האתגר: הסרת הפחד והחשש (יצחק פינדרוס, עיתון משפחה)

שנים רבות קודם עליית מצוקת הדיור בארץ לכותרות, ידעו שלוחי ונציגי הציבור החרדי כי נושא הדיור הוא ראשון במעלה עבור ציבור שולחיהם. הן מפאת קצב הצמיחה הדמוגרפית שגדולה פי כמה, והן מפאת הצרכים הייחודיים הנדרשים למגורים של ציבור ירא שמים המקפיד על קלה כבחמורה וזקוק  לסביבה שתהלום את צרכיו הרוחניים, ההלכתיים, והקהילתיים.

בשל כך, ומתוך שליחות ומסירות אמתית, קדמו נציגי הציבור בשנים עברו פתרונות רבים שמפירותיהם אנו אוכלים ונהנים עד עצם היום הזה. החל בבניית ערים חדשות שיועדו לבני המגזר החרדי כמו מודיעין עילית ביתר עילית ואלעד, לצד סיוע לקהילות חרדיות חדשות שקמו בערי הפריפריה, וכך גם בהרחבת הריכוזים החרדים הגדולים בירושלים ובבני ברק.

ככל שחלפו השנים, התברר כי על אף המגוון וההיצע הגדול של הדירות – האתגר של פתרון מצוקת הדיור בציבור החרדי לא בא אל פתרונו, אלא הלך וגדל לאור הביקושים שעלו משנה לשנה עם כניסתם של עוד ועוד זוגות בלע”ה שהצטרפו לביקושים. במצב שנוצר, גם אם כיום ישנה כמות מספקת של דירות עבור מרבית משקי הבית במגזר החרדי, אך סל הפתרונות הקיים הולך ומתרוקן, ו”בנק הדירות” הפוטנציאליות  הולך ומתמלא מידי שנה באלפי תלמידי ישיבות ובנות סמינרים שזכו להקים את ביתם. אם נשווה במבט לאחור הרי שבשנת תש”ס היו קיימים פתרונות ותכניות מגירה שספקו את הצורך לכ10-15 שנים. לעומת זאת, כיום אנו ניצבים כבר בפני חוסר שמוערך לפחות ב10-15 אלף יח”ד, ופתרונות ישימים בטווח הנראה לעין – אין. ההערכה היא שב20 השנים הקרובות הציבור החרדי יזדקק לכ188 אלף יח”ד נוספות מעבר להיצע שקיים היום.  חוסר כזה מתבטא במחירים שהולכים ועולים ובאיכות דיור שהולכת ויורדת תוך שימוש במחסנים ויחידות צפופות בתנאים לא הולמים.

בד בבד, גם בציבור הכללי הלכה והחריפה מצוקת הדיור ומחירי הנדל”ן שהלכו והאמירו בהשפעת מכלול גורמים השפיעו גם על שוק הנדל”ן החרדי.  מצוקה זו כבר הובילה למחאות רבות ונמצאת בראש סדר יומה של התקשורת והדרג הציבורי במדינת ישראל. הקושי הכלכלי שהצטרף לחוסר הקיים ביחידות דיור מכביד פי כמה על הציבור החרדי שגם כך מצבו הכלכלי קשה יותר מהממוצע הכללי בישראל.

בשל כך, נרתם המכון החרדי למחקרי מדיניות בשיתוף פעולה עם משרד השיכון, והקים צוות שיבחן באופן כולל את מכלול ההיבטים הנוגעים לסוגיית הדיור בציבור החרדי ויכין תכנית אסטרגית לפתרון כולל לשנים הבאות. מטרת הצוות הייתה מחד לבחון ולאמוד את הצרכים ומספר יחידות הדיור שיידרשו על פי אומדן דמוגרפי ל20 השנים הבאות. ומאידך, לבחון את סל הפתרונות האפשריים לבניית יחידות דיור נוספות, ומה נדרש בכדי לעודד ולהמריץ את הנוגעים בדבר בכדי לקדם במהירות האפשרית את הפתרונות הללו.

בתכנית נפרסים שלושה פתרונות מרכזיים, למצוקת הדיור של האוכלוסייה החרדית:

(1) ציפוף האזורים החרדיים והרחבתם, ככל הניתן. מטרת הצוות הייתה לבחון באופן מדוקדק שכונה אחר שכונה, ולמצוא את האיזורים בהם ניתן להוסיף יחידות דיור נוספות.

(2) הקמת שכונות חרדיות בערים הטרוגניות

(3) הקמת ערים חרדיות או שכונות חרדיות צמודות-דופן לערים קיימות. במסגרת העבודה הועלו ששה מיקומים אפשריים, שלושה באזור הצפון, ושלושה באזור הדרום, בטווחים ריאליים מהמרכזים החרדים הגדולים. מתוך מיקומים אלו תיבחר האפשרות הטובה ביותר שתוסכם על ידי כלל הגורמים הנוגעים בדבר.

בס”ד, במהלך השנה החולפת, הפרויקט הסתיים בהצלחה והצוות המשותף הגיש את מסקנותיו שכללו תכניות עבודה אופרטיביות לבניית ערים חרדיות נוספות במיקומים ריאליים שיתאימו לציבור החרדי, לצד תמריצים שונים שיועדו לקדם עיבוי ופיתוח שכונות חרדיות בערים קיימות ובערים המעורבות. כבר בשלב הראשון מדובר על כ20,000 יח”ד שיובאו לאישור וועדות התכנון במהלך שלושת השנים הקרובות.

במהלך הקיץ האחרון, וועדת השרים לענייני הדיור (קבינט הדיור) אישרה את המלצות הצוות, ובישיבת הממשלה שהתקיימה ביום 11.8.2016 היא קיבלה תוקף של החלטת ממשלה. ביום זה אישרה מדינת ישראל לראשונה באופן רשמי תכנית אסטרטגית ארוכת טווח הכוללת בתוכה מגוון פתרונות למצוקת הדיור של הציבור החרדי.

עם סיכומה של שנה זו וההצלחה שבאישור התוכנית כהחלטת ממשלה, אנו נדרשים לקדם את ביצוען המעשי של הפתרונות שנבחנו והוצגו בתוכנית. בשל הדחיפות הקיימת בנושא זה עלינו למקד את מאמצינו כרגע בקידום הפתרונות הישימים והקרובים ביותר. לשם כך האתגר הראשון העומד בפנינו היא הקמת שכונות חרדיות והשתלבות בערים המעורבות. לצד זאת, נושא הקמת ערים חרדיות נוספות עומד גם הוא על הפרק, ועל פי החלטת הממשלה, בשנה זו יוקם צוות בראשות מנכ”ל משרד השיכון שיביא לקבינט המלצות בנוגע למיקום הסופי של ערים חרדיות חדשות, מתוך מגוון האפשרויות שהועלו בפרויקט הדיור.

כך לדוגמא, במהלך העבודה בשבועות האחרונים על התנעת חלק ב בפרויקט הדיור של המכון, נתקל הצוות באתגר מעניין המוכיח את הפערים הקיימים בין הדרישות המקצועיות לבין המציאות בשטח. במסגרת שולחן עגול שקיים הצוות עם עם אדריכלים ומהנדסים בעלי ניסיון בשוק החרדי עלה כי לא קיימת כלל פרוגרמה של תכנון מבנה לישיבה קטנה. למרבה האבסורד מתברר כי בעוד על פי דרישות משרד החינוך והרשויות המקומיות, על מנת לאשר את המבנה נדרש שרטוט המוכיח כי במקום קיימות ארבעה כיתות לימוד עבור ארבעה שנתונים של תלמידים (ובמקביל גם לא נדרש כלל להוכיח כי במבנה יש בית מדרש וחדר אוכל) – אך  בפועל – סוד גלוי הוא שמדובר בשלושה שנתונים בלבד.  ואילו השנתון הרביעי מדווח בשנה הראשונה בישיבה הגדולה.

סוגיות נוספות ומרתקות שעלו בשבועות האחרונים נוגעות להיבט הכולל של תכנון המרחב האורבני בשכונה חרדית, מתוך חשיבה על פתרונות כוללים וראוים לשטחי מסחר, זמינות ונגישות למקומות עבודה, מבנים ומיקומים ראויים לגני ילדים, פתרונות לניצול נכון של הקומות הגבוהות בבנייני המגורים, תכנון מקיף של הצרכים התחבורתיים ועוד.

העלאת סוגיות אלו, ועוד רבות נוספות, הוכיחו את אשר ידענו בראשית הדרך. כי בכל הנוגע למצוקת הדיור החרדי עלינו לאמץ את המונח – סוף מעשה במחשבה תחילה. ככל שניערך מראש, מתוך הבנה אמתית של הצרכים הייחודיים של הקהילה  החרדית, וככל שנכין את עצמנו לכך עם פתרונות ראויים עבורם – כך יוקל על הציבור החרדי בבואו למצוא לעצמו מקומות ראויים להשתכן בהם. חשיבה מקיפה ותכנון עדיפים ומועילים בהרבה מאשר פתרונות “בדיעבד” שמספקים הליכי תכנון שנעשים לאחר מעשה.

מתוך ראייה זו, ולאור התמריצים הכלכליים שהתקבלו בהחלטת הממשלה על פי המלצות פרק א של פרויקט הדיור, ובצירוף העובדה שקליטת חרדים בערים מעורבות היא הפתרון הזמין והנגיש ביותר. המכון פועל עתה מול ראשי ערים במגזר הכללי שמעוניינים להביא התיישבות חרדית קהילתית לתחומי העיר, אך דורשים כי לצד זאת תוצג בפניהם תכנית כוללת שתציג פתרונות למגוון הצרכים של הקהילה החרדית בכלל ההיבטים של מבני ציבור, שטחים ומרחבים קהילתיים, מבנה מוסדות החינוך, תחבורה ציבורית ועוד.

לב האתגר של העשייה הזו, היא ההתמודדות עם הפחד והחשש שקיימים בקרב ראשי הערים מפני כניסה של הציבור החרדי לתחום עריהם. החשש הוא מפני תקדימים שנוצרו במקומות אחרים בהם הריבוי הטבעי גרם להתרחבות קהילתית ברוכה לאורך השנים מה שהוביל לדרישות הולכות וגוברות בהתאם לצרכים החדשים, ובהעדר פתרונות ראויים לבני הקהילה החרדית בעיר נוצרו מתחים  בין ראש העיר לנציגי הציבור. תמריצים נדיבים מצד המדינה, לצד פתרונות תכנוניים מקיפים יגרמו לראשי הערים הבאות בהן יוקמו שכונות חרדיות שלא לחזור על תקדים אלו.