דו״ח מצב החברה החרדית 2023
איתן רגב | יהודית מילצקי
הקמת מרכז הנתונים ע״ש וואהל, כמו גם הוצאת דוח מצב החברה החרדית לשנת 2023, התאפשרה תודות לתמיכתה האדיבה של קרן וואהל.
נושאים מרכזיים בדו״ח
דמוגרפיה
מגמות מרכזיות
בשנת 2023 התגוררו בישראל כ-1.21 מיליון חרדים (כ-10% פחות מן האומדן הרווח), שהם כ-12.3% מאוכלוסיית ישראל. מתוכם כ-415,000 ליטאים, 390,000 ספרדים, 355,000 חסידים וכ-50,000 חב"דניקים.
בהינתן גודלה הנוכחי (הנמוך מאומדנים קודמים) וקצב הגידול הצפוי, בשנת 2065 צפויה האוכלוסייה החרדית למנות כ-4 מיליון איש, ואילו שאר האוכלוסייה בישראל תמנה כ-12 מיליון איש, כך שחלקה הצפוי של האוכלוסייה החרדית יהיה כ-25% בלבד מהאוכלוסייה בישראל.
פריון הילודה נמצא בשפל של 40 שנה ועומד על 6.2 לידות לאישה בממוצע. פריון הילודה הגבוה ביותר נרשם בקרב הזרם החסידי, 7.1; בזרם הליטאי שיעור הפריון הוא 6.6, ובזרם הספרדי – 5.2.
דיור
מגמות מרכזיות
בשנים האחרונות נרשמה ירידה קלה בשיעור בעלי הדירות בחברה החרדית, מכ-69% ב-2014 לכ-68% ב-2021.
בחמש השנים האחרונות חלה ירידה קלה בשיעור משקי הבית החרדיים הנוטלים משכנתה, מ-45% לכ-40% — רמה דומה לזו שנצפתה ב-2014. במשקי הבית היהודיים שאינם חרדים שיעור משקי הבית נוטלי המשכנתאות ירד בהדרגה מ-33% בשנת 2014 עד לכ-28% בשנת 2021.
בעשורים האחרונים צנח שיעור רכישת הדירות של חרדים באזור המרכז מ-35% ל-20%; במחוזות הדרום, הצפון והחיפה עלה השיעור מ-20% ל-40%, ובמחוז ירושלים הוא נותר כ-30%.
תעסוקה
מגמות מרכזיות
לאחר שש שנות קיפאון, שיעור התעסוקה של גברים חרדים נמצא בשנתיים האחרונות במגמת עלייה ניכרת, ובין 2021 ל-2023 הוא עלה מ-51% ל-55%.
בעשור האחרון צמצמו נשים חרדיות את הפער בשיעורי התעסוקה בינן לבין נשים יהודיות שאינן חרדיות מ-10 נקודות אחוז ל-2 נקודות אחוז בלבד.
פערי השכר בין גברים חרדים ליהודים שאינם חרדים מתרחבים עם השנים: בשנת 2005 היה שכרו של גבר חרדי כ-70% משכרו של גבר יהודי שאינו חרדי, וכיום הוא עומד על 50% בלבד.
פערי השכר בין נשים חרדיות לנשים יהודיות שאינן חרדיות נותרים יציבים לאורך השנים.
חינוך
מגמות מרכזיות
שיעור הילדים החרדים עלה במערכת החינוך מ-13% בשנת 2000 ל-20% מכלל מערכת החינוך בשנת 2023, ומצוי במגמת עלייה מתמשכת.
שיעור התלמידים החרדים הלומדים בחינוך הממלכתי-חרדי צמח
מכ-1% בשנת 2014 לכ-5% בשנת 2023.
שיעור הזכאים לבגרות מקרב בנים חרדים עלה מ-2.6% בשנת 2014 ל 4.7% בשנת 2023. שיעור הזכאות לבגרות בקרב בנות חרדיות עלה מ- 21% בשנת 2014 ל-25% בשנת 2023.
השכלה גבוהה
מגמות מרכזיות
שיעור בעלי התארים מקרב הגברים החרדים בגילי 25–49 עלה רק ב-1.5 נקודות אחוז בשני העשורים האחרונים ועומד על 4% בלבד.
שיעור בעלות התארים מקרב הנשים החרדיות בגילי 25–49 עלה בכ-9 נקודות אחוז בשני העשורים האחרונים ועומד על 13%.
בשנים האחרונות נרשם זינוק בשיעור האקדמאים בקרב גברים חרדים ונשים חרדיות מזרם חב"ד, והוא עומד כיום על 9% ו-32% בהתאמה. לעומת זאת, בקרב גברים ונשים מן הזרם החסידי שיעור האקדמאים נותר נמוך מאוד.
כלכלת משק הבית
מגמות מרכזיות
ההכנסה הממוצעת מקצבאות ומתמיכות ממשלתיות של משק בית חרדי גדלה בשיעור הנמוך ביותר מבין קבוצות האוכלוסייה — עלייה של 38% בין 2014 ל-2021, לעומת 55% במשק בית יהודי שאינו חרדי ו-56% במשק בית ערבי.
בשנים אלו גדלה ההכנסה הממוצעת נטו מעבודה של משק הבית החרדי בשיעור הגדול ביותר: 24%, לעומת גידול של 13% בהכנסות מעבודה של משק בית ערבי ושל 2% בלבד במשק בית יהודי שאינו חרדי.
דיגיטציה
מגמות מרכזיות
שיעור משקי הבית החרדיים המחוברים לאינטרנט זינק מ-39% ב-2014 ל-69% ב-2022
שיעור החרדים המחזיקים טלפון חכם הוכפל ב-8 השנים האחרונות: מ-18% ב-2014 ל-36% ב-2022
שיעור החרדים המשתמשים בווטסאפ עלה מ-29% ב-2020 ל-37% ב-2022
דבר היו״ר - אלי פלאי
עמיתים וחברים יקרים, עם צאתו לאור של "דוח מצב החברה החרדית בישראל", אני מתמלא בתחושת גאווה והישג עמוקה. מסמך זה הוא לא רק עדות למסירות ולעבודה הקשה של צוות המכון המוערך שלנו, אלא גם קרן אור של תקווה לעתיד טוב יותר לחברה בישראל.
בשלוש השנים האחרונות עסק המכון בשקדנות בהקמת תשתית ידע רחבה, מקיפה ומבוססת, המוכוונת במיוחד להבנה מעמיקה של המאפיינים והרגישויות הייחודיות של החברה החרדית. בתהליך זה השקענו אין-ספור שעות במחקר, בהכנת מסדי נתונים ובפיתוח של אלגוריתמים מתוחכמים, כדי לספק מבט מקיף על הקהילה הייחודית הזו. יצירת תשתית זו התאפשרה הודות לתמיכה בלתי מעורערת של קרן וואהל, שהייתה שותפה מהרגע הראשון לחזון ולהבנת החשיבות הרבה של יצירת תשתית מידע מקיפה, אמינה וראשונה מסוגה על החברה החרדית בישראל.
באופן ייחודי, מסמך זה לא רק מנגיש נתונים ממאגרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אלא יוצר אינטגרציה פורצת דרך של מסדי נתונים מרובים. המשימה שלנו תמיד הייתה ברורה: להתקדם מעבר לתובנות ברמת המאקרו ולקבל זווית ראייה רחבה על קהילה מגוונת זו, המפולחת לפי קהילות, אזורים גאוגרפיים, גיל ומגדר.
פרסום זה הוא עדות למחויבות הבלתי מעורערת של המכון שלנו למצוינות. המסמך מציג לא רק את היכולת הטכנית שלנו אלא גם את הגישה הייחודית שלנו לעבודה משותפת, על ידי שילוב המקצועיות של מומחי נתונים, של מובילי מדיניות ושל עמיתים המגיעים מתוך החברה החרדית.
עליי להודות מעומק הלב לד"ר שי שטרן, המשנה ליו"ר המכון, לד"ר איתן רגב, ליהודית מילצקי ולכל הצוות אשר מסירותו הוציאה את הפרויקט לפועל. המאמצים הבלתי נלאים שלהם, לצד התמיכה הנדיבה של קרן וואהל, הניחו את הבסיס לעידן חדש של קביעת מדיניות מבוססת נתונים בישראל.
מסמך זה יוצא לעולם מתוך דבקות במטרה ותחושת אחריות. זהו לא רק מסמך נתונים, אלא עדות למחויבותנו המתמשכת לשגשוג החברה החרדית יחד עם כלל החברה בישראל. אנו מתחייבים לעדכן דוח זה מדי שנה, כדי להבטיח שהוא יישאר כלי חיוני לעיצוב מדיניות בעלת השפעה המקדמת שוויונית, ולהנגישו גם בשפה האנגלית לטובת גופי מחקר בין-לאומיים, קרנות פילנתרופיות וגורמים נוספים שמגלים עניין בסוגיות הקשורות לחברה החרדית בישראל.
אני שמח לחגוג איתכם את ציון הדרך הזה, בידיעה שעשינו צעד משמעותי לעבר עתיד מכיל ומשגשג יותר עבור החברה הישראלית כולה.
דבר המשנה ליו״ר - ד״ר שי שטרן
"דוח מצב החברה החרדית" המוצג בפניכם נולד מתוך אמונה עמוקה בדבר חשיבותם של נתונים מדויקים ככל האפשר, והבנה סוציולוגית מעמיקה, כתנאי הכרחי לקביעת מדיניות ראויה ויעילה ביחס לאזרחים בכלל, ועבור החברה החרדית בפרט. מדינת ישראל מתמודדת במשך עשרות שנים עם אתגרים משמעותיים לצורך קביעת מדיניות עבור החברה החרדית, על קהילותיה השונות. חלקם של אתגרים אלה נובעים מפערים משמעותיים בתפיסות עולם, ואולם מקור חלק מהאתגרים הללו הוא היעדר הבנה מעמיקה של החברה החרדית, ובעיקר אודות מאפייניה וצרכיה. "דוח מצב החברה החרדית" לשנת 2023, שהוכן במכון החרדי למחקרי מדיניות על ידי ד"ר איתן רגב ויהודית מילצקי, הינו פורץ דרך בכך שהוא מאפשר, לראשונה, מעבר לתכנון מדיניות מבוסס נתונים. הדוח פורס שורה ארוכה של נתונים סטטיסטיים מדויקים על החברה החרדית במגוון רחב של תחומים: דמוגרפיה, דיור, חינוך, השכלה גבוהה, תעסוקה, צרכנות ודיגיטציה. זהו הדוח המקיף והמדויק ביותר מבחינה סטטיסטית המוצג כיום למקבלי ומקבלות החלטות, חוקרים וחוקרות באקדמיה, ולמעשה לכל גורם בחברה הישראלית ומחוצה לה, המעוניינים להעמיק את ידיעותיהם אודות החברה החרדית, מאפייניה וצרכיה.
תכנון וביצוע מבוססי נתונים הינם אחת מאבני היסוד של המכון החרדי למחקרי מדיניות, שהיה שותף בשנים האחרונות לעיצובן של כמה תכניות אסטרטגיות ולאומיות עבור החברה החרדית בישראל. "דוח מצב החברה החרדית" לשנת 2023 מהווה תוצר ראשון של מרכז הנתונים שהקים המכון, בתמיכה האדיבה של קרן וואהל, אשר מרכז את מכלול הנתונים הסטטיסטיים, העדכניים והמדויקים ביותר הקיימים, על החברה החרדית בישראל. הקמתו של מרכז הנתונים ע"ש וואהל, והנגשתו למקבלי החלטות, חוקרי אקדמיה והציבור הרחב, מהווה, לפיכך, הגשמה של אחת ממטרות המכון החרדי למחקרי מדיניות, ומייסדו, אלי פלאי: לפעול על מנת להתגבר על כל האתגרים, בעיקר אלה הנובעים מחוסר הבנה או היכרות, בדרך לחיים הרמוניים ככל הניתן בין החברות השונות בחברה הישראלית. הנחת מסד נתונים עדכני ומדויק על החברה החרדית מהווה צעד משמעותי בדרך להגברת ההיכרות עם מאפייניה של חברה זו, כמו גם צרכיה, ויש בו כדי לאפשר למקבלי החלטות לתכנן ולבצע תוכניות מותאמות וישימות עבור החברה החרדית.
מבוא
מדינת ישראל עומדת בפתחו של הרבעון הרביעי לקיומה. בשלושת הרבעונים הקודמים היא עברה שינויים חברתיים, כלכליים וביטחוניים דרמטיים. 25 השנים הקרובות צפויות להציב בפני החברה הישראלית אתגרים משמעותיים לא פחות, ונדרשת חשיבה מדויקת וברורה על המגמות החברתיות-כלכליות הנוכחיות, כדי לתכנן את העתיד הקרוב באופן הנכון והמועיל ביותר להמשך קיומה המוצלח של החברה הישראלית.
החברה החרדית היא אחת הקבוצות הבולטות בפסיפס הישראלי המורכב. חלקה עומד כיום על כ-12.3% מאוכלוסיית המדינה, וכ-15.6% מהאוכלוסייה היהודית בישראל. היא מונה כ-1.21 מיליון איש, המרוכזים בכ-235,000 בתי אב. אורח החיים הייחודי של החברה החרדית נובע מעקרונותיה הדתיים והאידאולוגיים, לצד נורמות וערכים חברתיים ותרבותיים האופייניים לה. מאפיינים אלו משפיעים על כל היבטי החיים שלה: דיור, חינוך, השכלה, בריאות, כלכלה, תעסוקה ועוד.
בשל מאפייניה הייחודיים של האוכלוסייה החרדית, לצד קצב הגידול המהיר שלה בעשורים האחרונים, למגמות בקרבה יש השלכות אסטרטגיות על כל סוגיות הליבה של ישראל. השלכות אלו מחייבות היערכות ותכנון מותאמים לטובת המשך קיומה של ישראל כחברה מגוונת ועשירה.
דוח זה מבקש להניח את תשתית הנתונים המדויקים והמקיפים ביותר על החברה החרדית בישראל, כדי לאפשר לייצר דיון מבוסס ומקצועי, לצורך היערכות ותכנון אסטרטגיים מושכלים. בדוח מוצגים נתונים עדכניים ומגמות לאורך זמן בנושאים מהותיים בחיי היום-יום — דיור, חינוך, תעסוקה, דיגיטציה ועוד. באמצעות הממצאים משרטט המסמך תמונה כוללת של פני החברה החרדית כיום, ומאפשר לשער לאן פניה מועדות. אנו סבורים כי היכרות כזו היא הכרחית כדי לתכנן מדיניות שתיטיב עם האוכלוסייה החרדית בפרט, ועם החברה הישראלית כולה.
מתודולוגיה
שלא כמו דוחות דומים בנושא החברה החרדית, אשר לרוב מתבססים על איגום של נתונים ומדדים קיימים ממקורות שונים, הנתונים המוצגים בדוח זה מרחיבים את בסיס הידע על החברה החרדית, ומתבססים ברובם על עיבודים מקוריים של צוות המכון החרדי למחקרי מדיניות לקובצי נתונים מנהליים. הקבצים הללו הורכבו ביחידה להנגשת מידע למחקר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והם משלבים נתונים ממספר רב של מקורות ממשלתיים, לרבות מרשם האוכלוסין, רשות המיסים, משרד החינוך, מוסדות אקדמיים, המועצה להשכלה גבוהה, קבצי כרמן (נדל"ן) ועוד. השימוש במקבץ הנתונים המנהליים מאפשר להגיע לרזולוציות ולרמות דיוק גבוהות מאלו המתאפשרות בסקרים הרגילים, למשל במדידת שיעורי בעלי התארים באוכלוסייה, וכן למדוד מגמות לאורך זמן בנושאים כמו שיעור הפריון.
זיהוי האוכלוסייה החרדית בקבצים אלו בוצע על בסיס אלגוריתם משופר שפותח במכון החרדי, המשלב בין זיהוי לפי משתנים המוכרים כמנבאי חרדיוּת (למשל מקום מגורים) ובין למידת מכונה, המתבססת על הצלבה בין מספר גדול של מקורות מידע רלוונטיים, ומסייעת לזיהוי חרדיות ברמת דיוק גבוהה מאוד. אלגוריתם זה כולל גם זיהוי של השתייכות לזרמים בתוך החברה החרדית (חסידי, ליטאי, ספרדי או חב"ד) — חלוקה שיש לה משמעות רבה בשל השוני המהותי בין הזרמים הללו. זיהוי הזרמים מתבסס על עבודת מיפוי מקיפה ויסודית של אלפי מוסדות חינוך הקיימים כיום, או התקיימו בעשור האחרון, בפיקוח ממלכתי-דתי וחרדי (להרחבה ראו יכין ורגב, 2024).
השימוש במתודולוגיות חדשות ובמאגר נתונים משולב ממקורות רבים מניב תובנות חדשות ומפתיעות בסוגיות מדיניות מרכזיות הנוגעות לאוכלוסייה החרדית, ולחברה הישראלית כולה. לדוגמה, הזיהוי המדויק של האוכלוסייה החרדית באמצעות אלגוריתם מבוסס למידת מכונה מצביע על כך שחלקה של החברה החרדית בכלל האוכלוסייה בישראל נמוך בכ-10% מן הנתון המוכר כיום, וכך גם קצב הגידול של החברה. משמעות הדבר היא שגודלה העתידי של החברה החרדית בשנת 2065 יהיה נמוך בהרבה אפילו מהצפי בתרחישים הנמוכים של התחזיות המקובלות כיום. גילויים חדשים מסוג זה יוצגו כאן לראשונה גם בתחומי מדיניות אחרים, כגון השכלה גבוהה, דיור, פריון ילודה, תעסוקה ושכר.
