משבר הקורונה: צעדים נדרשים בתחום התעסוקה – הצגה של ניצה (קלינר) קסיר, בפני הצוות הבין-משרדי לטיפול במשבר בשוק העבודה

בתאריך ה10.08.2020 דיברה המשנה ליו"ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר, בפני צוות התעסוקה הבין-משרדי (הכולל נציגים ממשרדי ראש הממשלה, האוצר, הכלכלה והעבודה, הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) והמועצה הלאומית לכלכלה) הייעודי שהוקם לגיבוש תוכניות להתמודדות עם האבטלה הגבוהה בישראל. בהפתח הדברים הצהירה קסיר כי אין פתרונות קסם, ולכל פתרון יתרונות וחסרונות (והרבה פעמים הבחירה בין הפתרונות משקפת תפיסת עולם). עם זאת, ניתן להצביע על כמה עקרונות מרכזיים הנדרשים להשבת היציבות והביטחון:

עקרונות כלליים:

  • הקצאה תקציבית משמעותית ומוקדמת ובצורה מושכלת. עומק המשבר ואי הוודאות מחייבים קביעת היקף התקציב על ידי הממשלה, וככל שיקדם ייטב.
  • צמצום אי ודאות משקית. הצמצום יהיה על ידי פרסום רשימת צעדים שינקטו לטיפול במגפה והמענים הכלכליים שינתנו, בהתבסס על מדדים פשוטים, ברורים ושיתפרסמו מעת לעת.
  • גיבוש תכנית על רחבה, כוללת ועקיבה – ולא מערך תוכניות הנבנות כטלאי על טלאי.

 

צעדים נדרשים:

קסיר המשיכה ופירטה את הצעדים הנדרשים לייצוב המשק והחזרתו למסלול:

נתונים  – יש לאסוף נתונים בתחומים רלבנטיים לגיבוש מדיניות בתחומים הבאים: אבטלה  – יש לפרסם מדד אחיד מוסכם על כל הגורמים העוסקים בתחום; הכשרות – יש לבנות מאגר נתונים נגיש וידידותי למשתמש שיאפשר לעצב את ההכשרות בצורה מיטבית, ויאפשר למובטל לבחור את ההכשרה המתאימה לו בהתאם לנתונים ולמידע מעודכן; נתוני עסקים, כסיווג ענפי – יש לטייב את הנתונים באופן שיאפשר מיקוד הטיפול בעסקים שנפגעו במשבר והתאמת הצעדים לצרכים הייחודיים של העסקים השונים; חלקיות משרה – יש לוודא העברת נתונים שאינם מדווחים לגופי המדיניות, וחשובים למדיניות המותנה בהיקפי משרה.

אבטלה – כיום בעיית האבטלה היא בעיקרה תוצאה של ביקושים נמוכים לעובדים. המדיניות הנדרשת הינה טיפול הוליסטי: עידוד תעסוקה שלא על ידי קיצוץ בקצבאות החשובות כרשת ביטחון, לצמצום אי הוודאות והחרדות של מובטלים ולהגדלת הצריכה והצמיחה; תקצוב הולם לשירותים מלווים לחזרה ולהשתלבות בעבודה, במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות; עבודה משותפת של כל הגורמים הרלוונטיים (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, המגזר השלישי) לאיגום משאבים, השלמה הדדית ושיפור השירות לאזרח.

הכשרות מקצועיות – הסדרת תחום ההכשרות המקצועיות, פיתוח ויישום של תוכניות לעדכון כישורים ומיומנויות הנדרשים לשוק העבודה העתידי. יש צורך בהקצאה מסיבית של תקציבים לתחום זה.

שירות התעסוקה – פעילות אקטיבית ומאומצת ליצירת מאגר משרות לצד עבודה עם המובטלים לסיוע בהשמות.

עידוד צמיחה – צמצום פגיעה בצד ההיצע; הגדלת ביקושים של הציבור: הגדלת הביקושים במשק ויצירת מקומות עבודה על ידי המדינה; העלאת אפקטיביות של תכניות תמיכה בעסקים.

שוק העבודה – הרחבת מנעד אפשרויות לסיוע לעסקים שמתקשים להמשיך ולהעסיק את העובדים ולתמיכה בעובדים – מחל"ת, לחל"ת גמיש ועד לסבסוד שכר.

עבודה מרחוק – הסדרה ועידוד הרחבת העבודה מרחוק. להסדרת עבודה מרחוק יש יתרונות בולטים גם בימי קורונה וגם בימי שגרה. בתקופת משבר הקורונה: צמצום ההדבקה וצמצום הפגיעה בפעילות הכלכלית; בימי שגרה: צמצום עומס בכבישים, חיסכון בזמן הנסיעה, הקטנת זיהום אוויר, הורדת ביקוש לדלקים, פתרון למצוקת חניה, הקטנת עלויות מעסיק.

אוכלוסיות מיוחדות:

צעירים – נדרש מיקוד בטיפול בצעירים. במשבר הנוכחי הפגיעה בהם היא גדולה ועשויה להוביל להשלכות ארוכות טווח על תפיסת המסוגלות והדימוי העצמי בכל הקשור לתחום התעסוקה והפיננסי, ובכלל.

מעוטי השכלה – אוכלוסיות מוחלשות בשוק העבודה מתאוששות לאט ביציאה ממשבר. משך חיפוש העבודה בקרב בעלי השכלה נמוכה לאחר משבר תחילת שנות האלפיים היה ארוך בהשוואה לבעלי השכלה גבוהה.

חרדים – משך חיפוש העבודה בקרב חרדים היה ארוך בהשוואה ליהודים לא-חרדים. אך, בפיקוח על משתני השכלה, ניסיון תעסוקתי ומשתנים אחרים, עולה כי משך חיפוש העבודה בקרב חרדים דומה לזה של יהודים לא-חרדים.

ערבים  – משך חיפוש העבודה היה ארוך בהשוואה ליהודים לא-חרדים, גם לאחר פיקוח על מאפיינים שונים ברגרסיה.

 

את משאתה חתמה קסיר בסקירת ההזדמנויות שנוצרו בכל הקשור להכשרת ותעסוקת חרדים בעקבות המשבר, ומתן המלצות בהתאם.

בין התמורות מנתה קסיר: מוטיבציה גוברת לשילוב בשוק העבודה; מוטיבציה לשדרוג הכישורים וההון האנושי, ובכלל זה הכשרות ולימודים איכותיים (כדי להקטין את הפגיעות של בעלי מיומנויות נמוכות, שנחשפה במשבר); ונכונות גבוהה יותר לשימוש באמצעים טכנולוגיים ודיגיטציה.

בהמלצות: הרחבה וגיוון של הכשרות מקצועיות שיסייעו לעובדים שפוטרו ולמצטרפים חדשים לשוק העבודה לקצר את משך הזמן של חיפוש עבודה; הגברת השימוש בכלים טכנולוגיים ודיגיטליים והעלאה של רמת המיומנויות הדיגיטליות, שיסייעו ברכישת הכישורים הנדרשים לשוק העבודה ובפתיחת אפשרויות הכשרה ותעסוקה רחבות יותר; גיוון מקצועות הלימוד לנשים והפחתת ההכוונה ללימודי הוראה באופן שיעשיר את אפשרויות התעסוקה ויגדיל את רמת השכר בטווח הבינוני; מתן ליווי לבעלי עסקים במטרה להגביר התמקצעות והתנהלות מסודרת ומוסדרת של העסקים והנהגת ביטוח אבטלה לעצמאים, תוך יצירת מנגנון שיבטיח שימוש הוגן; ולהתאים את המדיניות הרוחבית שתתן מענה לכלל האוכלוסייה, גם למאפיינים הייחודיים של החברה החרדית וקבוצות האוכלוסייה השונות.