בפתח הדברים הצהירה קסיר כי אין פתרונות קסם, ולכל פתרון יתרונות וחסרונות (והרבה פעמים הבחירה בין הפתרונות משקפת תפיסת עולם). עם זאת, ניתן להצביע על כמה עקרונות מרכזיים הנדרשים להשבת היציבות והביטחון:

עקרונות כלליים:

• הקצאה תקציבית משמעותית ומוקדמת ובצורה מושכלת. עומק המשבר ואי הוודאות מחייבים קביעת היקף התקציב על ידי הממשלה, וככל שיקדם ייטב.
• צמצום אי ודאות משקית. הצמצום יהיה על ידי פרסום רשימת צעדים שינקטו לטיפול במגפה והמענים הכלכליים שינתנו, בהתבסס על מדדים פשוטים, ברורים ושיתפרסמו מעת לעת.
• גיבוש תכנית על רחבה, כוללת ועקיבה – ולא מערך תוכניות הנבנות כטלאי על טלאי.

צעדים נדרשים:

קסיר המשיכה ופירטה את הצעדים הנדרשים לייצוב המשק והחזרתו למסלול:

נתונים  – יש לאסוף נתונים בתחומים רלבנטיים לגיבוש מדיניות בתחומים הבאים: אבטלה  – יש לפרסם מדד אחיד מוסכם על כל הגורמים העוסקים בתחום; הכשרות – יש לבנות מאגר נתונים נגיש וידידותי למשתמש שיאפשר לעצב את ההכשרות בצורה מיטבית, ויאפשר למובטל לבחור את ההכשרה המתאימה לו בהתאם לנתונים ולמידע מעודכן; נתוני עסקים, כסיווג ענפי – יש לטייב את הנתונים באופן שיאפשר מיקוד הטיפול בעסקים שנפגעו במשבר והתאמת הצעדים לצרכים הייחודיים של העסקים השונים; חלקיות משרה – יש לוודא העברת נתונים שאינם מדווחים לגופי המדיניות, וחשובים למדיניות המותנה בהיקפי משרה.

אבטלה – כיום בעיית האבטלה היא בעיקרה תוצאה של ביקושים נמוכים לעובדים. המדיניות הנדרשת הינה טיפול הוליסטי: עידוד תעסוקה שלא על ידי קיצוץ בקצבאות החשובות כרשת ביטחון, לצמצום אי הוודאות והחרדות של מובטלים ולהגדלת הצריכה והצמיחה; תקצוב הולם לשירותים מלווים לחזרה ולהשתלבות בעבודה, במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות; עבודה משותפת של כל הגורמים הרלוונטיים (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, המגזר השלישי) לאיגום משאבים, השלמה הדדית ושיפור השירות לאזרח.

הכשרות מקצועיות – הסדרת תחום ההכשרות המקצועיות, פיתוח ויישום של תוכניות לעדכון כישורים ומיומנויות הנדרשים לשוק העבודה העתידי. יש צורך בהקצאה מסיבית של תקציבים לתחום זה.

שירות התעסוקה – פעילות אקטיבית ומאומצת ליצירת מאגר משרות לצד עבודה עם המובטלים לסיוע בהשמות.

עידוד צמיחה – צמצום פגיעה בצד ההיצע; הגדלת ביקושים של הציבור: הגדלת הביקושים במשק ויצירת מקומות עבודה על ידי המדינה; העלאת אפקטיביות של תכניות תמיכה בעסקים.

שוק העבודה – הרחבת מנעד אפשרויות לסיוע לעסקים שמתקשים להמשיך ולהעסיק את העובדים ולתמיכה בעובדים – מחל"ת, לחל"ת גמיש ועד לסבסוד שכר.

עבודה מרחוק – הסדרה ועידוד הרחבת העבודה מרחוק. להסדרת עבודה מרחוק יש יתרונות בולטים גם בימי קורונה וגם בימי שגרה. בתקופת משבר הקורונה: צמצום ההדבקה וצמצום הפגיעה בפעילות הכלכלית; בימי שגרה: צמצום עומס בכבישים, חיסכון בזמן הנסיעה, הקטנת זיהום אוויר, הורדת ביקוש לדלקים, פתרון למצוקת חניה, הקטנת עלויות מעסיק.

אוכלוסיות מיוחדות:

צעירים – נדרש מיקוד בטיפול בצעירים. במשבר הנוכחי הפגיעה בהם היא גדולה ועשויה להוביל להשלכות ארוכות טווח על תפיסת המסוגלות והדימוי העצמי בכל הקשור לתחום התעסוקה והפיננסי, ובכלל.

מעוטי השכלה – אוכלוסיות מוחלשות בשוק העבודה מתאוששות לאט ביציאה ממשבר. משך חיפוש העבודה בקרב בעלי השכלה נמוכה לאחר משבר תחילת שנות האלפיים היה ארוך בהשוואה לבעלי השכלה גבוהה.

חרדים – משך חיפוש העבודה בקרב חרדים היה ארוך בהשוואה ליהודים לא-חרדים. אך, בפיקוח על משתני השכלה, ניסיון תעסוקתי ומשתנים אחרים, עולה כי משך חיפוש העבודה בקרב חרדים דומה לזה של יהודים לא-חרדים.

ערבים  – משך חיפוש העבודה היה ארוך בהשוואה ליהודים לא-חרדים, גם לאחר פיקוח על מאפיינים שונים ברגרסיה.

את משאתה חתמה קסיר בסקירת ההזדמנויות שנוצרו בכל הקשור להכשרת ותעסוקת חרדים בעקבות המשבר, ומתן המלצות בהתאם.

בין התמורות מנתה קסיר: מוטיבציה גוברת לשילוב בשוק העבודה; מוטיבציה לשדרוג הכישורים וההון האנושי, ובכלל זה הכשרות ולימודים איכותיים (כדי להקטין את הפגיעות של בעלי מיומנויות נמוכות, שנחשפה במשבר); ונכונות גבוהה יותר לשימוש באמצעים טכנולוגיים ודיגיטציה.

בהמלצות: הרחבה וגיוון של הכשרות מקצועיות שיסייעו לעובדים שפוטרו ולמצטרפים חדשים לשוק העבודה לקצר את משך הזמן של חיפוש עבודה; הגברת השימוש בכלים טכנולוגיים ודיגיטליים והעלאה של רמת המיומנויות הדיגיטליות, שיסייעו ברכישת הכישורים הנדרשים לשוק העבודה ובפתיחת אפשרויות הכשרה ותעסוקה רחבות יותר; גיוון מקצועות הלימוד לנשים והפחתת ההכוונה ללימודי הוראה באופן שיעשיר את אפשרויות התעסוקה ויגדיל את רמת השכר בטווח הבינוני; מתן ליווי לבעלי עסקים במטרה להגביר התמקצעות והתנהלות מסודרת ומוסדרת של העסקים והנהגת ביטוח אבטלה לעצמאים, תוך יצירת מנגנון שיבטיח שימוש הוגן; ולהתאים את המדיניות הרוחבית שתתן מענה לכלל האוכלוסייה, גם למאפיינים הייחודיים של החברה החרדית וקבוצות האוכלוסייה השונות.

The post משבר הקורונה: צעדים נדרשים בתחום התעסוקה – הצגה של ניצה (קלינר) קסיר, בפני הצוות הבין-משרדי לטיפול במשבר בשוק העבודה appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

צפיפות והידבקות בקורונה בחברה החרדית

החלק הראשון מבוסס על מחקר משותף של קסיר וחוקר נוסף מהמכון, אסף צחור-שי, הנקרא "על קורונה, צפיפות וערים חרדיות". בחלק זה סקרה קסיר את הקשר שבין צפיפות והידבקות בקורונה. ישנם שני היבטים של צפיפות: צפיפות בדירת המגורים המחושבת לפי מספר נפשות לחדר, וצפיפות אוכלוסין המחושבת לפי גודל האוכלוסייה לקמ"ר למגורים. צפיפות בדירת המגורים בקרב כלל החרדים בישראל עומדת על 1.4, בדומה לצפיפות בקרב ערבים ובפער גדול מהצפיפות בקרב יהודים לא-חרדים, העומדת על 0.8. נמצא שככל שצפיפות האוכלוסין ביישוב גבוהה יותר, אכן שיעור החולים המאומתים גבוה יותר. חשוב להדגיש כי בחלק מהיישובים, ובכלל זה היישובים החרדים, שיעור החולים המאומתים גבוה ממה שהיה מצופה בהתאם לצפיפות היישוב, ומוסבר על-ידי גורמים נוספים לצפיפות, כמו למשל ההפנמה מאוחרת של סכנת ההידבקות בחברה החרדית. אולם אין ספק שהצפיפות הרבה ביישובים החרדים מאיצה את התהליך והיא קריטית להבנה של היקפי ההידבקות הגדולים ולמדיניות שתסייע בהאטת קצת ההידבקות.

נתונים אלה מדגישים את החשיבות שבמתן מענה מהיר לאזורים צפופים (יישובים חרדים,ערבים ואחרים) ומתן התייחסות מיוחדת עבורם גם בעתיד לצמצום היקפי ההדבקה.

אתגרים והזדמנויות בחברה החרדית בצל המשבר

הון אנושי, פריון ואבטלה

את חלק זה פתחה קסיר בסקירת מבט מאקרו על המשק טרום פרוץ המשבר. על פי ניסיון העבר וניתוח הנתונים שנאספו בעקבות המשבר הכלכלי הקודם בראשית שנות ה-2000, ניתן לחזות כי הכשרתם הנמוכה של החרדים לשוק העבודה עשויה להתבטא בשיעור אבטלה גדול יותר, שעשוי ככל הנראה להימשך זמן רב יותר ולהפוך לעמוק וחריף יותר, זאת בהשוואה לאוכלוסיה בעלת השכלה גבוהה.

אחת מהקבוצות שנפגעו במשבר היא אוכלוסיית העצמאים. גם עובדה זו עשויה לפגוע באוכלוסיה החרדית, אשר משפחות לא מעטות הנמנות עליה מסתמכות גם על הכנסות לא שכירות – תעסוקה חלקית, מזדמנת, לא תמיד מדווחת.

עבודה מרחוק, חיבור לאינטרנט ומיומנויות דיגיטליות

במשבר הקורונה, עובדים שהתאפשרה המשך עבודתם מרחוק נפגעו פחות. בחברה החרדית נגישות נמוכה לעבודה מרחוק. שיעור האנשים שבביתם חיבור לאינטרנט עמד על 31% בקרב החרדים לעומת 83% אצל יהודים לא חרדים. החסך אינו ניתן לגישור בקלות, כתוצאה מהנגישות הנמוכה למחשב ולאינטרנט גם האוריינות דיגיטלית של האוכלוסייה החרדית הבוגרת נמוכה בהשוואה ליהודים לא חרדים. הפערים בין האוכלוסיות במיומנויות הדיגיטליות גדולים יותר בקרב צעירים (16–35).

תחולת העוני, הכנסות והוצאות

ערב פרוץ המשבר שיעור תחולת העוני בקרב חרדים על 51.7% ורק 8.6% בקרב יהודים לא חרדיים. בתקופות של מיתון כלכלי אחד העוגנים של משקי בית הוא חסכונותיהם. בשל רמת ההכנסות הנמוכה בחברה החרדית היקף החסכונות נמוך, לכן קיימת תלות גדולה בזרם ההכנסה השוטף וההשפעה עליהן עשויה להיות קשה במיוחד.

ההכנסה החרדית נשענת על שני עוגנים מרכזיים – עבודה (66.2%) ותשלומי העברה (24.2%). בתשלומי ההעברה נכללים: תשלומי העברה מהמדינה; תמיכות מהקהילה בארץ (העברות, תרומות, אך גם הלוואות ללא ריבית); ותמיכות מהקהילות היהודיות בחו"ל. אמנם האחוז הגבוה של חרדים במערכת החינוך (נשים 40%, גברים 28%) בהשוואה ליהודים לא חרדים (נשים 17%, גברים 5%) מעניק ביטחון תעסוקתי יחסי בתקופה מרובת זעזועים זו, אולם הסתמכותם של מוסדות החינוך גם על תשלומי הורים שיתקשו לשלם, לצד שיעור האבטלה הגדל שעשוי להוביל לירידת שכר; כמו גם היקף תשלומי ההעברה העשוי להתכווץ, הן מהמדינה שתאלץ להפנות משאבים למקומות נוספים והן מהתרומות מהארץ ומחו"ל שעשויים להצטמצם עקב המיתון הגלובלי – כל אלו עתידים לפגוע משמעותית בעוגני ההכנסות של הציבור החרדי.

גם בכל הקשור לצד ההוצאות מצבו של הציבור החרדי אינו מזהיר. העוני החרדי הינו עוני מבחירה, ועל מנת לקיים חיים תקינים ברמת הכנסות נמוכה אמונה המשפחה החרדית על צמצום הוצאות עד למינימום הנצרך. ביום-יום התנהלות זו מאפשרת לחיות חיים תקינים יחסית בצל העוני הנגרם ממיעוט הכנסות, אולם בתקופת משבר התנהלות זו הופכת לרועץ כיוון שאין מהיכן לקצץ – אין מרווח של הוצאות שניתן להגדיר כמותרות שניתן לצמצמן במקרה הצורך.

מגמות שינוי והשלכות עתידיות

The post משבר הקורונה והחברה החרדית – הרצאה של ניצה (קלינר) קסיר בכינוס מובילים פיננסיים, מטעם ג'וינט ישראל אלכא appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

אתגרים

קסיר פתחה בהבהרה חדה לפיה  מעולם, בכל תולדות המדינה, לא עמדנו בפני משבר בהיקף שכזה. לשם המחשה ציינה קסיר כי נכון לזמן קיום הראיון אחוז האבטחה בארץ עמד על 25% . במשבר הקודם הגרוע ביותר שידעה המדינה – בתחילת שנות האלפיים, שיעור האבטלה לא הגיע לחצי מכך!

וכשהגאות עולה, הקרובים לקרקעית טובעים. האוכלוסייה החלשה בעלת הכישורים הנמוכים היא הנפגעת העיקרית במשבר מסוג זה.

החברה החרדית עתידה לעמוד בפני אתגרים עמוקים ביותר. מערך העוגנים שלה  – תשלומי העברה, הכנסה עצמית מעבודה ותרומות, עשויים לחטוף מכה קשה.

תשלומי ההעברה אותם מעניקה המדינה לאוכלוסיות העניות עשויים להצטמצם. כמות הפונים לעזרה ממשלתית גדלה ואין הקומץ משביע את הארי. כמו כן ייתכנו שינויים בסדרי העדיפויות התקציביים – למשל הקצאות גדולות יותר לבריאות. אחוז גבוה מהחרדים עובד בהוראה שחלקה ממומן על ידי ההורים, שכמובן בעת משבר יתקשו לשלם כדרך שהיו משלמים. וגם בחזית השלישית המצב לא נראה מבטיח. עוגן התרומות מהארץ ומחו"ל שחשיבותו במשק הבית החרדית רבה ביותר עשוי ככל הנראה להתערער ולהשפיע הן על מוסדות והן על אנשים פרטיים שנסמכו על כך רבות. כך היה במשבר הקודם.

בשל מצבו הקשה של המשק גם חרדים שירצו לצאת לשוק העבודה עתידים לפגוש שם מתחרים מיומנים בעלי ותק תעסוקתי וניסיון העולים עליהם עשרת מונים, כך שהם יתקשו להשתלב בשוק התעסוקה.

הזדמנויות

אולם לא הכל עגום. לצד האתגרים מספק המשבר גם הזדמנויות.

המשבר מאפשר תמורות במערכות הקיימות לפי שהוא מגדיל את הלגיטימציה הציבורית לשינויים משמעותיים בכלל, ובפרט מנגנונים פחות יעילים שאולי התקבעו עשויים להשתנות בעקבות המשבר.

המוטיבציה להשתלב בשוק העבודה תעלה. כיום עומד שיעור הגברים החרדים בשוק העבודה על 52.5% בלבד. ההשתלבות בשוק העבודה תהווה גם בשורה חברתית משמעותית. אנו יודעים כי כניסה למעגל העבודה תורמת לתחושת ערך עצמי, יש בה גם כדי לתרום להשתלבות עתידית טובה יותר של הילדים בשוק התעסוקה וכן הערך החברתי של הפרט שהצטרף למעגל העבודה עולה.

בקרב נשים חרדיות ניתן להבחין מהמשבר של תחילת שנות ה2000 בהאצה במגמת ההשתלבות במעגל העבודה. כיום שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות גבוה ב11 נקודות האחוז מהממוצע במדינות הOECD זאת כשאחוז הפריון הממוצע של נשים במדינות אלו עומד על 1.7 בעוד שבקרב נשים חרדיות הוא עומד על 7.1.

המשבר הקודם הוביל בזמנו להתגוונות משלוחי היד של הנשים החרדיות. עד לאותה עת כולן הוסללו בעיקר להוראה אולם מהמשבר ואילך נפתחו מסלולי לימוד חדשים כיועצות מס והכשרה להיי-טק. לשם המחשבה נציין כי בשנת 2003 עמד שיעור המועסקות בחינוך על כ60 אחוזים ואילו כיום שיעור זה עומד רק על 40%. ב2003 כמעט ולא היו נשים חרדיות בהיי-טק ואילו היום שיעורן משתווה לשיעור הנשים הלא חרדיות. אם כי חשוב לציין כי הן מועסקות בעיקר בלאו-טק של ההיי-טק ולא בתפקידים הבכירים זאת בשל טיב ההכשרות שהן מקבלות בסמינר.

אם ניתן להסיק מניסיון העבר, מגמת ההתגוונות המקצועית תתחזק ואף טיב ההכשרות ואיכותן יעלו.

גם בקרב גברים חרדים קיימת מגמת שינוי. עדיין קיימת עדיפות לכולל אולם מי שיוצא מן הכולל משתדל לרכוש הכשרה ולהשביח את כישוריו. אולם על אף הנכונות המחסור בלימודי הליבה בגיל הצעיר משפיע ופוגע בבוגרים.

אינטרנט 

מתחילת המשבר דווח על גידול משמעותי בביקוש (בזק דיווחה על עליה של 78% בביקוש) להתחברות לרשת האינטרנט בקרב הציבור החרדי.בסקר עמדות בו נשאלו המתחברים החדשים האם בכוונתם להישאר מחוברים למרשתת גם לאחר שוך המגיפה, רבים ענו בחיוב.

ההשפעות על ההשתלבות בשוק העבודה עבור קבוצות אלו הינם רבות.

א.      המיומנויות הדיגיטליות תשתפרנה ובכך תעלה התאמתם של המשתמשים לצרכי שוק העבודה.

ב.      ניתן יהיה לקיים הכשרות מקצועיות באמצעות המרשתת ובכך גם תיפתרנה המתיחויות סביב שאלת ההפרדה המגדרית בלימודים.

ג.       עבודה מרחוק –  ככלל נשים חרדיות לא נודדות רחוק עבור עבודתן כיוון שהן צריכות לנהל במקביל בית בעל שיעור נפשות גבוה. חיבור למרשתת מבטל את פער המרחב ומאפשר לרבות מהן לעבוד ללא להרחיק נדוד מהבית.

גם בחברה הערבית עבודה מרחוק עשויה לתרום רבות להשתלבות מצטרפים חדשים לשוק העבודה. למשל תושבי הצפון המרוחקים מהמרכז יוכלו להצטרף ולעבוד מרחוק.

ככלל המשבר פגע בעיקר באוכלוסיות החלשות, גם אלו המועסקות. העובדים שפוטרו והוצאו לחל"ת הינם ברובם אנשים בעלי מיומנויות נמוכות ושכר נמוך. הלחץ הכלכלי עשוי להוות תמריץ לשדרוג הכישורים וההון האנושי. אנו רואים ביקוש גואה לרכישת כישורים רכים, כישורי שפה וכיו"ב כישורים הנדרשים לשוק העבודה.

מצוקת העצמאיים

ככלל העצמאים נמצאים במצוקה גדולה ובמידה רבה הם נופלים בין הכיסאות.

בקרב החרדים העצמאיים הינם בעיקר אנשים המציים בשולי שוק העבודה ללא חוסן כלכלי. המשבר הנוכחי עשוי לתרום להעלאת המוטיבציה שלהם להתמקצעות. על המדינה לעזור להם ולסייע בעדם.

גיל ופריפריה

חתך הגיל משפיע מאוד במשבר הנוכחי. שתי קבוצות אוכלוסיה נמצאות בבעיה – אנשים מבוגרים מעל גיל מסוים וצעירים מאוד. לצד זאת גם המיקום הגאוגרפי בפריפריה משפיע על האפשרות להשתלב בשוק העבודה.

וכמובן שחרדי מבוגר המצוי בפריפריה מצבו בעייתי מאוד.

קסיר חתמה באומרה כי בכל רע יש גם טוב, וניתן לנצל את מערך האתגרים הייחודי בפניו אנו ניצבים ולמנף אותו להשתלבות רחבה וטובה ביותר הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

The post ניצה קלינר קסיר: אתגרים והזדמנויות בשוק העבודה – שיחה עם מיכאל מירו (פודקאסט) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

בהרצאה עסקה קסיר בגורמים המשפיעים על פריון הילודה בחברה החרדית – בתפיסות ובעולם הערכים הניצבים בבסיס אורח חיים מרובה ילודה ובקשר בין התמיכות והמצב הכלכלי לבין כמות הילדים למשפחה. לאחר מכן הסבירה קסיר איך מסתדרת החברה החרדית עם שיעורי העוני הגבוהים בקרבה, תוצאה של בחירה במספר רב של ילדים, והעדפת לימודי קודש על פני לימודים אחרים ועל פני יציאה לעבודה. בשלב הבא סקרה קסיר את מידת הצפיפות – נפשות לחדר ונפשות לקמ"ר בחברה החרדית מרובת הילדים. ולבסוף חתמה קסיר בסקירת ההשלכות העתידיות של המגמות הדמוגרפיות על המדינה מבחינת תעסוקה ורמת חיים.

The post קורונה עם 10 ילדים: מגמות צפיפות במגזר החרדי – הרצאה של ניצה (קלינר) קסיר, במפגש אינטרנטי מטעם צפוף – הפורום לאוכלוסיה, סביבה וחברה appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

בראיון עמדה קסיר על העובדה ששני העוגנים הכלכליים המרכזיים של החברה החרדית –  עבודה ותמיכות, צפויים להיפגע משמעותית.

על מנת להבין את עוצמת הפגיעה המליצה קסיר לעיין בדו"ח שיעור דורשי העבודה של סוף חודש מרץ. הדו"ח הקשה משקף רק את שיעור דורשי העבודה בפועל. כלומר, יש לא מעט אנשים שהיו בעבר מועסקים (לפחות באופן חלקי) ולא זכאים לסיוע מהביטוח הלאומי ומי שלא זכאי לא ניגש ללשכות ולא מופיע בסטטיסטיקה של דורשי העבודה. כיוון שבקרב החרדים יש רבים שעובדים בעבודות מזדמנות, לא מדווחות, עסקים קטנים בבית, או כאלו המועסקים על בסיס שעתי או תקופתי, כל אלו לא פונים לביטוח הלאומי ולפיכך לא משתקפים בדו"ח. משכך, התמונה הקשה של דו"ח דורשי העבודה הינה למעשה חלקית ולא משקפת את ההיקף המלא של פגיעת הנגיף בכלכלה הישראלית בכלל ובחברה חרדית בפרט.

גם העוגן השני – תשלומי העברה, עתיד להתדלדל משמעותית. לצד ההכנסה מתעסוקה נשענת החברה החרדית על קצבאות המוענקות ישירות על ידי המדינה והנחות על שירותים, כמו גם תמיכות מחו"ל ומהארץ. כל אלו עתידים להצטמק ובכך לפגוע אנושות בכלכלה החרדית.

קסיר אף ניפקה תחזית עתידית. אמנם השפעותיו של המשבר עדיין מתגלות לנגד עינינו וכמובן אי אפשר לדעת מה יוליד יום – ייתכן שהמשבר יוביל לסגירות גדולה יותר, אולם לדבריה, סביר יותר להניח שהכורח יוביל להשתלבות בתעסוקה.

The post פודקאסט חיות כיס: פרק 151: מה יקרה עם החרדים? בהשתתפות המשנה ליו"ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

לכתבה התראיינה המשנה ליו"ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר, שהתייחסה למגמת ההשתלבות של הציבור החרדי בשוק העבודה ואף ניפקה תחזית על מגמה עתידית אפשרית.

The post אחרי ששגו בבריאות, הרבנים ינווטו את הכלכלה במגזר החרדי (עומר שרביט, 19.04.2020) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

בטור שכותרתו "סדר בנתוני הקורונה: שמונה מיתוסים נפוצים ושגויים על החברה החרדית", ממליץ ציפורי לקוראיו: "עבור מי שרוצה להתעמק במחקרים ובנתונים מאירי עיניים על המגזר החרדי בפרט ועל החברה הישראלית בכלל, אני ממליץ לבקר באתר של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, שאותו מוביל אלי פלאי, איש עסקים שמשמש בו כיו"ר. פלאי הוא, בין היתר, הבעלים של עיתון "למשפחה". את המחקרים במכון מובילה ניצה (קלינר) קסיר, המשנה ליו"ר, שכיהנה כחוקרת בכירה בבנק ישראל, הקימה את יחידת שוק העבודה ואת יחידת מדיניות הרווחה בבנק ישראל – ואף עמדה בראשן. לאורך השנים התמקדו מחקריה בתחום העוני והתעסוקה, ויחד עם חוקרי המכון היא מוציאה מעת לעת מדדים השוואתיים מאלפים על החברה הישראלית בשורה של פרמטרים כמו תעסוקה, בריאות, חינוך והשכלה, הכנסה ומצב כלכלי, דיור, חיי קהילה ועוד."

The post סדר בנתוני הקורונה: שמונה מיתוסים נפוצים ושגויים על החברה החרדית (אלי ציפורי, 11.04.2020) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

אילן מצטט את המשנה ליו"ר המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, ניצה קסיר, שמציינת "שצפוי גם משבר בכל הנוגע להכנסות מתרומות. זה ייפגע בכוללי האברכים ולכן בהכנסה המעטה של הגברים מהלימודים, וכן בסיוע מארגוני גמילות חסד. היכולת של אנשים לתרום הולכת וקטנה. אני יודעת שתרומות מחו"ל נעצרו", אומרת קסיר. במקביל קוצצו גם ההקצבות לאברכים מהמדינה בגלל שאין תקציב מאושר."

התוצאה יכולה להיות הפחתה במלגות שמשלמים הכוללים לגברים החרדים. היא גם יכולה להיות סגירה של כוללים ואובדן ההכנסה כולה, מצב שמבחינת האברך הוא שווה ערך לפיטורין. הבעיה היא שכרגע לגברים חרדים שירצו לחפש עבודה אין סיכוי למצוא אחת, בשל רמת האבטלה חסרת התקדים במשק (20%). כמובן הם אינם זכאים לדמי אבטלה.

עוד בעיה שקיימת בשני המגזרים היא של מפעילות המשפחתונים המושבתים. הן לא רק נותרו בלי פרנסה ובלי דמי אבטלה, אלא גם צריכות להחזיר להורים חלק מהתשלום על חודש מרץ. המענק הסמלי לעצמאים בוודאי לא יפתור להן את הבעיה.

The post הקורונה שלחה מאות אלפי עניים לטיפול נמרץ כלכלי (שחר אילן, 26.03.20) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

היום נפתח בסיור בתלמוד תורה דיברות משה שבהר נוף, בו נחשפו הכתבים למערכת הלימודים בתלמוד התורה בשלבי הלימוד השונים ובמקצועות השונים.

לאחר מכן סקר גיורא ירון את פרויקט ההיי-טק שנעשה במכון בשיתוף בכירי תעשיות ההייטק, וניצה (קלינר) קסיר, המשנה ליו"ר, העבירה הרצאה מרתקת בנושא "החברה החרדית כאתגר לאומי";

לקראת סיום היום התקיים דיון פתוח עם חברי המכון והכתבים.

The post מבט על החברה החרדית – יום עיון עבור תא הכתבים המדיניים appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

ההרצאה עסקה במספר נושאים: מגמות בשוק העבודה בחברה החרדית, העוני בחברה החרדית, תחושת עוני, תרבות ותפיסות, תמיכה קהילתית, התנהלות כלכלית ופיננסית, מקרה בוחן: דיור ודיון במשמעויות.

לו”ז הסיור למערכת עיתון “הארץ” (ארגון: יהודה אייזיקוביץ):

1. ביה”ח מעייני הישועה – הרצאת מבוא על המגזר החרדי, וציפי בורנשטיין – מנהלת מחלקת פסיכיאטריה על בריאות הנפש ועל מעמד האישה החרדית
2. אולמי וגשל – אולם אירועים – איך מפרנסים, מחתנים, ורוכשים דירות? ניצה קסיר המשנה ליו”ר המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית בהרצאה מרתקת על הכלכלה החרדית
3. בית הרב שטיינמן – עורך “יתד נאמן” ישראל פרידמן – איך נבחרים גדולי ישראל ומדוע בוחרים לציית להם?
4. רחוב רבי עקיבא – חנות ספרים –  “תרבות הפנאי” מה עושים ילדים בזמנם החופשי כשאין להם סמארטפון ומחשב?
5. מרכז אחים גלובל – סיור בחממת הייטק ויזמות חרדית פגישה עם סטארטפיסטים ויזמים חרדים, כולל ארוחת צהרים וסיכום/רשמים.

קרדיט תמונה: יהודה אייזיקוביץ

The post הכלכלה החרדית איך מפרנסים, מחתנים וקונים דירות? – הרצאה של ניצה (קלינר) קסיר למערכת עיתון “הארץ” בבני ברק appeared first on תכנית הבכירים: 2030.