לאחר כשנתיים וחצי של דיונים מורכבים, אישרה ועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית את ‘חוק הגמ”חים’. אישור החוק מסדיר את פעילות הגמ”חים במסגרת תקנות ה-FATCA וה-CRS, במסגרת חוק המזומן וכן את סולל את הדרך להסדרת מעמד הגמ”חים לעניין החוק לאיסור הלבנת הון. במסגרת היערכות הצדדים, ייכנס החוק לתוקף רק שלש שנים לאחר פרסומו.
פרופ’ יורם מרגליות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ועמית בכיר במכון החרדי למחקרי מדיניות, שחקר את הנושא שנים רבות, סבור כי “החוק, המסדיר לראשונה את פעילותם של הגמ”חים הוא דוגמה יוצאת דופן, אולי מופלאה, להחלה של חוקי המדינה על מוסד קהילתי חרדי תוך ניסיון אמיתי להתחשב במאפייני האוכלוסייה הייחודיים, ולרווחת כל תושבי המדינה. אי העברת החוק הייתה פוגעת בגמ”חים, שכן הבנקים לא היו מתירים להם להמשיך ולנהל חשבונות בלא אסדרה, הן כי רוח הזמנים השתנתה והן בשל הלחץ הבינלאומי בתחומי איסור הלבנת הון. החוק בנוסחו שעבר קריאה ראשונה היה גורם בוודאות לקריסה של גמ”חים רבים ולנזק קשה לכלכלת משקי הבית החרדים העניים, כמו גם לאפשרות ליחסי אמון כלשהם בין החרדים למדינה. התאמת החוק למציאות לא הייתה פשוטה. המכון החרדי למחקרי מדיניות הקים וגיבש צוות של מנהלי גמ”חים מובילים ותיווך במשא ומתן מול נציגי המדינה, בעיקר אנשי רשות שוק ההון, משרד המשפטים והרשות לאיסור הלבנת הון. כל המשתתפים, משני הצדדים, פעלו מתוך תחושת שליחות ורצון טוב, ובכל זאת, לולא הלחץ שהפעיל יו”ר ועדת הכספים חה”כ גפני, על שני הצדדים, לקיים אינספור פגישות ולהסכים לפשרות, לא היינו מגיעים להישג חשוב זה”.
