כנס "מדיניות מול מציאות – תקציב המדינה 2023-2024 בראי החברה החרדית" נערך במשרדי המכון בירושלים, בהשתתפות שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת ובכירים מהמגזר הציבורי והשלישי. השר ברקת פרש בנאומו את חזונו הכלכלי למדינת ישראל והדגיש כי שילוב המגזר החרדי בשוק התעסוקה העכשווי והעתידי הוא משימה לאומית. מנכ"ל המכון אודי בן-דרור גם כן נאם והתייחס לקיום הכנס על רקע המחאה נגד הרפורמה המשפטית והזכיר שתפקידו של המכון הוא לקדם שיח ענייני-אסטרטגי של שיתוף פעולה. אחריו עלו לבמה חוקרי המכון החרדי והשתתפו בפאנל מקצועי ומעמיק על האתגרים שעומדים בפני החברה החרדית וכיצד הם מקבלים מענה, אם בכלל, בתקציב המדינה שיעלה לאישור הכנסת בקרוב.
השר ברקת התייחס בנאומו לחשיבות של ענף ההייטק לפיתוח הכלכלה הישראלית וציין כי אם הוא מסתכל שנים קדימה אז הוא ירצה לראות 25% מכוח העבודה בישראל בענף הייטק, 2 מיליון ישראלים בסך הכול, כאשר המגזר החרדי צריך להיות שותף למהלך. הוא הוסיף וציין כי לתפיסתו המגזר הפרטי צריך להיות אחראי על הכשרתם לשוק העבודה.
"הטובים ביותר בעשייה זה המגזר הפרטי, אחריהם השלטון המקומי ובמקום האחרון נמצאת ממשלת ישראל", הסביר השר. "ככל שנוכל להעביר יותר אחריות למגזר הפרטי מצבנו יהיה יותר טוב. השאיפה שלי שאנשי עסקים במדינת ישראל ייקחו אחריות מלאה על כל נושא הכשרת העובדים – לעניין הזה אני מעריך שכמעט אין מגבלת תקציב".
ברקת סיכם את נאומו: "אני רואה משימה לאומית בהצלחה של המגזר החרדי בהשתלבות בעולם התעסוקה של היום ומחר. ראו בי שותף קודם כל לתכנון, וכמובן אחרי זה לביצוע. משרד הכלכלה והתעשייה יעמוד לרשותכם לכל אתגר שתציבו בפנינו – כי אין לנו ברירה אלא להצליח".
מנכ"ל המכון החרדי למחקרי מדיניות, אודי בן-דרור, התייחס בנאומו לשיח הפוליטי סביב הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה: "מה שמטריד את האנשים זה לאן המדינה הולכת ואיך היא הולכת להיראות בעוד 10-20 שנה. מצד אחד זה משבר, מצד שני זה יכול להפוך להזדמנות – וזה מה שאני מקווה שנצליח לעשות. התפקיד של המכון החרדי הוא לנסות להפוך את השיח הקיים משיח לעומתי, משיח מתנגש, משיח של כיפופי ידיים – לשיח של קידום עניינים, קידום אסטרטגי ולמקום של תכנון".
על תקציב המדינה שצפוי להגיע להצבעה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ביום חמישי הקרוב, אמר בן-דרור: "לצערי תקציב המדינה כפי שהוא כרגע חסר בשורה ממשית באתגרים המרכזיים של החברה החרדית – שהן למעשה האתגרים של החברה הישראלית כולה".
פאנל חוקרי המכון: תקציב המדינה בשורה או גזירה?
בפאנל חוקרי המכון בנושא תקציב המדינה בראי החברה החרדית השתתפו ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון; יהודית מילצקי, חוקרת בכירה בתחום התעסוקה; ד"ר שי שטרן, חוקר בכיר בתחום הדיור; ורוני ברבוי, חוקרת בכירה וראש תחומי החינוך, מדיניות בריאות, רווחה וחירום.
ד"ר רגב, סמנכ"ל המחקר והנתונים של המכון, התייחס בפאנל לכך שהמילה "חרדים" מופיעה מעט מאוד בתקציב המדינה, והסביר כי הדבר מעיד על חוסר של ידע ונתונים מדויקים על המגזר החרדי בידי קובעי המדיניות. לדבריו, מדיניות תקציב אפקטיבית עבור המגזר החרדי, כזו שתיטיב עם המדינה כולה, שתסיר חסמים ותיצור קטרי צמיחה, מחוייבת להתבסס על נתונים מפורטים ככל הניתן. "בהרבה מקומות הבעיה בקידום מדיניות אפקטיבית היא לא חוסר הסכמה בין ימין לשמאל, אלא היעדר מידע מספק ומדויק לגבי מה צריך לעשות ואיפה הבעיות", הסביר.
ד"ר רגב סיפק דוגמה למקרה של תוכנית שלא מבוססת מספיק על נתונים: "יש שיח ער על בניית עיר חרדית חדשה אי-שם בכסיף ליד כסייפה בדרום הרחוק. כאשר אנו בודקים את נתוני התעסוקה והתחבורה אנו יודעים ששליש מהנשים החרדיות מגיעות לעבודה ברגל, עוד שליש בתחבורה ציבורית ועוד שליש מהן לוקח להן פחות מרבע שעה להגיע לעבודה. רק ל-29% מהנשים החרדיות יש רישיון נהיגה. עכשיו רוצים לשלוח 40-50 אלף חרדים למקום שרחוק כשעה פלוס מכל מוקד תעסוקה. אני מדבר על תעסוקה שקיימת היום, לא בעוד 20 שנה. זאת דוגמה נוספת לאיך נתונים יכולים להשפיע על קבלת החלטות".
יהודית מילצקי חוקרת בכירה בתחום התעסוקה, ציינה כי לצערה תקציב המדינה כפי שהוא כרגע הוא לא "בשורה" בתחום התעסוקה. "יש שני סעיפים בתקציב שמתמקדים בעיקר בהכשרות טכנולוגיות – שזה מאוד מבורך להגדיל את מספר הסטודנטים הגברים החרדים ולהנגיש מכללות טכולוגיות לריכוזים חרדיים. אך כשאנו מנסים לחשוב על התקציב ככלי ליישום מדיניות ממשלה, אי אפשר להגיע עם התקציב הנוכחי ליעדים של 2030 בשום דרך".
"אבל זה כן תקציב של בשורה בהיבט הזה שבין השורות המדינה אומרת שאנחנו מבינים שחרדים צריכים התאמה, שלתעסוקה בחברה החרדית יש מאפיינים ייחודיים", הוסיפה מילצקי. "עצם זה שהממשלה שמה על השולחן את נושא ההכשרות המקצועיות על השולחן בתקציב זו אמירה חדשה אחרי הרבה שנים של הסללה מאוד ברורה לאקדמיה. ההבנה שהחברה החרדית נשענת היום בעיקר על הכשרות טכנולוגיות היא הבנה חשובה".
ד"ר שי שטרן, חוקר בכיר בתחום הדיור, אמר כי התקציב הנוכחי הוא "עושה חלק מהעבודה" במציאת פתרון למשבר הדיור, אך הוא "קצת פוגע" בכל הנוגע לסוגיה כפי שהיא מתבטאת בחברה החרדית. "התקציב מסיר כל מני חסמים, בין אם ברישוי, בין אם זה במתן היתרים, הוא מתמודד ומכיר במצוקת הדיור ומנסה לתת כלים לרשויות המקומיות ולוועדות המחוזיות להתגבר על חסמים בירוקרטיים", הסביר ד"ר שטרן. "הבעיה מבחינתנו במכון הוא שהתקציב פחות מתייחס, אפילו קצת פוגע במובנים מסוימים, ביכולות של החרדה החרדית להדביק את הפערים הקיימים בתחום הדיור – כאשר הפערים בחברה החרדית בתחום הדיור גדולים יותר מאשר הפערים בחברה הכללית".
רוני ברבוי, חוקרת בכירה וראש אגף החינוך, התייחסה לכך שהמגזר החרדי לא מופיע כלל בתקציב בהקשר של חינוך, זאת למרות האתגרים הרבים שעומדים על הפרק. ברבוי ציינה ארבעה אתגרים מרכזיים: היעדר גוף תכנון מרכזי למערכת החינוך החרדית; פערים בסיסיים בין מערכת החינוך החרדית לממלכתית; טיוב הפיקוח והרגולציה; שיפור איכות לימודי הליבה במוסדות החינוך היסודיים לבנים.
ברבוי התייחסה לסוגיית לימודי הליבה במערכת החינוך החרדית והציעה להסתכל על הסוגיה מזווית אחרת. לדבריה, מערכת החינוך החרדית היא לא מקשה אחת וכאשר באים לדון בנושא לימודי הליבה צריך להפריד בין מערכת החינוך לבנות ומערכת החינוך לבנים. "אם אנחנו מפרקים את נושא חינוך הבנים לחלקים היותר קטנים שלו, זה אומר החינוך הקדם-יסודי והיסודי, אז צריך לזכור שבחינוך היסודי כל הבנים צריכים ללמוד לימודי ליבה בהיקפים כאלה ואחרים, בין 55% ל-100%. הבעיה היא שאיכות הלימודים שהם מקבלים זה איכות נמוכה. זה מגיע מהיעדר הכשרה של כוח אדם – ובסוגיה הזו לא משרד החינוך ולא הרשויות המקומיות מטפלים".
