ניצה קלינר קסיר: אתגרים והזדמנויות בשוק העבודה – שיחה עם מיכאל מירו (פודקאסט)

בראיון רחב היקף ויריעה למיכאל מירו פרשה המשנה ליו"ר המכון, ניצה (קלינר) קסיר, בהרחבה את מערך האתגרים וההזדמנויות שמציב משבר הקורונה בפני האוכלוסייה החרדית והערבית, בדגש על החרדית.

 

אתגרים

קסיר פתחה בהבהרה חדה לפיה  מעולם, בכל תולדות המדינה, לא עמדנו בפני משבר בהיקף שכזה. לשם המחשה ציינה קסיר כי נכון לזמן קיום הראיון אחוז האבטחה בארץ עמד על 25% . במשבר הקודם הגרוע ביותר שידעה המדינה – בתחילת שנות האלפיים, שיעור האבטלה לא הגיע לחצי מכך!

וכשהגאות עולה, הקרובים לקרקעית טובעים. האוכלוסייה החלשה בעלת הכישורים הנמוכים היא הנפגעת העיקרית במשבר מסוג זה.

החברה החרדית עתידה לעמוד בפני אתגרים עמוקים ביותר. מערך העוגנים שלה  – תשלומי העברה, הכנסה עצמית מעבודה ותרומות, עשויים לחטוף מכה קשה.

תשלומי ההעברה אותם מעניקה המדינה לאוכלוסיות העניות עשויים להצטמצם. כמות הפונים לעזרה ממשלתית גדלה ואין הקומץ משביע את הארי. כמו כן ייתכנו שינויים בסדרי העדיפויות התקציביים – למשל הקצאות גדולות יותר לבריאות. אחוז גבוה מהחרדים עובד בהוראה שחלקה ממומן על ידי ההורים, שכמובן בעת משבר יתקשו לשלם כדרך שהיו משלמים. וגם בחזית השלישית המצב לא נראה מבטיח. עוגן התרומות מהארץ ומחו"ל שחשיבותו במשק הבית החרדית רבה ביותר עשוי ככל הנראה להתערער ולהשפיע הן על מוסדות והן על אנשים פרטיים שנסמכו על כך רבות. כך היה במשבר הקודם.

בשל מצבו הקשה של המשק גם חרדים שירצו לצאת לשוק העבודה עתידים לפגוש שם מתחרים מיומנים בעלי ותק תעסוקתי וניסיון העולים עליהם עשרת מונים, כך שהם יתקשו להשתלב בשוק התעסוקה.

 

הזדמנויות

אולם לא הכל עגום. לצד האתגרים מספק המשבר גם הזדמנויות.

המשבר מאפשר תמורות במערכות הקיימות לפי שהוא מגדיל את הלגיטימציה הציבורית לשינויים משמעותיים בכלל, ובפרט מנגנונים פחות יעילים שאולי התקבעו עשויים להשתנות בעקבות המשבר.

המוטיבציה להשתלב בשוק העבודה תעלה. כיום עומד שיעור הגברים החרדים בשוק העבודה על 52.5% בלבד. ההשתלבות בשוק העבודה תהווה גם בשורה חברתית משמעותית. אנו יודעים כי כניסה למעגל העבודה תורמת לתחושת ערך עצמי, יש בה גם כדי לתרום להשתלבות עתידית טובה יותר של הילדים בשוק התעסוקה וכן הערך החברתי של הפרט שהצטרף למעגל העבודה עולה.

בקרב נשים חרדיות ניתן להבחין מהמשבר של תחילת שנות ה2000 בהאצה במגמת ההשתלבות במעגל העבודה. כיום שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות גבוה ב11 נקודות האחוז מהממוצע במדינות הOECD זאת כשאחוז הפריון הממוצע של נשים במדינות אלו עומד על 1.7 בעוד שבקרב נשים חרדיות הוא עומד על 7.1.

המשבר הקודם הוביל בזמנו להתגוונות משלוחי היד של הנשים החרדיות. עד לאותה עת כולן הוסללו בעיקר להוראה אולם מהמשבר ואילך נפתחו מסלולי לימוד חדשים כיועצות מס והכשרה להיי-טק. לשם המחשבה נציין כי בשנת 2003 עמד שיעור המועסקות בחינוך על כ60 אחוזים ואילו כיום שיעור זה עומד רק על 40%. ב2003 כמעט ולא היו נשים חרדיות בהיי-טק ואילו היום שיעורן משתווה לשיעור הנשים הלא חרדיות. אם כי חשוב לציין כי הן מועסקות בעיקר בלאו-טק של ההיי-טק ולא בתפקידים הבכירים זאת בשל טיב ההכשרות שהן מקבלות בסמינר.

אם ניתן להסיק מניסיון העבר, מגמת ההתגוונות המקצועית תתחזק ואף טיב ההכשרות ואיכותן יעלו.

גם בקרב גברים חרדים קיימת מגמת שינוי. עדיין קיימת עדיפות לכולל אולם מי שיוצא מן הכולל משתדל לרכוש הכשרה ולהשביח את כישוריו. אולם על אף הנכונות המחסור בלימודי הליבה בגיל הצעיר משפיע ופוגע בבוגרים.

אינטרנט 

מתחילת המשבר דווח על גידול משמעותי בביקוש (בזק דיווחה על עליה של 78% בביקוש) להתחברות לרשת האינטרנט בקרב הציבור החרדי.בסקר עמדות בו נשאלו המתחברים החדשים האם בכוונתם להישאר מחוברים למרשתת גם לאחר שוך המגיפה, רבים ענו בחיוב.

ההשפעות על ההשתלבות בשוק העבודה עבור קבוצות אלו הינם רבות.

א.      המיומנויות הדיגיטליות תשתפרנה ובכך תעלה התאמתם של המשתמשים לצרכי שוק העבודה.

ב.      ניתן יהיה לקיים הכשרות מקצועיות באמצעות המרשתת ובכך גם תיפתרנה המתיחויות סביב שאלת ההפרדה המגדרית בלימודים.

ג.       עבודה מרחוק –  ככלל נשים חרדיות לא נודדות רחוק עבור עבודתן כיוון שהן צריכות לנהל במקביל בית בעל שיעור נפשות גבוה. חיבור למרשתת מבטל את פער המרחב ומאפשר לרבות מהן לעבוד ללא להרחיק נדוד מהבית.

גם בחברה הערבית עבודה מרחוק עשויה לתרום רבות להשתלבות מצטרפים חדשים לשוק העבודה. למשל תושבי הצפון המרוחקים מהמרכז יוכלו להצטרף ולעבוד מרחוק.

ככלל המשבר פגע בעיקר באוכלוסיות החלשות, גם אלו המועסקות. העובדים שפוטרו והוצאו לחל"ת הינם ברובם אנשים בעלי מיומנויות נמוכות ושכר נמוך. הלחץ הכלכלי עשוי להוות תמריץ לשדרוג הכישורים וההון האנושי. אנו רואים ביקוש גואה לרכישת כישורים רכים, כישורי שפה וכיו"ב כישורים הנדרשים לשוק העבודה.

מצוקת העצמאיים

ככלל העצמאים נמצאים במצוקה גדולה ובמידה רבה הם נופלים בין הכיסאות.

בקרב החרדים העצמאיים הינם בעיקר אנשים המציים בשולי שוק העבודה ללא חוסן כלכלי. המשבר הנוכחי עשוי לתרום להעלאת המוטיבציה שלהם להתמקצעות. על המדינה לעזור להם ולסייע בעדם.

גיל ופריפריה

חתך הגיל משפיע מאוד במשבר הנוכחי. שתי קבוצות אוכלוסיה נמצאות בבעיה – אנשים מבוגרים מעל גיל מסוים וצעירים מאוד. לצד זאת גם המיקום הגאוגרפי בפריפריה משפיע על האפשרות להשתלב בשוק העבודה.

וכמובן שחרדי מבוגר המצוי בפריפריה מצבו בעייתי מאוד.

 

קסיר חתמה באומרה כי בכל רע יש גם טוב, וניתן לנצל את מערך האתגרים הייחודי בפניו אנו ניצבים ולמנף אותו להשתלבות רחבה וטובה ביותר הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.