כנס דיון בנושא מיסוי התא המשפחתי

ספטמבר

2017

כנס דיון בעקבות מאמר של חוקרי המכון, פרופ' יורם מרגליות ושלמה טייטלבוים העוסק בשאלה - האם ראוי לאפשר העברת נקודות זיכוי בגין ילדים בתוך התא המשפחתי.

שעה 09:00

מיקום הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל-אביב, ד"ר ג'ורג' וייז, תל אביב יפו

למי מתאים כולם

מידע נוסף
לו"ז (אג'נדה)
גלריה
סיכום האירוע
צפו באירוע

בשנים האחרונות, וביתר שאת בחקיקת תכנית “נטו משפחה”, החלה להתבסס התפישה לפיה נקודות הזיכוי להורים אמורות להקל על משקי בית עם הורים עובדים את ההתמודדות עם יוקר המחיה.

אנו מזמינים אתכם לדיון בנייר מדיניות של המכון החרדי למחקרי מדיניות המבוסס על מחקרו של פרופ’ יורם מרגליות מאוניברסיטת תל אביב, עמית בכיר במכון, המציע לאפשר לבני זוג להעביר נקודות זיכוי בלתי מנוצלות ביניהם על מנת למצות את נקודות הזיכוי שהם מקבלים כהורים. באופן מיטבי, מוצע בנייר העמדה לבטל את נקודות הזיכוי להורים ולמסות את ההכנסה המשפחתית המאוחדת כשהיא מחולקת במספר הנפשות במשק הבית, כשהן מתוקננות באופן המבטא יתרונות לגודל והבדלים בין צריכה של מבוגרים לילדים.

את נייר המדיניות יציג פרופ’ יורם מרגליות ויגיבו עליו, בין השאר, ראש רשות המיסים עו”ד ורו”ח משה אשר וחה”כ יו”ר וועדת הכספים הרב משה גפני.

הדיון יערך ביום שלישי, כ”א אלול, 12.9.17, בשעות הבוקר, בפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל אביב.

צילום: עזרא טרבלסי

האם ראוי לאפשר העברת נקודות זיכוי בגין ילדים בתוך התא המשפחתי?

האם ילדים הם “מוצרי צריכה” של הוריהם בבחירתם להביא אותם לעולם, או תושבים הזכאים להטבת המס בהתאם ליכולת הצריכה שלהם?

בכנס המכון החרדי למחקרי מדיניות שנערך אתמול (ג) באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם הפקולטה למשפטים הוצג מאמר חדש של פרופ’ יורם מרגליות, עמית בכיר במכון, ושל שלמה טייטלבוים, חוקר במכון, שמראה כי תשובה לשאלה זו היא הכרחית לצורך אמידה מדויקת של ההכנסה החייבת במס הכנסה. ראש רשות המיסים עו”ד ורו”ח משה אשר שהגיב לדברים טען כי מתן האפשרות לניצול מלא של נקודות הזיכוי בהתאם למספר הילדים יביא לכך שנקודות הזיכוי יהפכו מהטבות מס לקצבאות ילדים. לעומתו, טען ח”כ גפני כי יש ליישם את הצעתו של פרופ’ מרגליות ולאפשר העברה של נקודות הזיכוי בתוך התא המשפחתי בין האם לאב. אשר וגפני אף התייחסו בדבריהם לסוגית השתלבותה של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה בישראל. עו”ד אשר טען כי המגזר החרדי עצמו אינו עושה די בכדי להשתלב בשוק התעסוקה, בעוד ח”כ גפני השיב כי המדינה היא זו המערימה קשיים בפני האוכלוסייה החרדית, וכי מרבית הגברים החרדים חפצים להשתלב בשוק התעסוקה.

התשובה האינטואיטיבית והמקובלת לשאלת היחס לילדים היא שמרגע שנולדו, ילדים הם בני אדם, תושבי המדינה, חלק מהחברה הישראלית, ממש כמו הוריהם. מס הכנסה אמור להיות מוטל על הגידול ביכולת הצריכה של התושב. ילדים בדרך כלל אינם מתפרנסים למחייתם אלא שותפים בהכנסות הוריהם. מכאן, שיש להטיל את המס על ההכנסה לנפש במשק בית, ולא על הכנסות ההורים בלבד. יש לתקנן את מספר הנפשות כדי להביא בחשבון יתרונות לגודל. כך נעשה על ידי הביטוח הלאומי בקביעת קו העוני. לטענת המאמר של פרופ’ מרגליות יש לקבוע באופן מדויק כאמור את ההכנסה גם לצורכי מס.

על פי טענה זו, אם לא תתקבל ההצעה, יש, לכל הפחות, לאפשר העברת נקודות זיכוי בלתי מנוצלות בין ההורים, שכן עלויות המחיה של הילדים אינן ממומנות דווקא מהכנסת הורה זה או אחר אלא מהכנסות משק הבית. ישראל היא היחידה מבין מדינות ה-OECD שבה נקודות הזיכוי בגין ילדים תלויות במגדר של ההורים.

פתיחת הכנס ודברי ברכה יו”ר המכון – אלי פלאי

את הכנס שבו הוצג המאמר פתח בדברי ברכה יו”ר המכון החרדי למחקרי מדיניות אלי פלאי שציין כי העלאת סוגיה זו היא כחלק מתפיסה כוללת אותה מקדם המכון בנושא כלכלת משקי הבית במגזר החרדי. הוא אף ציין שכמעסיק המשלם מידי חודש משכורת מעל ל-150 עובדים הוא נפגש בשאלת נקודות הזיכוי וההבדל בין גברים לנשים בתשלומי הנטו במשכורת החודשית. “העלות שלי כמעביד היא שווה בין גברים לנשים, אולם סכום הנטו אותו העובד מביא הביתה משתנה בין גברים לנשים, והשאלה העולה היא האם אכן כך ראוי להיות”.

הצגת הסוגיה, סקירה היסטורית ופתיחת דיון – פרופ' יורם מרגליות

פרופ’ יורם מרגליות הציג את הנושא ופתח בסקירה היסטורית של נושא נקודות הזיכוי. משנת 1975 הוחל להעניק נקודות זיכוי לילדים לנשים בלבד, בשנת 2012 בעקבות ועדת טרכטנברג, השתנתה המגמה הזו ובמסגרת תכנית נטו משפחה – כהוראת שעה – הוסיפו נקודות גם לגברים וגם לנשים.

“ההגדרה של מס הכנסה הוא מס על הגידול ביכולת הצריכה, והצריכה נעשית ברמת משק הבית כיון שאנחנו מניחים שההורים חולקים את הכנסותיהם עם ילדים. אולם הדעה האינטואיטיבית היא שילדים הם בני אדם ולא מוצרי צריכה. ולכן אם אנחנו רוצים למצות את התכלית של מס הכנסה אנחנו צריכים להתייחס לילדים ובשל כך אנו סבורים כי סבורים כי ראוי לאחד את הכנסות המשפחה, ולחלק אותן במספר הנפשות של משק הבית. בנוסף לכך יש צורך לתקנן את מספר הנפשות ולקחת בחשבון את היתרונות לגודל משק הבית, ולשוני הקיים בין צריכה של מבוגר לזו של ילד – כפי שנהוג במדידת קו העוני. בשל כך אנו סבורים שמגמת החקיקה שהתקבלה כהוראת שעה בתכנית נטו משפחה מן הראוי שתוחל כחקיקה קבועה ותיישם באופן מלא את תפיסת המס הראויה.”

ישנם מספר קשיים ביישום התכנית, ישנה שאלת העלות התקציבית ומשמעויות נוספות, אולם בתכנון מדיניות יש צורך קודם כל לבסס את התפיסה המהותית. רק לאחר מכן יש לבחון את השלכותיה ולשקלל אותם לצורך בחירה כיצד ליישם באופן מיטבי את התפיסה המהותית.

לאחר סיום הצגת המאמר ע”י פרופ’ מרגליות, נערך פאנל מגיבים בו השיבו לדברים ראש רשות המיסים עו”ד ורו”ח משה אשר, ויו”ר וועדת הכספים הרב משה גפני.

דברי תגובה – ראש רשות המיסים: “אם נביא למיצוי מלא של נקודות הזיכוי בגין ילדים, הם יהפכו לקצבאות ילדים ולא להטבת מס“

יו”ר רשות המיסים משה אשר הגיב לטענה על פיה ילדים אינם מוצרי צריכה וטען כי למרות זאת, לא ניתן לאמץ את הגישה במלואה ולאפשר ניצול מלא של נקודות הזיכוי. “ילדים הם לא מוצר צריכה, אך הם גם לא נישומים ואין להם תיקים במס הכנסה. אנחנו מתחשבים בהם באופן המקסימלי שמתאפשר לנו, יש לראות את המכלול הכללי של שיקולי מדיניות המס. אם נביא למיצוי מלא של נקודות הזיכוי בגין ילדים, בכך שנאפשר להעביר אותן בתוך התא המשפחתי מהאם ולאב הרי שנקודות הזיכוי יהפכו לקצבאות ילדים ולא להטבת מס. צריך לזכור שמערכת המיסוי היא בעצם מערכת של כלים שלובים, ובסופו של דבר אנחנו צריכים לעמוד בתחזית המיסים, השנה היינו צריכים להביא 294 מיליארד שקלים, וכנראה אנחנו הולכים להביא 300 מיליארד. אבל זה חד פעמי. זה לא יכול לחזור על עצמו כל פעם. אבל צריך לדעת שלכל דבר יש משמעות, לכל אחוז במע”מ יש משמעות של חמשה מיליארד שקלים. וכמובן שגם לנקודות הזיכוי יש משמעויות.”

בהתייחס לאוכלוסייה החרדית והמאמץ לשלב אותה בשוק התעסוקה, קרא ראש רשות המיסים להתמקד בהכשרות המקצועיות וכדוגמה לכך הביא את תחום יעוץ המס בו קיימות הכשרות מקצועיות לנשים חרדיות. הוא ציין כי הן התלמידות המצטיינות במסגרת התכניות של יועצי המס הן תלמידות חרדיות. הן משיגות תוצאות מדהימות במבחנים ומצליחות לאחר מכן מאוד בשוק הפרטי. חבל מאוד שבמגזר החרדי דווקא בתחום ההייטק, העיסוק בנקודות הזיכוי הוא לא גדול כל כך ומשמעותי ביחס לסוגיית ההשתלבות בשוק העבודה בישראל.

יו”ר וועדת הכספים ח”כ גפני: “יש לאמץ את ההצעה באופן הדרגתי”

לאחר מכן הגיב יו”ר ועדת הכספים ח”כ משה גפני שבחר להתייחס לדבריו של ראש רשות המיסים לגבי יציאת גברים חרדים לשוק התעסוקה ואמר כי המדינה היא זו שאיננה מעודדת את השתלבותו של המגזר החרדי בשוק התעסוקה. וכדוגמה לכך הוא ציין את חוק העדפה מתקנת בשירות הציבורי “יש כמאה אלף עובדי מדינה בסה”כ, כמה חרדים יש מתוכם? בעיריית ירושלים יש 1.3 אחוז של עובדים חרדים. זה בזמן ששליש מתושבי ירושלים הם חרדים. למרות זאת משרד המשפטים התנגד לחוק העדפה מתקנת שאני הובלתי. נלחמו נגד זה בכל כוחם. הם טענו שהחרדים הם לא מופלים לרעה. היועצת המשפטית של המשרד טענה שהחרדים הם לא דת, לא גזע ולא מין ואי אפשר לתת להם העדפה מתקנת. די לשקר, רוב הגברים החרדים רוצים לצאת לעבודה אבל המדינה חוסמת אותם, היא עושה הכל כדי שישארו מחוץ למעגל התעסוקה”

גפני אף התייחס בפירוט לנושא לימודי יעוץ המס אותו הזכיר ראש רשות המיסים וציין כי הוא זה שנלחם לפני כחמש עשרה שנה על מנת שתכניות הלימוד של הסמינרים החרדים יקבלו הכרה. “מדוע נלחמו בזה? מדוע התנגדו לזה שאשה חרדית תוכל ללמוד בסמינר יעוץ מס ולקבל הכרה על כך? אני מרגיש שיש עוינות בנושא הזה. אנחנו מבקשים לשלב גברים ונשים חרדים בשוק העבודה. אבל מבקשים שתקבלו אותנו מבלי לצפות שנשנה את אורחות חיינו. כל הדיון הזה הזוי. רוצים שנבוא, דורשים שנשתלב, אבל רוצים שנשנה את אורחות חיינו. אז מי יבוא? המיינסטרים החרדי יבוא? זה לא יקרה. גם אם אני אסכים, אתם חושבים שהציבור החרדי יסכים? אתם חושבים שהנשים החרדיות תבואנה?”

בהתייחס להצעתו של פרופ’ יורם מרגליות קרא ח”כ גפני לאמץ את הגישה אותה הציג פרופ’ מרגליות על פיה ילדים הם אינם מוצר צריכה, אלא נישום שראוי להתייחסות הולמת. גפני קרא לאמץ את הגישה בהדרגתיות ולמצוא דרכים הולמות לאזן את הנטל על קופת המדינה.

בחתימת האירוע התקיים מושב בו ענו פרופ' מרגליות ומשה אשר על שאלות מהקהל.

להרחבה וקריאת המאמר המלא לחצו כאן

פתיחת הכנס ודברי ברכה יו”ר המכון – אלי פלאי

הצגת הסוגיה, סקירה היסטורית ופתיחת דיון – פרופ' יורם מרגליות

דברי תגובה – ראש רשות המיסים: “אם נביא למיצוי מלא של נקודות הזיכוי בגין ילדים, הם יהפכו לקצבאות ילדים ולא להטבת מס“

יו”ר וועדת הכספים ח”כ גפני: “יש לאמץ את ההצעה באופן הדרגתי”

חתימת האירוע – שאלות ותשובות

צילום: עזרא טרבלסי

שיתוף