• En
  • מפרנסות על החומה: נשים חרדיות במקומות עבודה הטרוגניים

    צוות החוקרים: יהודית מילצקי
    מאז שנות התשעים של המאה העשרים ניכר גידול בשיעור הנשים החרדיות אשר פונות לתחומי עיסוק שונים מאלו שרווחו עד כה במגזר החרדי. המחקר, אשר נערך בשיטה האיכותנית, בחן את החוויה האישית של הנשים החרדיות שיצאו לעבוד במקומות עבודה מעורבים; את התנסויותיהן, את האתגרים עמם הן מתמודדות והאופן שבו הן עצמן מתארות את השינוי שחל בהן

    מחקר איכותני שנערך ע”י יהודית מילצקי, חוקרת בכירה במכון החרדי, מציג תמונה אודות חוויותיהן של נשים חרדיות המועסקות בסביבת עבודה הטרוגנית בה מרבית העמיתים אינם חרדים. ממצאי המחקר מעלים תמונה חיובית העולה מדיווחיהן של הנשים שהשתתפו במחקר: רובן המכריע ציינו שהן מרוצות ממקום העבודה שלהן באופן כללי ואף הופתעו לטובה ביחס לחששותיהן המוקדמים, וממאמציהם ומנכונותם של המעסיקים להתאים עבורן את התנאים והאווירה בסביבת העבודה. ממצא נוסף העולה מדיווחיהן של הנשים שהשתתפו במחקר הוא התחזקות והתעצמות הזהות האישית והדתית כתוצאה מההתמודדות עם האתגרים שזימנה להן סביבת העבודה.

    המחקר נעשה על רקע התפתחות שוק התעסוקה החרדי והשיעורים הגבוהים של נשים חרדיות המשמשות כמפרנסות עיקריות (ואפילו יחידות) במשק הבית. כתוצאה מכך, נשים חרדיות פורצות את גבולות המגזר ובוחרות למצוא את פרנסתן במקומות עבודה שאינם משתייכים באופן מובהק למגזר החרדי. נשים אלו חוות את הפער שבין המגזרים השונים ומהוות גשר למפגש בלתי אמצעי עם המגזר הכללי. מטבע הדברים, קיים חשש רחב וסטיגמות ציבוריות שונות כתוצאה מהמפגש הזה.

    המחקר, התבסס על ראיונות עם 22 נשים העובדות במקומות עבודה הטרוגניים. הן השיבו לשאלות ספציפיות ושיתפו באופן פתוח את עורכת המחקר בחוויותיהן האישיות מסביבת העבודה. מילצקי בדקה את האתגרים הזהותיים והקונקרטיים עמן הנשים החרדיות מתמודדות, מהן האסטרטגיות להתמודדות עם המתח שנוצר מחיים בשני עולמות תרבותיים, ומהן ההשפעות של התהליכים הללו על הנשים.

    ממצאי המחקר מעידים כי החששות המוקדמים  אצל הנשים החרדיות בטרם החלו לעבוד מחוץ למגזר התבדו, הן הופתעו וגילו סביבה מכבדת ומכילה שקיבלה אותן והתאימה את עצמה גם בפן החברתי וגם בפן המעשי. הנשים תארו את ההפתעה שהייתה להן לנוכח המאמצים של המעסיקים והקולגות על מנת להתאים את תנאי הסביבה והאווירה כך שיותאמו עבורן, בין אם הן היו חרדיות יחידות בסביבת עבודתן, ובין אם היו חלק מקבוצה. נשים רבות אף ציינו שפתרון הבעיות המעשיות לרוב לא הייתה כרוכה במאמצים רבים, והן נתקלו בנכונות ורצון טוב מצד המעסיק או העמיתים.

    הנושאים העיקריים אותם תארו הנשים כבעיות מעשיות אותן הן בקשו לפתור נגעו לבעיות בנושאי כשרות, צניעות, תכנים ואווירה מותאמת וכדומה. הנשים תארו כיצד נכונות של המעסיקים והקולגות במקום העבודה פתרה בעיות בקלות רבה. אחת המשתתפות במחקר סיפרה שהמנהלת נוהגת לפנות אליה לפני שהיא קונה כיבוד לאירועי הרמת כוסית שנערכים במקום העבודה על מנת לתאם איתה שהאוכל המוגש יהיה בכשרות מותאמת, והיא לא תיאלץ להימנע מטעימת הכיבוד. אישה נוספת תיארה כיצד שינו בעלי המשרד את הנעילה בדלת על מנת למנוע בעיות הלכתיות של “יחוד” שהיו עלולות לצוץ.

    ממצא מפתיע נוסף העולה מתיאוריהן של הנשים שהשתתפו במחקר מצביע על התעצמות הזהות האישית והדתית של נשים אלו דווקא אל מול התמודדותן עם הקונפליקטים האישיים הנובעים מסביבת העבודה החילונית. מדיווחיהן של הנשים ניתן לראות תהליכי בירור והעמקת הזהות, חידוד חשיבות החינוך החרדי, העצמת ערכים של חיי המשפחה וגידול הילדים כערך עליון וחשיבות השמירה על הילדים מפגעי הטכנולוגיה.

    “המחקר שעשינו צמח כמענה לצורך משמעותי שעלה מהשטח, להתייחס לתופעה המתרחבת של נשים חרדיות העובדות בסביבת עבודה מעורבת”, מספרת החוקרת מילצקי. “למרות שהוא מחקר גישוש ראשוני, עולות מתוכו תובנות חשובות על הפוטנציאל הכלכלי הגדול הטמון במקומות עבודה רבים מחוץ לקהילה החרדית. פוטנציאל זה כרוך אמנם באתגרים ודורש הכנה מוקדמת ורכישת כלים מתאימים להתמודדות, אבל הרווח האפשרי הוא הדדי – גם למשק הבית החרדי ולנשים המפרנסות, וגם למעסיקים. מהמחקר עולה החשיבות של התייחסות ברמת המדיניות הארצית לתופעה, וממצאיו יכולים לשמש בסיס לאפיקי פיתוח ותמיכה נדרשים, הן ברמת הנשים החרדיות והן ברמת המעסיקים”.

    שיתוף
    צוות המחקר
    יהודית מילצקי
    חוקרת בכירה - תעסוקה

    פרסומים נוספים שעשויים לעניין אתכם

    הרשמה לוועידת המכון החרדי - 2024

    מספר המקומות בכנס מוגבל | אישור הרשמה סופי ישלח אליך במייל 

    דילוג לתוכן