Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

מחקר זה מבקש לבחון לעומק את תופעת ההשתלבות של נשים חרדיות במשרות בפריון גבוה
מתוך התמקדות במאפיינים התעסוקתיים של הנשים ובמקומן הבכיר בשוק העבודה הישראלי.

The post תעסוקת נשים חרדיות בפריון עבודה גבוה appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

אפשר להמשיך להתבוסס בבוץ הקרבות, להטיל רפש אחד בשני, לפרנס את כלי התקשורת ולתת לפוליטיקאים משני הצדדים להפיק רווח פוליטי. מנגד, אפשר גם לנסות לחשוב מחוץ לקופסה ולהציע מהלך שאמנם אינו פותר את הבעיות מהשורש, אך לפחות ייתן מענה מיידי, גם אם לא מושלם, לחלק מבעיות היסוד.

כ־400 אלף חרדים וחרדיות נמצאים בגיל העבודה (64-25). שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות עומד על 79%, דומה לשיעור הנשים העובדות באוכלוסייה הלא־חרדית (81%). הבעיה הגדולה נמצאת בקרב הגברים החרדים, ששיעור התעסוקה שלהם הוא 52% בלבד. גם בקרב הגברים שכן עובדים מדובר בעבודות בשכר נמוך – זאת כתוצאה מהיעדר השכלה מקצועית איכותית. גבר חרדי משתכר בממוצע חודשי כמחצית משכרו של גבר יהודי שאינו חרדי (8,800 ש' לעומת 17 אלף ש'). בשורה התחתונה, כ־65% מכוח העבודה החרדי משתתפים בשוק העבודה. יותר מ־250 אלף חרדים יוצאים מדי בוקר לעבודה. לצידם, 100 אלף גברים אינם עובדים ומשקיעים את כל זמנם באוהלה של תורה.

חלק הארי של החברה החרדית נמצא כבר בשוק העבודה. הבעיה הגדולה היא הפריון והשכר הנמוך, כאמור כתוצאה מחוסר בהשכלה מתאימה.

במקום להמשיך לקטר ולהתלונן על מגזר לא יצרני הגיע הזמן לייצר פתרונות מותאמים עבור המגזר, שישפרו דרמטית את יכולותיהם המקצועיות של החרדים שכבר נמצאים בשוק העבודה – או שעתידים להיכנס אליו בעוד זמן קצר.

בשונה מגבר חילוני שתהליך ההכנה לקריירה המקצועית שלו מתחיל למעשה כבר בבית הספר היסודי, נמשך בתיכון ומגיע לאקדמיה, הקריירה המקצועית של הגבר החרדי יוצאת לדרכה, בדרך כלל, בתחילת העשור השלישי לחייו – ולאחר נישואיו.

לכן, כדי לשלב את הגבר החרדי בצורה מיטבית בשוק העבודה, יש להוציא לפועל תוכנית אסטרטגית שתכלול מסלולי הכשרה מקצועיים, איכותיים ומפוקחים המותאמים לאורח החיים החרדי ולגיל המאוחר שבו מתחילה הקריירה המקצועית של הגברים החרדים. במקום שהגבר החרדי יתפוס את העבודה הראשונה שנקרית בדרכו, שהיא במקרים רבים ללא אופק תעסוקתי ובשכר נמוך, תהיה לו אפשרות למצוא מסלול מקצועי שמתאים לו ולהשתלב בשוק התעסוקה בצורה מיטבית.

רק לאחרונה התפרסמו הציונים הגבוהים שהשיגו בוגרות הסמינרים החרדיים במסלול ראיית חשבון, זאת למרות העובדה שלמדו במסלול ייחודי ומותאם ללא תואר אקדמי. ובתחום ההייטק, בשיתוף גורמים בכירים בתעשייה נבנתה תוכנית ייעודית, לא אקדמית, עבור בנות הסמינרים החרדיים וזכתה להצלחה יוצאת דופן. בוגרותיה משולבות במשרות בכירות בתעשייה ומשתכרות שכר דומה למקבילותיהן.

בעקבות מחקר שערכנו במכון החרדי למחקרי מדיניות, בשיתוף עם מכון אהרון, נוצרה תוכנית MeGo המופעלת באמצעות קרן קמ"ח, שבה אברכים חרדים ללא רקע מוקדם מוכשרים למשרות בהייטק. מדובר בדוגמאות מובהקות לכך שבמקצועות שונים ניתן להתאים את ההכשרה למגזר החרדי, ללא תואר אקדמי ומבלי לפגוע באיכות המקצועית.

נכון, הפתרונות הללו לא מושלמים, ואכן אולי היה עדיף שההכשרה המקצועית תתחיל בגיל צעיר יותר ובנתיב האקדמי המקובל, אך מה לעשות שבטווח הקצר לפחות לא נוכל להגיע להסכמות הללו.

אז מה חשוב לנו יותר – להכריע זה את זה בוויכוח סלון, או להגיע לפתרון שיקדם אותנו כחברה? אני מציע לבחור בדרך השנייה.

מאיר הירשמן הוא עמית מחקר במכון החרדי למחקרי מדיניות, עורך ומבקר ראשי בפרויקט אוצר מפרשי התורה במכון ירושלים.

המאמר פורסם לראשונה בישראל היום.

לנתוני תעסוקה במרכז הנתונים ע"ש וואהל לחצו כאן.

The post יש פיתרון מידי לתעסוקת החרדים | מאמר מאת מאיר הירשמן appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

השולחן העגול נערך בעקבות שלושה מחקרי תעסוקה שערך המכון החרדי בשנתיים האחרונות בשלושת הריכוזים החרדיים הגדולים: ירושלים, בני ברק ובית שמש. המחקרים זיהו כי לכל אוכלוסייה, בכל עיר, יש צרכים ומאפיינים ייחודיים.

המסקנה העיקרית שעלתה מהמחקרים היא שישנה עדיפות רבה לכך שהחשיבה והתכנון התעסוקתי המקומי יתבצעו על ידי הרשויות המוניציפליות, שיודעות לזהות את אותם צרכים ומאפיינים ייחודיים. ביזור הסמכויות יסייע לשלטון המרכזי להיות ממוקד יותר, גמיש יותר ומדויק יותר בזיהוי צרכי ומאפייני הקבוצות השונות באוכלוסייה ובעבודה מולם.

לאחר סדרת פגישות של חוקרי המכון החרדי עם נציגי משרדי הממשלה, ומחשבה משותפת כיצד ניתן להניע את המהלך מבחינה רגולטורית, הוחלט לערוך מפגש חשיבה בצוותא בהשתתפות נציגים ממשרדי הממשלה, הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי במשרד רה"מ, נציגי רשויות מקומיות ואנשי מגזר שלישי העוסקים בתחום.

בין המשתתפים בשולחן העגול שנערך היום במשרדי המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית בירושלים, תחת הכותרת "ביזור סמכויות לשלטון המקומי לניהול תעסוקה אזורית": רועי אסף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי במשרד ראש הממשלה; יחיאל אמויאל, מנהל מרכז "כיוון"; אליהו וינד, ראש תחום תעסוקת חרדים בעיריית ירושלים; אסתי מוסקוביץ', ראש מנהלת תעסוקה בבית שמש ונציגים מרשויות מקומיות.

יהודית מילצקי, ראש תחום תעסוקה במכון החרדי, שעמדה מאחורי המחקרים ויזמה את המהלך מול הממשלה:

"על מנת לשפר את קצב העלייה בשיעור השתלבות הגברים החרדים בשוק התעסוקה ולשפר את איכות התעסוקה של הנשים החרדיות, יש להתאים את הכלים והמענים לכניסה לתעסוקה איכותית עבור האוכלוסייה החרדית. המחקרים התעסוקתיים שביצענו בשנתיים האחרונות בבני ברק, ירושלים ובית שמש המחישו את השוני הגדול ואת הצורך בתכנון תעסוקה מוניציפלי ואזורי. לרשויות המקומיות ישנה יכולת טובה יותר לתת מענה לצרכי תעסוקה מקומיים, ולכן יש להעניק להן יותר כלים וסמכויות לתכנון תעסוקה מקומית – זאת בהתאם לשוני, ההבדלים בהזדמנויות, הצרכים והאתגרים שקיימים בכל רשות".

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab

The post ארצי מול מקומי: שולחן עגול בנושא ביזור סמכויות לשלטון המקומי לניהול תעסוקה אזורית appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

לנשים חרדיות בשוק העבודה בישראל יש משקל משמעותי מאוד היום, ובטח בעתיד הקרוב, ובסוגיות של תעסוקת חרדים יש לתת עליהן דגש מיוחד, במיוחד בהתחשב בנתון הבא: אישה חרדית מרוויחה בממוצע 30% פחות מאישה יהודית שאינה חרדית. מניתוחים שערכנו במכון החרדי למחקרי מדיניות, על בסיס נתוני רשות המיסים, נמצאו הבדלים של 25% גם בשכר השעתי.

איכות התעסוקה קשורה קשר הדוק לאיכות ההכשרה שהנשים החרדיות מקבלות. ההכשרה הראשונית והמשמעותית ביותר לשוק העבודה ניתנת לרובן המוחלט של הנשים החרדיות במסגרת הסמינרים החרדים לבנות: 150,000 נשים חרדיות עובדות כיום, ואליהן נוספות מדי שנה כ-10,000 נשים, שרובן המוחלט, למעלה מ-8,500 בנות בשנה, יוצאות אל שוק העבודה מיד עם סיום ההכשרה המקצועית שהן מקבלות בסמינרים החרדים. הסמינרים הם לא רק גוף ההכשרה הגדול ביותר בישראל, אלא גם הפלטפורמה המרכזית והחשובה ביותר להכשרת בוגרות מערכת החינוך החרדית לעולם העבודה. שלב ההכשרה בסמינרים הינו קריטי לאיכות התעסוקה של הנשים החרדיות: עם סיום הלימודים בסמינר, רובן נישאות ויוצאות לעבוד. לפיכך, בשנות הלימודים במסלולי ההכשרות המקצועיות בסמינרים קיימת הזדמנות כמעט חד פעמית להכין את הבנות אל שוק העבודה באופן משמעותי ומקצועי, וישנה חשיבות מהותית לאיכות ההכשרות המקצועיות הניתנות להן בשנים אלה, ובטיב התאמתן לעולם העבודה.

במחקר שערכנו על ההכשרות המקצועיות בסמינרים החרדים לבנות, מצאנו שמערך ההכשרה בסמינרים החרדים לבנות מתנהל כיום בחסר תקציבי משמעותי הן במסלולי ההוראה והן במסלולים המקצועיים, ללא הכוונה וסיוע פדגוגיים, בתשתיות לימודיות מוגבלות שאינן מספקות לצרכי ההכשרות, ובעיקר – ללא הכרה ממשלתית בתפקידו החשוב בהכשרת נשים חרדיות לעולם העבודה.

לבניית מערכות הכשרה מקצועיות ואיכותיות נדרשים משאבים עצומים: עדכון תכנים להתאמתם לצרכי המעסיקים, בניית תוכניות הכשרה חדשות, בניית מעטפת לימודית רחבה של מיומנויות רכות וכישורים נדרשים. לסמינרים, הגובים שכר לימוד מקסימלי מהתלמידות, המגיעות ממשפחות המצויות על קו העוני, אין את המשאבים הנדרשים. יתרה מכך, במסלולים מקבילים באקדמיה, כמו בראיית חשבון, והנדסת תוכנה, קיים תקצוב של עשרות אלפי שקלים בשנה לכל תלמיד, ובמסלולים הנלמדים בסמינרים במתכונת מקבילה ובפיקוח אקדמי מלא, אין כלל תקצוב.

ממצאי המחקר מעלים את הצורך הקריטי ביצירת תוכנית לאומית לרפורמה בהכשרות המקצועיות בסמינרים, שתכלול שני חלקים חשובים: מקצועיות והשמה.

עבור המקצועיות – נדרש להקים גוף בעל מעורבות ממשלתית, שיהיה אחראי על תכני מערכי ההכשרות בסמינרים: ילווה את בניית התוכניות המקצועיות, ייצור תכני העשרה בהתאם למיומנויות הנדרשות בעולם העבודה, יבחן את הצורך בתוכניות הכשרה חדשות ויסייע בבנייתן, יבקר את היקפי המגמות כך שיהיו בהלימה עם ביקושים לשוק העבודה ויתקצב תשתיות פדגוגיות מותאמות.

עבור ההשמה – נדרש להקים מערך השמה לבוגרות הסמינר: מערך בעל יחידות פיתוח תעסוקה אזוריות ושלוחות המרכז בתוך הסמינרים השונים, שיכלול מדורים מקצועיים, יחידות קשרי מעסיקים והתמחויות, יכולת הטמעה ובקרה על תוכניות הלימודים בסמינרים, העשרה מקצועית וסדנאות לפיתוח תעסוקתי, מאגרי משרות ועוד.

רק באמצעות לקיחת אחריות מערכתית – תקציבית, פדגוגית ורגולטורית, בדמות תוכנית לאומית מקיפה ומבוססת, יתאפשר שינוי מהותי בתעסוקת חרדים לטובת כלכלת ישראל.

יהודית מילצקי היא ראש תחום תעסוקה במכון החרדי, מתמחה בהשכלה ותעסוקה במגזר החרדי בהיבטים מגדריים, קהילתיים וגיאוגרפיים.

המאמר פורסם לראשונה בכלכליסט, ב-11 אפריל 2023.

לנתוני תעסוקה במרכז המידע ע"ש וואהל לחצו כאן

The post דרושה רפורמה בסמינרים החרדיים לבנות | מאמר דעה מאת יהודית מילצקי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

השר ברקת התייחס בנאומו לחשיבות של ענף ההייטק לפיתוח הכלכלה הישראלית וציין כי אם הוא מסתכל שנים קדימה אז הוא ירצה לראות 25% מכוח העבודה בישראל בענף הייטק, 2 מיליון ישראלים בסך הכול, כאשר המגזר החרדי צריך להיות שותף למהלך. הוא הוסיף וציין כי לתפיסתו המגזר הפרטי צריך להיות אחראי על הכשרתם לשוק העבודה.

 "הטובים ביותר בעשייה זה המגזר הפרטי, אחריהם השלטון המקומי ובמקום האחרון נמצאת ממשלת ישראל", הסביר השר. "ככל שנוכל להעביר יותר אחריות למגזר הפרטי מצבנו יהיה יותר טוב. השאיפה שלי שאנשי עסקים במדינת ישראל ייקחו אחריות מלאה על כל נושא הכשרת העובדים – לעניין הזה אני מעריך שכמעט אין מגבלת תקציב".

ברקת סיכם את נאומו: "אני רואה משימה לאומית בהצלחה של המגזר החרדי בהשתלבות בעולם התעסוקה של היום ומחר. ראו בי שותף קודם כל לתכנון, וכמובן אחרי זה לביצוע. משרד הכלכלה והתעשייה יעמוד לרשותכם לכל אתגר שתציבו בפנינו – כי אין לנו ברירה אלא להצליח".

מנכ"ל המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, אודי בן-דרור, התייחס בנאומו לשיח הפוליטי סביב הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה: "מה שמטריד את האנשים זה לאן המדינה הולכת ואיך היא הולכת להיראות בעוד 10-20 שנה. מצד אחד זה משבר, מצד שני זה יכול להפוך להזדמנות – וזה מה שאני מקווה שנצליח לעשות. התפקיד של המכון החרדי הוא לנסות להפוך את השיח הקיים משיח לעומתי, משיח מתנגש, משיח של כיפופי ידיים – לשיח של קידום עניינים, קידום אסטרטגי ולמקום של תכנון".

על תקציב המדינה שצפוי להגיע להצבעה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ביום חמישי הקרוב, אמר בן-דרור: "לצערי תקציב המדינה כפי שהוא כרגע חסר בשורה ממשית באתגרים המרכזיים של החברה החרדית – שהן למעשה האתגרים של החברה הישראלית כולה".

פאנל חוקרי המכון: תקציב המדינה בשורה או גזירה?

בפאנל חוקרי המכון בנושא תקציב המדינה בראי החברה החרדית השתתפו ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון; יהודית מילצקי, חוקרת בכירה בתחום התעסוקה; ד"ר שי שטרן, חוקר בכיר בתחום הדיור; ורוני ברבוי, חוקרת בכירה וראש תחומי החינוך, מדיניות בריאות, רווחה וחירום.

ד"ר רגב, סמנכ"ל המחקר והנתונים של המכון, התייחס בפאנל לכך שהמילה "חרדים" מופיעה מעט מאוד בתקציב המדינה, והסביר כי הדבר מעיד על חוסר של ידע ונתונים מדויקים על המגזר החרדי בידי קובעי המדיניות. לדבריו, מדיניות תקציב אפקטיבית עבור המגזר החרדי, כזו שתיטיב עם המדינה כולה, שתסיר חסמים ותיצור קטרי צמיחה, מחוייבת להתבסס על נתונים מפורטים ככל הניתן. "בהרבה מקומות הבעיה בקידום מדיניות אפקטיבית היא לא חוסר הסכמה בין ימין לשמאל, אלא היעדר מידע מספק ומדויק לגבי מה צריך לעשות ואיפה הבעיות", הסביר.

ד"ר רגב סיפק דוגמה למקרה של תוכנית שלא מבוססת מספיק על נתונים: "יש שיח ער על בניית עיר חרדית חדשה אי-שם בכסיף ליד כסייפה בדרום הרחוק. כאשר אנו בודקים את נתוני התעסוקה והתחבורה אנו יודעים ששליש מהנשים החרדיות מגיעות לעבודה ברגל, עוד שליש בתחבורה ציבורית ועוד שליש מהן לוקח להן פחות מרבע שעה להגיע לעבודה. רק ל-29% מהנשים החרדיות יש רישיון נהיגה. עכשיו רוצים לשלוח 40-50 אלף חרדים למקום שרחוק כשעה פלוס מכל מוקד תעסוקה. אני מדבר על תעסוקה שקיימת היום, לא בעוד 20 שנה. זאת דוגמה נוספת לאיך נתונים יכולים להשפיע על קבלת החלטות".

יהודית מילצקי חוקרת בכירה בתחום התעסוקה, ציינה כי לצערה תקציב המדינה כפי שהוא כרגע הוא לא "בשורה" בתחום התעסוקה. "יש שני סעיפים בתקציב שמתמקדים בעיקר בהכשרות טכנולוגיות – שזה מאוד מבורך להגדיל את מספר הסטודנטים הגברים החרדים ולהנגיש מכללות טכולוגיות לריכוזים חרדיים. אך כשאנו מנסים לחשוב על התקציב ככלי ליישום מדיניות ממשלה, אי אפשר להגיע עם התקציב הנוכחי ליעדים של 2030 בשום דרך".

"אבל זה כן תקציב של בשורה בהיבט הזה שבין השורות המדינה אומרת שאנחנו מבינים שחרדים צריכים התאמה, שלתעסוקה בחברה החרדית יש מאפיינים ייחודיים", הוסיפה מילצקי. "עצם זה שהממשלה שמה על השולחן את נושא ההכשרות המקצועיות על השולחן בתקציב זו אמירה חדשה אחרי הרבה שנים של הסללה מאוד ברורה לאקדמיה. ההבנה שהחברה החרדית נשענת היום בעיקר על הכשרות טכנולוגיות היא הבנה חשובה".

ד"ר שי שטרן, חוקר בכיר בתחום הדיור, אמר כי התקציב הנוכחי הוא "עושה חלק מהעבודה" במציאת פתרון למשבר הדיור, אך הוא "קצת פוגע" בכל הנוגע לסוגיה כפי שהיא מתבטאת בחברה החרדית. "התקציב מסיר כל מני חסמים, בין אם ברישוי, בין אם זה במתן היתרים, הוא מתמודד ומכיר במצוקת הדיור ומנסה לתת כלים לרשויות המקומיות ולוועדות המחוזיות להתגבר על חסמים בירוקרטיים", הסביר ד"ר שטרן. "הבעיה מבחינתנו במכון הוא שהתקציב פחות מתייחס, אפילו קצת פוגע במובנים מסוימים, ביכולות של החרדה החרדית להדביק את הפערים הקיימים בתחום הדיור – כאשר הפערים בחברה החרדית בתחום הדיור גדולים יותר מאשר הפערים בחברה הכללית".

רוני ברבוי, חוקרת בכירה וראש אגף החינוך, התייחסה לכך שהמגזר החרדי לא מופיע כלל בתקציב בהקשר של חינוך, זאת למרות האתגרים הרבים שעומדים על הפרק. ברבוי ציינה ארבעה אתגרים מרכזיים: היעדר גוף תכנון מרכזי למערכת החינוך החרדית; פערים בסיסיים בין מערכת החינוך החרדית לממלכתית; טיוב הפיקוח והרגולציה; שיפור איכות לימודי הליבה במוסדות החינוך היסודיים לבנים.

ברבוי התייחסה לסוגיית לימודי הליבה במערכת החינוך החרדית והציעה להסתכל על הסוגיה מזווית אחרת. לדבריה, מערכת החינוך החרדית היא לא מקשה אחת וכאשר באים לדון בנושא לימודי הליבה צריך להפריד בין מערכת החינוך לבנות ומערכת החינוך לבנים. "אם אנחנו מפרקים את נושא חינוך הבנים לחלקים היותר קטנים שלו, זה אומר החינוך הקדם-יסודי והיסודי, אז צריך לזכור שבחינוך היסודי כל הבנים צריכים ללמוד לימודי ליבה בהיקפים כאלה ואחרים, בין 55% ל-100%. הבעיה היא שאיכות הלימודים שהם מקבלים זה איכות נמוכה. זה מגיע מהיעדר הכשרה של כוח אדם – ובסוגיה הזו לא משרד החינוך ולא הרשויות המקומיות מטפלים".

The post כנס מדיניות מול מציאות: תקציב המדינה בראי החברה החרדית appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

מילצקי תיארה את הקשיים בגיוון העסקה, וכן הדגישה את החשיבות בזירת ההיטק להשוואת הזדמנויות ולצימצום פערים חברתיים:

"אני חושבת שגיוון מוצלח תלוי בשני גורמים עיקריים. המעסיקים הם גורם אחד במשחק הגיוון והעובדים הם הגורם השני. יש להכיל כאן את השונה וכאשר אנו מסתכלים על משבר כלכלי-חברתי אשר הולך ומתהווה, ההישרדות תופסת נתח חשוב. זה אתגר למעסיקים ואני חושבת שעיקר האתגר הוא אצל העובדים, שעליהם להכיל את השונה. הקולות שעולים מהשטח בהיבט זה מדאיגים. הקרע החברתי מחלחל – והתנאים שעושים למען אוכלוסיות מיוחדות עלולים לגרום לחברות מסוימות לחוש מקופחות".

"חשוב להבין שההייטק הוא הזירה הכי משמעותית של החברה הישראלית, וזו הזדמנות לייצר שינוי אמיתי בחברה. אני חושבת שהגיוון בהקשר של נשים חרדיות צריך לעבור מדיבור על כמות לדיבור על איכות. יש לצאת מאזורי הנוחות ולייצר מודלים לחיקוי".

יהודית מילצקי

The post השתתפות נציגת המכון בכנס הגיוון בהייטק של כלכליסט appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

The post צפו: דרושה תכנית לאומית להכשרות המקצועיות בסמינרים החרדיים לנשים appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

הכתבה סקרה את ההצלחה המועטה של המדינה בגיוס החרדים לקריירה במגזר הציבורי, ואת ההצעות שעומדות על הפרק על מנת לעודד את האוכלוסיה למשרות אלו. אחת מן ההצעות שסיקרה הכתבה הועלתה על ידי אמי פלמור נאמנת המכון וסמנכ"ל ד"ר איתן רגב.

פלמור ורגב צוטטו במסגרת הכתבה, והדגישו את החשיבות של שילוב החרדים בשירות המדינה.

The post "צריך לחבר את החרדים לשלטון, ולגרום להם להרגיש מעורבים ואחראים" – כתבה בדה מרקר על חסמים בגיוס חרדים לשירות המדינה appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

במאמר מציגה מילצקי את חשיבותן של ההכשרות המקצועיות לאיכות התעסוקה של האוכלוסיה החרדית.

למאמר המלא באתר וואלה! לחצו כאן.

לנתוני תעסוקה במרכז המידע ע"ש וואהל לחצו כאן.

לנתוני השכלה במרכז המידע ע"ש וואהל לחצו כאן.

The post "אין הכשרה – אין עבודה": מאמר דעה באתר וואלה מאת יהודית מילצקי appeared first on תכנית הבכירים: 2030.

הכתבות הציגו את נתוני המחקר שנערך במכון החרדי למחקרי מדיניות, ואף כללו ציטוטים של אנשי המכון, ביניהם יו"ר אלי פלאי, סמנכ"ל ד"ר איתן רגב, העמית החרדי מאיר הירשמן ועוזרת המחקר שני זוסמן אפרתי.

"במכון החרדי למחקרי מדיניות מסבירים כי מטרת המחקר היא להציג תמונת מצב מעמיקה, עד כמה שניתן, של מצב העסקים החרדים בישראל, לזהות ולמפות את האתגרים והזדמנויות הייחודיים שלהם; זאת תוך התייחסות לפעולות הסיוע הקיימות כיום ובחינת השתלבותם בשדה העסקים והעצמאים החרדים, ומתוך כך – להצביע על הפערים והחסמים הקיימים כיום עבור בעל העסק החרדי. כל זאת – כדי לאפשר לקובעי המדיניות ולארגונים הפועלים בשדה לקבל החלטות מבוססות נתונים שיובילו לשיפור מצבם של עסקים קטנים חרדים, ובכך לסייע לחברה החרדית בפרט ולכלכלת ישראל בכלל."

The post "עסקים חרדים מרוויחים פחות" – שלוש כתבות בעקבות מחקר המכון appeared first on תכנית הבכירים: 2030.