בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה שהתקיים ב-6 ביוני 2019, ניהלה ניצה (קלינר) קסיר, המשנה ליו”ר, את מושב שוק העבודה, ובנוסף לכך הציגה מחקר במושב “כלכלת התפתחות והמזרח התיכון”
1. מושב ‘שוק העבודה’ בניהולה של ניצה (קלינר) קסיר – את המושב פתחה קסיר בהצגת נתוני רקע של שוק העבודה בדגש על הפער בין תמונת המקרו של שוק העבודה למצבן של אוכלוסיות שונות בשוק העבודה.
נקודות מרכזיות מההרצאה:
- שיעורי התעסוקה בישראל גבוהים ועלו בשנים האחרונות.
- הגידול של שיעור התעסוקה הוא תוצאה של עליית תוצאה שיעור השתתפות בכוח העבודה וירידה של שיעור האבטלה.
- בהשוואה בינלאומית עולה כי שיעורי התעסוקה בישראל גבוהים גם ממוצע ה-OECD ומארה”ב. בהחנה לפי מגדר עולה כי השיעורים בישראל בקרב הגברים דומים, וגבוהים משמעותית בקרב הנשים.
- תחזית אוכלוסיית ישראל – מדינת ישראל מורכבת מאוכלוסיות שונות מאוד זו מזו במאפיינים שונים – בפרט, ערבים, יהודים לא-חרדים וחרדים וחשוב לבחון את מצבה בשוק העבודה של כל אחת מהאוכלוסיות.
- השינויים הדמוגרפיים מלמדים על גידול חלקה הצפוי של החברה החרדית בכלל האוכלוסייה, שמירה על חלקם של הערבים באוכלוסייה וירידה בחלקם של היהודים הלא-חרדים.
- בעוד שברמת מקרו מצב שוק העבודה בישראל טוב, שתי האוכלוסיות החרדית והערבית משולבות רק באופן חלקי בשוק העבודה והדבר בא לידי ביטוי הן בשיעורי התעסוקה והן בשכר.
2. הרצאה במושב: “כלכלת התפתחות והמזרח התיכון”. במושב זה הצגה ניצה (קלינר) קסיר מחקר על כלכלת החברה הערבית, מחקר שביצעה עם ערן ישיב.
תמצית המחקר וההרצאה:
המחקר עוסק בפערים בין האוכלוסייה הערבית ליהודית – מאפיין בולט של אוכלוסיית הגברים הערבים בישראל הוא ריכוז גבוה במקצועות הדורשים רמת כישורים נמוכה והשכר בהם נמוך. מאפיין בולט של אוכלוסיית הנשים הערביות הוא רמת השתתפות נמוכה בכוח העבודה. הפערים נובעים מחסמים טרום-שוק-העבודה – חסמים להשקעה בהון אנושי – ומחסמים הקשורים בשוק העבודה גופו, כדוגמת אפליה, רמה נמוכה של תחבורה ותשתיות, מחסור באזורי תעסוקה נגישים, חסמי יציאה לשוק וחולשה של הרשויות המקומיות הערביות. סקירת הנתונים של החברה הערבית מצביעה על שיפור ברוב התחומים, אך גם על המשך קיומם של פערים משמעותיים ביחס לחברה היהודית. המחקר מציג ניתוח אמפירי על סמך מודל של שיווי משקל כללי את השפעותיהם היחסיות של סוגי החסמים השונים: חסמים טרום-שוק-העבודה לרכישת הון אנושי וחסמים בשוק העבודה לאחר רכישת ההון האנושי ובחירת משלח יד. הממצאים מצביעים על עלייה לאורך זמן בחסמים לרכישת הון אנושי בפלח משלחי היד הגבוהים, ובמקביל – על ירידה בחסמי שוק העבודה בכל משלחי היד.
