• מה עומד מאחורי העלייה בשיעור החרדים העובדים?
• באג או פיצ'ר? סוגיית אי-התעסוקה במגזר החרדי
• האם מודעים בחברה החרדית להשלכות הכלכליות העתידיות של אי השתתפות בשוק העבודה?
• ומה ההשלכות של הורדת גיל הפטור?

מגישה: יהודית מילצקי, חוקרת בכירה במכון

–

The post היכונו למפץ התעסוקה החרדי? | פודקאסט שניים בדיבור אחד appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

מחקר זה מנתח ממצאים של סקר ייעודי שבחן את סדרי העדיפויות של קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל – חרדים, יהודים לא-חרדים וערבים – במגוון תחומי החיים, כמו גם את שביעות הרצון מתחומים אלו. ממצאי הסקר מעלים כי קיים דמיון רב בין ההעדפות של חרדים ויהודים לא-חרדים, ולצד זאת סדר העדיפויות בקרב ערבים מעט שונה. בדירוג חשיבות התחומים נמצא כי הבריאות והחינוך מדורגים גבוה בקרב כלל האוכלוסיות, ואילו המצב הכלכלי מגיע רק למקום הרביעי בדירוג החשיבות. הממצאים מצביעים על הבדלים מגדריים ניכרים בחשיבות המוענקת לחלק מתחומי החיים: השונות הגדולה ביותר קיימת בקרב חרדים, ככל הנראה כתוצאה של הבדל תרבותי גדול יותר בין המינים בציבור זה.

באשר לשביעות הרצון מתחומי החיים, נמצא שבכל התחומים שיעור היהודים המרוצים ממצבם גבוה יותר בהשוואה לערבים. בשבעה תחומים יהודים לא-חרדים הם המרוצים ביותר ממצבם, ובשלושה תחומים – חיי קהילה וחברה, ביטחון אישי ואיכות הסביבה – חרדים הם המרוצים ביותר. בקרב חרדים, שיעור הגברים שבעי הרצון ממצבם נמוך משיעור זה של הנשים ברוב התחומים, ופחות צעירים מרוצים ממצבם בהשוואה למבוגרים, בעיקר בתחומים החומריים (הכנסה ומצב כלכלי, תעסוקה ודיור).

המחקר בחן גם את הקשר שבין דירוג החשיבות של כל תחום לבין שביעות הרצון ממנו, ונמצא כי קיים קשר חיובי בין המשתנים בכל קבוצות האוכלוסייה. הסבר אחד לכך הוא שכאשר לתחום מיוחסת חשיבות רבה, מושקעים בו משאבים המגדילים את שביעות הרצון ממנו. בנוסף לכך, תיתכן העדפה לתחומים “פרטיים”, כגון חינוך, בריאות ורווחה אישית על פני תחומים “ציבוריים” כמו ביטחון, איכות סביבה ותשתיות, להם מיוחסת חשיבות פחותה בפרספקטיבה של הפרט. עוצמת הקשר משתנה בין קבוצות האוכלוסייה – היא חלשה ביותר בקרב האוכלוסייה החרדית וחזקה ביותר בחברה הערבית.

The post מה חשוב בחיים? appeared first on תכנית הבכירים: 2030.