חוק הפיקוח הפיננסי על הגמ”חים אושר אתמול (ג’) בכנסת, לאחר יותר משנתיים של מלחמות ועיכובים. החוק שאושר כלל הרבה הנחות של הרגע האחרון, שגפני אילץ את המדינה להסכים להן. למשל, הגמ”חים יוכלו לפעול ללא מנכ”ל, אף שיש גמ”חים שהיקף הפיקדונות שהם מנהלים עולה כנראה על מיליארד שקל; ההון העצמי המרבי שהגמ”חים יצטרכו להעמיד יהיה 5 מיליון שקל – עשירית מסכום ההון שגמ”חים של מיליארד שקל היו נדרשים להעמיד לפי דרישות הון עצמי מקובלות במערכת הבנקאות; נציגים של הגמ”חים יכהנו בוועדה המייעצת של רשות שוק ההון, שנקבעה כמפקח של הגמ”חים; ורק מי שמחזיק יותר מ-15% מהון המניות של הגמ”ח יצטרך לקבל אישור מהפיקוח, ומאחר שברבים מהגמ”חים יש ריבוי מחזיקים המשמעות היא שרבים מהגמ”חים יוחזקו בידי בעלים שכלל לא נבדקו על ידי הפיקוח. הפעלת החוק נדחתה בשלוש שנים וחצי, וחלק מסעיפי החוק (השלמת גיוס ההון העצמי, הטלת עיצומים כספיים) נדחו גם בחמש שנים.
פרופ’ יורם מרגליות, מאוניברסיטת תל אביב ומהמכון החרדי לחקר מדיניות, מצביע שהגמ”חים הם מוסדות קיימים, הם פועלים עשרות שנים, והם רכיב מרכזי בכלכלה של החברה החרדית. הפעלת פיקוח חדש על מוסדות קיימים, וחשובים כל כך, צריכה על כן להיעשות במתינות – מבלי לפגוע בפעילות הגמ”חים ומבלי לסכן אותם. “אין טעם להחריב את הגמ”חים”, אומר מרגליות, ומציין את החשיבות העצומה של הגמ”חים לפרנסתם של משקי בית חרדיים עניים וגם לתרבות החיסכון בתוך החברה החרדית. לדבריו “אסור להפעיל חוק שמתכחש למציאות קיימת. המטרה שלנו היא ללמוד לחיות עם החברה החרדית, ולנסות לקדם אותה. אי-אפשר לעשות את זה באבחת חרב, אלא צריך להתקדם בכל פעם צעד קדימה. החוק החדש עושה בדיוק את זה: מטיל פיקוח על הגמ”חים, מבלי להרוס אותם.
