ב2016 פרסמו משרד הבינוי והשיכון והמכון החרדי למחקרי מדיניות מסמך משותף, שפרש את התוכנית האסטרטגית לדיור לחברה החרדית ל-20 השנים הבאות. התוכנית הציגה סל פתרונות רחב ומגוון התואם את המאפיינים והצרכים הייחודיים לאוכלוסייה החרדית והציב יעד של היקפי תכנון גבוהים. התוכנית שימשה בסיס להחלטת ממשלה (מס' 1823) שהתקבלה באותה שנה, שכללה הנחיה להוציא, במקביל למימוש יעדי התכנון לאוכלוסייה החרדית, תדריך תכנון מותאם לקרקעות המיועדות לחברה החרדית. הנחיה זו יצאה מתוך ראייה של מורכבות הצרכים המרחביים של החברה החרדית והצורך לבנות כמות מותאמת של יחידות דיור לצרכי האוכלוסייה, באופן המותאם לה. התדריך זכה לשם "תדריך לתכנון עירוני של שכונות לאוכלוסייה החרדית". התדריך מיועד לשמש כלי עבודה מרכזי בתהליך התכנון של שכונות חדשות עבור החברה החרדית, בידי מתכנני ערים, אדריכלים ומהנדסים.
התדריך הנוכחי מהווה למעשה שלב ב' בתוכנית האסטרטגית לדיור לחברה החרדית, והוא המשך ישיר לעבודה המשותפת בשלב א' של משרד הבינוי והשיכון והמכון החרדי למחקרי מדיניות, ונכתב גם הוא במשותף. צוות העבודה הורכב מאנשי מחקר ושדה מהמכון החרדי למחקרי מדיניות, מאנשי מקצוע לתכנון ובנייה מהאגף לתכנון בכיר במשרד הבינוי והשיכון, בהובלת האדריכלית הראשית. עם תחילת העבודה הוקמה ועדת היגוי רחבה, בה חברו נציגים מכל משרדי הממשלה המעורבים בתהליכי תכנון ובנייה: מנהל התכנון, משרד החינוך, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, המועצה הלאומית לכלכלה ועוד. שותפים לכתיבה וחברים נוספים וועדת ההיגוי היו אנשי מקצוע מפז כלכלה והנדסה ומכון ירושלים, וכן נציגי רשויות מקומיות שונות.
התדריך בנוי משלושה חלקים מרכזיים: הראשון, רקע סוציולוגי מקיף אודות החברה החרדית והמבנה הקהילתי והמשפחתי שלה, ואודות מאפיינים וצרכים ייחודיים של החברה החרדית הבאים לידי ביטוי במרחב הפיזי. מטרתו של הרקע לאפשר היכרות ראשונית של האוכלוסייה החרדית בפני קהילת המתכננים, ולשמש בסיס להמלצות התכנוניות בחלקים הבאים של המסמך. החלק השני במסמך מורכב מהמחשות מעשיות של שכונות חרדיות שתוכננו לאוכלוסייה החרדית, המשמשות מקרי בוחן ללמידה. החלק השלישי והמרכזי הוא פרק ההמלצות לתכנון ופריסת מבנים ושטחים בשכונה החרדית בתחומים השונים: חינוך, דת, קהילה וספורט, המרחב הציבורי הפתוח, מסחר ותעסוקה, תנועה ותחבורה והמבנה הדירה והבניין החרדי.
