מסמך זה סוקר את תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות בחברה החרדית שנערכו בפברואר 2024. במסמך נותחו תוצאות מערכת בחירות זו בהשוואה לתוצאות הבחירות שנערכו בשנת 2018 כדי לזהות מגמות, שינויים ותהליכים המתרחשים בכוח הפוליטי של הקהילות השונות עם ההתרחבות הגאוגרפית של החברה החרדית. במבט ראשון הרשימות החרדיות נראות ממוסדות וקשיחות, אך מבט נוסף מראה את מורכבותה של החברה החרדית הבנויה מקהילות רבות המבקשות ייצוג פוליטי במישור המקומי.
מהניתוח עולה שביישובים החרדיים נשמרה יציבותן של המפלגות הוותיקות במגזר החרדי, ורשימות עצמאיות המייצגות קבוצות שאינן מזדהות איתן לא אתגרו את המפלגות החרדיות הוותיקות. לעומת זאת, ביישובים מעורבים שבהם ריכוז חרדי גדול רצו בבחירות גם רשימות המייצגות חרדים שאינם רואים בעצמם חלק מהממסד הפוליטי הוותיק. עוד עולה שבערים מעורבות שבהן הציבור החרדי הוא מיעוט מקרב תושבי היישוב רצו רשימות משולבות או מפלגות איחוד עם אוכלוסיות דתיות אחרות המתגוררות בעיר כדי למקסם את כוחן הפוליטי. עם זה, מההשוואה למערכת הבחירות הקודמת עולה שבמספר ערים חיבורים אלה הם זמניים, ועם הגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה החרדית בעיר חלק מהרשימות החרדיות מתפצלות לרשימות עצמאיות. במבט כלל־ארצי אפשר לראות שמערכת בחירות זו הובילה לשינויים בכוחן הפוליטי של שתי מפלגות חרדיות: ש"ס ובני תורה (עץ). ברשויות החרדיות כוחה של ש"ס התחזק, ואילו מפלגת בני תורה התבססה כקול שיש להתחשב בו ולשתף עימו פעולה אך כוחה האלקטורלי נחלש.