בדיון שהתקיים בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, חשפה ניצה קלינר-קסיר, המשנה ליו”ר המכון ולשעבר בבנק ישראל, נתונים על שכרם של נשים חרדיות בהיי-טק. נשים חרדיות בהיי-טק מרוויחות 25% פחות מהשכר של נשים יהודיות לא חרדיות בין היתר כתוצאה מהבדלים בטיב ההכשרה שלהם ובתפקידים. 44% מהנשים החרדיות המועסקות בענף מרוויחות יותר מ-10,000 שקלים – כך עולה מסקר שערך המכון החרדי למחקרי מדיניות ושהוצג על ידי קסיר. בסך הכל, השיעור של העובדות בהיי-טק מכלל הנשים החרדיות עומד על 5%.
עוד עולה מהנתונים שהציגה כי אחת מכל ארבע נשים חרדיות משתלבת באקדמיה – נתון שאמנם נמוך משאר האוכלוסייה, אך עולה בהתמדה. כמו כן, בין 700 ל-800 נשים חרדיות לומדות מדי שנה את מקצוע התכנות במסגרת הכשרה מקצועית, וכמה מאות לומדות מקצועות טכנולוגיים בסמינרים.
קלינר-קסיר ציינה כי אחת הסיבות לסכום הנמוך יותר בתלוש של החרדיות היא ש”הן מתקשות להתמקח על גובה שכרן בגלל חוסר ידיעתן למי ניתן וכדאי לפנות בעניין, ומתוך החשש לאבד את מקום העבודה. אמנם, שילוב הנשים החרדיות בהיי-טק הצליח והפער בין תעסוקתן לזו של נשים חילוניות הצטמצם מאוד. אולם ישנם אתגרים ספציפיים לנשים חרדיות שגורמים לפערים בשכר”. ביניהם היא ציינה את החלוקה המגדרית במגזר החרדי, שלפיה הנשים עובדות כדי לאפשר לגברים (לפחות לחלקם) ללמוד, ואת העובדה שאישה חרדית אחראית בממוצע לגידול יותר ילדים מזו החילונית. “צריך לתת להן שעות עבודה שתאפשרנה את כפל התפקידים, הפרדה מגדרית, צניעות והסרת ההשכלה האקדמית כתנאי לקבלה לעבודה”, אמרה.
כיווני הפעולה שקלינר-קסיר ממליצה עליהם הם פיתוח וטיוב תכנית הלימודים וההכשרות ליזמות, תוך עדכון תכנים ומיומנויות נדרשות לשוק העבודה, התנסות עצמית במהלך הלימודים, ושימוש בפלטפורמת לימודים וירטואליות. היא הציעה להקים קמפוס חרדי וירטואלי, בסיוע ישראל דיגיטלית.
