ב23.08.2020 פרסם יו"ר המכון, אלי פלאי, טור דעה בסוגיית ההכשרות המקצועיות לבנות חרדיות בעיתון דמרקר. הטור נכתב בעקבות הצעה לתיקון חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות – מתן תעודה במקצועות הבריאות לבעלי הכשרה מקצועית המבקשת להרחיב את הוראת השעה מ-2016 בנוגע לעולים חדשים, כך שיאפשר גם לישראלים המבקשים לעסוק במקצועות פארא־רפואיים לעבור הכשרה מקצועית במסגרת מסלולי תעודה, במקום להזדקק לעבור את ההכשרה רק במסגרת אקדמית, כפי שדורש החוק במקור. באם יתקבל, יסייע החוק לצמצם מחסור השורר במגזר החרדי בכל הקשור לכוח אדם איכותי במקצועות פארא־רפואיים (ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות בתקשורת וכו').
כיוון ששיעור הפונים בציבור החרדי למסגרות האקדמיות הינו נמוך בהרבה מהשיעור המקובל בשאר האוכלוסייה, סוגיית טיוב וההכרה בהכשרות המקצועיות במסגרות הלימוד החרדיות הינה אחד הנושאים המרכזיים והחשובים שהמכון נזקק להם רבות. סוגיית ההכשרות המותאמות הפרא-רפואיות נדונו בשורת פגישות שקיים המכון החרדי למחקרי מדיניות עם בכירי משרד הבריאות. תוכנית זו משתלבת במפעל רחב ומקיף של סדרת תוכניות שונות להשבחת הלימודים המקצועיים בסמינרים שמקדם המכון בימים אלה. רק באחרונה התקבלה החלטת ממשלה להכיר בלימודי החשבונאות בסמינרים החרדיים כשווי ערך להכשרות במוסדות האקדמיים. כמו כן, פורום חרדים להיי־טק גיבש תוכנית חדשנית להכשרות בתחום מדעי המחשב עבור הסמינרים שיישרו קו עם ההכשרה שמעניקים המוסדות האקדמיים בתחום.
יודגש, המגמה היא להתאים את ההכשרות לציבור החרדי, לאורח חייו ולמסגרות הנהוגות בו, תוך כדי הקפדה מירבית על רף מקצועיות גבוה אשר יוכר על ידי המערכות הרגולטוריות ויעמוד בתקנים הגבוהים והמחמירים ביותר. בהקשר זה חשוב לציין כי בכל הקשור למקצועות פארא-רפואיים, באירופה המתקדמת לא נדרש תואר אקדמי כתנאי סף על מנת לעסוק בתחום. אפשר כמובן להתעקש שהדרך הטובה ביותר להשביח את ההון האנושי בארץ היא באמצעות התוכניות האקדמיות, אך בסופו של דבר צריך לזכור עובדה פשוטה: כרבע מהילדים בישראל בכיתות א' כיום לומדים במוסדות החינוך של הציבור החרדי – והנתון הזה גדל והולך באופן יחסי משנה לשנה. לא נדרש כושר יוצא דופן של ראיית הנולד כדי להבין את המשמעויות שיכולות להיות לנתון זה על המשק הישראלי בשנים הקרובות.
ככל שנדע לפתח צורת חשיבה גמישה ולהעניק פתרונות מותאמים תרבותית לאוכלוסייה זו – במקום להמשיך לחכות שהמציאות תשתנה – כך ניטיב לא רק עם הציבור החרדי, אלא עם כלל המשק.
