הדיון נסוב על מתווה הגיוס המסתמן, במסגרתו הוצע להוריד את גיל הפטור מ-26 ל-21.

מר פלאי התייחס לשאלת השיוויון בנטל, ולמולה הציב את בעיית התעסוקה החרדית: "את בעיית השוויון שמלווה אותנו 75 שנה לא פתרנו כאן. הפתרון שמנסים לתת עליו את הדעת זה לבעיה שאנו סוחבים כל-כך הרבה שנים וזה החיבור בין אתגר התעסוקה של החברה החרדית לאתגר השירות בצבא. זה שלא פתרנו את בעיית השירות בצבא, הכלכלה לא יכולה להרשות לנו להמשיך כל-כך הרבה שנים את מצעד האיוולת שבו צעיר חרדי שרוצה לשלב לימוד תורה ופרנסה לא יכול לעשות את זה מכיוון שהוא צריך להיות חלק מסרט שפעם בשנה הוא מוציא דחיית גיוס"

"הממשלה אומרת – אנו לא יודעים לפתור את בעיית השוויון והביטחון, אבל בואו נפתור קודם את בעיית התעסוקה". יו"ר המכון החרדי אלי פלאי בריאיון ל-@KalmanLiebskind ב-@kann_news על המתווה להורדת גיל הפטור מגיוס לאברכים: "צריך לשבור את מצעד האיוולת שבו צעיר חרדי לא יכול לשלב תורה ותעסוקה" pic.twitter.com/RTwKmoFprL

— המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית (@Machon_Haredi) April 17, 2023

פלאי הוסיף והדגיש כי הדרך לשיוויון לא מסתיימת בגיוס לצה"ל. "יצרנו כאן אנומליה במשך 75 שנה שבה החברה החרדית לא משתלבים בשוק התעסוקה או נכנסים לגיל התעסוקה בגיל מאוחר מאוד, והכול בשביל שנשמור על מראה של שוויון". "השאלה איך החברה החרדית יכולה לתרום לביטחון ישראל לא צריכה להסתיים בשאלה אם בגיל 18 הולכים או לא הולכים לצבא. יש כל כך הרבה אפשרויות לרתום את החברה החרדית לצרכי הביטחון של ישראל".

הורדת גיל הפטור נכללה בהמלצות המכון החרדי לממשלה החדשה במסגרת תכנית 100 הימים לקידום חברתי-כלכלי לאוכלוסיה החרדית. לקריאת התכנית המלאה לחצו כאן.

The post "לרתום את החברה החרדית לצרכי הביטחון של ישראל" | אלי פלאי על מתווה הגיוס בכאן 11 appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

• למה צריך מכון מחקר חרדי? איך חבר כנסת, ראש עיר, או פקיד בכיר במשרד ממשלתי, יכולים להיעזר ביכולות ונתוני המכון?
• למה צריך תכנית אסטרטגית ארוכת טווח לחברה החרדית?
• האם חלום כור ההיתוך הציוני הולך ונגוז? איך חיים ביחד ולחוד? איך בולמים את השיח המתלהם?
• במחקר שערכנו לאחרונה מצאנו כי 48% מהגברים החרדים בירושלים עובדים, 20% נוספים היו רוצים לעבוד, אבל מכל מיני סיבות לא מצליחים למצוא עבודה. איך בממשלה החדשה יכולים לעשות בזה שימוש כדי להגדיל את אחוזי התעסוקה?
• איך פותרים את בעיית הדיור בחברה החרדית? למה זה אינטרס של הציבורי החילוני שיקודמו פרויקטים של דיור לחרדים?

The post אודי בן-דרור בשיחה עם ח"כ יצחק פינדרוס | פודקאסט המכון החרדי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

• למה היא בחרה להצטרף למכון החרדי למחקרי מדיניות?
• איך מגשרים על המתח ההולך וגואה בין החברה החילונית לחברה החרדית?
• למה חשוב להוביל תכנית לשילוב חרדים בשירות הציבורי? איך התכנית הזו תתרום לכלכלה הישראלית?
• למה תכניות אסטרטגיות ארוכות טווח חייבות להיות מבוססות נתונים ומחקרים?
• מה החשיבות של תכנית 100 ימים בהקמת ממשלה חדשה? איך מנכ"ל משרד ממשלתי בונה ומיישם תכנית שכזו? איך הממשלה צריכה להתייחס לאתגרים הייחודיים לחברה החרדית?
• איך מטפלים במשבר הדיור החריף בחברה החרדית? איך בונים תמהיל נכון של עיר?

The post אלי פלאי מארח את אמי פלמור | פודקאסט המכון החרדי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

הכתבה סקרה את ההצלחה המועטה של המדינה בגיוס החרדים לקריירה במגזר הציבורי, ואת ההצעות שעומדות על הפרק על מנת לעודד את האוכלוסיה למשרות אלו. אחת מן ההצעות שסיקרה הכתבה הועלתה על ידי אמי פלמור נאמנת המכון וסמנכ"ל ד"ר איתן רגב.

פלמור ורגב צוטטו במסגרת הכתבה, והדגישו את החשיבות של שילוב החרדים בשירות המדינה.

The post "צריך לחבר את החרדים לשלטון, ולגרום להם להרגיש מעורבים ואחראים" – כתבה בדה מרקר על חסמים בגיוס חרדים לשירות המדינה appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

אודי בן דרור צבר ניסיון עשיר של 14 שנה בהובלה ופיתוח פרויקטים כלכליים ותשתיתים בתפקידו כסמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי, וכממלא מקום מנכ"ל ברשות לפיתוח ירושלים.
בעשייתו ניהל פרויקטים רבים פורצי דרך בתחומי הכשרות ותעסוקת חרדים בירושלים. כמו כן, כיהן בעברו כמרצה בבית הספר למדיניות ציבורית של האוניברסיטה העברית, כמנהל תקציב ורגולציה בחברת בזק בינלאומי, וכרכז באגף התקציבים במשרד האוצר.

המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מתמחה בתכנון אסטרטגי, פיתוח, יישום וקידום מדיניות מבוססת נתונים ומחקר, בכל הקשור לחברה החרדית בישראל.
לצד מאגר נתונים מקיף וייחודי ויכולות עיבוד, מצטיין המכון בהיכרות מעמיקה עם החברה החרדית לגווניה, ועם שיתוף פעולה מתמיד עם ההנהגה החרדית.

צוות המכון החרדי מורכב מחוקרים ואנשי אקדמיה מקשת רחבה של תחומים, מומחי אסטרטגיה ומדיניות ציבורית, ועמיתי מחקר חרדים, בעלי רקע מקצועי רחב וניסיון עשיר בניהול מערכות ציבוריות הן בקהילה החרדית והן ברשויות מוניציפליות ומשרדי ממשלה. בשנים האחרונות היה המכון החרדי שותף מרכזי בקביעת מדיניות ותכנון פרויקטים עבור גורמי ממשל רבים.

אודי בן דרור: "אני נרגש להצטרף לצוות המכון החרדי למחקר מדיניות ולהוביל את גוף המחקר המקצועי ביותר והיחיד הפועל במגזר החרדי בישראל. אני בטוח שנוביל עשייה רבה במגזר החרדי בשנים הקרובות".
אלי פלאי, הבעלים של קבוצת התקשורת "משפחה" ויו"ר המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית: "אני בטוח שאודי מביא עימו ניסיון מקצועי עשיר, ולא פחות חשוב את התשוקה העמוקה להוביל את התהליכים האסטרטגיים שהמכון מקדם ושהם קריטיים לציבור החרדי ולמדינת ישראל".

The post אודי בן דרור מונה למנכ"ל המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

את הטור פתחה פלמור בהדגשת חשיבות שילוב החרדים בשירות המדינה ככלי להגברת האמון של הקהילה החרדית במוסדות המדינתיים, אמון במובן הבסיסי ביותר: האם כל אזרח במדינה מאמין כי המדינה משרתת אותו ואת צרכיו, דואגת לשלומו, חושבת על עתידו, מבינה את קשייו ומסייעת להגשמת חלומותיו?

לדברי פלמור: "על מנת לשפר את האמון חובה על המדינה, בין אם מדובר בשלטון המרכזי ובין אם בשלטון המקומי, לקבל את החלטותיה באמצעות בעלי התפקידים הטובים ביותר. אמנם לא פחות חשוב מכך – היא צריכה לעשות זאת על ידי בעלי תפקידים המגיעים מכל שכבות האוכלוסייה שאותה היא משרתת.

כמי שעומדת כיום בראש תוכנית חדשנית לשילוב חרדים במגזר הציבורי מטעם 'המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית', הצורך שאני ראיתי בשילוב הציבור החרדי במשרות בשירות הציבורי הוא קודם כל של המדינה. על מנת להגיע להחלטות הטובות ביותר, על מנת לזכות באמון הציבור בשיקול הדעת ובהקשבה לצרכים הייחודיים, על המדינה להיעזר בעובדים שכל אזרח יוכל לראות ולומר לעצמו – הם מבינים אותי. הם דומים לי, אינני זר להם. ההכרה בצורך הזה אינה שוללת את כנות כוונותיהם הטובות של כל מי שאינו "משלנו" עבור ציבור כזה או אחר, אבל הרצון להיות נוכח ומיוצג אינו בלעדי לזירה הפוליטית.

חשוב שהציבור ידע שהדרך למקומות המשפיעים ביותר במגזר הציבורי מתחילה תמיד בשלב הראשון בסולם, אולם בכל שלב יש ביכולתו של מי שמחפש שליחות ומשמעות בחייו, להיות שליח ציבור של ממש."

The post בשירות הציבורי צריכים לשרת נציגים מכל הציבור (אמי פלמור, משפחה) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

בראשית דבריה ביקשה פלמור להתחבר לדברי המרואיין הקודם אודות חשיבות האחדות שבעם, וציינה שהיא רואה בשילוב חרדים בשירות הציבורי שליחות שתפקידה לגשר על השסע שנפער בין הציבור החרדי למול המדינה והציבור הכללי.

בתגובה לשאלת המראיין, הרחיבה פלמור ואמרה: "המכון אשר נוסד על ידי הבעלים של עיתון 'משפחה' אלי פלאי, וכיום מנוהל על ידי רועי כהן ממשרד רוה"מ, גייס חוקרים מהשורה הראשונה כדי לייצר הצעות מדיניות ופעולות שיקדמו את שילוב החברה החרדית במדינת ישראל. אני הולכת לעסוק בסוגיית שילוב חרדים בשירות הציבורי כי אני מאמינה בחשיבות הנושא. שילוב חרדים בשירות הציבורי מתחבר למשימה הכללית של המכון לא רק ברמת פתיחת הזדמנויות תעסוקה עבור הציבור החרדי, אלא מכיוון שיש חשיבות עצומה לראות את הציבור החרדי בתוך השירות הציבורי בשל היותו המקום בו משפיעים, מחליטים ומעצבים מדיניות עבור החברה הישראלית, וראוי שכל אזרחי המדינה יהיו שם".

פלמור המשיכה וציינה כי על אף החלטת ממשלה שהתקבלה לפני מספר שנים ולפיה נקבע יעד שילוב של 9% שיעור חרדים בשירות הציבורי, מספרם המעודכן עומד על 927 עובדים מתוך 80 אלף ובעיקר במשרות זוטרות, נתון אשר לא מתקרב לאחוז החרדים המועסקים במשק. על מנת לשנות את התמונה יש לנסות ולהבין את החסמים משני הכיוונים – לא רק של הממשלה אלא גם בחברה החרדית,  ובכך בא לידי ביטוי יתרונו הגדול של המכון בשל היותו גוף שמחובר למערכת החרדית.

בתשובה לשאלה מהם החסמים המרכזיים שהיא מזהה, ענתה פלמור כי התהליך עם המכון בתחילת דרכו והיא יכולה לענות בעיקר על סמך היכרותה הקודמת עם הנושא: "בציבור החרדי יש לא מעט זרמים שלא רואים בעין יפה השתלבות באקדמיה אולם תנאי הסף לכניסה למערכת הציבורית מותאם בעיקר לאקדמאים. בלי קשר לחברה החרדית, אני לא חושבת שכל התפקידים חייבים להיות מותאמים לאקדמאים – זו אמירה כללית. למעלה מכך, בשל ההטיה במערך התמריצים נוצרה תעשייה של תארים לא איכותיים והצבת התואר האקדמי כתנאי סף לשירות הציבורי רק מזין תופעה זו. ובכלל יש בעולם האקדמי חשיבה מחדש אודות הנחיצות של התואר וכל מרכיביו והתאמתו לשוק העבודה הנוכחי."
פלמור גם הוסיפה וציינה את היוזמה אותה קידם עמית המכון, ישראל תיק, להכשרת נשים חרדיות בסמינרים לראיית חשבון, הכשרה ללא תואר אקדמי.

בחתימת הדברים הדגישה פלמור כי השיח צריך להיות קשוב ורותם את כל הצדדים, וכי המכון החרדי מסוגל לייצר שיח מול החברה החרדית שהמערכת הממשלתית והנציבות לא מסוגלת לייצר.

The post מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אמי פלמור, בראיון ל'שלי וגואטה' ברשת ב', אודות התכנית שמוביל המכון לשילוב חרדים בשירות הציבורי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

לדברי פלאי: "ללא ספק, האקדמיה הינה אחד האתגרים הגדולים העומדים כיום בפני שוק התעסוקה החרדי […] הדברים באים לידי ביטוי למשל בשירות הציבורי, שם תואר בספרות שווה יותר מניסיון רב שנים של אדם חרדי שכיהן כראש עיר או מועצה אזורית. במשרות בינוניות ומעלה התואר כבר ניצב כתנאי סף, וכך נחסמת מועמדותם של חרדים רבים. כמו כן, יותר ויותר מקצועות הולכים ומתווספים לרשימת המקצועות שעל מנת לעסוק בהם כיום בישראל נדרשת הכשרה אקדמית, כמו למשל המקצועות הפרא-רפואיים: קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה ועוד. בעבר, לפני שהתווספה הדרישה לתואר אקדמי היו מאות בנות חרדיות בשנה פונות למסלולי המקצועות הפרא-רפואיים, וכעת הדרישה לתואר עומדת עבורן כחסם."

על מנת לפתור בעיה זו הונחה לאחרונה על שולחנה של הכנסת הצעת חוק שמטרתה להכיר במסלולי תעודה במקצועות אלו שיילמדו בסמינרים החרדיים, כשם שהמדינה מכירה כיום בלימודי התעודה של עולים חדשים מאירופה ומאפשרת להם לעסוק בתחום. פלאי מציין כי בבסיס הצעת החוק שהוגשה בכנסת ניצבת העבודה של המכון החרדי בתחום. סוגיית ההכשרות המותאמות הפרא-רפואיות נדונו בשורת פגישות שקיים המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית עם בכירי משרד הבריאות. פעילות זו משתלבת במפעל רחב ומקיף של סדרת תוכניות שונות להשבחת הלימודים המקצועיים בסמינרים אשר המכון שוקד עליהן.

פלאי ממשיך וכותב כי הקונספציה לפיה רק תואר אקדמי מקנה את המיומנות המקצועית הנדרשת, חוסמת את ההתקדמות בחזיתות נוספות. למשל, בענף הייטק קיים מחסור של 18,000 משרות, מחסור העשוי לאיים על מעמדה של ישראל כאומת הייטק והחדשנות. ההכשרות הניתנות כיום בסמינרים אינם ברמה מספקת ולפיכך הקים המכון את פורום "חרדים להייטק", בו חברים ראשי תעשיית ההייטק התעשיות הביטחוניות בישראל. הפורום גיבש תוכנית חדשנית להכשרות בתחום מדעי המחשב עבור הסמינרים. על אף שהתכנית זכתה לברכתם של ראשי החברות הגדולות בתעשייה והוכרה על ידם כמיישרת קו עם ההכשרה המוענקת במוסדות האקדמיים, היא איננה מאושרת על ידי פקידי אגף התקציבים בשל עמדתם כי רק להכשרה אקדמית יש תוקף וערך.

את הטור חותם פלאי בקריאה למקבלי המדיניות לאמץ מדיניות מושכלת ומתואמת לאורח חייו לציבור החרדי ומאפשרת לו להשתלב ולתרום למשק ולמדינה: "חשוב גם שקובעי המדיניות במדינת ישראל ישכילו להסיר את המחסום התעסוקתי בדמות הדרישה ללימודים אקדמיים עבור הציבור החרדי, שיוצר מחסור עבור כלל המשק בארץ. אם יותר ויותר תוכניות כאלו יזכו לתמיכה ממשלתית, ניתן יהיה להעניק מענה תעסוקתי לציבור החרדי שהולם את השקפותינו ואורח חיינו, וזאת מבלי לגרוע כלל באיכות ההכשרה המקצועית ובטיב ההון האנושי שיקבל המשק הישראלי. בדרך זו יצאו כל הצדדים נשכרים".

The post המפתח לצמיחה במשק נמצא בהכשרות המקצועיות בסמינרים החרדיים (אלי פלאי, משפחה) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

לכתבה התראיין נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ', שהרחיב אודות חשיבות השילוב והגיוון עבור כלל החברה הישראלית: "מה שמניע אותי הוא טובתה של החברה הישראלית: כשעל יד השולחן יושבים נציגי כלל המגזרים במדינת ישראל ההחלטות יתקבלו באופן אופטימלי […] קיימים אצלנו ציבורים שלמים – מה שנקרא תת אוכלוסיות – עם תפיסות עולם שונות שמודרים משולחן קבלת ההחלטות. מבחינתי, זהו כשל של המערכת ואסור לאפשר את זה. ייחודיותו של עם ישראל היא בהיותו כאיש אחד בלב אחד ועם דעה שונה. לכל מגזר בעם ישראל יש את הייחודיות שלו ואני רוצה את כולם בתוך החדר."

ופרופ' הרשקוביץ' הינו נאה דורש ונאה מקיים. הנציבות מנסה לשנות את הפררוגטיבה הניתנת לבעלי תואר והגוף שגויס לסייע לה במלאכה הוא 'המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית'. בדיון מיוחד שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת החוקה בכנסת, הציגו המנכ"ל רועי כהן וראש תחום תעסוקה איציק קרומבי, נייר עמדה שכתבו חוקרי המכון, הגב' ניצה קסיר (המשנה ליו"ר) ופרופ' יורם מרגליות (עמית בכיר), בו הם מנתחים את סוגיית הדרישה לתואר – כתנאי סף לקבלת עובדים בשירות הציבורי: במסמך מנסים קסיר ומרגליות לברר האם מדובר בסעיף שנועד להבטיח, הלכה למעשה, תפוקת עבודה אופטימלית, או שזהו רק סנן שמטרתו לאתר עובדים ברמה גבוהה. כך או כך, מסקנתם היא, שגם אם שתי התשובות נכונות, ניתן למצוא את החלופות המתאימות שיאיינו את הדרישה הזאת.

בנציבות שירות המדינה תומכים בעמדת קסיר ומרגליות. מור ברזני, מנהלת האגף לגיוון תעסוקתי, משוכנעת, שבמאזן שבין הצורך בסנן לצורך בייצוג חרדי בשירות המדינה האחרון גובר. לדבריה: "כשזה נוגע למגזר הציבורי, אנחנו פועלים מתוך התפיסה שמגוון יותר זה מקצועי יותר. בתקופת הקורונה הבנו גם שמגוון יותר זה ענין של הצלת חיים ממש. כדי להיות חכמים, יצירתיים ומקצועיים יותר אנחנו חייבים להעסיק חרדים ואוכלוסיות מיעוט בכל התפקידים ובמגוון הדרגות. לכן אנחנו נחושים להאיץ את תהליך סגירת פערי הייצוג שנפערו במשך שנים רבות. אי אפשר לחכות כאן לאבולוציה".

בהתאם לכך, בימים אלו, שוקדים בנציבות ו'במכון החרדי', על כתיבת מסמך משותף שנועד לייצר חלופות לתנאי סף רלוונטיים לציבור החרדי. לכשיתגבשו ההמלצות ויאושרו יש לקוות שמידת השילוב בשירות הציבורי של אוכלוסיות מגוונות בכלל ושל חרדים בפרט, תתגבר ותתעצם. המרת דרישת התואר במבחנים מותאמים לתפקיד תתרום להרחבת בריכת המועמדים הפוטנציאליים, להשבחת ההון האנושי בשירות הציבורי ולריבוי קולות ודעות בשולחנות מקבלי ההחלטות ובמסדרונות השלטון.

The post אפליה מת(ו)קנת?! (ישראל יוסקוביץ', משפחה) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

בשירות המדינה מועסקים כיום כ-80 אלף עובדים, רק 927 מתוכם הם חרדים. כבר לפני מספר שנים התקבלה החלטה להעלות את אחוז החרדים מבין העובדים הנקלטים לשירות המדינה ל-7% בשנה, אך בדו"ח חדש שפורסם בשבוע שעבר על ידי מכון המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בשנת 2019 רק 4.2% מבין העובדים החדשים הם חרדים וכי שירות המדינה בכללותו לא עמד ביעד גיוס החרדים לשורותיו כפי שקבעה הממשלה. בדיקה מעמיקה יותר של הדוח מגלה שב-47% מהמשרדים והרשויות הממשלתיות לא גויס אפילו חרדי אחד במהלך כל השנה, ובמשרדים אחרים כמו לדוגמה במשרד הבריאות, החרדים היוו רק כאחוז מבין העובדים החדשים.

החסם המרכזי ביותר העומד בפני השתלבות אוכלוסיות מגוונות בשירות הציבורי הינו דרישת תואר כתנאי סף. החשיבות של גיוון בדרג קבלת ההחלטות הוא נושא למחקרים וניירות מדיניות בכל העולם, ובכולם מודגשת החשיבות של הגיוון לא רק ככלי לסייע לאוכלוסייה להשתלב בשוק התעסוקה, אלא בפרט ובעיקר כדי לסייע למקבלי החלטות לקבל החלטות נכונות וטובות יותר שיתרמו לכלל האוכלוסייה.

The post חרדים לשירות המדינה: גיוון בדרג מקבלי ההחלטות יתרום לכלל האוכלוסייה (איציק קרומבי, מקור ראשון) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.