בכנס השנתי שערכה “קרן וקסנר” הובילו ראשי “המכון החרדי למחקרי מדיניות” רב-שיח במושב שעסק ב’חברה החרדית כהזדמנות’
“קרן וקסנר” הפועלת כבר למעלה משלושה עשורים לטיפוח המנהיגות הציבורית בישראל ובעולם היהודי, קיימה בתחילת יולי 2018 את הכנס השנתי לעמיתי תכנית קרן וקסנר, שבמסגרתו דנו המשתתפים במגוון נושאים הקשורים למיצוי ההזדמנויות בחברה הישראלית ל-70 השנים הבאות.
את המושב שעסק בנושא “החברה החרדית כהזדמנות” הוביל “המכון החרדי למחקרי מדיניות”. את המושב הנחה אבינועם ערמוני, חבר המועצה הציבורית של המכון, שהציג לנוכחים את פעילות המכון החרדי ואת עבודתו בתחום המחקר האינטגרטיבי.
במסגרת המושב התקיים פאנל מיוחד שבו נשאו דברים יו”ר המכון, אלי פלאי, והמשנה ליו”ר, ניצה (קלינר) קסיר, שהרצתה לנוכחים והציגה מבט מעמיק אל תוך הכלכלה החרדית ומדדי העוני, תוך הבנה של המנגנונים הקהילתיים ומאפיינים נוספים המיוחדים לחברה החרדית.
הכלכלה החרדית – ערכים, צריכה, מנגנונים קהילתיים ועוד
המשנה ליו”ר, ניצה (קלינר) קסיר, שילבה את דבריה במצגת שבה נסקרו פערי העוני באוכלוסיות השונות תוך דגש על פרדוקס העוני שקיים במגזר החרדי – שעומד על כ-60% במדד העוני (לפני תשלומי העברה) וכ-50% לאחר תשלומי העברה, בזמן שפחות מ-30% מהחרדים מדווחים על אי-שביעות רצון ממצבם הכלכלי.
קסיר ניתחה בהרצאתה את סל הערכים של החברה החרדית המסביר את הנתונים הפרדוקסליים, וכמו כן שרטטה את הסיבות הגורמות לשיעורי העוני הגבוהים במגזר, כשהיא מצביעה על המרכיבים המרכזיים: מיעוט מפרנסים במשק בית מתוך בחירה בלימודי תורה על פני עבודה, תכני הלימוד שאינם מכוונים לשוק העבודה וגודל המשפחה – מרכיבים המובילים ל”עוני” אך מעלים את התועלת/הרווחה של הפרטים בחברה החרדית.
בחלקה השני של הרצאתה, קיבלו משתתפי הפאנל סקירה על תרבות הצריכה בקהילה החרדית; ההסתפקות במועט ושיעורי החיסכון הגבוהים.
ניצה קסיר הציגה את מדדי העוני בחברה הכללית והחרדית והפערים הגדולים שקיימים למשמעות שניתנת להגדרת העוני – שיעור העוני לפי הגדרה סובייקטיבית דומה באוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה שאינה חרדית. תוחלת החיים ביישובים החרדיים גבוהה יחסית וכך גם מספר שנות הלימוד של החרדים. כ-70% מהציבור החרדי מצליחים להסתדר עם בעיותיהם, שיעור דומה לקיים בחברה שאינה חרדית. כל אלה מצביעים על אינטרפרטציה שונה שהאוכלוסייה החרדית מעניקה למונח “העוני”.
את דבריה סיכמה בכך שהנחת העבודה, שקיימת בעיית עוני חמורה בחברה החרדית, אינה נכונה כשרבים מהחרדים העניים אינם סבורים שהם עניים והם בוחרים באורח חיים שמשמעותו “עוני” אך עם תועלת גדולה והחברה החרדית תומכת בחבריה.
ניצול הזדמנויות בחברה החרדית
בחלקו השני של הדיון יו”ר המכון, אלי פלאי, נתן לנוכחים פרספקטיבה על מגוון העסקים שפועלים בשוק הכלכלה החרדית, דרך העיניים של הפרסומות המתפרסמות בעיתון “משפחה”. הוא דיבר על המגוון העסקי שמציף את השוק החרדי בקשת רחבה של תחומים שבניגוד לתפיסה כלפי החברה החרדית, מקיימת חיי מסחר תוססים ומגוונים שמשפיעים דרמטית על המשק הישראלי.
פלאי הציע בדבריו הזדמנויות שקיימות בהון האנושי של החברה החרדית, בנושאים שנוגעים לביטחון המדינה, בין היתר דיבר על סוגיית המוכנות בזמן מלחמה של העורף הישראלי, והאתגרים הטכנולוגיים בתחומי הסייבר והמודיעין. הוא הציג למשתתפים מודלים פרודוקטיביים שלדבריו יכולים להביא לידי ביטוי את התרומה של החברה החרדית בנושאים אלה, במרכזם: פעילותם של החרדים בתוך גופי ההצלה השונים, וכמו כן, תחום ההכשרות הטכנולוגיות לגברים ולנשים במגזר החרדי שייתנו מענה לאתגרים הטכנולוגיים שניצבים בפני התעשיות הביטחוניות. “אם המערכת תדע להשקיע בהון האנושי שקיים בחברה החרדית” הסביר “היא תקבל תרומה משמעותית הן לאתגרים הביטחוניים, והן, בהשתלבותם בהמשך של חרדים בשוק ההיי-טק והטכנולוגיה”.
בדבריו, עסק גם בסוגיית השתלבותם של חרדים בשירות הציבורי כשהוא מציין שהימצאותם של חרדים בשירות הציבורי נמוכה משמעותית ביחס לשיעורם באוכלוסייה. “יש עתודה איכותית בחברה החרדית שיכולה גם היא לסייע להשבחת השירות הציבורי, אולם נדרשת היענות מצד המערכת לשנות את תנאי הסף.” “כשמדברים על שוויון” אמר “יש לתרגם זאת גם באפשרות להמיר את תנאי הסף באופן שיוכלו לאתר מצד אחד נושאי משרה ציבורית שמוכשרים לדרישות התפקיד, ומצד שני לא יידרש מהם להציג כתנאי קבלה תואר אקדמי שאינו רלבנטי לביצוע התפקיד”.
את הפאנל חתם המנחה, אבינועם ערמוני, שסיכם עם הנוכחים על קיומו של מפגש המשך שיכלול צוות נבחר של בוגרי קרן וקסנר ותפקידו יהיה לעסוק בבחינה משותפת של ליווי מיזמים טכנולוגיים במקביל לגיבוש מודלים נכונים לשילוב חרדים בשירות הציבורי.
