מושב הפתיחה:

את מושב הפתיחה של הכנס פתח פרופ’ יורם מרגליות המשמש כעמית בכיר במכון, שהתכבד להנחות את הכנס. פרופ’ מרגליות הציג בקצרה את תפיסת המכון וציין כי המכון מייצג את כל הזרמים בחברה הישראלית מתוך מטרה למקסם את רווחת כל תושבי מדינת ישראל.

במהלך המושב נשאו דברים יו”ר ומייסד המכון אלי פלאי שציין בדבריו את היקף הפעילות הנרחב של המכון המציין עתה את השנה הרביעית לפעילותו, ואת חשיבותו הרבה של פרויקט איכות חיים שעמד במרכז הכנס.  בהמשך המושב התכבד יו”ר המכון לקדם את פני נשיא המדינה שהגיע להשתתף בכנס. הוא ציין בדבריו כי עקרונות הפעילות של המכון הינם תואמים לחזון השבטים עליו מרבה הנשיא לדבר בהזדמנויות שונות. עורכי המחקר, ניצה (קלינר) קסיר ודמיטרי רומנוב, הגישו לנשיא המדינה את הספר.

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נשא דברים ובירך את יו”ר המכון ואת עורכי המחקר. הוא ביקש להדגיש את חשיבותו של המחקר ואף צוטט מתוך הדברים שנכתבו בו “יש חשיבות מיוחדת לפרויקט מדדי איכות החיים שלדיון בו התכנסנו כאן היום. הטענה המעניינת היא שלכל שבט יש מדד איכות חיים משלו. כפי שמחברי הפרויקט כתבו ואני מצטט  – יש צורך ראשוני להתוויית דרכי פעולה ובגיבוש ערוצי שיח שבהם יוכלו סוגיות אלו לעלות לדיון משותף תוך מתן ביטוי לצרכים השונים של כל חלק וחלק באוכלוסייה. – אנו אכן יכולים לקיים חברה שמורכבת מקהילות שונות שיכולות לחיות אלו עם אלו גם ללא הסכמה עם אותם דברים. אני בטוח שבסופו של דבר הצורך של כולנו יחד לקיים חברה ישראלית טובה יגבר”.

את מושב הפתיחה חתמה המשנה ליו”ר המכון ניצה (קלינר) קסיר, שהציגה את הגישה שעמדה בבסיס העבודה שנעשתה בפרויקט. היא הציגה את התחומים השונים שנבחרו כמייצגים את איכות החיים, את המדדים האובייקטיביים והסובייקטיביים שנמדדו בו ואת הממצאים הבולטים שעלו ממנו באשר לחשיבות ולמידת שביעות הרצון המייחסים במגזרים השונים לכל תחום, ואת ה”שורה התחתונה” של איכות החיים בכל אחת מהאוכלוסיות.

 

מושב ראשון – הכנסה ומצב כלכלי:

המושב הראשון נפתח בידי ד”ר דמיטרי רומנוב שהיה שותף לעריכת המחקר. ד”ר רומנוב הציג את ממצאי המחקר הנוגעים למצבם הכלכלי של משקי הבית, מהם עולה כי מחד גיסא שיעורי העוני שנמדדו הם גבוהים באופן יחסי לכלל החברה, ומאידך גיסא ניתן לראות כי משקי הבית מצליחים לשמור על איזון תקציבי. נתונים נוספים ממחישים את הדרכים שבהם ניתן להגיע לאיזון תקציבי על אף הקושי הכלכלי, זאת ע”י שמירה על איזון ההוצאות והתאמה שלהן לרמת ההכנסות הנמוכה, סיוע קהילתי, תכנון ארוך טווח ועוד.

בהמשך המושב נשא דברים אסף צחור-שי המשמש כחוקר בכיר במכון, שהציג נתונים המבוססים על שני מחקרים שנערכו במכון, הנוגעים לשיעור התרומות הגבוה שנמדד בחברה החרדית ולתפיסת ההתנדבות המבוססת על קיום המצווה וקהילתיות.

את המושב חתם מנכ”ל משרד העבודה והרווחה ד”ר אביגדור קפלן שבירך על שיתוף הפעולה הקיים בין המשרד למכון החרדי ועורכי המחקר, והציג את מדיניות המשרד בסוגיות הנוגעות לחברה החרדית ובמאמצים להעלאת שיעור התעסוקה.

  • פאנל התנדבות וארגוני סיוע – בהשתתפות מר דוד קוכמייסטר, מנכ”ל ומייסד ארגון “פעמונים”אבינועם שיפרן חבר מועצת מודיעין עלית וחבר קופת הצדקה של מודיעין עלית: פילינסקי חבר קופת הצדקה הכללית ביתר עלית; מר אבי סמואלס, יו”ר “שלווה – המרכז הלאומי לטיפול באנשים עם מוגבלויות” בהנחיית יצחק פינדרוס, חבר הנהלת המכון וממלא מקום ראש העיר ירושלים

 

מושב שני – בריאות

המושב השני הוקדש לממצאי המחקר העוסקים בתחום הבריאות. את המושב פתחה המשנה ליו”ר המכון ניצה (קלינר) קסיר שערכה את המחקר. קסיר הציגה נתונים על כך שתוחלת החיים בערים החרדיות היא גבוהה באופן יחסי, ונתונים נוספים המצביעים על תחושת הערכה גבוהה של מצב הבריאות, והקפדה על אורח חיים בריא. מאידך, שיעור הבדיקות המקדימות בקרב החברה החרדית הוא נמוך יחסית ושיעור הוויתורים מסיבות כלכליות על טיפולים רפואיים וטיפולי שיניים גבוה אף הוא.

לאחר מכן נערך פאנל הרצאות שבו השתתפו מנהלי בתי חולים שהגיבו לממצאי המחקר שהוצגו וסיפקו זווית רחבה לסוגיות בריאותיות, רפואה מונעת והריון ולידה במגזר החרדי.
את המושב חתם פרופ’ אברהם שטיינברג שהעניק סקירה מקיפה אודות תחום הרפואה המונעת בראי ההשקה וההלכה היהודית, הוא הציג גישות שונות ממאמרי חז”ל, פסקי הרמב”ם והשולחן ערוך, ותשובות מפוסקי הלכה בני זמננו.

ראיון עם שרת המשפטים איילת שקד

 

מושב שלישי – תעסוקה והכשרה

המושב השלישי בכנס הוקדש לתחום התעסוקה וההכשרה במגזר החרדי. את המושב פתח דמיטרי רומנוב שהציג את הממצאים העולים מהמחקר על איכות החיים אותו הכין עם ניצה (קלינר) קסיר. בין הממצאים המרכזיים שהוזכרו: בניגוד למיתוס המקובל שהחרדים לא עובדים ניתן לראות שרוב החרדים כן עובדים. בקרב גברים קיים שיעור גבוה יותר של ההעסקה חלקית, הם רוצים להמשיך ללמוד, ובכל זאת האברכים מחפשים את הגשר בין התורה לעבודה. לגבי המיומנויות הבסיסיות לשוק העבודה, הנתונים מעידים על מיומנויות יסוד הדומות בממוצע לרמה באוכלוסייה הכללית (מלבד בתחום פתרון בעיות בסביבה מתוקשרת). לצד זאת, גובה השכר לשעה הוא נמוך יחסית, וההעסקה החלקית קיימת בשיעור גבוה בקרב גברים ונשים.

פרופ’ יוג’ין קנדל, העומד בראש עמותת “סטארט אפ ניישן סנטרל” ולשעבר יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה, הציג נתונים אודות הצורך במציאת פתרונות להכשרה ראויה עבור בני החברה החרדית שתהא מותאמת לעולם ההייטק.

במהלך המושב הוצגו מספר פרויקטים ומחקרים הנערכים ע”י עמיתי המכון וחוקריו: הוצג פרויקט התאמת הכשרות מקצועות רלוונטיים לשוק העבודה עבור הסמינרים החרדים אותו מוביל המכון בשיתוף גורמים מהקהילה, ופרויקט התאמת ההכשרות לשוק ההייטק עבור החברה החרדית. כמו כן הוצג מחקר בנושא חלקיות משרה בקרב נשים חרדיות, מחקר שהוכן ע”י ניצה (קלינר) קסיר, שלומית שהינו-קסלר ואסף צחור-שי.

 

לרצף סרטונים של כל הרצאות הכנס

סרטון עם הצילום המלא של הכנס

 

למחקר המלא בעברית:

איכות החיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית: מבט השוואתי – ניצה (קלינר) קסיר ודמיטרי רומנוב

לחלק ב’ – ספר לוחות נתונים ותרשימים:

איכות חיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית – מבט השוואתי, חלק ב: לוחות נתונים ותרשימים – ניצה (קלינר) קסיר, דמיטרי רומנוב

למחקר המלא באנגלית:

Quality of Life Among Israel’s Population Groups – Nitsa (Kaliner) Kasir and Dmitri Romanov

לחוברת תרשימים נבחרים של המחקר:

תרשימים נבחרים של איכות החיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית, מבט השוואתי – ניצה (קלינר) קסיר ודמיטרי רומנוב

מדדים מעודכנים לשנת 2019:

מדד איכות החיים 2019 – ניצה (קלינר) קסיר, דמיטרי רומנוב, אסף צחור-שי שקד אדר, צחי בן-שימול ונעם מרשה

 

סיקור הכנס בתקשורת:

 

תמונות: אלי קובין

וידאו: c-live