בטור פרשנות ב'כלכליסט' התחקה דני זקן אחר הגורמים להחלטתו של שר הבריאות, יעקב ליצמן, לעזוב את משרדו ולעבור למשרד השיכון. לאחר שפירט את הסיבות לבחירתו של ליצמן לעזוב את משרד הבריאות, שרטט זקן את ממדי מצוקת הדיור בציבור החרדי כמות שהיא משתקפת מהנתונים שפורסמו בסדרת מחקרי איכות החיים שהוציא המשנה ליו"ר ניצה (קלינר) קסיר ודמיטרי רומנוב.
מחקר איכות החיים (קסיר [קלינר] ורומנוב) מראה כי צפיפות הדיור בחברה החרדית היא גבוהה במיוחד, ועומדת על 1.42 נפשות לחדר בממוצע לעומת 0.78 בחברה הלא חרדית. רכישת דירה היא נטל כלכלי גדול עבור זוגות צעירים, ורבים מהם בוחרים לגור בשכירות. עם זאת, בחברה החרדית נהוג לרכוש דירה עם הנישואין בגיל צעיר, ככל שמתאפשר. בקרב חרדים, שיעור משקי הבית הגרים בשכירות עומד על 29 אחוזים, בדומה ליהודים לא-חרדים (30 אחוזים), וזאת למרות רמת ההכנסה הנמוכה יחסית של משקי הבית החרדים. עבור הגרים בדירה בבעלותם, שיעור משקי הבית המשלמים משכנתה בחברה החרדית גבוה ועומד על 55 אחוזים, בהשוואה ל-44 אחוזים בקרב יהודים לא-חרדים. נתון זה מעיד על הקושי היחסי שבמימון רכישת דירה בחברה החרדית. נוסף לנטילת משכנתה, הרכישה מתאפשרת גם באמצעות סיוע במימון מצד המשפחה והקהילה תוך פשרה על איכות וגודל הדירה. שיעור הצע ירים הגרים עם הוריהם בחברה החרדית עומד על 9 אחוזים בלבד, לעומת 36 אחוזים בחברה היהודית הלא-חרדית. הסיבה העיקרית היא הולדת הילדים כבר לאחר החתונה המחייבת דירה נפרדת.
