• En
  • כיצד לצאת מסגר מס' 2 ולהימנע מסגר מס' 3?

    באוקטובר 2020 הוגש למל"ל דו"ח תקדימי מטעם הועדה המייעצת למל"ל בראשות ניצה (קלינר) קסיר. הדו"ח "כיצד לצאת מסגר מס' 2 ולהימנע מסגר מס' 3?" מציע מעבר למודל טיפול דיפרנציאלי לאיתור מראש של מוקדי תחלואה בישראל תוך שימוש במדדי צפיפות ומאפיינים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים נוספים לצד המשתנים האפידמיולוגיים

    בחודש אוקטובר 2020 הגישה הוועדה המייעצת למל"ל בראשות המשנה ליו"ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר את הדו"ח השביעי במסגרת הדוחות התקופתיים אותן גיבשה הועדה.

    הדו"ח עב הכרס שכותרתו "כיצד לצאת מסגר מס' 2 ולהימנע מסגר מס' 3?" ממליץ על מעבר למודל טיפול דיפרנציאלי לאיתור מראש של מוקדי תחלואה בישראל תוך שימוש במדדי צפיפות ומאפיינים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים נוספים לצד המשתנים האפידמיולוגיים. בכך מציע הדו"ח חלופה לניהול מדיניות ביום שלאחר הסגר, שתכליתה להימנע, מבעוד מועד, מתחלואה שתוביל למצער לסגר נוסף על כלל המדינה.

    בדו"ח ממליצה הוועדה לאמץ, במסגרת תכנית היציאה מהסגר, מדיניות לחימה בנגיף על בסיס מודל גיאוגרפי-דיפרנציאלי שונה וייחודי, אשר יתבסס לצד מדדי התחלואה גם על בחינת מדדי הצפיפות של כל אזור ואזור בשילוב ניתוח עומק של המאפיינים הדמוגרפיים, כלכליים וחברתיים בכל תא שטח, בליווי אכיפה והסברה אפקטיבית.

    במסגרת הכנת הדו"ח נערכה עבודת מיפוי תקדימית במסגרתה חילק הצוות את כלל אזורי היישוב במדינה ל־2,588 אזורים סטטיסטיים (א"ס) בהתאם למתודולוגיה הקיימת בלמ"ס, והצליבה בכל א"ס את ממצאי התחלואה עם מאפיינים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים של האזור. הוועדה יצרה מאגר מידע לאומי ממוחשב בחדר המחקר הווירטואלי במשרד הבריאות ואף בנתה מודל ניבוי אשר יכול להיות לעזר למקבלי ההחלטות ולגורמי הביצוע בחיזוי אזורים עתירי סיכון לתחלואה על בסיס מדדים אפידמיולוגיים, מדדי צפיפות ומאפיינים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים נוספים.

    לקריאת ה דו"ח המלא

    שיתוף
    צוות המחקר
    ניצה (קלינר) קסיר
    משנה ליו"ר
    אסף צחור-שי
    חוקר בכיר

    פרסומים נוספים שעשויים לעניין אתכם

    דילוג לתוכן