ניצה (קלינר) קסיר, המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות ובעבר ראש תחום שוק העבודה ותחום הרווחה בבנק ישראל התראיינה לכתבה בעיתון משפחה. הריאיון עסק בתפקיד והאתגרים העומדים לפתחו של משרד העבודה והרווחה, ובחשיבות שתחומי העבודה והרווחה יהיו משולבים ומטופלים תחת אותו משרד ממשלתי. לדברי ניצה (קלינר) קסיר, "העובדה שהמשרד מאחד את שני הנושאים תאפשר טיפול הוליסטי באוכלוסיות רווחה והסתכלות רחבה על סוגיות של עבודה מחד ורווחה מאידך".
לדעתה של קסיר, אחד האתגרים המרכזים בעידן הפוסט-קורונה, הוא התאמה של כישורי העובד וחיזוק המיומנויות בהתאם לצורכי שוק העבודה העתידי. לצד זאת, קסיר מציינת כי "נדרשת רפורמה בתנאי הסף בשירות הציבורי באותן המשרות שאינן מחייבות בהכרח תואר אקדמי לצורך ביצוע התפקיד." קסיר מדגישה שהן שדרוג המיומנויות והן רפורמה שכזו, יכולים להשפיע מהותית על בני הציבור החרדי.
"סוגיות אלו, שהיו חשובות עוד לפני הקורונה, מקבלות משנה-חשיבות כיום" אומרת קסיר, ומסבירה: "מספרם של המובטלים כתוצאה ממגיפת הקורונה גדל בשיעורים ניכרים, וביניהם רבים בעלי ניסיון, מיומנויות והשכלה הנדרשים לשוק העבודה, עובדה זו תקשה על סיכוי קבלתם של אנשים עם ניסיון מועט או השכלה נמוכה להתקבל למקומות עבודה. לכן, יש צורך לשדרג את המיומנויות התעסוקתיות של החברה החרדית ובכלל זאת להעלות את רמת הלימוד בסמינרים. הנתונים מראים שלאחר המשבר הכלכלי בתחילת המילניום, אנשים בעלי מיומנויות נמוכות שנדרשות לשוק העבודה חוו תקופת אבטלה ארוכה יותר, לעומת אנשים עם מיומנויות גבוהות וניסיון. הנתונים מלמדים ששיעור האבטלה בקרב בעלי השכלה נמוכה חזר לרמה של אמצע שנות התשעים רק לאחר כשמונה שנים בממוצע, לעומת כשלוש שנים בממוצע בקרב בעלי השכלה גבוהה".
באשר להיבטים של רווחה, קסיר מציינת שהאתגר העומד לפתחם של משרד הרווחה ורשויות הרווחה, יגדל לאחר המשבר, שכן אוכלוסיות גדולות יותר ימצאו עצמן נדרשות לשירותי רווחה בעקבות המשבר הקורונה.
"בתקופה הנוכחית גדלה החשיבות של רשויות הרווחה והמנהלים הקהילתיים ברשויות המקומיות, לסיוע לנזקקים. חשוב להדגיש כי לגופים אלו יש מקום חשוב גם מעצם היכרותם את התושבים, צרכיהם ושפתם, והיכולת לתווך עבורם את השירותים שמספקת המדינה. בנוסף על כך, יש חשיבות לארגוני החברה האזרחית, שתפקידם התעצם בתקופה הנוכחית" קסיר מתכוונת לארגוני המתנדבים שסייעו לנזקקים הן בהעברת מזון וציוד רפואי ואפילו בהפגת בדידות. "הפילנתרופיה ספגה גם היא מכה, ועלולות להיות לכך השלכות על עמותות רבות ובתוכן כמובן גם ארגוני ההתנדבות, דווקא בעת שהיקף פעילותם גדל והם נדרשים ליותר תקציבים. אם חלילה ייקלעו הארגונים לקשיים כלכליים על המדינה מוטלת החובה לדאוג לכך שצרכים חיוניים שאי אפשר בלעדיהם יהיו זמינים לנזקקים".
לסיכום, קסיר סבורה ש"הגרעון הצפוי בעקבות הקורונה והצורך בשיקום המשק, יחייב את המדינה לקיצוצים משמעותיים ויש לעשות כל שניתן כדי למזער את הנזק בקרב השכבות החלשות והנזקקים".