פרופ’ יורם מרגליות בוועדת הכספים של הכנסת: הגמ"חים במהותם הינם מוסדות פילנתרופיים

הדיון שהתקיים בוועדה עסק בהצעת החוק שנועדה להסדיר את פעילות הגמ”חים ושל כל הגופים שנותנים אשראי ללא ריבית לציבור. עוד בהצעת החוק; הקמת רגולטור חדש, שייפקח על הפעילות של גופים שמקבלים פיקדונות ונותנים אשראי. הצעת החוק היא חלק מהכוונה ליישם את מסקנות ‘הוועדה לבחינת הרגולציה על נותני שירותי מטבע”, שהגישה את מסקנותיה, ושבעקבותיה מונה צוות שבחן את דרכי היישום של מסקנות הוועדה ושכלל נציגי משרד האוצר, בנק ישראל, משרד המשפטים, רשות המיסים, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ורשות ההגבלים העסקיים.

יו”ר הוועדה ח”כ משה גפני פתח את הדיון וציין את חשיבות מוסד הגמחי”ם הפועל בחברה החרדית  “ההפרטות הרבות וביטול שירותים חברתיים וציבוריים בעשורים האחרונים יצרה חלל בכל הנוגע לשירותי רווחה לאזרח ואת החלל הזה ממלא המגזר השלישי ובמידה רבה הגמ”חים. גם אם רוצים להסדיר את פעילותם, אסור בשום פנים לפגוע במפעל החברתי החשוב הזה של ערבות קהילתית-הדדית. אין מדינה יהודית ללא ערבות הדדית”.

קרדיט תמונה: המכון החרדי למחקרי מדיניות.

 

גפני המשיך וסקר את השתלשלות הדברים שהובילו לפריחת מוסד הגמ”חים במדינת ישראל: “בעבר המדינה נתנה שירותים קהילתיים. למשל בעבר היתה אחות בית ספר וכל הילדים היו מקבלים טיפול, ללא קשר למצב הכלכלי של משפחותיהם. אך באוצר הודיעו על הפרטת בריאות התלמיד ושיביאו חברה שתעשה זאת יותר טוב מאחות בית הספר שהיא עובדת מדינה. בשעתו יצאתי נגד זה ואמרתי שמחסלים את הבריאות לתלמיד ואכן כך קרה. וכך בתחומים שונים, השירותים האזרחיים שהמדינה מספקת הלכו ופחתו. מאחר שאנחנו עם יהודי, התחלנו לספק שירותים חברתיים במקום המדינה, הקמנו גמ”חים, אספנו תרומות ומתוך הכרה בחשיבות המוסד הזה, המדינה אף נתנה פטור ממס על תרומות לעמותות. אלא שבשנים האחרונות המדינה החלה לרדוף את אחרי אותן עמותות וגמ”חים ועכשיו כבר רוצים הסדרה ורגולטור מיוחד, יותר מכך, אם למנהל גמ”ח יש חשבון בנק אז רוצים שידווח על התורמים ומאילו מדינות ואם לא רוצים לאסור קבלת התרומות. כלומר, מצד אחד המדינה יצאה מהעניין של סיוע קהילתי ושירות לאזרח ומצד שני, מקשה ומכבידה על מי שממלאים את מקומה. אנחנו דורשים שאם הולכים על הסדרה, שהגמ”חים לא יהיו באותו מעמד של Change-ים. גמ”ח איננו בנק ולא Change והוא נועד לסייע לאנשים במקרים שזקוקים לעזרה. למשל, בעל עסק שנקלע לקשיים ומפטר עובדים ואז יכול לקבל הלוואה ללא ריבית מגמ”ח וכשיעמוד שוב על הרגליים יחזיר את ההלוואה ויחזיר את העובדים וכן לכל מי שנקלע למצוקה, שפוטר מעבודתו וכד’. הגמ”חים נכנסים במקרים אלו לתמונה במקום המדינה ואני בעד להסדיר את הנושא, אך עם הרגישות המתחייבת. ביטול הגמ”חים יגביר את הפערים החברתיים במדינה”.

פרופ’ יורם מרגליות, המשמש כעמית בכיר במכון החרדי למחקרי מדיניות, הציג את עמדתו שגובשה בעבודה מקיפה שערך המכון יחד עם כל ראשי הגמחי”ם הגדולים והמרכזיים במגזר החרדי. “הגמחי”ם במהותם הינם מוסדות פילנתרופיים” אמר  “ולכן ההתייחסות אליהם צריכה להיות שונה מההתייחסות החוקית לבנקים ולנותני אשראי שהינם גופים פיננסיים. הגמחי”ם אינם מלווים בריבית, אין להם הכנסות כלל, הם אינם משקיעים את הכספים אלא מעבירים אותו ישירות ללווים ולכן הסיכון היחיד לו הם חשופים הוא החזר חובות מהלווים. מהנתונים שאנחנו מציגים ניתן לראות שבגביית חובות, הגמחי”ם עושים עבודה טובה בהרבה מהבנקים, בשל העובדה שהם מסתמכים על נורמות חברתיות קהילתיות חזקות מאוד והיכרות אישית של הלווים והמלווים ולכן שיעור החובות האבודים בגמחי”ם שואף לאפס.

לאור זאת ברור שהמפקח חייב להיות אדם שמגיע מהתחום של ניהול גמחי”ם ולא מהתחום הבנקאי הרגיל. המשך העבודה על חקיקת החוק חייבת להיעשות בשיתו”פ מלא בין נציגי המשרדים המשלתיים לבין ראשי הגמחי”ם, תוך המשך התהליך אותו מוביל המכון החרדי למחקרי מדיניות יחד עם מנהלי הגמחי”ם להביא לאסדרה מלאה מתוך הבנה והסכמה”.