Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post התחדשות עירונית במרחב החרדי | דו"ח מסכם appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

נקודות מרכזיות:

• כ-966 אלף תושבים מתגוררים בירושלים, מתוכם כ-271 אלף חרדים.
• החרדים מהווים 28.1% מכלל האוכלוסייה בירושלים ו-45.9% מהחברה היהודית בעיר.
• שיעור החרדים בעיר עולה בממוצע בכל שנה ב-0.25 נקודות האחוז.
• ההגירה השלילית מהעיר במגזר החרדי נאמדת בכעשרות אלפים בעשור האחרון – ככל הנראה בעקבות מחירי הדיור.
• הזרם הליטאי הוא הגדול ביותר באוכלוסייה החרדית בירושלים (117 אלף נפשות).
• השכונה עם מספר התושבים החרדים הגבוה ביותר: רמות.
• האוכלוסייה החרדית בעיר מבוגרת ביחס לשאר החברה החרדית בארץ – עם גיל ממוצע של 22.6 לגבר ו-23 לאישה.
• שיעור התעסוקה של החברה החרדית (בגילי 25-64) בירושלים עומד על 42.2% בקרב גברים ו-73.8% בקרב נשים.
• ממוצע השכר החודשי בחברה החרדית בירושלים עומד על 8,715 ש"ח בקרב גברים ו-8,263 ש"ח בקרב נשים.

דמוגרפיה

כ-966 אלף תושבים מתגוררים בירושלים, מתוכם כ-271 אלף חרדים – שמהווים 28.1% מכלל האוכלוסייה בבירה ו-45.9% מכלל האוכלוסייה היהודית, כך על פי נתונים המעודכנים לסוף 2021. שיעור החרדים המתגוררים בבירה הוא 24.2% מכלל החרדים המתגוררים בישראל.

שיעור האוכלוסייה החרדית בעיר הולך ועולה עם השנים, זאת למרות הגירה של עשרות אלפי חרדים מירושלים לערים אחרות בישראל. בין השנים 2011 ל-2019 עזבו את העיר ירושלים 59,026 חרדים, זאת לעומת 76,558 מכלל האוכלוסייה בעיר (כולל ילדים שנולדו אחרי 2011).

בשנת 2011 שיעור החרדים בירושלים עמד על 25.5%, בשנת 2016 המספר עלה ל-26.7%, ב-2019 טיפס ל-27.6% וכאמור הנתון האחרון משנת 2021 מצביע על שיעור של 28.1%. בעשור האחרון שיעור החרדים בעיר עולה בקצב של 0.25 נקודות אחוז בשנה.

התפלגות החברה החרדית בירושלים לפי זרמים:

• ליטאים – 117 אלף נפשות (43% מכלל האוכלוסייה החרדית בבירה)
• חסידים – 73 אלף נפשות (27% מכלל האוכלוסייה החרדית בבירה)
• ספרדים – 76 אלף נפשות (28% מכלל האוכלוסייה החרדית בבירה)
• חב"ד – 5 אלף נפשות (2% מכלל האוכלוסייה החרדית בבירה)

כ-10% מהאוכלוסייה החרדית בירושלים (בעיקר בזרם החסידי וחלקם בזרם הליטאי והספרדי) משוייכים לחוגי העדה החרדית.

פילוח לפי שכונות

ב-16 שכונות ברחבי ירושלים יש רוב חרדי מוצק של 75% ומעלה: הבוכרים (96%), רוממה (95%), גאולה (94%), רמת שלמה (94%), מאה שערים (93%), סנהדריה (93%), בית ישראל (93%) שמואל הנביא (92%), מקור ברוך (89%), הר נוף (84%), מעלות דפנה (83%), נווה יעקב (82%), רמות (79%), בית וגן (78%), גבעת שאול (76%), רמות אשכול (75%).

רמות היא השכונה שבה מתגורר הריכוז הגבוה ביותר של חרדים במספרים מוחלטים, כאשר 40,100 מתוך 51,100 תושבי השכונה הם חרדים. 

השכונות שאחריה ברשימה, עם לפחות 10 אלף תושבים חרדים (לפי סדר יורד):

• רוממה (25,900 תושבים חרדים מתוך 27,400 תושבים)
• נווה יעקב (21,700 מתוך 26,400) 
• בית וגן (17,300 מתוך 22,200)
• הבוכרים (15,700 מתוך 16,300)
• הר נוף (13,700 מתוך 16,181)
• מאה שערים (11,500 מתוך 12,300)
• שמואל הנביא (10,900 מתוך 11,800)
• בית ישראל (10,400 מתוך 11,200)
• רמת שלמה (10,300 מתוך 10,900)

יותר מבוגרים, פחות צעירים

החברה החרדית בירושלים מבוגרת יותר משאר האוכלוסייה החרדית ברחבי הארץ. במקביל, שיעור הילדים החרדים בירושלים נמוך יותר מאשר בשאר המגזר החרדי בישראל. 

הגיל הממוצע לחרדי בירושלים עומד על 22.6 לגבר ו-23 לאישה, כאשר בשאר אזורי הארץ הגיל הממוצע לחרדי עומד על 20.2 (הן לגבר והן לאישה). לשם השוואה, הגיל הממוצע לגבר הלא-חרדי (כולל ערבים) בירושלים עומד על 33.7 ו-35.8 לאישה.

שיעור הילדים בגילים 0-9 באוכלוסייה החרדית בירושלים עומד על 31%, לעומת 35% בשאר הארץ. כמו כן, שיעור הילדים והנערים בגיל 10-19 עומד על 23% לעומת 24% בשאר הארץ. במקביל, שיעור בני 60 ומעלה בירושלים עומד על 7%, לעומת 4% בשאר הארץ.

תעסוקה ושכר

נכון לסוף 2020, שיעור התעסוקה בירושלים של החברה החרדית (בגילי 25-64) עומד על 42.2% בקרב גברים ו-73.8% בקרב נשים, זאת כאשר שיעור התעסוקה של החברה החרדית בשאר הארץ עומד על 51.9% לגברים ו-78.8% לנשים. 

שיעור תעסוקת חרדים בבירה לפי זרמים (נכון ל-2020):

ליטאים – 78% נשים, 38% גברים

ספרדים – 78% נשים, 46% גברים

חסידים – 61% נשים, 44% גברים

ממוצע השכר החודשי בחברה החרדית בירושלים (בגילי 25-64, נכון לשנת 2020) עומד על 8,715 ש"ח לגברים ו-8,263 ש"ח לנשים. זאת לעומת, ממוצע שכר של החברה החרדית בשאר הארץ שעומד על 8,994 ש"ח לגברים ו-7,790 לנשים.

מנכ"ל המכון החרדי, אודי בן דרור: "ירושלים היא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית והיא נותנת לנו תחזית לאיך תיראה החברה הישראלית בעוד 30 שנה. החברה החרדית היא ההזדמנות הגדולה שיש לחברה הישראלית, הזדמנות שלא ממומשת עד כה. האתגר הגדול של כולנו הוא לתכנן מדיניות נכונה ולייצר פתרונות שיאפשרו את החיים המשותפים שיובילו לשגשוג של כלל החברה הישראלית".

ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון החרדי: "בזכות האלגוריתם המיוחד שפיתחנו אנו יודעים לזהות בצורה מדויקת יותר את האוכלוסייה החרדית בירושלים בפרט ובישראל בכלל. מהנתונים הופתענו לגלות כי בעשור האחרון, בין השנים 2011-2019, ירושלים איבדה כ-135 אלף תושבים (כולל ילדים שנולדו לתושבים שעזבו), כאשר מתוכם כמעט 60 אלף חרדים (44%). בהתחשב בכך שהחברה החרדית מהווה רק כ-28% מתושבי העיר, מדובר בשיעור גבוה במיוחד של חרדים שעוזבים את העיר – ככל הנראה עקב יוקר המחיה הגבוה והקושי במציאת פתרונות דיור במחיר שבו ידם משגת".

The post יום ירושלים 2023 | נתוני דמוגרפיה, תעסוקה ושכר של האוכלוסייה החרדית בירושלים appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

ממצאים אלה של דוח המבקר הינם חמורים בעיקר בשל מצוקת הדיור המשמעותית הקיימת בחברה החרדית. ואולם הם הופכים חמורים עוד יותר שעה שבידי המדינה מצויה תכנית אסטרטגית מפורטת לצורך התמודדות עם מצוקת הדיור בחברה החרדית.

תכנית זו, שהוכנה על ידי המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית בשנת 2016 עבור משרד הבינוי והשיכון, קבעה כי על מנת לסגור את הפערים הקיימים, וכדי להתמודד עם צרכי העתיד, נדרשת החברה החרדית לכ-10,000 יחידות דיור מדי שנה עד לשנת 2035. לאחר בחינה מעמיקה של ההיצע הפוטנציאלי, קבעה התוכנית האסטרטגית כי יעדים אלה יכולים להיות מסופקים רק באמצעות יצירת תמהיל בין תכנון ושיווק של דיור חדש בערים חרדיות, הרחבת שכונות חרדיות בערים מעורבות, ומיצוי הפוטנציאל הקיים במרחבים חרדים ותיקים – בעיקר באמצעות מימוש מהיר של תוכניות להתחדשות עירונית.

ממשלת ישראל אימצה, כבר בשנת 2016, את המתווה המוצע בתוכנית האסטרטגית וקבעה יעדים לתכנון ושיווק של יחידות דיור לשנים 2016-2018. כמו כן הורתה הממשלה בהחלטתה לפעול בהתאם לתמהיל המוצע בתוכנית האסטרטגית, ולפעול במקביל במגוון הערוצים כדי לעמוד ביעדים אלה.

דוח מבקר המדינה לשנת 2023 מצביע על כך המדינה כשלה בכל אחד מהיעדים האמורים: ראשית, המדינה כשלה מלעמוד ביעדי התכנון והשיווק שהיא עצמה הציבה. ואולם חשוב יותר, דו"ח המבקר מבהיר, כי המדינה נמנעה מליישם את המלצות התוכנית האסטרטגית בכל הקשור ליצירת תמהיל למיצוי פוטנציאל הדיור, וחלף זאת התמקדה בתכנון ושיווק של יחידות דיור בריכוזים חרדים ובפריפריה הצפונית בלבד.

לשם המחשה, נכון לכתיבת שורות אלה, לא בוצע ולו פרויקט אחד של פינוי בינוי רחב היקף במרקמים חרדיים ותיקים (ירושלים, בני ברק, אשדוד), מציאות הפוגעת משמעותית באפשרות למצות את פוטנציאל הדיור הקיים במרחבים אלה.

ממצאיו של דוח המבקר ביחס לכישלונה של המדינה מלעמוד ביעדים שהציבה לעצמה בכל הקשור להתמודדות עם מצוקת הדיור בחברה החרדית, לפיכך, חושפים מציאות בעייתית החורגת מתחומיו של נושא זה.

במובן זה דוח המבקר מצביע על כך שגם כאשר המדינה פועלת לזיהוי כשלים ולאיתור פתרונות באופן מקצועי, כמו לדוגמה בעת הכנתה של תכנית אסטרטגית מקצועית, וגם כאשר תוכניות מקצועיות אלה מאומצות על ידי הממשלה כתוכניות עבודה אופרטיביות, גופי הביצוע מאת המדינה בוחרים לעצמם איזה חלקים ליישם, מבלי לתת את הדעת על חשיבות המכלול כולו.

הפעולה הסלקטיבית הזו של גופי הביצוע אינה מאפשרת את הגשמת יעדיה של התוכנית האסטרטגית, וממילא דינה לככב, כמה שנים מאוחר יותר, בצד האפל של דוחות מבקר המדינה.

הלקח, אם כן, שצריכה המדינה לקחת מדוח המבקר בעניין זה, הוא כי תוכניות אסטרטגיות מקצועיות אינן קישוט או תפאורה. היעדים הראויים שתוכניות אלה מציבות ניתנים להשגה רק ככל שאלה תיושמנה כמכלול.

בנימה חיובית יותר כדאי לציין, כי בשנה האחרונה חל שינוי משמעותי באופן שבו תופסת המדינה את ההתמודדות עם אתגר הדיור בחברה החרדית. עיקרו של שינוי זה נעוץ בתובנה שעלתה גם בדוח המבקר, ולפיה השגת ייעדי הדיור בחברה החרדית אינה אפשרית רק באמצעות שיווק יחידות דיור בערים חרדיות ובפריפריה, וכי על המדינה להרחיב את תמהיל התכנון והשיווק לצורך זה.

תכנונה של העיר כסיף כעיר חרדית חדשה והקצאת שכונה חרדית חדשה בעיר קריית גת הינם צעד משמעותי להשגת ייעדי הדיור הנדרשים. חשובה לא פחות העובדה, כי בשנה האחרונה נוקטת הרשות להתחדשות עירונית פעולה משמעותית להרחבת יישומן של תוכניות להתחדשות עירונית במרחבים חרדיים ותיקים. שינוי זה משמיע את יישומה של התוכנית האסטרטגית לדיור בחברה החרדית, הלכה למעשה, והצלחתם עשויה להוביל את המדינה, אולי לראשונה, לעמוד ביעדיה להתמודדות עם מצוקה הולכת ומחריפה זו.

ד"ר שי שטרן הוא ראש תחום דיור במכון החרדי למחקרי מדיניות, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן. מומחה בדיני קניין, תכנון ובניה וההבניה המשפטית של המרחב.

המאמר פורסם לראשונה ב-ICE.

לקריאת התכנית האסטרטגית לדיור לאוכלוסייה החרדית לחצו כאן.

The post תוכניות אסטרטגיות הן לא קישוט: האמת מאחורי דו"ח מבקר המדינה | מאמר מאת ד"ר שי שטרן appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

ראקוב שוחח עם המראיינים אודות האתגרים הייחודיים של תכנון ערים חרדיות:

"כאשר מדובר בחברה מרובת ילדים יש לקחת בחשבון שיש יותר נפשות במרחב הציבורי. השימוש נמוך יותר ברכב פרטי, אז צריך רחובות מותאמים לתחבורה ציבורית והולכי רגל. יש יותר מוסדות ציבור וחינוך, בתי כנסת ומקוואות".

The post אתגרי תכנון ערים חרדיות | בנצי ראקוב מתארח בפודקאסט 0202 appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post ניוזלטר מורחב – 2022 appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

התדריך הנוכחי מהווה למעשה שלב ב' בתוכנית האסטרטגית לדיור לחברה החרדית, והוא המשך ישיר לעבודה המשותפת בשלב א' של משרד הבינוי והשיכון והמכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, ונכתב גם הוא במשותף. צוות העבודה הורכב מאנשי מחקר ושדה מהמכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, מאנשי מקצוע לתכנון ובנייה מהאגף לתכנון בכיר במשרד הבינוי והשיכון, בהובלת האדריכלית הראשית. עם תחילת העבודה הוקמה ועדת היגוי רחבה, בה חברו נציגים מכל משרדי הממשלה המעורבים בתהליכי תכנון ובנייה: מנהל התכנון, משרד החינוך, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, המועצה הלאומית לכלכלה ועוד. שותפים לכתיבה וחברים נוספים וועדת ההיגוי היו אנשי מקצוע מפז כלכלה והנדסה ומכון ירושלים, וכן נציגי רשויות מקומיות שונות.

התדריך בנוי משלושה חלקים מרכזיים: הראשון, רקע סוציולוגי מקיף אודות החברה החרדית והמבנה הקהילתי והמשפחתי שלה, ואודות מאפיינים וצרכים ייחודיים של החברה החרדית הבאים לידי ביטוי במרחב הפיזי. מטרתו של הרקע לאפשר היכרות ראשונית של האוכלוסייה החרדית בפני קהילת המתכננים, ולשמש בסיס להמלצות התכנוניות בחלקים הבאים של המסמך. החלק השני במסמך מורכב מהמחשות מעשיות של שכונות חרדיות שתוכננו לאוכלוסייה החרדית, המשמשות מקרי בוחן ללמידה. החלק השלישי והמרכזי הוא פרק ההמלצות לתכנון ופריסת מבנים ושטחים בשכונה החרדית בתחומים השונים: חינוך, דת, קהילה וספורט, המרחב הציבורי הפתוח, מסחר ותעסוקה, תנועה ותחבורה והמבנה הדירה והבניין החרדי.

The post התדריך לתכנון עירוני של שכונות לאוכלוסייה החרדית appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

בכתבה מצוטטת ד"ר שהינו-קסלר, המשמשת חוקרת ראשית במכון, אשר עמלה יחד עם יהודית מילצקי, חוקרת בכירה במכון על המסמך. ד"ר קסלר הרחיבה אודות המאפיינים הייחודים של הציבור החרדי הדורשים התאמות ותכנון ייעודי: "האתגר שעמד בפני צוות המכון שהכין את המסמך היה להבין מה מאפייני היומיום החרדי. משפחות הציבור החרדי הן גדולות ומצטופפות בדירות קטנות, ומכאן, שיש צריכה מאוד גדולה של השטח הציבורי. יש מספר גדול מאוד של ילדים שמסתובבים עצמאיים בשטח ויש להם תפקידים רבים יותר מאשר לילדים בציבור הכללי – הם הולכים למכולת בעצמם, נוסעים בתחבורה ציבורית לבד ומסתובבים לבד בגנים. הצריכה בתרבות החרדית אינה חלק מתרבות הפנאי. במקום זה עומד במרכז חיי הקהילה בית הכנסת הקהילתי בשכונה, ולכן מובן שהצורך במבני חינוך ודת בחברה החרדית הרבה יותר גדול".

לבד מהמאפיינים הדמוגרפיים (להרחבה ראו מחקרים של המשנה ליו"ר המכון, ניצה [קלינר] קסיר) ותפקיד הילדים התמקד התדריך בהרחבת עירוב שימושים, בייחוד בכל הקשור למבני ציבור, אשר נדרשים במיוחד בשל אופייה הקהילתי של החברה החרדית. הצוות בדק ארבע שכונות מגורים חרדיות: רמת שלמה בירושלים, רובע ז' באשדוד, רובע C באלעד, ורובע ב' ברמת בית שמש. ברמת שלמה, למשל, אף שהיא השכונה הראשונה בירושלים שתוכננה מלכתחילה לציבור החרדי, ואפילו בה, תוכננו לפי הפרוגרמה 46 בתי כנסת, אולם בפועל קיימים בה 70 בתי כנסת, רבים מהם על שטחים שלא הוקצו לכך. המסמך החדש מציע כמה חידושים שלא מקובלים בשגרה העירונית המוכרת ובהחלט מעוררים מחשבה: ההנחיה היא שכמות בתי הכנסת בשכונה תהיה לפי מפתח של בית כנסת לכל 80 עד 100 יח"ד ושמחציתם ישולבו במוסדות ציבור ואפילו במבנים מסחריים; שהבנייה המסחרית תהיה פחות בכיוון של קניונים, שמאפשרים התקהלות ועירוב, ויותר של חנויות בקומות הקרקע הפונות לרחוב; לאפשר בתוך דירות מגורים חללים שיוקדשו למסחר ותעסוקה; לאפשר תוספת קומות משרדים במבני מגורים וציבור.

ד"ר קסלר מציינת שהגמישות המוצעת בתדריך החדש היא כורח המציאות: "בסופו של דבר זה יקרה בצורה לא ליגלית, או בצורה מתוכננת ומוסדרת. אם אנחנו מנסחים את כל הדברים האלה בפרוגרמות התכנון אז תהיה שמירה על הנראות, על הבטיחות".

ויש כאן עניין נוסף: היכולת לייצר יישובים מעורבים שיאפשרו לחרדים להשתלב ביתר קלות בשוק העבודה. "אם אנחנו מאפשרים את כל השימושים האלה ברמת השכונה זה מאפשר להקים שכונות חרדיות בערים מעורבות. מאפשר לשני הכיוונים לחיות זה לצד זה. אנחנו רוצים צמיחה כלכלית ושניתן יהיה למצות את האפשרויות הכלכליות. ניתן לומר שזה אינטרס של כלל החברה הישראלית", אומרת קסלר.

הכתבה נחתמה בעיקרי ההמלצות:

המלצות לתכנון בשכונות לחברה החרדית

חינוך

להוסיף מעבדות, ספריות, כיתות מדעים ומחשבים בתלמוד תורה

להוסיף חדרי ספח הדרושים בחינוך המיוחד

להקצות שטחי ציבור ל"ישיבה גדולה" ולא בלב השכונה בגלל שעות הפעילות

בתי כנסת

להקצות בית כנסת לכל 80-100 יחידות דיור

להקים בית כנסת אחד גדול לקהילות חסידיות של 200-300 משפחות

לשלב כמה בתי כנסת על מגרש אחד או לצד מוסדות חינוך כדי לחסוך במקום

מרחב ציבורי

ליצור רקמת הליכה בטוחה לילדים

לבנות מדרכות רחבות להליכת גברים ונשים בריחוק

למקם מתקני ספורט בשולי השכונה ולא במרכזה

לפזר בשכונה ספריות קטנות לשימושם של ילדים

להקצות מבנים לשימושו של נוער נושר

מסחר

לאפשר גישת ילדים לחנויות מזון

למקם חנויות לאורך הרחוב ולא בקניונים

לספק מבנים לשירותי בריאות

להנגיש אולמות שמחה קטנים בשכונה ובעיר

תעסוקה

לאפשר חללי מסחר ותעסוקה בדירות מגורים

לאפשר תוספת קומות משרדים במבני מגורים

The post חנות בדירה ובית כנסת במשרד: דוח חדש חושף לראשונה המלצות תכנוניות לשכונות לחברה החרדית (גיא נרדי, כלכליסט) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

The post שכונות מעורבות או עיר חרדית חדשה, היכן ייבנו 200 אלף דירות למגזר החרדי (אריק מירובסקי, גלובס) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

The post אני מודה הזנחנו את הדיור לחרדים, ראיון עם ח”כ גפני (עמירם ברקת, גלובס) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

תקציר ההרצאה

החברה החרדית נמצאת במגמת גידול בהיקפה ובמשקלה, ולפי התחזיות של הלמ”ס היא תהווה כשליש מכלל האוכלוסייה בשנת 2065. מדובר בחברה צעירה מאוד ובמספר ילדים גדול בכל משק בית. הגידול הטבעי של האוכלוסייה החרדית והמגורים הקהילתיים המאפיינים אותה, מחייבים היערכות ממשלתית מיוחדת.

על פי דוח שהוכן על ידי המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית ומשרד השיכון, בתוך עשרים שנה, תזדקק אוכלוסייה זו לתוספת של כ-200 אלף דירות. ההתרחבות הטבעית של המרכזים החרדים הקיימים היום לא תוכל לתת מענה מספק לצרכים אלה. הצורך בתכנון הוא קריטי הן על מנת לספק פתרונות הולמים לציבור החרדי והן כדי להגביל את המתיחות בין האוכלוסיות השונות. האתגר הוא תכנון נכון שיאפשר השתלבות מיטבית של האוכלוסייה במרחב הכלל ישראלי.

תכנון מגורים צריך להביא בחשבון את ההיבטים הייחודיים של חברה זו, הן בהיבטים של המאפיינים הקהילתיים מבחינת העדפות המגורים של קבוצות שונות בחברה זו, מבחינת התאמת התכנון לציבור החרדי בהיבטים של מספר ילדים, צניעות, שמירת שבת ועוד והן בהיבטים של יצירת הזדמנויות תעסוקה שיאפשרו השתלבות מיטבית של האוכלוסייה ותרומה לשגשוגה וחוסנה של הרשות המקומית. לצד זאת נדרשת גם התאמה של השירותים ברשויות המקומיות למאפיינים הייחודיים של הציבור החרדי.

קרדיט תמונה: מיכל פתאל.

The post כנס “ברשות הקהילה – תכנון לנוכח צרכים משתנים בחברה החרדית” המכון הישראלי לדמוקרטיה – ניצה (קלינר) קסיר – 20.12.2018 appeared first on תכנית הבכירים: 2030.