לייצר שינוי אמיתי בחברה. אני חושבת שהגיוון בהקשר של נשים חרדיות צריך לעבור מדיבור על כמות לדיבור על איכות. יש לצאת מאזורי הנוחות ולייצר מודלים לחיקוי".

יהודית מילצקי

The post השתתפות נציגת המכון בכנס הגיוון בהייטק של כלכליסט appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

• למה היא בחרה להצטרף למכון החרדי למחקרי מדיניות?
• איך מגשרים על המתח ההולך וגואה בין החברה החילונית לחברה החרדית?
• למה חשוב להוביל תכנית לשילוב חרדים בשירות הציבורי? איך התכנית הזו תתרום לכלכלה הישראלית?
• למה תכניות אסטרטגיות ארוכות טווח חייבות להיות מבוססות נתונים ומחקרים?
• מה החשיבות של תכנית 100 ימים בהקמת ממשלה חדשה? איך מנכ"ל משרד ממשלתי בונה ומיישם תכנית שכזו? איך הממשלה צריכה להתייחס לאתגרים הייחודיים לחברה החרדית?
• איך מטפלים במשבר הדיור החריף בחברה החרדית? איך בונים תמהיל נכון של עיר?

The post אלי פלאי מארח את אמי פלמור | פודקאסט המכון החרדי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

הכתבה סקרה את ההצלחה המועטה של המדינה בגיוס החרדים לקריירה במגזר הציבורי, ואת ההצעות שעומדות על הפרק על מנת לעודד את האוכלוסיה למשרות אלו. אחת מן ההצעות שסיקרה הכתבה הועלתה על ידי אמי פלמור נאמנת המכון וסמנכ"ל ד"ר איתן רגב.

פלמור ורגב צוטטו במסגרת הכתבה, והדגישו את החשיבות של שילוב החרדים בשירות המדינה.

The post "צריך לחבר את החרדים לשלטון, ולגרום להם להרגיש מעורבים ואחראים" – כתבה בדה מרקר על חסמים בגיוס חרדים לשירות המדינה appeared first on תכנית הבכירים: 2030.