הפער בין מה שהתעשייה הטכנולוגית צריכה למה שהמערכת מייצרת הוא החמצה גדולה – ראיון עם אלי פלאי (רלי כהן, אנשים ומחשבים)

הפער בין מה שהתעשייה הטכנולוגית צריכה למה שהמערכת מייצרת הוא החמצה גדולה, אומר יו”ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, אלי פלאי. המכון החרדי למחקרי מדיניות וחברות היי-טק מובילות הקימו בימים אלו את פורום בכירי ההיי-טק לשילוב חרדים בתעשייה במטרה להרחיב את השילוב של האוכלוסייה החרדית בענף ההיי-טק. על פי נתוני המכון שהוצגו באחרונה בכנסת על יד, ניצה (קלינר) קסיר, מתוך כ-320,000 מועסקים כיום בתחום היי-טק בישראל, כ-3% מהמועסקים הם חרדים (כ-9,100 סך הכל, מהן כ-5,200 נשים). 44% מהנשים החרדיות בהיי-טק משתכרות 10,000 ₪ ומעלה, וכ-25% מהן זוכות לשכר שנע בין 8,000 ל-10,000 שקלים.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר פלאי, כי “הגידול הדמוגרפי של החברה החרדית מואץ מאוד. מדברים על 11 אחוז שמזוהים כחרדים. עוד 16 שנה ההערכה היא כי 17 אחוז מהאוכלוסייה תהייה חרדית. לא ניתן לתכנן סוגיות שקשורות לחברה או לכלכלה בלי שיינתנו דגשים לאתגרים ולהזדמנויות לחברה החרדית. יש לה מאפיינים מיוחדים כמו למשל מערכת חינוך נפרדת, הרגלי תעסוקה שונים, הרגלי דיור שונים ולכן הקמנו את המכון. נכון שנשים חרדיות משתכרות פחות מאחרים אבל זה נובע משתי סיבות: האחת, מיומנויות נמוכות והשנייה היא שהתחלופה מאוד גבוה וההיצע אדיר. גם לכך המענה האמיתי הוא להביא לשוק כח עבודה מאוד איכותי ואז יכולת המיקוח שלו והאפשרות של אותה אישה לעמוד על שלה עולה פלאים”, פלאי סיכם ואמר כי “אם נעבוד נכון בנות חרדיות יכולות להוות מענה מטורף לאתגרי מערכת הביטחון בעשורים הקרובים. כבר היום חרדיות משתלבות ברפאל, בתעשייה האווירית ועוד”.