ממצאים אלה של דוח המבקר הינם חמורים בעיקר בשל מצוקת הדיור המשמעותית הקיימת בחברה החרדית. ואולם הם הופכים חמורים עוד יותר שעה שבידי המדינה מצויה תכנית אסטרטגית מפורטת לצורך התמודדות עם מצוקת הדיור בחברה החרדית.

תכנית זו, שהוכנה על ידי המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית בשנת 2016 עבור משרד הבינוי והשיכון, קבעה כי על מנת לסגור את הפערים הקיימים, וכדי להתמודד עם צרכי העתיד, נדרשת החברה החרדית לכ-10,000 יחידות דיור מדי שנה עד לשנת 2035. לאחר בחינה מעמיקה של ההיצע הפוטנציאלי, קבעה התוכנית האסטרטגית כי יעדים אלה יכולים להיות מסופקים רק באמצעות יצירת תמהיל בין תכנון ושיווק של דיור חדש בערים חרדיות, הרחבת שכונות חרדיות בערים מעורבות, ומיצוי הפוטנציאל הקיים במרחבים חרדים ותיקים – בעיקר באמצעות מימוש מהיר של תוכניות להתחדשות עירונית.

ממשלת ישראל אימצה, כבר בשנת 2016, את המתווה המוצע בתוכנית האסטרטגית וקבעה יעדים לתכנון ושיווק של יחידות דיור לשנים 2016-2018. כמו כן הורתה הממשלה בהחלטתה לפעול בהתאם לתמהיל המוצע בתוכנית האסטרטגית, ולפעול במקביל במגוון הערוצים כדי לעמוד ביעדים אלה.

דוח מבקר המדינה לשנת 2023 מצביע על כך המדינה כשלה בכל אחד מהיעדים האמורים: ראשית, המדינה כשלה מלעמוד ביעדי התכנון והשיווק שהיא עצמה הציבה. ואולם חשוב יותר, דו"ח המבקר מבהיר, כי המדינה נמנעה מליישם את המלצות התוכנית האסטרטגית בכל הקשור ליצירת תמהיל למיצוי פוטנציאל הדיור, וחלף זאת התמקדה בתכנון ושיווק של יחידות דיור בריכוזים חרדים ובפריפריה הצפונית בלבד.

לשם המחשה, נכון לכתיבת שורות אלה, לא בוצע ולו פרויקט אחד של פינוי בינוי רחב היקף במרקמים חרדיים ותיקים (ירושלים, בני ברק, אשדוד), מציאות הפוגעת משמעותית באפשרות למצות את פוטנציאל הדיור הקיים במרחבים אלה.

ממצאיו של דוח המבקר ביחס לכישלונה של המדינה מלעמוד ביעדים שהציבה לעצמה בכל הקשור להתמודדות עם מצוקת הדיור בחברה החרדית, לפיכך, חושפים מציאות בעייתית החורגת מתחומיו של נושא זה.

במובן זה דוח המבקר מצביע על כך שגם כאשר המדינה פועלת לזיהוי כשלים ולאיתור פתרונות באופן מקצועי, כמו לדוגמה בעת הכנתה של תכנית אסטרטגית מקצועית, וגם כאשר תוכניות מקצועיות אלה מאומצות על ידי הממשלה כתוכניות עבודה אופרטיביות, גופי הביצוע מאת המדינה בוחרים לעצמם איזה חלקים ליישם, מבלי לתת את הדעת על חשיבות המכלול כולו.

הפעולה הסלקטיבית הזו של גופי הביצוע אינה מאפשרת את הגשמת יעדיה של התוכנית האסטרטגית, וממילא דינה לככב, כמה שנים מאוחר יותר, בצד האפל של דוחות מבקר המדינה.

הלקח, אם כן, שצריכה המדינה לקחת מדוח המבקר בעניין זה, הוא כי תוכניות אסטרטגיות מקצועיות אינן קישוט או תפאורה. היעדים הראויים שתוכניות אלה מציבות ניתנים להשגה רק ככל שאלה תיושמנה כמכלול.

בנימה חיובית יותר כדאי לציין, כי בשנה האחרונה חל שינוי משמעותי באופן שבו תופסת המדינה את ההתמודדות עם אתגר הדיור בחברה החרדית. עיקרו של שינוי זה נעוץ בתובנה שעלתה גם בדוח המבקר, ולפיה השגת ייעדי הדיור בחברה החרדית אינה אפשרית רק באמצעות שיווק יחידות דיור בערים חרדיות ובפריפריה, וכי על המדינה להרחיב את תמהיל התכנון והשיווק לצורך זה.

תכנונה של העיר כסיף כעיר חרדית חדשה והקצאת שכונה חרדית חדשה בעיר קריית גת הינם צעד משמעותי להשגת ייעדי הדיור הנדרשים. חשובה לא פחות העובדה, כי בשנה האחרונה נוקטת הרשות להתחדשות עירונית פעולה משמעותית להרחבת יישומן של תוכניות להתחדשות עירונית במרחבים חרדיים ותיקים. שינוי זה משמיע את יישומה של התוכנית האסטרטגית לדיור בחברה החרדית, הלכה למעשה, והצלחתם עשויה להוביל את המדינה, אולי לראשונה, לעמוד ביעדיה להתמודדות עם מצוקה הולכת ומחריפה זו.

ד"ר שי שטרן הוא ראש תחום דיור במכון החרדי למחקרי מדיניות, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן. מומחה בדיני קניין, תכנון ובניה וההבניה המשפטית של המרחב.

המאמר פורסם לראשונה ב-ICE.

לקריאת התכנית האסטרטגית לדיור לאוכלוסייה החרדית לחצו כאן.

The post תוכניות אסטרטגיות הן לא קישוט: האמת מאחורי דו"ח מבקר המדינה | מאמר מאת ד"ר שי שטרן appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

ראקוב שוחח עם המראיינים אודות האתגרים הייחודיים של תכנון ערים חרדיות:

"כאשר מדובר בחברה מרובת ילדים יש לקחת בחשבון שיש יותר נפשות במרחב הציבורי. השימוש נמוך יותר ברכב פרטי, אז צריך רחובות מותאמים לתחבורה ציבורית והולכי רגל. יש יותר מוסדות ציבור וחינוך, בתי כנסת ומקוואות".

The post אתגרי תכנון ערים חרדיות | בנצי ראקוב מתארח בפודקאסט 0202 appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

• למה היא בחרה להצטרף למכון החרדי למחקרי מדיניות?
• איך מגשרים על המתח ההולך וגואה בין החברה החילונית לחברה החרדית?
• למה חשוב להוביל תכנית לשילוב חרדים בשירות הציבורי? איך התכנית הזו תתרום לכלכלה הישראלית?
• למה תכניות אסטרטגיות ארוכות טווח חייבות להיות מבוססות נתונים ומחקרים?
• מה החשיבות של תכנית 100 ימים בהקמת ממשלה חדשה? איך מנכ"ל משרד ממשלתי בונה ומיישם תכנית שכזו? איך הממשלה צריכה להתייחס לאתגרים הייחודיים לחברה החרדית?
• איך מטפלים במשבר הדיור החריף בחברה החרדית? איך בונים תמהיל נכון של עיר?

The post אלי פלאי מארח את אמי פלמור | פודקאסט המכון החרדי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

התכנית מציעה פעולות קונקרטיות לקידום הכלכלי-חברתי של האוכלוסייה החרדית בארץ בנושאי אסטרטגיה רוחבית, תעסוקה, דיור ותשתיות, חינוך, חירום, בריאות ורווחה.

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post תכנית 100 הימים appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

נציגי המכון, בראשם יו"ר המכון מר אלי פלאי, הציגו לנשיא, רעייתו ופמלייתו תכנית אסטרטגית מפורטת לקידום כלכלי-חברתי של האוכלוסייה החרדית. במסגרת האירוע התנהל דיון מעמיק בנוגע לעתיד המגזר החרדי בהיבטים של פיתוח כלכלי-חברתי ובצעדים הנדרשים לפעול בכדי להעמיק את קידום הקהילה החרדית בתעסוקה, בדיור, בתעשייה ובמשק בישראל.

במעמד נכחו יו"ר המכון אליהו פלאי, מנכ"ל המכון אודי בן דרור, ראש מחלקת התקשורת יעקב איזק, סמנכ"ל המחקר ד"ר איתן רגב, החוקרת הבכירה יהודית מילצקי ועמית המחקר החרדי מאיר הירשמן.

לקריאת התכנית המלאה: לחצו כאן

The post הצגת תכנית 100 הימים לנשיא המדינה appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

את הטור פתח קרומבי במספר נתונים מרכזיים: אחוז התעסוקה של גברים חרדים עומד כבר מספר שנים סביב ה-50% בלבד. רמת השכר של העובדים החרדים נמוכה משמעותית מרמת השכר הממוצעת במשק ובעוד ששכרו הממוצע של גבר יהודי שאינו חרדי עומד על 16,123 ש"ח, שכרו הממוצע של הגבר החרדי הינו 9,165 ש"ח בלבד. כל הנתונים הללו הם למרות המאמצים הרבים שמשקיעה המדינה על שלל משרדיה כמו גם גורמים פילנתרופיים שונים, במסגרת מגוון תוכניות שונות להשבחת הכישורים התעסוקתיים וההון האנושי החרדי. בקצב הנוכחי, ובוודאי לאחר משבר הקורונה, היעד הממשלתי לתעסוקת חרדים שדיבר על 63% בשנת 2020 לא יושג גם בעוד עשר שנים. ריבוי הגורמים העוסקים בעניין והיו אמורים לתת "דחיפה" משמעותית לשילוב החרדים מכיוונים שונים, לא מצליחים לשנות את המשוואה.

כש-58% מהחברה החרדית הם מתחת לגיל 18 וההשפעה של אחוז התעסוקה הנמוך אצל החרדים משפיע ב-40 מיליארד שקל לשנה (לפי נתוני בנק ישראל), אין לנו את הפריבילגיה להמשיך לעשות את אותו דבר בציפיה שיתרחש נס ופתאום המאמצים יובילו לתוצאות שונות ולהדבקת פער ההשתלבות של חרדים בתעסוקה.

לדברי קרומבי, שורש הבעיה נעוץ בראיה מקומית בה כל גורם מנסה לקדם את העניין בתחומו שלו ללא גיבוש תכנית מתכללת. הצעד הנחוץ בעת הזו הוא לקיים מחקר עמוק ומקיף שימפה את כל הרבדים והניואנסים שיכולים להוות מכשול להשתלבות בכל התחומים. רק מתוך מחקר כזה אפשר לייצר פתרון כולל עם תכנית אסטרטגית שתשלב בתוכה את כל משרדי הממשלה והגופים המשמעותיים שפועלים לשילוב חרדים – כל אחד בתחומו וכך להוביל שינוי במציאות ובמספרים.

The post המשבר בכלכלה החרדית: שינוי אסטרטגי במקום פלסטר (איציק קרומבי, מקור ראשון) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

The post המדינה מפספסת את 8200 החרדית (גלעד צוויק, ישראל היום) appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

ב-26 ליוני 2019, נערך ערב דיון לכבוד ספרו של יוסף זעירא. בערב זה העבירה ניצה (קלינר) קסיר הרצאה בנושא ‘ישראל 2048’.

עיקרי ההרצאה:

את ההרצאה פתחה בברכות ומחמאות לספר המציג סקירה בהירה, ממצה ומצוינת של התהליכים רבים שעברו על כלכלת ישראל והוא חשוב, כפי שזעירא מסביר, לא רק לצורך הבנה של התפתחויות העבר, אלא גם לצורך הבנה של כלכלת ישראל בהווה. אחד האתגרים המרכזיים המוזכרים בספר, ואני רוצה להתחבר אליהם בדברי הוא נושא הרווחה בישראל. הספר מנתח בצורה יפה מאוד את המגמות של אי השוויון בישראל והעוני, תוך התייחסות לשינויי מקרו, שינויים במדיניות הרווחה וכו’.

לאחר מכן עסקה במגמות בעוני בישראל ומגמות דמוגרפיות עתידיות: “נבחן תחילה את תחולת העוני בישראל בשני העשורים האחרונים. עלייה מ-17.6% בשנת 1997 לשיא של 25% בשנת 2009 ו-21.2% בשנת 2017. לצד זאת – יש שונות גדולה בין קבוצות אוכלוסייה שונות. ערבים וחרדים הן שתי קבוצות מאוד עניות, ששיעורי העוני בקרבן זינקו מסוף שנות ה-90 ועד אמצע העשור הראשון של שנות ה-2000. שיעורי העוני הגבוהים בחברה החרדית והערבית מביאים לכך שכמעט שלושה רבעים מהעניים בישראל שייכים לקבוצות אוכלוסייה אלה, בפרופורציה גדולה משמעותית מחלקן של קבוצות אלה באוכלוסייה.

נוסיף לסיפור את ההיבט הדמוגרפי שהוא קריטי להסתכלות העתידית. פריון ילודה גבוה של נשים חרדיות, לעומת זאת פריון הילודה של נשים מוסלמיות שנמצא בירידה, אינו שונה מהפריון של נשים יהודיות (כולל חרדיות). תחזיות האוכלוסייה – שליש חרדים עד 2065 ופחות ממחצית יהודים לא-חרדים.

ההרצאה המשיכה בדיון בהשלכות הדמוגרפיה על החברה והכלכלה: השפעות על ההשתתפות בשוק העבודה- האטה עד ירידה-  וההון האנושי והתוצאה. האטה של קצב הצמיחה במשק הגידול הדמוגרפי משפיע על מספרם של משקי הבית העניים (ועל מספרם של הפרטים) ותחולת העוני עולה – סימולציית תחולת העוני על בסיס 2017. מתוך העניים, החרדים יהוו כצפוי שיעור גבוה אף יותר מהיום. חרדים וערבים – 86% מהעניים. לצד זאת, רמת החיים הכללית יורדת (ללא התחשבות בצמיחה ראלית), וכך גם קו העוני יורד. השפעה נוספת מתקשרת גם לגורמים לעוני ולאי-שוויון שזעירא מצביע עליהם בספרו. כפי שמוסבר בספר, ההוצאה הציבורית כיום בישראל היא קטנה בהשוואה בינלאומית, במיוחד כאשר מביאים בחשבון את הוצאות הביטחון הגדולות בישראל. השינויים הדמוגרפיים יביאו לירידה בקצב גידול התוצר לנפש. להאטה הצפויה בקצב הצמיחה לנפש השלכות על בסיס המס, ומשכך על ההוצאה (האבסולוטית) הציבורית לנפש המקטינה את היכולת לסייע לאוכלוסיות החלשות.

ולבסוף עסקה ההרצאה במה ניתן לעשות ובמה צריך לעסוק – אמנם מספר שנות הלימוד בחברה החרדית הוא גבוה, במיוחד בקרב גברים. אך, ההון האנושי בחלקים גדולים ממנו, אינו מותאם לשוק העבודה (גברים) או אינו מותאם דיו (נשים). עדויות לכך: תוצאות עגומות במיצ”ב, מעט בעלי תואר אקדמי בהשוואה לקבוצות אחרות, נשירה מלימודים (קושי להדביק את הפער), מיומנויות יסוד נמוכות בקרב צעירים חרדים בהשוואה ליהודים לא-חרדים, קיימות בעיות ייחודיות ברכישת ההון האנושי של נשים חרדיות – הכשרה פחות טובה ופחות On the job training.

The post כלכלת ישראל ערב דיון לכבוד ספרו של יוסף זעירא – הרצאה של ניצה (קלינר) קסיר במכון ון ליר בירושלים appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

את ההרצאה פתחה בדיון על מושג החוסן הכלכלי-חברתי, חשיבותו והמשמעויות של החוסן, ונתונים על החוסן בישראל. לאחר מכן עברה לנתח היבטים שונים של תעסוקה בקהילה הערבית והקהילה החרדית תוך הצגת הקשר לחוסן כלכלי-חברתי של הקהילות השונות ושל המדינה בכלל. קסיר הציגה תמונת מצב, מגמות, השלכות, צעדי מדיניות שננקטו וכיווני פעולה שנדרשים.

בהרצאתה שילבה קסיר ממצאים ממחקרים שונים שערכה בתחום, בדגש על מחקרים חדשים.

The post מעוז – הרצאה של ניצה (קלינר) קסיר בנושא: מבוא לחוסן כלכלי-חברתי בדגש על תעסוקת קהילות – 5.2.2019 appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

תקציר ההרצאה

החברה החרדית נמצאת במגמת גידול בהיקפה ובמשקלה, ולפי התחזיות של הלמ”ס היא תהווה כשליש מכלל האוכלוסייה בשנת 2065. מדובר בחברה צעירה מאוד ובמספר ילדים גדול בכל משק בית. הגידול הטבעי של האוכלוסייה החרדית והמגורים הקהילתיים המאפיינים אותה, מחייבים היערכות ממשלתית מיוחדת.

על פי דוח שהוכן על ידי המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית ומשרד השיכון, בתוך עשרים שנה, תזדקק אוכלוסייה זו לתוספת של כ-200 אלף דירות. ההתרחבות הטבעית של המרכזים החרדים הקיימים היום לא תוכל לתת מענה מספק לצרכים אלה. הצורך בתכנון הוא קריטי הן על מנת לספק פתרונות הולמים לציבור החרדי והן כדי להגביל את המתיחות בין האוכלוסיות השונות. האתגר הוא תכנון נכון שיאפשר השתלבות מיטבית של האוכלוסייה במרחב הכלל ישראלי.

תכנון מגורים צריך להביא בחשבון את ההיבטים הייחודיים של חברה זו, הן בהיבטים של המאפיינים הקהילתיים מבחינת העדפות המגורים של קבוצות שונות בחברה זו, מבחינת התאמת התכנון לציבור החרדי בהיבטים של מספר ילדים, צניעות, שמירת שבת ועוד והן בהיבטים של יצירת הזדמנויות תעסוקה שיאפשרו השתלבות מיטבית של האוכלוסייה ותרומה לשגשוגה וחוסנה של הרשות המקומית. לצד זאת נדרשת גם התאמה של השירותים ברשויות המקומיות למאפיינים הייחודיים של הציבור החרדי.

קרדיט תמונה: מיכל פתאל.

The post כנס “ברשות הקהילה – תכנון לנוכח צרכים משתנים בחברה החרדית” המכון הישראלי לדמוקרטיה – ניצה (קלינר) קסיר – 20.12.2018 appeared first on תכנית הבכירים: 2030.