בדיון שהתקיים היום (ג) בוועדת הכספים התייחס פרופ’ יורם מרגליות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ועמית בכיר במכון החרדי למחקרי מדיניות, לסוגיית חקיקת חוק לאסדרת פעילות הגמחי”ם ולקשיים הגורמים לסחבת בהשלמת הליך החקיקה.
פרופ’ מרגליות נשא דברים לקראת סוף הדיון בעקבות דרישתו של יו”ר הוועדה חה”כ גפני מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים לחדד את עמדתם לקראת הדיון הבא בכדי שיובהר האם ניתן להשלים את הליך החקיקה או לא, זאת מחמת חוסר ההסכמה שקיים בשלב זה בין הצדדים בנקודות שונות.
“אני מוצא את עצמי בכל הדיונים הללו” פתח מרגליות “בסיטואציה מעניינת בה אני מחויב לשני העולמות – מצד אחד אני בא בכובע מקצועי כפרופ’ למשפטים ואני לא חרדי, ומצד שני בתור עמית במכון החרדי התאפשרה לי גישה לדברים עצמם. אני חוקר את תופעת הגמחי”ם כבר כמעט שלוש שנים ומכיר את הנושא היטב. יש כאן צורך בעבודה של “תרגום” מהעולם החרדי לעולם הכללי, ונצרכת הבנה והידברות בין הצדדים. יש הרבה חשד, לא מוצדק, משני הצדדים. אולם אני יודע, מהיכרותי את שני העולמות, שכולנו פה — אנשי משרדי הממשלה ומנהלי הגמ”חים, מקדמים את האינטרס הציבורי.
החוק כמו שהוא עבר בקריאה הראשונה הוא חוק רע מאוד. לא כי הוא מנוסח בטיפשות, אלא כיון שהוא לא תואם את המציאות בה מתנהל עולם הגמ”חים. לא ניתן ליישם אותו, וככל שיעשו ניסיונות ליישמו כלשונו, יביא הדבר לקריסתם של גמ”חים, סיכון אשר מפניו בא החוק להגן.
אני משוכנע שיש כוונה אמיתית לשני הצדדים להגיע לאסדרה. מסיבות שונות חייבים להסדיר את נושא הגמ”חים, אבל אין שום סיבה לעשות זאת באופן שיגרום לנזק חמור. אם משהו עובד, ורק רוצים לשפר אותו, כדאי מאד להיזהר שלא להרוס אותו.
