המשנה ליו”ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר, וחבר הנהלת המכון, יצחק פינדרוס, הוזמנו לדיון בוועדת הכנסת שעסק באי היישום של החוק לייצוג הולם לבני האוכלוסייה החרדית בשרות הציבורי. בוועדה, ניתחו קסיר ופינדרוס את החסמים העומדים בפני חרדים בבואם להתקבל לעבודה בשירות המדינה.

 

ניצה קסיר: הכישורים הם לא בהכרח תואר

בתחילת דבריה התייחסה קסיר לכך שהשילוב של החברה החרדית – כמו גם של אוכלוסיות מגוונות אחרות – בשירות המדינה חשוב מאוד לחרדים, לשירות המדינה ולאוכלוסייה בכללותה, הן מבחינת החרדים והן מבחינת המדינה.

חשיבות שילוב החרדים בעבודה בשירות המדינה

מנקודת מבט של החברה החרדית

שירות המדינה הוא המעסיק הגדול ביותר במשק. סגירת שערי שירות המדינה בפני החרדים משמעותה צמצום ניכר ומשמעותי של מספר אפשרויות התעסוקה העומדות בפניהם. זאת ועוד, לא רק פוטנציאל כמות המשרות הכללית מצטמצם אלא גם במידה רבה איכותן, לפי שהשירות הציבורי הוא אחד המסלולים לפיתוח קריירה משמעותית. תעסוקה בשירות המדינה מהווה, לעתים, קרש קפיצה למשרות אחרות. עובדים רבים מתחילים בשירות המדינה, ואחר כך מתקדמים למקומות עבודה מחוץ לשירות הציבורי. מכאן, שאי השתתפות של חרדים בשירות הציבורי פוגעת בהם במישור התעסוקתי בכפליים – הן מבחינת צמצום היצע המשרות הפוטנציאלי העומד בפניהם בשירות עצמו, והן מבחינת יכולתם להתקדם ולבנות קריירה משמעותית במגזר הפרטי.

מנקודת מבט של שירות המדינה

שירות המדינה מעניק שירותים לכלל האוכלוסייה, שילוב של עובדים מאוכלוסיות מגוונות ובכלל זה של עובדים מהחברה החרדית מסייע לשיפור השירות ומייעל את עבודת המערכת ומקנה לה כמה יתרונות חשובים:

יתרון אחד הוא בהיבט של הציבור צורך השירותים. העסקת עובדים שונים מכל שדרות האוכלוסייה תבטיח כי הציבור המגוון יזכה לפגוש במשרדי הממשלה פקידים הדומים לו המכירים את אורח חייו ומבינים לרוחו ולצרכיו.

יתרון נוסף של מערך מועסקים רחב המגיעים משכבות שונות של האוכלוסייה הוא ריבוי הזוויות והפריזמות מבעדם משקיף הצוות המגוון אודות האתגרים השונים. מגוון הדעות וריבוי הקולות של מערך מועסקים הטרוגני  תורם ליצירתיות, מרחיב את מנעד האפשרויות הנדונות ומשפר את הפרודוקטיביות.  

בנוסף על כך, שילוב מוגבל של החרדים בשירות הציבורי מצמצם את מאגר המועמדים הפוטנציאליים העומדים לרשותו. הכישרון, כידוע, אינו מתרכז בשכבת אוכלוסיה אחת, מעסיק המבקש למשוך לשירותיו את הטובים והמובחרים ראוי שירחיב את מוטת כנפיו, יגביה מבט ויַתוּר אחר מועמדים ראויים בכל המקורות העומדים לרשותו. 

מנקודת מבט של המדינה – היבט חברתי

העסקה של מגוון אוכלוסיות בשירות המדינה – בייחוד מקרב אוכלוסיות שכיום לא נוטלות חלק משמעותי בחיים הציבוריים במדינה – תורמת לשילובם החברתי והכלכלי, ולדה-סגרגציה של האוכלוסיות השונות המרכיבות את החברה הישראלית.

ניתוח הסיבות לשילוב המועט בשירות הציבורי

מדוע שיעור החרדים עובדים בשירות המדינה נמוך?

אחד החסמים העומדים בפני חרדים (ואוכלוסיות נוספות) הוא תנאי הסף – במרבית התפקידים המשמעותיים בשירות המדינה נדרש תואר אקדמי כתנאי סף. לעתים התואר אכן נחוץ לביצוע התפקיד, למשל משפטן, רואה חשבון, כלכלן ועוד. אך בחלק מהתפקידים התואר אינו באמת נדרש, והוא מהווה רק סיגנל המעיד על כישורי המועמד. באותם המקרים דרישת הסף היא לרוב תואר באשר הוא. לעתים נוצרים מקרים אבסורדיים -מועמד עם תואר, גם אם אינו רלוונטי יכול לגשת למכרז גם ללא ניסיון בתחום, ולעומת זאת מועמד שיגיע מהסקטור הפרטי עם ניסיון עשיר בביצוע התפקיד – למשל דובר – אך ללא תואר, לא יוכל להתקבל לתפקיד בשירות המדינה.

איכות ההון האנושי בשירות המדינה – האם תואר בהכרח נדרש?

ראוי לציין שיש חשיבות רבה שאיכות כוח האדם בשירות המדינה ורמתו יהיו ברמה גבוהה מאוד. אין אנו רוצים להוריד את הרמה, להפך – אנו מעוניינים להשביח את ההון האנושי בשירות המדינה.

נשאלת השאלה האם תואר אקדמי בהכרח משפר את איכות כוח האדם?

בהקשר זה כדאי לזכור שישראל היא אחת מהמדינות שבהן שיעור בעלי תואר אקדמי הוא מהגבוהים ביותר (רק בשלוש מדינות בעולם שיעור האוכלוסייה עם תואר אקדמי גבוה יותר), עם זאת, אחת הבעיות המרכזיות בשוק העבודה היא פריון העבודה הנמוך במשק. הפריון (התוצר לשעת עבודה) בישראל נמוך בכ־25% ממוצע ה־OECD, ובכ־45% מארה”ב. זאת ועוד, מיומנויות היסוד של בוגרים בישראל נמוכה יחסית. כלומר,  במבחן התוצאה תארים אינם בהכרח מספיקים להעלאת רמת המיומנויות או פריון העבודה.

אין ספק שהרחבת מעגל המועמדים תאפשר בחירה של המועמד הטוב ביותר מתוך מגוון עשיר יותר ובכך יושבח ההון האנושי. המטרה שהמדינה צריכה לשאוף אליה היא לבחור במועמד המתאים ביותר (ללא קשר להשתייכותו המגזרית), ולהסיר תנאי סף לא רלוונטיים.

הפתרון, במקרים שהתואר אינו נדרש למילוי התפקיד, הוא שינוי הדרישות והגדרה טובה יותר שלהם. למשל, התאמת מבחנים שיבדקו את הכישורים הרלוונטיים. בחלק מהמקרים, הכישורים ההכרחיים הנדרשים לביצוע התפקיד אינם בהכרח תואר. גם הניסיון חשוב ביותר. כדאי שהבחינות תתייחסנה לפוטנציאל של העובד. כך, לא רק שתתאפשר השתלבות בשירות הציבורי של חרדים ושל אוכלוסיות אחרות שלא רכשו תואר אקדמי, אלא גם יתאפשר לקלוט את הטובים, המוכשרים והמתאימים ביותר לביצוע התפקיד, כי הבחינות תותאמנה יותר למידותיו של התפקיד הספציפי .

בנוסף, למדינה שמעוניינת לסייע לשילובן של אוכלוסיות מגוונות, יש אחריות ותפקיד גם בהיותה מובילת מדיניות.

 

יצחק פינדרוס: צריך למצוא מבחן מקביל לתואר, בדיוק כמו שעושים בשוק הפרטי היום בהייטק

החסם המרכזי – ככל הנראה – לאי השתלבות החרדים בעבודה במגזר הציבורי הוא תנאי הסף. אין ספק שלימודים תורמים רבות ומעניקים ארגז כלים אולם גם ניסיון וגם לימודים בישיבה תורמים. בסופו של דבר, המבחנים ותנאי הסף הקיימים היום לא מתאימים לציבור החרדי, בשביל שיהיו מסות אמתיות בשירות המדינה יש לבנות מערכת תבחינים אחרת.

הנושא של תואר הוא קריטי. צריך לבנות מבחן מקביל לתואר, בדיוק כמו שעושים בשוק הפרטי היום בהייטק. היום בשוק הפרטי, בהייטק, יש מערכת מבדקים לבחינת התאמה לתפקיד. אם השוק הפרטי יודע להתמודד עם זה, אין שום סיבה שהשוק הציבורי לא ידע לעשות את זה. לדוגמה, אני הייתי בעברי ראש עיר, 25 שנה דירקטור. אבל את נבחרת הדירקטורים אני לא עובר כי תנאי הסף שם בניסיון, לצורך העניין, המקבילה ללימודים, הוא עשר שנות ראש עיר. הייתי שש שנים ראש עיר וכל השאר הייתי ממלא מקום. 25 שנה במערכת המקומית כראש עיר וממלא מקום ראש עיר, אבל תנאי הסף הוא שממלא מקום לא יכול להירשם.

אני מדבר קודם כל ברמה העקרונית. חייבים למצוא מבחן, בדיוק כמו המערכת הפרטית, יכול להיות מנהל מחלקה בעירייה הרבה מאוד שנים, עשרות שנים. תנאי הסף להיות מנהל אגף באותה מחלקה הוא תואר. אותו אדם שנמצא 25 שנה בתפקיד לא יכול להיות היום עובד בשלטון המקומי, ואני נמצא במערכת גדולה מאוד.

התוצאה של חסם זה שבעיריית ירושלים יש 1.5% עובדים חרדיים, כשהאוכלוסייה החרדית היא 40%. רק 1.5% הם עובדים חרדים. המחסום האמיתי הוא מחסום התואר. רוב העובדים היום בעיריית ירושלים שמתקבלים הם לא תושבי ירושלים. אני יושב בשבוע בסדר גודל של בין 20-15 מכרזים בעיריית ירושלים. רוב העובדים שמתקבלים הם לא תושבי ירושלים, כש־40% מהאוכלוסייה הם תושבים חרדים. על אף שיש עובדים מוצלחים מאוד, מוכשרים מאוד במערכות שלהם ולא מתקבלים, כשבהרבה מקרים המגבלה היא התואר.