ב24.09.2020 פרסם יו"ר המכון, אלי פלאי, טור דעה בעיתון 'משפחה' אודות מגמת האקדמיזציה במערך ההכשרות המקצועיות והצבת תואר אקדמי כתנאי סף להתמודדות על משרה בשירות הציבורי, זאת על אף שהתואר הנדרש אינו רלוונטי לביצוע התפקיד.
לדברי פלאי: "ללא ספק, האקדמיה הינה אחד האתגרים הגדולים העומדים כיום בפני שוק התעסוקה החרדי […] הדברים באים לידי ביטוי למשל בשירות הציבורי, שם תואר בספרות שווה יותר מניסיון רב שנים של אדם חרדי שכיהן כראש עיר או מועצה אזורית. במשרות בינוניות ומעלה התואר כבר ניצב כתנאי סף, וכך נחסמת מועמדותם של חרדים רבים. כמו כן, יותר ויותר מקצועות הולכים ומתווספים לרשימת המקצועות שעל מנת לעסוק בהם כיום בישראל נדרשת הכשרה אקדמית, כמו למשל המקצועות הפרא-רפואיים: קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה ועוד. בעבר, לפני שהתווספה הדרישה לתואר אקדמי היו מאות בנות חרדיות בשנה פונות למסלולי המקצועות הפרא-רפואיים, וכעת הדרישה לתואר עומדת עבורן כחסם."
על מנת לפתור בעיה זו הונחה לאחרונה על שולחנה של הכנסת הצעת חוק שמטרתה להכיר במסלולי תעודה במקצועות אלו שיילמדו בסמינרים החרדיים, כשם שהמדינה מכירה כיום בלימודי התעודה של עולים חדשים מאירופה ומאפשרת להם לעסוק בתחום. פלאי מציין כי בבסיס הצעת החוק שהוגשה בכנסת ניצבת העבודה של המכון החרדי בתחום. סוגיית ההכשרות המותאמות הפרא-רפואיות נדונו בשורת פגישות שקיים המכון החרדי למחקרי מדיניות עם בכירי משרד הבריאות. פעילות זו משתלבת במפעל רחב ומקיף של סדרת תוכניות שונות להשבחת הלימודים המקצועיים בסמינרים אשר המכון שוקד עליהן.
פלאי ממשיך וכותב כי הקונספציה לפיה רק תואר אקדמי מקנה את המיומנות המקצועית הנדרשת, חוסמת את ההתקדמות בחזיתות נוספות. למשל, בענף הייטק קיים מחסור של 18,000 משרות, מחסור העשוי לאיים על מעמדה של ישראל כאומת הייטק והחדשנות. ההכשרות הניתנות כיום בסמינרים אינם ברמה מספקת ולפיכך הקים המכון את פורום "חרדים להייטק", בו חברים ראשי תעשיית ההייטק התעשיות הביטחוניות בישראל. הפורום גיבש תוכנית חדשנית להכשרות בתחום מדעי המחשב עבור הסמינרים. על אף שהתכנית זכתה לברכתם של ראשי החברות הגדולות בתעשייה והוכרה על ידם כמיישרת קו עם ההכשרה המוענקת במוסדות האקדמיים, היא איננה מאושרת על ידי פקידי אגף התקציבים בשל עמדתם כי רק להכשרה אקדמית יש תוקף וערך.
את הטור חותם פלאי בקריאה למקבלי המדיניות לאמץ מדיניות מושכלת ומתואמת לאורח חייו לציבור החרדי ומאפשרת לו להשתלב ולתרום למשק ולמדינה: "חשוב גם שקובעי המדיניות במדינת ישראל ישכילו להסיר את המחסום התעסוקתי בדמות הדרישה ללימודים אקדמיים עבור הציבור החרדי, שיוצר מחסור עבור כלל המשק בארץ. אם יותר ויותר תוכניות כאלו יזכו לתמיכה ממשלתית, ניתן יהיה להעניק מענה תעסוקתי לציבור החרדי שהולם את השקפותינו ואורח חיינו, וזאת מבלי לגרוע כלל באיכות ההכשרה המקצועית ובטיב ההון האנושי שיקבל המשק הישראלי. בדרך זו יצאו כל הצדדים נשכרים".